ויכוח ריב (AI)ויכוח ריב (AI)

מתנה או הלוואה? הסכנות בהעברת כספים בתוך המשפחה

בפסק דין שניתן באחרונה נדונה סוגיה רגישה שמלווה משפחות רבות בישראל: האם העברת כספים משמעותית בין קרובי משפחה נחשבת מתנה שלא ניתן לדרוש את החזרתה, או שמדובר בהלוואה שיש להחזיר? במקרה הנ"ל אם שנטלה משכנתא הפוכה על דירתה כדי לסייע לבתה ולבת זוגה לשעבר ברכישת דירה. לאחר פרידתן טענה האם כי הכספים שניתנו היו הלוואה, בעוד שהנתבעת טענה כי מדובר במתנה 

עוזי גרסטמן | (2)

בפסק דין שניתן באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד, נדונה סוגיה רגישה שמלווה משפחות רבות בישראל: האם העברת כספים משמעותית בין קרובי משפחה נחשבת מתנה שלא ניתן לדרוש את החזרתה, או שמדובר בהלוואה שיש להחזיר? המקרה עסק באם שנטלה משכנתא הפוכה על דירתה כדי לסייע לבתה ולבת זוגה לשעבר ברכישת דירה. לאחר פרידתן של השתיים, טענה האם כי הכספים שניתנו היו הלוואה, בעוד שהנתבעת טענה כי מדובר במתנה שניתנה ללא תנאי. הנתבעת ניסתה לשכנע כי עצם העובדה שהאם בחרה במנגנון של משכנתא הפוכה מלמדת שלא היה כל צפי להחזר, משום שבהסדרים מסוג זה נהוג שהפירעון מתבצע רק לאחר פטירת הלווה. לטענתה, הדבר מחזק את המסקנה שמדובר במתנה ולא בהתחייבות כספית.

בית המשפט קיבל את עמדת האם והכריע כי מדובר בהלוואה, בין היתר משום שבת הזוג לשעבר הודתה שהשתיים הן אלה שהיו אמורות לשאת בתשלומי המשכנתא ההפוכה. בנוסף, הובהר כי הנתבעת היתה מעורבת בכל שלבי נטילת ההלוואה מהבנק. בית המשפט גם התרשם מחוסר מהימנות מצדה. השופטת הילה אוחיון גליקסמן קבעה כי מועד הפירעון ייחשב למועד שבו ניתן צו לפירוק השיתוף בדירה המשותפת, וכי בנסיבות שנוצרו אין מדובר במתנה חד-צדדית אלא בהלוואה ברורה. בהתאם לכך, נקבע כי עליה להחזיר את חלקה, ובנוסף היא חויבה בהוצאות משפט בסכום כולל של 50 אלף שקל. ההכרעה אינה רק משפטית אלא גם מסר חברתי ברור: כספים שמועברים בתוך המשפחה - גם כשיש אמון הדדי - עלולים להפוך למוקד לסכסוכים יקרים ומורכבים אם לא נחתם הסכם כתוב וברור.

מה ההבדל בין מתנה להלוואה? מבחינה משפטית, ההבחנה בין מתנה להלוואה קריטית.

  • מתנה - לפי חוק המתנה, ברגע שהכספים הועברו, ההתחייבות הושלמה ואין למי שנתן את המתנה זכות לדרוש את החזרתה, אלא אם התקיימו נסיבות חריגות מאוד. העברה כזו מתאפיינת באופי חד-צדדי וללא תמורה.

  • הלוואה - היא הסכם דו-צדדי. גם אם לא נחתם חוזה בכתב, ניתן להוכיח באמצעות ראיות נסיבתיות שהיתה כוונה להחזיר את הכספים, למשל אם הצדדים סיכמו על תשלומים או אם יש מסמכים המעידים על החזר בפועל.

בתי המשפט נוטים לראות בהעברות כספים בתוך המשפחה מתנה, בעיקר כשמדובר בהורים לילדיהם, אלא אם קיימות ראיות ברורות ההפוכות לכך.

מקרים נוספים מהפסיקה

פסקי דין קודמים מלמדים עד כמה הגבול בין מתנה להלוואה הוא דקיק:

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?
  • אח ואחות בחיפה - אח העניק לאחותו מאות אלפי שקלים לרכישת דירה. שנים לאחר מכן הוא דרש החזר, אך בית המשפט קבע כי מדובר במתנה, בעיקר משום שלא נחתם הסכם הלוואה ולא נקבעו מועדי פירעון.

  • זוג הורים בירושלים - הורים שסייעו לבנם ברכישת דירה טענו שמדובר בהלוואה. במקרה הזה נקבע שמדובר בהלוואה, מכיוון שהבן החזיר חלק מהתשלומים בפועל, והיה תיעוד בנקאי שמעיד על כך.

  • גירושים במרכז הארץ - אחד מבני הזוג טען שהכספים שקיבל מהורי בת זוגו היו מתנה. ואולם מכיוון שההורים הציגו הסכם חתום שבו תנאים להחזר, קבע בית המשפט כי מדובר בהלוואה.

במקרה דומה, בפסק דין שניתן בינואר האחרון על ידי השופטת גילה ספרא-ברנע מבית המשפט לענייני משפחה בקריות, נקבע כי חתן לשעבר מחויב להשיב לחמותו סכום של 784,040 שקל, שהוא יתרת ההלוואות שקיבל ממנה בתקופה שבה היה נשוי לבתה ולאחר גירושיהם. פסק הדין עוסק במערכת יחסים מורכבת בין הצדדים, בהקשרים של חוזי הלוואה משפחתיים וטענות לוויתור על חובות. הנתבע היה נשוי לבתה של התובעת בין 2012 ל-2015. למרות הגירושים, בני הזוג המשיכו לחיות יחד ולהביא לעולם בת נוספת, עד לפרידה הסופית ב-2021. התובעת טענה כי בתקופה זו העבירה לחתן לשעבר סכום כולל של כ-2.1 מיליון שקל, בכמה פעימות שבוצעו בין 2015 ל-2017.

קיראו עוד ב"משפט"

המכנה המשותף לכל המקרים האלה הוא שהיעדר מסמכים ותיעוד ברור מוביל לפרשנות שמדובר במתנה. לעומת זאת, כל ראיה לחובת החזר, גם אם היא עקיפה, יכולה להפוך את התמונה.

בפועל, משפחות רבות בישראל עוזרות לילדים לרכוש דירות או נכסים אחרים, בעיקר על רקע המחירים הגבוהים בשוק הנדל"ן. לפי נתוני רשות המסים, כשליש מהרוכשים נעזרים בסיוע מההורים. במקרים רבים, הסיוע נעשה ללא הסכם בכתב ומתוך אמון משפחתי. ואולם כשמתגלע סכסוך, למשל במקרה של גירושים, הוויכוח סביב הכסף עלול להפוך למאבק משפטי ארוך. בנוסף, היעדר הסכם מסודר חושף את הצדדים למיסוי לא מתוכנן. אם הכסף נחשב מתנה, אין מיסוי ישיר בישראל, אך אם הוא מתפרש כהכנסה - עלול להיווצר חוב מס משמעותי.

המלצות פרקטיות - איך להימנע ממלכודות

  • לערוך הסכם הלוואה כתוב שמפרט את הסכום, הריבית, תנאי ההחזר והמועדים.

  • לשקול רישום שעבוד או הערת אזהרה במקרה של סיוע לרכישת דירה, כדי להבטיח החזר במקרה של פירוד.

  • לשמור אסמכתאות בנקאיות שמעידות על כוונת ההחזר - העברה חודשית, הוראת קבע או רישום ברור.

  • להתייעץ עם עורך דין או יועץ מס כדי להיערך גם להיבטי מיסוי.

מעבר להיבט האישי, בית המשפט הדגיש כי בהעברות כספים משמעותיות, גם בתוך המשפחה, חשוב להגדיר במפורש אם מדובר במתנה או בהלוואה, ולהסדיר מראש את תנאי ההחזר. כשצד שלישי כמו בנק או גוף פיננסי מעורב בהליך, חוסר בהירות עלול להעצים את המחלוקת. פסק הדין מהווה תזכורת לכך שהיעדרו של הסכם מפורט אינו חוסך כאב ראש, אלא להפך - הוא עלול להוביל להתדיינויות יקרות וממושכות.


פסק הדין האחרון ממחיש עד כמה חשוב להבדיל בין מתנה להלוואה ולהסדיר את הדברים מראש. אמנם מדובר בנושא רגיש, שכן אף הורה לא רוצה שיחשבו שהוא "נותן עם תנאים", אבל בפועל הסכם ברור הוא לא חוסר אמון, אלא הדרך למנוע מחלוקות יקרות ומכאיבות בעתיד. נראה כי המגמה בפסיקה היא להחמיר עם מי שלא דואג להסדיר את תנאי ההעברה. משפחות שמעבירות מאות אלפי שקלים לילדים או לקרובי משפחה צריכות להבין: גם בתוך הבית, הכסף הוא לא "שחור או לבן". אם לא תגדירו מראש מהי מתנה ומהי הלוואה – בית המשפט יכריע בשבילכם.

עו"ד אוהד הופמן ממשרד הופמן & פרידנברג המתמחה בענייני משפחה וירושה, מסביר כי, "הענקת מתנה לילדים נשואים כרוכה מטיבה וטבעה בחששות מובנים באשר לגורלו של הכסף או הרכוש במקרה של פירוד עתידי. חששות אלה מהווים את הגורם המרכזי להעדפת סיווג ההעברה כהלוואה בין הורים וילדיהם, וכן לעריכת הסכמי ממון בין בני הזוג. פסק הדין מפיג את החשש מפני הגדרת המתנה וקובע כי ניתן להעניק זכויות במקרקעין במתנה תוך הצבת תנאים, כמו למשל זכות ראשונים להורים (נותני המתנה) לרכישת הזכויות בחזרה במקרה של פירוד בין בני הזוג. אפשרות שכזו נצמדת למציאות של הענקת מתנה תוך שמירת הזכויות. הדבר מחדד ומדגיש את הצורך בייעוץ מקדים ותכנון מוקפד, כמו גם את ההכרח לערוך הסכם ברור ומסודר שימנע אפשרות של מחלוקות עתידיות, שעלותן עולה עשרות מונים".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 30/08/2025 17:43
    הגב לתגובה זו
    אם האם היתה של הגבר והמקרה ישר מתהפך שופטים למשםחה הם נאצים נגד גבריםאל תשרתו את המדינה אתם סוג זיש לרצוח את השוםטת העלובה והכסילה לעבור לבינה מלאכותית השופטת טיפשה כמו התלמידה הכי גרועה בכיתה
  • 1.
    כתבה חשובה במיוחד להורים העוזרים לילדיהם לפני החתונה (ל"ת)
    אנונימי 28/08/2025 15:44
    הגב לתגובה זו
רכב גנוב מוסתר בשטח. קרדיט איתוראןרכב גנוב מוסתר בשטח. קרדיט איתוראן

הרכב "הגנוב" חנה בחוץ - והתובע הגיע איתו לבית המשפט: פסק הדין היה חריג


סוכן הביטוח זייף חתימה והטעה את הלקוח - אבל המבוטח לא קיבל פיצוי על הרכב. מה קרה כאן?



עוזי גרסטמן |


בית משפט השלום בבאר שבע נתן פסק דין יוצא דופן בתביעת ביטוח שחושפת שרשרת כשלים חמורה בענף הביטוח. השופט ירון גולן קבע כי סוכן הביטוח טארק חורי זייף את חתימת הלקוח על טופס ויתור כיסוי גניבה והטעה אותו לאחר גניבת הרכב - ודחה את עיקר התביעה. הסיבה המפתיעה: התובע, ממדוב אבואלפוז, הגיע לדיון ההוכחות עם אותו רכב "גנוב" שבגינו תבע פיצוי של 108 אלף שקל.

"התהייה הראשונה והבסיסית בתביעה שלפניי היא בכך שממדוב עושה שימוש בימים אלה ברכב בגינו הוא הגיש תביעה לקבלת תגמולי ביטוח בגין גניבה", כתב השופט גולן בפתח פסק דינו. "ממדוב אף הגיע עם הרכב לדיון ההוכחות".

הסיפור המלא: מה באמת קרה עם אישור המיגון?

דצמבר 2019. ממדוב רוכש רכב בסכום של 60,000 שקל, חלקו באמצעות הלוואה מחברת מימון ישיר. הוא פונה לסוכן הביטוח טארק חורי ומבקש פוליסת ביטוח מקיף הכוללת כיסוי גניבה. כאן מתחיל הסיפור להסתבך.

בחקירתו בבית המשפט הודה ממדוב, לראשונה, פרט קריטי שהעלים בכתב התביעה: "טארק, או מי מטעמו, שלח אותו להביא אישור מיגון והוא אמר, בשלב כלשהו, שאין לו מאיפה להביא". כשנשאל מדוע לא הביא אישור כזה, השיב: "החשמלאי שהוא פנה אליו אמר לו שהוא לא יכול לתת לו אישור כי יש לו קודנית ברכב".

לשאלת בית המשפט "אדוני הבין כשהוא יצא מהמשרד שהוא צריך אישור להביא לה חזרה אישור קודנית? הוא הבין שהוא צריך? לכך הלכת לחפש?" השיב ממדוב בחיוב: "כן זה".

דירות בבנייה
צילום: איציק יצחקי

העליון קבע: המתנה של האבא לבת - תתחלק עם הגרוש

קרקע בנס ציונה הפכה ל-7 דירות שקיבל הזוג. האישה טענה שזה שלה בלבד, בית המשפט העליון בפסק דין תקדימי קבע שזה שייך גם לבעלה-גרושה

עוזי גרסטמן |

בפסק דין מקיף קבע בית המשפט העליון עיקרון חשוב ביחסי ממון בין בני זוג: כאשר אישה מקבלת קרקע במתנה לפני הנישואין, אך בני הזוג מפתחים אותה יחד לפרויקט נדל"ן במהלך הנישואין, האיש זכאי למחצית מהדירות שנבנו, כולל שווי הקרקע המקורית, ולא רק את ההשבחה שנוצרה.

המקרה עסק בזוג שנישא ב-1996 ונפרד ב-2019 לאחר 23 שנות נישואין. מספר שבועות לפני הנישואין, קיבלה האישה במתנה מאביה שתי חלקות קרקע חקלאיות בנס ציונה. בשנת 2002, לאחר שינוי ייעוד של אחת החלקות למגורים, חתמה האישה על עסקת קומבינציה עם קבלן שבמסגרתה קיבלה שבע דירות, כאשר חמש מהן נותרו בבעלותה.

בית המשפט לענייני משפחה, ואחריו בית המשפט המחוזי, קבעו כי האיש היה מעורב באופן אקטיבי בפרויקט מתחילתו ועד סופו. בין היתר נקבע כי האיש "הצליח להוכיח מעורבות פעילה, כמעט בלעדית, בטיפול בדירות לאורך הבניה וכן לאחר שנבנו". האיש היה זה שניהל את המשא ומתן מול הקבלנים, טיפל בענייני המיסים, ניהל את השכרת הדירות, ודמי השכירות הועברו לחשבון המשותף של בני הזוג.

עם זאת, הערכאות הקודמות קבעו כי יש להפריד בין הבעלות בדירות לבין שווי הקרקע החקלאית המקורית שהתקבלה במתנה, וקבעו כי על האיש לשלם לאישה את שווי הקרקע במצבה כקרקע חקלאית לפני שינוי הייעוד.

פסק הדין של העליון: הפרדה מלאכותית

השופטת יעל וילנר, שכתבה את פסק הדין פה אחד יחד עם השופטים דוד מינץ וגילה כנפי שטיינץ, דחתה את הגישה הזו וקבעה כי לא ניתן להפריד בין הבעלות בדירות לבין שווי הקרקע המקורית.