דירות בכיכר המדינה, פנטהאוז בראשון, מרצדס, יהלומים, ומזומנים - וכל זה ממשכורת צנועה?

בית המשפט השלום בראשון לציון קבע השבוע תנאים חריגים ומחמירים לשחרור גלה לווייב, תושב תל אביב החשוד בהעלמת הכנסות עצומות ממסחר במטבעות דיגיטליים. השופטת ניא מימון אישרה סדרה של התניות כספיות ומגבלות תנועה חסרות תקדים, לרבות ערבויות בסך מצטבר של 1.15 מיליון שקל ואיסור יציאה מהארץ למשך 180 יום.

פקיד שומה חקירות מרכז ברשות המסים מנהל חקירה נגד לווייב בחשד כי גרף רווחי עתק בזירת הקריפטו עליהם לא שילם מס. על פי החשד, לווייב "פועל בזירת מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים" ללא כל דיווח לרשויות המס. על פי נתוני החקירה, "סך ההפקדות של כספים לבורסה עמד על כ-23 מיליון שקלים, סכום דומה נמשך החוצה וסך הפעילות במכירות עומדת על כ-7 מיליון שקלים" בשנים 2017-2023.

פער בין רמת המחייה להכנסות המדווחות

החשד התעורר לאחר שהתברר פער עצום בין רמת המחייה של החשוד להכנסותיו המדווחות. מהחקירה הסמויה שנערכה עלה כי לווייב מחזיק בתיק נכסים עשיר במיוחד: "בבעלות ובשימוש החשוד שתי דירות בכיכר המדינה בתל אביב בסכום מצטבר של כ-13,500,000 שקלים ודירת פנטהאוז נוספת בראשון לציון ובשימושו רכבי יוקרה," כך עולה מהמסמכים שהוגשו לבית המשפט.

על פי בקשת המעצר שהוגשה, "החשוד מדווח כשכיר בלבד עם הכנסות שאינן הולמות את רמת המחייה האמורה. בשנת 2023 (השנה האחרונה המדווחת) הוא מדווח על ידי המעסיק שלו כשכיר שמרוויח כ-240,000 שקל בלבד, ובשנים הקודמות פחות מכך." ברשות המסים רואים בכך "כמחזק את החשד להעלמת הכנסות בידי החשוד."

• 30 חודשי מאסר לבעל עסק שגזל מקופת המדינה 5.7 מיליון שקל
• זייפו מסמכים והתחמקו מתשלומי מס שבח ומס רכישה - חקירת רשות המסים לכדה אותם
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מעבר לכך, נמצאו בביתו גם ארנקים של מטבעות וירטואליים, מזומנים רבים - מאות אלפי שקלים (בשקלים חדשים ומטבע חוץ), ויהלומים (הגדול שבהם במשקל 5 קראט) ושווים המצטבר, על פי הערכה ראשונית, מעל 200,000 דולר - כך מפורט בבקשת המעצר.

מהחקירה עד כה עולה כי לווייב פעל בשיטתיות להעלים את פעילותו מרשויות המס. "החשוד לא פתח מעולם תיק ברשות המסים, לא הגיש דוחות, ולא דיווח על עיסוקו במטבעות וירטואליים, כאשר על פי הוראות פקודת מס הכנסה היה מחויב לעשות כן, ולדווח על המכירות של מטבעות וירטואליים". ברשות המסים רואים בכך הפרה חמורה של חובות הדיווח ותשלום המס על פעילות במטבעות דיגיטליים, פעילות שצוברת תאוצה בשנים האחרונות אך עדיין סובלת מחוסר אכיפה ודיווח.

תנאי שחרור בהיקף חסר תקדים

השופטת ניא מימון קבעה תנאים חריגים לשחרור לווייב ממעצר. "הנוגע להסכמות לשחרור בתנאים כדלקמן: תחימה על ערבות עצמית בסך 500,000 שקלים. תחימה על ערבות צד ג' בסך 500,000 שקלים, אשר תחתם על ידי ערב שיאושר על ידי היחידה החוקרת. בנוסף לערבויות האישיות, קבעה השופטת מימון דרישה נוספת: "ערבות בנקאית על סך 150,000 שקלים. סך כל הערבויות הנדרשות מלווייב עומד על 1.15 מיליון שקל.

• ביהמ"ש: למעסיק יש זכות להחזיר עובדים לעבודה מהמשרד
• "אני לוקח אותך בבגאז'": כתב אישום נגד תושב שגב שלום בגין סחיטת פועלי בניין באילת
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מכר דירה, ביקש לבטל את העסקה - ונדחה בבית המשפט

כחלק מתנאי השחרור, קבעה השופטת איסור יציאה מהארץ למשך 180 יום. (ודרכונו של החשוד מופקד ביחידה).

השופטת מימון פירטה את העילות המשפטיות להחלטתה על בסיס חוק סדר הדין הפלילי. "עילות המעצר סעיף 13(א)(1) לחוק המעצרים: קיים יסוד סביר לחשש ששחרורו של החשוד או שמצערו של החשוד ייבוא לשיבוש הליכי החקירה או משפט, להתחמקות מחקירה או ייבוא להפלת רצון, להשפעה על עדים או למגיעה בראיות בדרך אחרת," כך נכתב בהחלטה. העילה הזו משקפת את חשש בית המשפט שללא תנאים מחמירים, לווייב עלול לנצל את חופש התנועה שלו כדי לשבש את החקירה, להשפיע על עדים או אף לנסות להימלט מהמדינה.

בסיכום הבקשה פירטה התביעה את העבירות החמורות המיוחסות ללווייב. "המבקשת סבורה כי יש לה יסוד להניח על פי הראיות שהחשוד עבר את העבירות המיוחסות לו, עבירות על סעיף 220 לפקודת מס הכנסה וכן עבירה של סעיף ג3(א) לחוק איסור הלבנת הון"

עבירות אלו נחשבות לחמורות ביותר במשפט הישראלי. עבירה על סעיף 220 לפקודת מס הכנסה עוסקת בהעלמת הכנסות והגשת דוחות כוזבים, בעוד העבירה על חוק איסור הלבנת הון מתייחסת לניסיון להסתיר את מקור הכספים ולהפוך אותם ל"נקיים".