רשות ני״ע: אישור גילוי מרצון לא מעיד על מקור חוקי של הכספים
בחוזר שפורסם לחברי הבורסה שאינם בנקים, הרשות מבהירה כי גם כספים שדווחו לרשות המסים במסגרת הליך גילוי מרצון עשויים לנבוע מפעילות פלילית. החברות נדרשות לבדוק את מקור הכספים בעצמן ולחזק את בקרות מניעת הלבנת ההון
רשות ניירות ערך פרסמה הבהרה לחברי הבורסה ולזירות סוחר בנוגע ליחס להליך "גילוי מרצון" של רשות המסים. במסמך שהופץ מבהירה הרשות כי אין לראות באישור שמנפיקה רשות המסים במסגרת ההליך כהוכחה למקור חוקי של הכספים, וכי חובת בדיקת מקורם נותרת על כתפי הגופים המפוקחים.
מטרת החוזר היא להגביר את המודעות בקרב זירות הסוחר והגופים המורשים לניהול חשבונות סחר פיננסיים, ולמנוע מצב שבו לקוחות משתמשים באישור מס כדי להלבין כספים שמקורם בפעילות פלילית או במימון טרור. בהתאם לנוהל שפרסמה רשות המסים לראשונה בשנת 2020, ניתנת לחייבים האפשרות לדווח על הכנסות שלא דווחו בעבר ולקבל חסינות מהעמדה לדין פלילי - אך ורק בגין עבירות מס.
כזכור רשות המסים יצאה במהלך דומה גם לאחרונה - אבל במהלך הזה היא לא נתנה את האפשרות להליך אנונימי. מה ששינה את השיטה באופן מהותי עבור רבים. ההליך נועד לעודד גילוי מרצון של הון לא מדווח, ולהכניס כספים למערכת באופן מוסדר ושקוף, אך הוא אינו מקנה הגנה מפני הליכים פליליים בעבירות אחרות, ובהן הלבנת הון, עבירות מקור ומימון טרור. במילים אחרות, גם מי שדיווח על הון שלא דווח בעבר וקיבל אישור מהרשויות - אינו נקי לחלוטין מחשד, אם קיים סיכוי שמקור הכסף עצמו אינו לגיטימי.
רשות ניירות ערך מציינת בחוזר כי קיים חשש ממשי שחלק מהלקוחות עשויים להציג אישור על סיום הליך גילוי מרצון כדי להלבין כספים שמקורם בעבירות פליליות אחרות, ובכך לנצל את חוסר ההבנה של הגופים הפיננסיים לגבי משמעות האישור. לפיכך, הרשות מדגישה כי אין להסתמך על אישור זה כאסמכתא למקור לגיטימי של הכספים, וכי על הזירות, הברוקרים וחברי הבורסה להמשיך לקיים את מלוא חובות הזהירות, הזיהוי והדיווח הקבועות בחוקי איסור הלבנת הון ומימון טרור.מדובר, בין היתר, בבדיקת מסמכים תומכים, זיהוי בעל השליטה האמיתי בכסף, והערכת רמת הסיכון של כל לקוח בהתאם לפעילותו.
- העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
- גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרשות מזכירה כי בהתאם לחוק ולצו איסור הלבנת הון, אין באישור מרשות המסים כדי לפטור את הגופים מהחובות החלות עליהם לפי הדין. כלומר, גם כאשר לקוח מציג אישור רשמי של רשות המסים על סיום הליך גילוי מרצון - עדיין יש לוודא את מקור הכספים, את מהות העסקה ואת זהות הנהנים הסופיים. החברות מצופות להפעיל מערך בקרה אפקטיבי, לעדכן את מדיניות ניהול הסיכונים שלהן, ולהכשיר את העובדים כך שידעו לזהות מקרים שבהם נעשה ניסיון להשתמש בהליך גילוי מרצון לצורך הטעיה.
דגלים אדומים
עוד מזכירה הרשות כי הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור פרסמה כבר בשנת 2021, ושוב בשנת 2025, רשימות "דגלים אדומים" לזיהוי פעולות חריגות העלולות להצביע על שימוש לרעה בהליכי גילוי מרצון.
בין הדגלים הללו נכללות פעולות של העברת סכומים משמעותיים ללא הסבר מספק, פתיחת חשבונות חדשים בסמוך למועד קבלת אישור מרשות המסים, או בקשות לביצוע עסקאות בינלאומיות לא תואמות לפרופיל הלקוח. רשות ניירות ערך ממליצה לזירות הסוחר להיעזר ברשימות אלה לצורך בחינת סבירות הפעילות הפיננסית של לקוחותיהן, ולהגביר את הדיווח על פעולות בלתי רגילות בהתאם לחוק.ההבהרה שפרסמה הרשות מהווה למעשה תזכורת חדה וברורה לכל הגופים המפוקחים בשוק ההון – ובראשם זירות הסוחר וחברי הבורסה שאינם בנקים – כי חובת הזהירות והציות בתחום מניעת הלבנת הון ומימון טרור חלה עליהם באופן מלא, גם כאשר מדובר בכספים שדווחו לרשות המסים.
- מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
- קנאביס - האם מותר לכם להשתמש, כמה מותר להחזיק, מהם העונשים?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
מבחינת הרשות, האחריות להבין את מהות הכספים, את מקורם ואת המסלול שעברו עד להפקדתם במערכת הפיננסית - נותרת בידי החברות עצמן. הצגת אישור מגילוי מרצון אינה מהווה "חותמת כשרות" לכספים, אלא רק אינדיקציה לכך שדווחו לצורכי מס. את בדיקת הלגיטימיות, כך מדגישה הרשות, יש לבצע באופן עצמאי ומעמיק, תוך הפעלת שיקול דעת מקצועי ושמירה על חוסן מערכת הציות הכללי.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
עידית סילמן: "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה" קבוצת בזן: "קבוצת בזן פועלת ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה אל מול גורמי המקצוע בתחום הגנת
הסביבה"
בזן מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה שלח התראה וזימון לשימוע לבז"ן בזן 0.87% , לכרמל אולפינים ולגדיב, בעקבות שורה של הפרות לכאורה של תנאי היתרי הפליטה והרעלים ושל הוראות חוק אוויר נקי וחוק החומרים המסוכנים. המסמכים שנמסרו לחברות מתארים ליקויים חוזרים בפליטות מזהמות, בתשתיות ובניהול חומרים מסוכנים.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה כי "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה. המשרד להגנת הסביבה לא יאפשר למפעלים לסכן את בריאות הציבור והסביבה ויפעל בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להבטיח עמידה מלאה בחוק".
על פי נתוני המשרד, בתחנות הניטור ובדיגומים על גדר המתחם נרשמה מגמת עלייה עקבית בריכוזי בנזן, חומר המוגדר כמסרטן, החל מ-2020 ועד 2024. לפי המשרד, העלייה נובעת מפליטות המתחם המשותף של בז"ן וגדיב, וחשפה את הציבור לרמות מזהם הגבוהות מאלה שנקבעו בערכי הסביבה. בנוסף לכך נמצאו חריגות רבות מערכי הפליטה המותרים לבז"ן ולכאו"ל לגבי מזהמים שונים, בהם תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. בחלק מהמקרים דווח על פליטות עשן שחור שהוגדרו כזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד לתנאי היתר הפליטה.
בממצאים הנוגעים לגדיב התגלו שתי הפרות מהותיות של תנאי היתר הרעלים: הפעלה של קווי דלק חוץ-מפעליים המוליכים חומרים מסוכנים ללא מערכת הגנה קתודית במקטע מסוים, מצב שמגביר את הסיכון לקורוזיה ולדליפות; וכן הפעלה מחדש של מכלי אחסון מסוכנים אחרי אירועים חריגים ללא אישור מחודש של בודק מוסמך, בניגוד לדרישות ההיתר.
- בזן: עליה במרווחי הזיקוק, התקבולים על הפגיעה במתקנים תרמו למעבר לרווח
- בזן הפסידה 37 מיליון ד' ברבעון - מרווח הזיקוק הסתכם על 10.5 דולר לחבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשל הליקויים, המשרד להגנת הסביבה שוקל צעדי אכיפה ובהם צו מינהלי לפי חוק אוויר נקי לצמצום ומניעת זיהום, וכן הטלת עיצומים כספיים. לפני קבלת החלטה סופית זומנו החברות לשימוע.
