עובדת פוטרה ותבעה בגין חישוב שגוי של המעסיק - איך מתייחסים לעמלות מכירה והאם הן חלק מהשכר הקובע?

בית הדין האזורי לעבודה בחיפה פסק באחרונה לטובת ורה בלום, שעבדה כמנהלת סניף של יצחקי-דקור, המתמחה בשיווק דלתות, והורה לה לשלם לבלום יותר מ-72 אלף שקל בגין חוסרים שונים. השופטת סאוסן אלקאסם ונציג ציבור עובדים צחי רחמים קבעו כי החברה חישבה את זכאות העובדת לעמלות מכירה באופן שגוי ולא כללה אותן בשכר הקובע. בלום הועסקה בסניף בחיפה כמנהלת ועובדת יחידה במשך חמש שנים, מיוני 2016 ועד יוני 2021, עד שפוטרה עקב סגירת הסניף. על פי הסכם העבודה שנחתם בינה לבין החברה, היא היתה אמורה לקבל משכורת של 5,500 שקל בחודש, כשבכתב יד נוספה ההערה הבאה: "כולל נסיעות והבראה + 1.5% מהמכירות נטו".

החברה הגישה חישוב משלה, שלפיו בלום קיבלה 13,631 שקל ביתר עבור רכיב העמלות. לטענתה, היא לקחה את מחזור המכירות, גזרה ממנו 1.5% עמלה, הוסיפה את השכר לפי ההסכם המקורי (5,500 שקל), ובדקה מה שולם בפועל - ולפי החישוב הזה יצא שבלום קיבלה יותר ממה שמגיע לה.

אבל בית הדין דחה את הדרך הזו. "אין אנו מסכימים עם שיטת החישוב של הנתבעת", נקבע בפסק הדין שפורסם. "בניגוד אליה מצאנו כי יש לקבל את חישוב התובעת להפרשים לזכותה". השופטת הסבירה שהחברה התעלמה מכך שהשכר ששולם בפועל היה גבוה יותר מההסכם המקורי, ומהיום הראשון. "למעשה, תנאי השכר הבסיסיים שונו דרך תלושי המשכורת והשכר ששולם בפועל גבוה יותר מהסכום שהוסכם עליו והותאם לשכר המינימום", נכתב בפסק הדין.

העמלות הן חלק מהשכר הקובע

בנוסף, בית הדין קבע שהעמלות אינן רק בונוס נחמד, אלא חלק אינטגרלי מהשכר הקובע לצורך חישוב כל הזכויות הסוציאליות. מנהל החברה עצמו אישר בעדותו כי, "השכר שקיבלה כל חודש הוא 5,500 שקל, כולל נסיעות והבראה, + 1.5% עמלות – לפני מע"מ". השופטת אלקאסם הפנתה לפסיקה קודמת שקבעה כי כשמשולמות עמלות כשיעור מהמכירות וללא כל תנאי, יש לכלול אותן בשכר הקובע. "מתשובתו ברור כי העמלות שולמו לתובעת כאחוז מהמכירות וללא כל תנאי", נקבע בהכרעת הדין.

• הקלדנית הפסידה: התסמונת שלה לא תוכר כפגיעת עבודה
• הבנקאית שגנבה תקבל פיצויי פיטורים?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

סוגיה נוספת שעלתה היא שעות נוספות. בלום טענה שעבדה בשעות פתיחת הסניף - בימי חול מ-10:00 ועד 19:00 וביום שישי בין השעות 14:00-9:00. החברה טענה שהיתה שעת הפסקה של צהריים ושהעובדת לשעבר בכלל לא ביצעה שעות נוספות, אבל בית הדין לא קיבל את זה.

"אין בידנו לקבל את טענת הנתבעת המובלעת בסיכומיה כי כביכול לא חל על התובעת חוק שעות עבודה ומנוחה", נקבע. "מדובר בהרחבת חזית המנוגדת לתצהירה כי התובעת קיבלה גמול שעות נוספות לפי ההסכם מולה". בית הדין קבע כי מאחר שהעמלות נכללות בשכר הקובע, והחברה לא הפקידה עבורן לפנסיה ולא שילמה עליהן תוספת שעות נוספות, מגיע לבלום פיצוי גם בגין הסעיפים האלה.

מה עם הגבלת העיסוק?

בלום גם תבעה פיצוי בגין הפרת חובת תום הלב, בטענה שהיו סעיפים מקפחים בהסכם העבודה, כמו התפטרות בהתראה של 60 יום מראש, והגבלת עיסוק של שנה בעיסוק דומה ללא תשלום. לטענתה, היא מצאה עבודה אבל עזבה מחשש שיתבעו אותה.

• רמ"י תשלם מיליונים: פשרה בייצוגית על מס שלא כדין
• רופא שיניים עבד 18 שנה כעצמאי - ביה"ד קבע: היה עובד
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הבנקאית שגנבה תקבל פיצויי פיטורים?

אבל בנקודה הזו בית הדין דחה את התביעה. "התובעת לא הוכיחה שאכן מצאה עבודה וויתרה עליה בגלל ההגבלה בהסכם", נקבע בפסק הדין של השופטת. "עדות התובעת היא עדות יחידה ולא נתמכה בשום ראיה". בית הדין גם הבהיר שהגבלת העיסוק לא היתה בלתי סבירה, בהתחשב בכך שבלום עבדה כמנהלת ועובדת יחידה בסניף במשך חמש שנים, ושמן הסתם נחשפה למידע מסחרי ושיטות תמחור, שיווק ומכירה.

בסופו של דבר פסק בית הדין פיצויים בסעיפים הבאים: 53,227 שקל בגין הפרשי עמלות, 3,611 שקל עבור הפקדות מעסיק לתגמולים, 997 שקל עבור הפרשי פיצויי פיטורים ועוד 14,470 שקל בגין גמול שעות נוספות. בסך הכל מדובר בסכום של כ-72,305 שקל, בתוספת ריבית שקלית ממועד סיום העבודה ועד לתשלום בפועל, בתוספת 10,000 שקל הוצאות משפט.

מה זה שכר קובע ולמה זה כל כך חשוב?

שכר קובע הוא הבסיס לחישוב כל הזכויות הסוציאליות של עובד, פיצויי פיטורים, פנסיה, דמי הבראה, וגם שעות נוספות. אם רכיב מסוים לא נחשב חלק משכר קובע, העובד מפסיד כסף על כל הזכויות האלה. במקרה הזה, העמלות של 1.5% היו כמה אלפי שקלים בחודש, אז ההשפעה על פנסיה ופיצויים היתה משמעותית.

איך בית הדין קובע אם עמלות הן חלק משכר קובע או לא?

לפי הפסיקה, המבחן הוא פשוט: אם העמלות משולמות כאחוז קבוע מהמכירות וללא כל תנאי מיוחד, הן חלק משכר קובע. אם יש תנאי מסוימים (למשל רק אם הגיעו ליעד מסוים), זה יכול להיות אחרת. במקרה הזה, בלום קיבלה 1.5% מכל מכירה, ללא תנאים, אז זה נכנס לשכר קובע.

למה החברה הכללה שעות נוספות בחישוב שלה ובית הדין דחה את זה?

החברה ניסתה להגיד "תראו, שילמנו לה שעות נוספות, אז זה מכסה את העמלות החסרות". אבל בית הדין הסביר שזו לא דרך חוקית לחשב. שעות נוספות זה תשלום עבור עבודה בפועל מעבר לשעות הרגילות, ואי אפשר לקזז את זה מול עמלות שמגיעות ממכירות. אלה שני דברים שונים לגמרי.

מה זה קיצור שבוע העבודה שהוזכר בפסק הדין?

ב-2018 יצא צו הרחבה שקיצר את שבוע העבודה במשק מ-43 שעות ל-42 שעות, החל מאפריל 2018. זה אומר שעובדים שעבדו אותו מספר שעות פתאום היו זכאים לשעה נוספת אחת בשבוע יותר. במקרה של בלום, זה הוסיף לה ארבע שעות נוספות בחודש, שלא שולמו לה, וזה בנוסף לחישוב.

איך זה עובד כשיש בהסכם עבודה סכום אחד ובתלושים משהו אחר?

זו בעיה שמתרחשת הרבה. בית הדין הבהיר שמה שקובע הוא לא מה שכתוב בהסכם, אלא מה שבאמת קרה בפועל. אם בהסכם כתוב 5,500 שקל אבל בפועל שילמו יותר (כמו במקרה הזה בגלל עדכון לשכר מינימום), אי אפשר לחזור אחורה ולומר שבהסכם כתוב משהו אחר. התלושים משקפים את המציאות.

האם הגבלת עיסוק של שנה בלי תשלום זה חוקי?

זה תלוי. בית הדין אמר שבמקרה הזה ההגבלה היתה סבירה כי בלום היתה מנהלת ועובדת יחידה במשך חמש שנים, ונחשפה למידע מסחרי רגיש. אבל היא היתה צריכה להוכיח שבאמת מצאה עבודה וויתרה עליה בגלל ההגבלה. מכיוון שלא היתה לה ראיה לזה, התביעה נדחתה. בכלל, הגבלות עיסוק צריכות להיות סבירות במשך הזמן ובהיקף.

מה המשמעות של הקביעה שהעמלות נכללות בפיצויי פיטורים?

פיצויי פיטורים מחושבים לפי השכר האחרון של העובד כפול מספר שנות העבודה. במקרה הזה, הממוצע החודשי של העמלות בשנה האחרונה היה 1,150 שקל. זה אומר שבמקום לחשב פיצויים על בסיס 5,300 שקל, החישוב היה על בסיס 6,450 שקל. ההפרש הוא כמעט 1,000 שקל נוספים לכל שנת עבודה.

האם יש לקח כללי למעסיקים מפסק דין כזה?

בהחלט. הלקח המרכזי הוא שאי אפשר לשחק עם חישובי שכר. אם יש רכיב משתנה כמו עמלות שמשולם באופן קבוע, צריך לכלול אותו בכל החישובים - פנסיה, שעות נוספות, פיצויי פיטורים. ניסיון להתחכם ולטעון שהם קיזזו את זה מול משהו אחר, לא יעבור. והכי חשוב, אם משנים תנאים מההסכם המקורי (כמו התאמה לשכר מינימום), צריך לעדכן את כל הרכיבים בהתאם.