דירה מרוהטת או ריקה: מה עדיף למשכיר ומה עדיף לשוכר?
ריהוט יכול להוסיף מאות שקלים לשכר הדירה, אבל הוא גם מוסיף בלאי, אחריות והוצאה. ההחלטה תלויה בקהל היעד ובמשך השכירות.
ריהוט יכול להוסיף מאות שקלים לשכר הדירה, אבל הוא גם מוסיף בלאי, אחריות והוצאה. ההחלטה תלויה בקהל היעד ובמשך השכירות.
דירה ליד אוניברסיטה פונה לסטודנטים שמגיעים לעיר עם מזוודה. מיטה, שולחן, ארון, מקרר ומכונת כביסה יכולים לקצר את זמן השיווק ולאפשר מחיר גבוה יותר.
דירת חמישה חדרים בשכונה משפחתית פונה לקהל אחר. משפחה שמגיעה לחמש שנים בדרך כלל מחזיקה ספה, מיטות ושולחן. הריהוט של בעל הבית עלול להפוך לבעיה שצריך לפנות.
החשבון צריך להיות כלכלי.
נניח שחבילת ריהוט עולה 25 אלף שקל ומאפשרת לקבל עוד 400 שקל בחודש. התוספת היא 4,800 שקל בשנה, וההשקעה מוחזרת בכחמש שנים לפני בלאי ותיקונים.
אם קהל השוכרים מתחלף בכל שנה, הריהוט גם חוסך תקופות ריקות. זה משפר את התוצאה.
אבל ריהוט נשחק.
מזרן, ספה, כיסאות ושולחן עוברים שימוש. אם כל שלוש שנים נדרשת הוצאה של 8,000 שקל, צריך להפחית אותה מהפרמיה.
מכשירי חשמל מורכבים יותר. מקרר ומכונת כביסה יכולים להיות יתרון, אבל כשהם מתקלקלים עולה השאלה מי משלם. אם הם רשומים כחלק מהדירה, המשכיר עלול למצוא עצמו מטפל במערכת נוספת.
אפשר לקבוע בחוזה שהמכשיר נמסר לשימוש במצב מסוים ושאחריות התיקון מוגדרת. אבל גם כאן הוראות חוק והנסיבות משפיעות, ולכן ניסוח גורף צריך להיבדק.
לשוכר, דירה מרוהטת חוסכת הוצאה בתחילת הדרך.
סטודנט ששוכר לשנתיים יכול לחסוך 15-20 אלף שקל על ציוד. משפחה שכבר מחזיקה ריהוט תשלם פעמיים: גם על הובלת החפצים שלה וגם על אחסון הרהיטים של בעל הדירה.
יש גם ריהוט "חצי". ארונות קיר, מקרר ומכונת כביסה נשארים, בעוד מיטות וסלון מגיעים עם השוכר. בהרבה דירות זה האיזון הנוח.
- שכירות עם ילדים: הדירה היא גם החלטה כלכלית על בית ספר, זמן ותחבורה
- חוזה לשנה או לשלוש שנים? ליציבות יש מחיר
צריך לחשוב גם על אחריות לנזק. שולחן אוכל שקיבל שריטה, ספה עם כתם או מזרן שנשחק יכולים להפוך ביום היציאה למחלוקת. לכן פרוטוקול הכניסה והיציאה חשוב במיוחד בדירה מרוהטת.
מצלמים כל פריט ומציינים גיל ומצב.
לדוגמה: "ספה אפורה בת ארבע שנים, כתם קטן בצד שמאל". זה נשמע קטנוני ביום הראשון ומונע טענה שהספה הייתה חדשה ביום האחרון.
גם למשכיר יש שיקול של שווי מכירה. ריהוט כמעט תמיד שווה פחות בשוק יד שנייה ממה ששולם עבורו. לכן משכיר צריך להעריך אותו כנכס מתכלה, לא כהשקעה ששומרת על ערכה.
באזורים עם תושבי חוץ, עובדים בפרויקטים זמניים או סטודנטים, פרמיית הריהוט יכולה להיות גבוהה. בשכונות משפחתיות היא יכולה להיות אפס.
ההחלטה צריכה להתחבר לתמחור הדירה ולחישוב התשואה. אם 25 אלף שקל ריהוט מוסיפים 100 שקל בלבד בחודש, התשואה על ההוצאה חלשה.
