טיוטת התקנות של משרד המשפטים קובעת מתי נכנס לתוקף חוזה מצוי, איך מטופלת אופציה להארכת שכירות כשאין פירוט בחוזה, מי אחראי על תיקון ליקויים בדירה, מה נחשב בלאי סביר, ואילו מקרים מוגדרים כשימוש בלתי סביר במושכר
חנות ברחוב החלוץ בהדר הכרמל, שנשכרה עוד ב-1989 במסגרת דיירות מוגנת, החליפה ידיים, והבעלים החדשים ביקשו ליישר קו עם המציאות הכלכלית. השוכרים טענו שההסכם קבע במפורש ששכר הדירה לא ישתנה לצמיתות, ושבמשך עשרות שנים כולם חיו עם זה בשלום. השופטת סיגלית מצא
קבעה: חלפו 36 שנה, הנתונים השתנו, ויש הצדקה לעדכן את דמי השכירות, אך בתוך מגבלת התקרה שבחוק
במשך כשנה וחצי לא שולמו דמי שכירות, החשמל נותק, והדירה נותרה תפוסה ללא הסכם בתוקף. בפסק דין מפורט קבע בית משפט השלום בקריות כי ניתן לנהל את התביעה באמצעות ייפוי כוח מתמשך, הורה לשוכר להתפנות בתוך שלושה שבועות, ודחה את טענותיו לגבי ליקויי חשמל כעילה
לאי התשלום
עמותה שמפעילה בית תמחוי בירושלים ניסתה למנוע את פינויה מנכס של הקדש עתיק, כשהיא נשענת על מסמך שטענה כי נחתם לפני עשרות שנים. בית המשפט קבע כי מדובר במסמך פיקטיבי, פסל אותו מכל וכל, והבהיר כי ההקדש רשאי לפנות את העמותה - גם בלי לבנות מגדלים במקום הנכס
הקיים
משרד הבינוי והשיכון והביטוח הלאומי מנסים לבלום את העלייה ביוקר המחיה באמצעות מהלך יזום לאיתור זכאים לסיוע בשכר דירה, שכולל פנייה ישירה לעשרות אלפי אזרחים במטרה להגדיל את מימוש הזכויות ולהקל על שוכרי הדירות
בית-משפט השלום באשקלון קבע כי שוכרים שהחזיקו בדירה בתקופת האופציה מבלי לשלם דמי שכירות, בטענה לקיזוזים בגין ליקויים - הפרו את הסכם השכירות. בכך נקבע שלא רק שהם לא מימשו את האופציה להארכה, אלא הם איבדו גם את זכותם להחזיק בדירה. פסק הדין הזה ממחיש את
גבולות הקיזוז בדמי שכירות ואת משמעות תום-הלב ביחסי שכירות