האוצר: המשק צמח ב-15.4% - אבל, הנה נתוני האמת

המשק צמח ב-15.4%? המספר האמיתי שצריך להסתכל עליו הוא נמוך משמעותית.

האוצר מדווח על צמיחה מרשימה ברבעון השני. 15.4% צמיחה נשמע כמו בום כלכלי. הנתון הזה דורש שתי הסתייגויות משמעותיות לפני שמסיקים שהמשק הישראלי רץ קדימה בקצב דו-ספרתי. הראשונה פשוטה: התוצר עלה ב-3.6% לעומת הרבעון הראשון. הלמ"ס מציגה את השינוי גם בקצב שנתי, כלומר מתרגמת את העלייה ברבעון אחד לקצב שהיה מתקבל אילו נמשכה שנה שלמה. כך 3.6% הופכים ל-15.4% (בריבית דריבית). מדובר בדרך מקובלת להצגת חשבונות לאומיים, אך בתקופה תנודתית שמושפעת ממלחמות היא יכולה לייצר מספרים חריגים ומעוותים כי הקפיצה נובעת מנפילה ברבעון הראשון ולכן צריך להתייחס למכלול התקופה (המחצית הראשונה). 

ההסתייגות השנייה מעניינת יותר. גם הנתון של 3.2% צמיחה במחצית הראשונה של 2026 לעומת המחצית השנייה של 2025 מספר סיפור חלקי. חלק משמעותי מהצמיחה מגיע מסעיף שמכונה ייצור בחו"ל, כלומר סחורות שמיוצרות מחוץ לישראל ונמכרות מחוץ לישראל, אבל הפעילות הכלכלית שלהן מיוחסת לחברות בעלות פעילות ישראלית.

תקחו חברת טכנולוגיה גלובלית שמחזיקה מרכז פיתוח משמעותי בישראל, בעוד הייצור מתבצע אצל קבלן באסיה או באירופה והמוצר נמכר בארה"ב או באירופה. חלק מהערך הכלכלי עשוי להיכנס לנתוני ישראל דרך החברה המקומית (דרך מנגנון שנקרא מחירי העברה), אף שהמפעל, העובדים וחלק גדול מהפעילות הפיזית נמצאים מעבר לים. האם זה קשור לפעילות בארץ? האם זה קשור למיסוי בארץ? כן, ולכן מצד אחד זה לא מבטא צמיחה בפעילות, אבל יש תקבולי מסים כך שצריך באיזהו אופן (חלקי מאוד) לתמחר את הנתון הזה בפעילות המשקית. 

אנבידיה היא החבר המרכזית שפועלת כך. החברה הפכה את פעילותה בישראל לחלק משמעותי מעסקי מרכזי הנתונים שלה. שבבים ומוצרים שמבוססים גם על ידע ופעילות ישראלית מיוצרים ונמכרים ברחבי העולם. הפעילות הזאת יכולה לתרום לחשבונות הלאומיים, בזמן שהצרכן הישראלי ברחוב מרגיש ממנה הרבה פחות מאשר מצמיחה שמגיעה ממסעדות, בנייה, מסחר, מפעל מקומי או עלייה בשכר. 

כשמנטרלים את הפעילות הזו אזי קצב הצמיחה במחצית יורד לכ-2%. 

גם בנק ישראל התייחס לאחרונה בדיוק לתופעה הזאת והסביר שחלק משמעותי מהצמיחה בתקופה האחרונה מגיע מייצור בחו"ל של חברות גלובליות שפועלות בישראל. בניכוי הפעילות הזאת מתקבלת צמיחה חלשה יותר, בין היתר על רקע מגבלות היצע במשק המקומי.

ועדיין, התמונה לא שלילית. הרבעון השני עצמו מציג חזרה חזקה לפעילות אחרי הפגיעה ברבעון הראשון בעקבות מלחמת "שאגת הארי". התוצר העסקי עלה ב-16.6% בחישוב שנתי, הצריכה הפרטית ב-14.7%, ההשקעות בנכסים קבועים ב-6.3% ויצוא הסחורות והשירותים בניכוי חברות הזנק ויהלומים ב-25.2%.

ההשקעות מספקות סימן חיובי נוסף. ההשקעה בבנייה למגורים עלתה ב-19.4% בחישוב שנתי, ההשקעה במכונות ובציוד אחר ב-23.5% וההשקעה בענפי טכנולוגיות המידע והתקשורת זינקה ב-181.4%, שהם 29.5% לעומת הרבעון הקודם. גם היצוא התעשייתי ללא יהלומים זינק ב-55.2%.

משקי הבית מספרים סיפור שונה

במחצית הראשונה התוצר עלה ב-3.2%, התוצר העסקי ב-4.7%, ההשקעות בנכסים קבועים ב-10.6% והיצוא בניכוי חברות הזנק ויהלומים ב-14.8%. במקביל, הצריכה הפרטית ירדה ב-0.4%.

הצריכה הפרטית מתחברת לתחושה של משקי הבית. משק יכול להציג יצוא חזק ופעילות מרשימה של חברות גלובליות ובאותו זמן לראות משפחות שמתקשות להגדיל צריכה. כאשר מנטרלים גם את הייצור בחו"ל מגיעים לצמיחה נמוכה, כשמדובר למעשה על צמיחה לנפש סביב האפס. 

• טייוואן חוזה שנת צמיחה דו-ספרתית ראשונה מאז 2010
• מגזר הייצור בארצות הברית קם לתחיה - למרות טראמפ או בזכותו?

גם הזינוק בצריכה ברבעון השני צריך מטעה. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-13.4% בחישוב שנתי, וההוצאה על מוצרים בני קיימה לנפש קפצה ב-31%. חלק מהעלייה מייצג קניות שנדחו בתקופת המלחמה ונעשו עם החזרה לפעילות. אותו הסבר מתאים גם לזינוק של 35.9% ביבוא הסחורות האזרחיות.

החדשות הטובות הן שהכלכלה הישראלית ממשיכה להראות יכולת התאוששות מהירה. עסקים חוזרים להשקיע, היצוא חזק, הבנייה למגורים מתאוששת והצרכן חוזר לקנות אחרי תקופה חלשה.

אבל 15.4% רחוקים מלתאר את קצב הצמיחה הבסיסי של ישראל. גם 3.2% מחמיאים במידה מסוימת לפעילות שמתרחשת בתוך המשק. כאשר מנטרלים את הייצור בחו"ל מתקבלת צמיחה מתונה, צמיחה לנפש אפסית.