
בדיקת נשימה לגילוי סרטן בעזרת כלבים ובינה מלאכותית - דוגנוסיס מכוונת להשקה ב-2027
הסטארט-אפ מבנגלור משלב כלבי הרחה מאומנים עם מודלים של למידת מכונה. לפי נתוני שלב 2 שהחברה מציגה, הדיוק עומד על 91% בשבע קבוצות סרטן, כולל בשלבים מוקדמים, והיא כבר עובדת מול רגולטורים בהודו ובארה"ב
סטארט-אפ הודי בשם דוגנוסיס מפתח בדיקת נשימה לגילוי מוקדם של סרטן, המבוססת על חוש הריח של כלבים מאומנים בשילוב בינה מלאכותית, ומכוון להשקה מסחרית ב-2027. פעילות החברה מתנהלת מחווה ומעבדה באזור בנגלור שבדרום הודו, והמוצר מיועד לשמש שכבת סינון ראשונה וזולה לפני בדיקות יקרות יותר.
כ-80% ממקרי הסרטן מתגלים בשלב מאוחר מדי. בשלב כזה הטיפול יקר יותר, סיכויי הריפוי יורדים, ומערכות הבריאות סופגות עלות גבוהה. בהודו, שבה האוכלוסייה גדולה והסריקה המוקדמת עדיין מצומצמת יחסית, בדיקה זולה שמבוססת על נשימה עשויה לשנות את סדר העבודה במרפאות. המספרים האלה מגיעים מהחברה, והמוצר עדיין בשלב של ניסויים ואיסוף נתונים.
המטופל נושם למסכה כעשר דקות, הדגימה נארזת ונשלחת למעבדה, ושם הכלבים מריחים אותה בתנאים מבוקרים. ההרחה מתבצעת על הדגימה בלבד: הכלבים נשארים בחווה, והמטופל חוזר הביתה. במקביל מופיעה בצילומי החברה גם קלואי, עוד כלבה בצוות ההרחה.
מה הכלבים מריחים? תרכובות אורגניות נדיפות, VOC, שמשתנות בנשימה כשמחלה מתפתחת בגוף. למכלול הזה קוראים וולאטילום, מעין חתימת ריח. הרעיון הכלכלי פשוט: אם אפשר לדגום אוויר במקום לשלוח כל אדם לסריקה יקרה, עלות הסינון הראשוני יורדת והכיסוי עשוי לגדול. בהודו הציוד הכבד מרוכז בערים הגדולות, והמרחק למכשיר דימות הוא חלק מהסיבה לאיחור באבחון.
בעולם כבר רצים ניסיונות לבדיקות דם רב-סרטניות, MCED, שמנסות לתפוס מחלה מוקדם מדגימה אחת. הן יקרות ודורשות מעבדה מולקולרית: בדיקת גלרי של גרייל, הוותיקה שבהן, נמכרת בארה"ב במחיר מחירון של 949 דולר. דוגנוסיס מציעה שכבה זולה יותר בהתחלה: ציון סיכון מנשימה, ומי שמקבל ציון גבוה ממשיך לדימות. אם המודל הזה יחזיק, הוא חוסך סריקות מיותרות ופותח שוק של בדיקות חוזרות בקהילה.
דוגנוסיס פיתחה את DogSense, קסדת ממשק מוח-מחשב לכלב שקולטת אותות EEG בזמן ההרחה. הנתונים זורמים ל-DogOS, חבילת מודלים של למידת מכונה שרצה על מידע עצבי והתנהגותי של הכלב. אומנם הכלב נשאר החיישן, אבל הפלט הופך לציון שאפשר לחזור עליו, להשוות ולשלוח לרופא.
בספרות הרפואית כבר יש עשרות ניסויים בסמיות כפולה שבהם כלבים זיהו מחלות לפי ריח. האתגר היה תמיד אחידות והיקף: כלב אחד עובד יפה בחדר אחד, אבל רשת בריאות צריכה תוצאה זהה באלפי דגימות. דוגנוסיס מנסה לסגור את הפער בעזרת הקסדה והמודלים, כלומר להפוך תגובה ביולוגית לרצף נתונים.
החברה מציגה נתוני שלב 2 עם דיוק של 91% בשבע קבוצות סרטן, כולל בשלבים מוקדמים. הניסוי כלל 1,502 נבדקים בשישה בתי חולים בקרנטקה, בסרטני ראש-צוואר, שד, ריאה, גינקולוגיה, מערכת עיכול ודרכי השתן. הנתונים הופיעו בכתב העת Journal of Clinical Oncology. עם זאת, מדובר בנתונים שהחברה עצמה מצטטת, והדרך מפרסום כזה ועד בדיקה שגרתית במרפאה עדיין ארוכה. רגולטורים בודקים רגישות, סגוליות וחזרתיות על אוכלוסיות גדולות, ושם יימדד אם הציון מהמעבדה מחזיק גם מחוץ לניסוי.
דוגנוסיס עובדת עם בתי חולים אונקולוגיים בהודו, בהם נאראיאנה, אסטר CMI, סנט ג'ונס ומכונים בקרנטקה. שיתוף כזה נותן גישה לדגימות אמיתיות ומעמיד את המודל מול אבחנות קיימות.
מאחורי דוגנוסיס עומדות אקסל, קרן בוסט, קפאינייטד קפיטל וקרן 1517, לצד משקיעים נוספים. אקסל כבר מוכרת בהודו כקרן שנכנסת מוקדם לחברות טכנולוגיה, והיא צירפה את דוגנוסיס למחזור הראשון של תוכנית Atoms X שלה. ההימור הוא על החיבור בין ביולוגיה לתוכנה. אם DogOS יהפוך הרחה לציון סיכון יציב, אפשר יהיה להרחיב את השירות מעבר למספר הכלבים בחווה אחת.
במקביל, שוק הבינה המלאכותית ברפואה כבר זז בכיוונים אחרים. דיימר הלת' בונה פלטפורמת AI לליווי מטופלים אחרי שחרור מבית חולים, ואיידוק פורסת כלי תמיכה בהחלטות קליניות באלפי מרכזים רפואיים. דוגנוסיס יושבת בזווית אחרת: סינון ראשוני זול, לפני הדימות והביופסיה. אם הציון מהנשימה יעבוד בשטח, הוא עשוי לשמש כשער כניסה זול למערכת היקרה יותר.
החברה עובדת מול רגולטורים בהודו ובארה"ב, ובהודעות שלה היא מכוונת להשקה מסחרית ב-2027. עד אז נדרשות סדרות נוספות של אימות, פרוטוקול אחיד למשלוח דגימות, ויכולת להפעיל כמה אתרי מעבדה במקביל. הכלבים כבר עובדים. השאלה העסקית היא כמה מהר אפשר להפוך משמרת הרחה בחווה אחת לרשת בדיקות שעובדת במחיר שמרפאה בהודו מסוגלת לשלם.