מעו״ף: איך עובד שוק האופציות של הבורסה בתל אביב

208,595 שקל היא החשיפה הכלכלית שמגלמת אופציה בודדת על מדד ת״א 35. המדד נסגר לאחרונה ברמה של 4,171.9 יחידות, המפרט הרשמי של הבורסה בתל אביב קובע מכפיל של 50 שקל לכל יחידה במדד, ומכפלת השניים היא הסכום שעומד מאחורי חוזה יחיד. סוחר שמשלם פרמיה של כמה אלפי שקלים מחזיק בפועל חשיפה בסדר גודל של תיק מניות שלם, וכל תזוזה של יחידה אחת במדד שווה 50 שקל בחשבונו. מקורות משניים רבים עדיין מציגים מכפיל גבוה יותר, והמספר שמופיע בטבלת נתוני המסחר של הבורסה לצד כל סדרה הוא 50.

מעו״ף נולד כראשי תיבות של מכשירים עתידיים ופיננסיים, והשם דבק בשוק הנגזרים של הבורסה בתל אביב. נכס הבסיס המרכזי שלו הוא מדד ת״א 35, שמרכז את המניות הגדולות בבורסה המקומית ומגלגל מחזור יומי של כ-1.2 מיליארד שקל במניות עצמן. האופציות החודשיות על המדד נסחרות מאז 1993, והאופציות השבועיות הצטרפו ב-2013. מי שמגיע לשוק הזה מהצד של המניות ימצא את היסודות במדריך שמסביר מה זו אופציה, מחיר מימוש ותאריך פקיעה.

מחירי המימוש והמדרגות שביניהם

20 שקל הוא המרווח הסטנדרטי בין מחיר מימוש אחד לשכנו כשהמחיר גבוה מ-1,000, ומתחת לרמה הזו המרווח יורד ל-10 שקלים. שמונה שבועות לפני הפקיעה הבורסה פותחת מחירי מימוש נוספים במדרגות של 10 שקלים, כך שהשרשרת מתעבה ככל שמועד ההכרעה מתקרב. בסדרה החודשית הקרובה השרשרת נפרשת בין 4,080 ל-4,250 במדרגות של 10, כלומר 18 מחירי מימוש סביב שער המדד. באופציות השבועיות המרווח עומד על 10 שקלים לכל אורך חיי הסדרה.

הציטוט של האופציות נעשה בשקלים, והבורסה מגדירה מדרגות ציטוט לפי גובה הפרמיה: עד 20 שקל המחיר זז במדרגות של שקל, בין 20 ל-100 שקל במדרגות של 2 שקלים, בין 100 ל-200 שקל במדרגות של 5 שקלים, ומעל 200 שקל במדרגות של 10 שקלים. אופציה זולה שנסחרת בעשרות שקלים בודדים זזה לכן בקפיצות עדינות, ואופציה קרובה לכסף שנסחרת באלפי שקלים מדלגת 10 שקלים בכל שינוי ציטוט.

המדד עומד על 4,171.9, סוחר רוכש אופציית רכש במחיר מימוש 4,200 ומשלם פרמיה של 3,000 שקל. שער האיזון שלו יושב על 4,260 יחידות, עלייה של 2.1% במדד. פקיעה ברמה של 4,230 מחזירה לו 1,500 שקל, כלומר מחצית מהכסף חוזרת אליו והמחצית השנייה נשחקת. פקיעה ברמה של 4,180 מוחקת את מלוא 3,000 השקלים, וזהו התרחיש השכיח מבין השלושה.

יום המסחר האחרון מול יום הפקיעה

יום ראשון האחרון של החודש הוא מועד הפקיעה של הסדרה החודשית, ויום המסחר האחרון בה מגיע כבר ביום חמישי שלפניו. ההפרדה בין השניים היא המקום שבו סוחרים מתבלבלים: החוזה מפסיק להיסחר ביום חמישי, המדד הקובע למימוש מחושב לפי מחירי הפתיחה של המניות שמרכיבות את המדד ביום המסחר האחרון שקודם למועד הפקיעה, וההתחשבנות עצמה נופלת ביום ראשון. בחודש הנוכחי יום המסחר האחרון בסדרה החודשית הוא יום חמישי, ויום הסליקה שלה הוא יום ראשון שאחריו, האחרון בחודש.

האופציות במעו״ף הן אירופיות, כלומר המימוש אפשרי במועד הפקיעה בלבד, וההתחשבנות כספית. כל סדרה שמסתיימת בתוך הכסף ממומשת אוטומטית, ההפרש בין מחיר המימוש למדד הקובע עובר בכסף לחשבון, ו-35 המניות שמרכיבות את המדד נשארות במקומן אצל בעליהן. הצד שקנה יודע מראש שהחשיפה שלו חסומה בגובה הפרמיה, והצד שכתב נושא התחייבות שנמדדת מול המדד הקובע ביום אחד.

סדרה חודשית חדשה נפתחת מדי חודש לתקופה של שלושה חודשים, ולכן בכל רגע נתון פועלות שלוש סדרות חודשיות במקביל. הסדרות השבועיות נפתחות בקצב אחר לגמרי: סדרה חדשה מדי יום מסחר למשך שבוע, למעט יום שישי שקודם לפקיעת הנגזרים החודשיים, ומועדי הפקיעה שלהן נופלים בימים ראשון, שלישי, רביעי, חמישי ושישי. סדרה שבועית חיה ימים ספורים בלבד, וערך הזמן שלה מתכלה בקצב חד, כפי שמפורט במדריך על ערך פנימי מול ערך זמן במחיר האופציה.

מי עומד בצד השני של הציטוט

עושה שוק ייעודי פועל בחוזים העתידיים על מדד ת״א 35 לפי המפרט של הבורסה, והחוזה עצמו משתתף בתוכנית החזר העמלות. מגבלת הפוזיציות בשוק הזה מחושבת בשיטת הדלתא, כלומר לפי החשיפה הכלכלית האפקטיבית במקום לפי מספר החוזים, ומגבלת תנודה יומית נעדרת לחלוטין: המחיר חופשי לנוע בכל טווח בתוך יום מסחר יחיד. בצדדים השונים של ספר הפקודות יושבים גופים מוסדיים שמגדרים תיקים, חדרי נוסטרו שמתמחרים ברציפות, וספקולנטים פרטיים שמחפשים מינוף.

הנזילות במעו״ף מתרכזת בשרשרת שסביב הכסף. בסדרה החודשית הקרובה המחזור בסדרה בודדת נע בין כמה עשרות יחידות במחירי המימוש הרחוקים ליותר מ-800 יחידות במחירי המימוש הקרובים לשער המדד, והפוזיציות הפתוחות במחיר מימוש מרכזי אחד הגיעו ליותר מ-17 אלף יחידות. הפער בין הסדרות האלה הוא מה שקובע את מרווח הציטוט שסוחר משלם בכניסה וביציאה, וסדרה דקה גובה מרווח רחב שנגרע מהרווח עוד לפני העמלות.

1,366 סדרות נגזרים מופיעות בטבלת נתוני המסחר של הבורסה, בין אופציות רכש ואופציות מכר לסדרות חודשיות ושבועיות ולחוזים העתידיים על המדד. הבורסה מפרסמת לוח זמנים נפרד למסחר בנגזרים לצד הלוחות של שוק המניות, והמסחר מתקיים בימים שני עד שישי בעוד שהסליקה נערכת בימים ראשון עד שישי. ליום שישי לוח זמנים משלו, ולכן מי שמחזיק סדרה שבועית שפוקעת בסוף השבוע מנהל אותה בחלון מסחר שונה מזה של שאר ימות השבוע.

• מחשבון פדיון חופשה: 34 ימים שווים 21,966 שקל, והמס עליהם נקבע לפי השנה, לא לפי התלוש
• מחשבון הצעות עבודה: 1,500 שקל יותר בברוטו הם 1,302 שקל יותר בנטו, ורק 80 שקל בשווי הכולל

גידור מול ספקולציה

מנהל תיק שמחזיק מניות ישראליות ורוכש אופציית מכר על ת״א 35 קונה רצפה לתיק: ירידה במדד מגדילה את שווי האופציה ומקזזת חלק מההפסד במניות, והעלות היא הפרמיה ששולמה מראש. חישוב ההיקף פשוט: תיק בשווי מיליון שקל שמבקש כיסוי מלא זקוק לכ-4.8 חוזים לפי חשיפה של 208,595 שקל לחוזה, ובפועל ההגנה נבנית בכמות שלמה של חוזים שמכסה חלק מהתיק. זהו השימוש שבגללו הגופים המוסדיים נמצאים בשוק הזה מלכתחילה.

רוכש אופציית רכש מחוץ לכסף משלם מאות שקלים בודדים ומקבל מינוף גבוה על תרחיש שדורש תזוזה חדה במדד בתוך ימים, והסבירות שהסדרה תסתיים חסרת ערך גבוהה. הצד הכותב גובה את הפרמיה הזו מיד, ובתמורה נושא התחייבות שנפרסת מול כל תרחיש מדד אפשרי, כפי שמוסבר בהרחבה במדריך כתיבת האופציות והבטוחות הנדרשות.

4% הם כל מה שנדרש כדי להפוך פרמיה נאה להפסד. כותב אופציית רכש במחיר מימוש 4,250 שגבה פרמיה של 2,000 שקל מגלה, בפתיחה שקופצת מ-4,171.9 ל-4,338.8 יחידות, שהסדרה שווה 4,440 שקל למימוש. ההפסד נטו עומד על 2,440 שקל לחוזה, יותר מהפרמיה המלאה שנגבתה, וחמישה חוזים כאלה מייצרים הפסד של 12,200 שקל ביום מסחר יחיד.

אין באמור ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתוניו של כל אדם.