ערך פנימי מול ערך זמן: מה מרכיב את מחיר האופציה

אופציית רכש במחיר מימוש 90 שקל, על מניה שנסחרת ב-100 שקל, עולה 13.4 שקל ליחידה. עשרה שקלים מתוך הסכום הם ערך פנימי, ההפרש בין מחיר המניה למחיר המימוש, ו-3.4 השקלים הנותרים הם ערך זמן, התשלום על הסיכוי שהמניה תמשיך לעלות עד הפקיעה. כל מחיר אופציה בשוק מתחלק לשני הרכיבים האלה, ולכל אחד מהם התנהגות משלו.

הערך הפנימי מחושב בשורה אחת. באופציית רכש הוא מחיר המניה בניכוי מחיר המימוש, ובאופציית מכר הוא מחיר המימוש בניכוי מחיר המניה, ותוצאה שלילית נחשבת אפס מכיוון שהמחזיק בוחר לוותר על המימוש. אופציית מכר במחיר מימוש 110 על אותה מניה נושאת ערך פנימי של 10 שקלים, וההיגיון של הצד הזה מפורט במדריך לאופציית מכר. המונח ערך פנימי מוכר גם מעולם הערכת השווי של מניות, שם הוא נמדד בכלים אחרים לגמרי כמו אלה שבמדריך מכפיל הרווח.

ערך הזמן הוא ההפרש שנותר בין מחיר החוזה בשוק לערך הפנימי, והוא מגיע לאפס ביום הפקיעה. אופציה שפוקעת היום שווה את הערך הפנימי שלה בדיוק, ולכן חוזה שנקנה ב-13.4 שקל ונשאר באותו מרחק ממחיר המניה נפרע ב-10 שקלים. 3.4 השקלים נשחקים לאורך שלושת החודשים, וההפסד הזה מגולם במחיר כבר ברגע הקנייה.

שלוש עמדות ביחס למחיר המימוש

בתוך הכסף (In the Money) נמצאת אופציית רכש שמחיר המימוש שלה נמוך ממחיר המניה, ואופציית מכר שמחיר המימוש שלה גבוה ממנו. חוזה הרכש של 90 על מניה ב-100 עולה 13.4 שקל, מתוכם 10 ערך פנימי ו-3.4 ערך זמן, ומימוש מיידי מחזיר 10 שקלים ליחידה. המכניקה המלאה של צד הרכש מוצגת במדריך לאופציית רכש.

בכסף (At the Money) יושב חוזה שמחיר המימוש שלו זהה למחיר המניה. חוזה רכש של 100 על מניה ב-100 עולה 7.4 שקל, וכל הסכום הוא ערך זמן. הקונה משלם 740 שקל לחוזה תמורת הסתברות בלבד.

מחוץ לכסף (Out of the Money) נמצאת אופציית רכש שמחיר המימוש שלה גבוה ממחיר המניה. חוזה של 110 עולה 3.7 שקל, כולו ערך זמן, והוא הזול מבין השלושה. המחיר הנמוך מושך קונים, והוא גם מה שהופך את הסדרה למסוכנת: מניה שעולה 4% ל-104 שקל משאירה את החוזה חסר ערך בפקיעה, והקונה שצדק בכיוון מפסיד את מלוא 370 השקלים ששילם.

ערך הזמן מגיע לשיא סביב מחיר המניה עצמה: 3.4 שקל בחוזה של 90, 7.4 שקל בחוזה של 100 ו-3.7 שקל בחוזה של 110. אי הוודאות לגבי תוצאת הפקיעה גדולה ביותר בסדרה שיושבת על המחיר הנוכחי, ולכן גם התשלום עליה. הרגישות של כל סדרה לתזוזה במניה נמדדת בדלתא ומוצגת במדריך ליוונים באופציות, והמונחים הבסיסיים של מחיר מימוש, גודל חוזה ומועד פקיעה מסודרים במדריך שמסביר מה זו אופציה.

השחיקה מאיצה לקראת הפקיעה

חוזה בכסף שעולה 7.4 שקל בשלושה חודשים לפקיעה שווה כ-6 שקלים כשנותרו חודשיים, כ-4.2 שקל כשנותר חודש, כ-2 שקלים בשבוע האחרון וכ-0.9 שקל ביום המסחר האחרון, בהנחה שהמניה עומדת במקומה כל התקופה. בפקיעה עצמה הוא שווה אפס.

הקצב הוא העיקר בסדרה הזאת. בחודש הראשון נשחקים 1.4 שקל, כ-0.05 שקל ליום, ובשבוע האחרון נשחקים 2 שקלים מלאים, כ-0.29 שקל ליום, פי שישה מהר יותר. מי שקנה חוזה לשלושה חודשים ומכר אותו כשנותר חודש שילם על שחיקה של 43% מהפרמיה, גם כשהמניה סיימה את התקופה באותו מחיר בדיוק.

הכיוון ההפוך של השחיקה שייך לכותב האופציה, שמקבל את הפרמיה מראש ורואה אותה נמסה לטובתו יום אחרי יום, כנגד התחייבות פתוחה שעלולה להגיע לעשרות אלפי שקלים בחוזה בודד. החשבון המלא של הצד הזה, כולל הבטוחות שהבורסה דורשת ממנו, מוצג במדריך לכתיבת אופציות.

מה עוד נכנס למחיר

סטיית התקן הגלומה מזיזה את ערך הזמן יותר מכל משתנה אחר. אותו חוזה בכסף עולה 7.4 שקל בתנודתיות שנתית של 35% וכ-4.5 שקל בתנודתיות של 20%, פער של 64% בזמן שהמניה עומדת במקומה. ההתייקרות לפני פרסום דוח והזינוק בימי פאניקה נובעים מהרכיב הזה, והוא נפרש לצד מדד הפחד VIX במדריך לסטיית התקן הגלומה.

• מוצרי מדד: מה קרן שעוקבת אחרי ת״א 35 או S&P 500 באמת קונה
• התשואה לטווח ארוך: בורסה זה לא קזינו

הזמן שנותר לפקיעה מתומחר בשורש במקום ביחס ישר. חוזה בכסף לחצי שנה עולה כ-10.8 שקל מול 7.4 שקל בחוזה לשלושה חודשים, תוספת של 46% על הכפלת התקופה. סדרה ארוכה קונה זמן בסכום גבוה יותר ומרחיקה את הקונה מאזור השחיקה המהירה.

הריבית והדיבידנד מזיזים את המחיר בשוליים. ריבית גבוהה מייקרת אופציות רכש ומוזילה אופציות מכר, מכיוון שהיא מקטינה את הערך הנוכחי של מחיר המימוש, ודיבידנד צפוי פועל בכיוון ההפוך ומוריד את מחיר הרכש בגובה החלוקה. בחוזה קצר על מניה שמחלקת במשורה ההשפעה מסתכמת בעשיריות שקל.

הפער בין הצעת הקנייה להצעת המכירה מצטרף לחשבון בכל עסקה. חוזה שנסחר 3.6 מול 3.8 מייצר עלות של 0.2 שקל בכניסה וביציאה, 20 שקל לחוזה, כ-5% מהפרמיה. באופציות המעו״ף על מדד ת״א 35 הפערים משתנים בין סדרות קרובות לרחוקות, וההשוואה מול השוק האמריקאי מופיעה במדריך למסחר במעו״ף.

עובד שמקבל אופציות הקצאה פוגש את אותם מונחים בהקשר אחר: מחיר מימוש, מועד הבשלה וחוזה שנמצא בתוך הכסף או מחוצה לו. ההבדלים בין הכלי הזה לאופציות הנסחרות בבורסה, ובהם המיסוי ומגבלות המכירה, מפורטים במדריך האופציות וה-RSU לעובדים, ונכס הבסיס עצמו נסקר במדריך המניות הגדול.

אין באמור ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתוניו של כל אדם.