אופציית מכר: כמה עולה באמת לבטח תיק מניות מפני נפילה

אופציית מכר במחיר מימוש 95 שקל, על מניה שנסחרת ב-100 שקל, עולה 4 שקלים ליחידה. חוזה אחד מכסה 100 מניות ועולה 400 שקל, ומקנה לקונה זכות למכור את המניה ב-95 שקל בכל מצב שוק, גם אם היא תצנח ל-60. המוכר מקבל את 400 השקלים ומתחייב לקנות במחיר הזה.

הזכות שווה כסף כשהמניה יורדת מתחת ל-95 שקל. במחיר 85 שקל בפקיעה מקבל הקונה 10 שקלים ליחידה, 1,000 שקל לחוזה, ומול פרמיה של 400 שקל נותר בידיו רווח של 600 שקל. סף האיזון עומד על 91 שקל, מחיר המימוש בניכוי הפרמיה ששולמה, וכל שקל מתחתיו הוא רווח נקי. בטווח שבין 91 ל-95 חוזר לידיו חלק מהפרמיה, ומחיר של 95 ומעלה בפקיעה מוחק את מלוא 400 השקלים. המראה ההפוכה, אופציית הרכש שמרוויחה מעלייה, מקבלת מדריך משלה, והמכניקה של זכות מול חובה מפורטת במדריך על מהות האופציה.

כמה עולה הביטוח בפועל

תיק של 1,000 מניות במחיר 100 שקל שווה 100 אלף שקל. רכישת 10 חוזי מכר במחיר מימוש 95, בפרמיה של 4 שקלים ליחידה, עולה 4,000 שקל, 4% משווי התיק לרבעון. הרצפה שנקבעת בעסקה עומדת על 91 אלף שקל: 95 אלף מהמימוש בניכוי הפרמיה.

ירידה של 30% מביאה את התיק ל-70 אלף שקל, והחוזים שווים באותו רגע 25 אלף שקל. המחזיק מסיים את הרבעון עם 91 אלף שקל, הפסד של 9,000 שקל במקום 30 אלף. קריסה עמוקה יותר, ל-50 שקל למניה, משאירה אותו באותם 91 אלף בדיוק, מכיוון שהחוזים מכסים כל שקל מתחת ל-95.

עלייה של 20% מעמידה את התיק על 120 אלף שקל, החוזים פוקעים חסרי ערך והפרמיה יורדת מהרווח: 16 אלף שקל במקום 20 אלף. הרבעון החיובי נסגר בתשואה של 16%, וזה המחיר הקבוע של הרצפה שמתחת. תיק מפוזר של מניות שנבנה לפי הכללים שבמדריך המניות הגדול נושא את אותה עלות בכל רבעון שבו הוא מבוטח.

חזרה על העסקה ארבע פעמים בשנה עולה 16 אלף שקל על תיק של 100 אלף, 16% בשנה. תשואה שנתית ממוצעת של 8% במניות נבלעת בעלות כזאת פעמיים. הגנה רחוקה יותר זולה בהרבה: מחיר מימוש 85 עולה כ-1.5 שקל ליחידה, 1,500 שקל לרבעון ו-6,000 שקל בשנה, והרצפה יורדת ל-83.5 אלף שקל. המחזיק סופג לבדו את 16.5% הראשונים של הירידה ומכוסה מתחת לרף הזה. מי שמחפש ריכוך תנודתיות בעלות נמוכה מפנה חלק מהתיק לאפיק סולידי, והאפשרויות מרוכזות במדריך האג״ח.

חמש שנות ביטוח רציף מסתכמות ב-80 אלף שקל על אותו תיק, בהנחת פרמיה יציבה, ורבעון בודד מתוך העשרים הוא זה שמחזיר את ההוצאה כולה בירידה חדה. גופים מוסדיים מגלגלים לכן הגנה חלקית: חוזים על שליש מהתיק, או מכירת אופציית רכש רחוקה שהפרמיה שלה מממנת את המכר, מבנה שנושא את השם Collar ומוותר על הרווח מעל מחיר מסוים.

משקיע שמחזיק תיק מפוזר קונה בדרך כלל הגנה על מדד במקום על מניה בודדת. אופציות המכר על מדד ת״א 35 נסחרות בזירת המעו״ף עם מכפיל של 100 שקל ליחידת מדד, והתאמת מספר החוזים לשווי התיק מוסברת במדריך המעו״ף. השילוב של החזקת מניות עם רכישת מכר נושא את השם Protective Put ומפורק לפרטיו במדריך אסטרטגיות הבסיס.

ספקולציה על ירידה

400 שקל של פרמיה מייצגים חשיפה ל-100 מניות ששוות 10,000 שקל, יחס של 1 ל-25. ירידה של 15% במניה, ל-85 שקל, מעלה את שווי החוזה בפקיעה ל-1,000 שקל ומייצרת תשואה של 150% על הסכום ששולם. אותה ירידה בדיוק, במכירה בחסר של המניה עצמה, מניבה 15%.

המינוף פועל באותה עוצמה בכיוון ההפוך. מניה שנשארת ב-100 שקל עד הפקיעה מוחקת את מלוא 400 השקלים, הפסד של 100% על תנועה אפסית במחיר, בעוד מכירה בחסר באותו תרחיש מסתיימת באפס. הקונה נדרש לדייק בכיוון ובעיתוי גם יחד.

שחיקת הזמן גובה מהקונה תשלום יומי. אותה אופציה שעולה 4 שקלים בשלושה חודשים לפקיעה שווה כ-1.8 שקל כשנותר חודש וכ-0.4 שקל בשבוע האחרון, כשהמניה עומדת במקומה. אופן החישוב של הפער בין המחיר בשוק לערך המימוש מפורק במדריך על ערך פנימי וערך זמן, וקצב השחיקה נמדד באות תטא ומוצג לצד יתר היוונים.

• מוצרי מדד: מה קרן שעוקבת אחרי ת״א 35 או S&P 500 באמת קונה
• התשואה לטווח ארוך: בורסה זה לא קזינו

מחיר ההגנה מזנק בדיוק כשהביקוש אליה גדל. פרמיה של 4 שקלים בשוק רגוע מטפסת ל-7 שקלים ומעלה בימי צניחה חדה או לפני פרסום דוח, מכיוון שסטיית התקן הגלומה נכנסת ישירות למחיר, והמנגנון הזה נפרש במדריך סטיית התקן הגלומה. מי שממתין לירידה הראשונה כדי לקנות ביטוח משלם כפול על אותה רצפה.

הצד שמוכר את ההגנה

מוכר אופציית מכר מקבל 400 שקל מיד ומתחייב לקנות 100 מניות ב-95 שקל, גם כשהשוק עומד על 60. ההתחייבות שווה באותו רגע 3,500 שקל, והתוצאה נטו היא הפסד של 3,100 שקל כנגד פרמיה של 400. הבטוחות שהבורסה דורשת מהצד הזה, ומקרי הקריסה שבהם הן הספיקו למחצה, מרוכזים במדריך כתיבת האופציות.

רווח מאופציה שנסחרת בבורסה חייב במס רווח הון, וקיזוז מול הפסדים מניירות אחרים אפשרי באותה שנת מס. הכללים המלאים, כולל ההבדל בין ניכוי במקור לדיווח עצמי, מסודרים במדריך מיסוי שוק ההון.

אין באמור ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתוניו של כל אדם.