העליון מקצץ לעוה"ד (1): הנאמן יקבל עשירית מהסכום המירבי לו קיווה
הנאמן בהליכי חדלות הפרעון של חברת כוח האדם מ.ח אספקת מנופים ביקש ששכרו יהיה עד 230,000 שקל. בית המשפט העליון קיבל את עמדת משרד הכלכלה: לכל היותר - 23,236 שקל
עו"ד עידו קוצר יקבל לכל היותר 23,236 שקל על טיפולו בתביעות החוב של עובדי חברת מ.ח אספקת מנופים - ולא עד 230,000 שקל כפי שביקש. כך קובע שופט בית המשפט העליון, עופר גרוסקופף.
מ.ח אספקת מנופים הייתה חברת כוח אדם שקרסה לפני שנתיים וקוצר הוא הנאמן בהליכי חדלות הפרעון שלה. 74 עובדיה לשעבר הגישו תביעות חוב בהיקף כולל של 5 מיליון שקל. על פי תקנות שכר הטרחה בהליכי חדלות פרעון, אם קוצר יצליח להשיג את מלוא הסכום - שכרו אמור היה להיות 230,000 שקל. השכר הוא אחוזים מתוך הכנסות קופת הפירוק; אם קוצר ישיג כמחצית מן הסכום, שכרו אמור היה להיות 100,000 שקל.
בהיותה חברת כוח אדם, הפקידה אספקת מנופים בידי משרד הכלכלה ערבות בנקאית של 458,000 שקל להבטחת שכר עובדיה. המשרד חילט את הערבות והסכים להעביר אותה לקופת הפירוק, אך דרש שקוצר יחתום על התחייבות שבין היתר מגבילה את שכרו ל-314 שקל בגין כל תביעת חוב. המשמעות היא שכר של 23,236 שקל בלבד על תביעותיהם של העובדים.
בית המשפט המחוזי בחיפה (מוחמד עלי) קיבל את עמדתו של משרד הכלכלה באומרו, כי קביעת ייעודם של כספי הערבות מצוי בידי שר הכלכלה והנאמן אינו יכול לשנות אותו. מטרתה של הערבות היא לסייע לעובדים, ולכן יש לצמצם למינימום את השימוש בה לצרכים אחרים - מה עוד, שחילוטה אינו תוצאה של פעילותו של קוצר, אלא צעד של משרד הכלכלה.
כספי הערבות מיועדים לתשלום לעובדים
גרוסקופף דחה את ערעורו של קוצר על החלטה זו. הוא מזכיר, כי הערבות אינה חלק מנכסי החברה השייכים לקופת הפירוק, ולכן "אין לנאמן זכות מוקנית בדין לכך שיתקבלו לידו, וישולמו באמצעותו לזכאים לקבלם (דהיינו, לעובדים שאת חובות החברה כלפיהם מבטיחה הערבות). לפיכך, צודק משרד הכלכלה בכך שהוא הגורם המוסמך להחליט ביחס לכספים אלה, ועל כן בסמכותו להיעתר לבקשת הנאמן להעביר את הכספים בכפוף לתנאים מסוימים אשר יבטיחו את הגשמת המטרה לשמה הופקדו.
"ודוק, משרד הכלכלה היה רשאי לחלט את כספי הערבות הבנקאית ולחלקם בעצמו, בכל דרך אשר משרתת בצורה הטובה ביותר את ייעודם. הנאמן הוא זה שביקש ממשרד הכלכלה כי יעביר את כספי הערבות הבנקאית לקופת הפירוק על מנת שהוא ישלם באמצעותם את חובותיה לעובדים (שהם עיקר חובות החברה).
"משרד הכלכלה מצא לנכון להיעתר לבקשה זו, אך התנה זאת בכך שהנאמן יחתום על כתב ההתחייבות המבוקש, במטרה להבטיח כי עיקר ייעודם של הכספים ישמש לכיסוי חובות החברה לעובדיה (מעבר לתשלומי המוסד לביטוח הלאומי). תוצאה זו לא רק שהיא רצויה בשים לב לתכליתה של הערבות הבנקאית, אלא שהיא אף מתחייבת מתפקידו של משרד הכלכלה ביחס לאותם כספים".
