החזר של 2,072 שקל איחר בשלושה חודשים - התביעה נדחתה

עומרי חיים פרץ שילם 2,301 שקל על חבילת נופש בבוקרשט, הוסיף לה ביטוח ביטול, ביטל את ההזמנה כחודש לאחר הרכישה - והכסף חזר לחשבונו רק כשלושה חודשים אחרי המועד שהובטח לו. כשהגיעה התביעה שהגיש נגד מוב טרוול ישראל בע״מ לבית המשפט לתביעות קטנות באילת, הסכום כבר היה בכיסו. כבוד הנשיא עמית יריב דחה את התביעה על סך 6,072 שקל, ובאותה החלטה קבע במפורש כי החברה אכן איחרה.

מה הבטיח שירות הפלקס שנרכש ב-51 דולר?

לפי כתב התביעה, פרץ רכש ב-10 ביוני 2025 חופשה בבוקרשט דרך חברת הולידיפיינדר בסכום של 2,301 שקל. לטענת התובע, הרכישה כללה ביטוח "פלקס" שהבטיח החזר של 90% מסכום הרכישה, כלומר 2,072 שקל, בתנאי שההזמנה תבוטל עד 45 ימים לפני מועד הטיסה.

הנתבעת אישרה את התשתית העובדתית ופירטה אותה במונחים דולריים: טיסה לרומניה ומלון בעלות כוללת של 599 דולר, ולצדם שירות "פלקס" בעלות של 51 דולר, שלשונה מקנה "החזר בגובה 90% ממערך כל ההזמנה במקרה של ביטול".

ב-14 ביולי 2025 ביטל פרץ את ההזמנה. לפי טענת הנתבעת, הביטול נעשה "עוד בטרם ביטלה חברת התעופה את הטיסה", בקשתו התקבלה והוא עודכן כי ההחזר צפוי בתוך 45 ימים. מועד היעד להשבת הכסף נקבע בכך ל-28 באוגוסט 2025.

איך כרטיס אשראי מבוטל עצר החזר של 2,072 שקל?

תשעה ימים אחרי הביטול השתנתה התמונה. לטענת התובע, ב-23 ביולי 2025 הוא הודיע לחברה כי חשבונו נויד לבנק אחר וכי כרטיס האשראי ששימש לרכישה בוטל, וביקש הנחיות כיצד לפעול. ב-27 ביולי ביקש במפורש לזכות את חשבונו החדש, וב-29 ביולי, כך לפי גרסתו, נציגת הנתבעת בשם עינב אישרה כי תעביר את הפרטים למחלקת החשבונות.

יומיים לאחר מכן הגיעה תשובה אחרת. לפי התובע, ב-31 ביולי 2025 הוא עודכן כי ההחזר יבוצע לכרטיס האשראי ששימש להזמנה, ואם הכרטיס אינו פעיל הכסף יעבור לבנק. תגובתו הייתה חד משמעית: החשבון שממנו שילם נסגר ב-5 באוגוסט 2025 והכרטיס הוקפא, ולכן יש להעביר את ההחזר לחשבונו החדש. שלושה ימים אחרי המועד החוזי, ב-31 באוגוסט, התריע כי בכוונתו להגיש תביעה. לדבריו פנה לחברה "מספר פעמים רב", ואולם כספו לא הוחזר.

הנתבעת תלתה את העיכוב בשני גורמים. הראשון טכני: "העברת כספים ליעד שלא נרשם כמבצע ההזמנה המקורי, מצריך אישור", נטען בתגובתה, "דבר שתרם אף הוא לעיכוב". השני חיצוני. לפי החברה, בעקבות מבצע "עם כלביא" היא נאלצה להתמודד עם "אלפי החזרים וביטולים, מה שגרם לעומס כבד וקשיי תפעול". הנתבעת הדגישה כי "פעלה בכל כוחה לעמוד בהתחייבויותיה".

ההחזר בוצע בפועל באיחור ניכר. לפי הנתבעת הכסף הושב ב-30 בנובמבר 2025, ובגוף פסק הדין נרשם כי הושב ב-1 בדצמבר 2025. בשני המועדים מדובר בכשלושה חודשים אחרי הזמן שנקבע, ולפני שהתביעה בכלל הוגשה. לטענת החברה, לפי תנאי השירות ההחזר היה אמור לעמוד על 2,072 שקל בלבד, "אך היא בחרה להשיב לתובע את מלוא התמורה ששילם בגין כרטיס הטיסה, אף שלא הייתה מחויבת לכך".

ארבע החלטות בית משפט שנותרו ללא מענה

ההליך התנהל על יסוד הכתובים, מכוח סמכות בית המשפט לפי תקנה 13(ג) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל״ז-1976. הנשיא יריב ציין כי בחר במסלול הזה "לאחר שנוכחתי, כי אין בכך כדי לפגוע בעשיית הצדק בעניינם של הצדדים".

• ראו עשן לבן ברכב, ויתרו על בדיקה - וספגו 70% מהנזק
• ביטלה עסקת ליווי אישי אחרי 3 ימים - ותקבל 4,000 שקל

את גורל התיק הכריעה שתיקה. "בתיק ניתנו מספר החלטות ביום 24.2.2026, ביום 4.3.2026, ביום 8.3.2026 וביום 24.3.2026, בהם נדרש התובע להשיב לצורך קידום ההליך, אלא שהתובע לא הגיב להחלטות בית משפט על אף שההחלטות הומצאו לו כדין והוא צפה בחלקן", כתב השופט. מסקנתו הייתה חדה: "משחלף זמן סביר ללא כל פעולה מצד התובע, ולאחר שניתנה לו הזדמנות לקיים את החלטות בית המשפט, נראה כי התובע זנח את תביעתו, והוא אינו מעוניין עוד בניהול ההליך". התביעה נדחתה מחמת חוסר מעש, לפי תקנה 45(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט-2018, ומכוח תקנה 9 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות.

מדוע 4,000 שקל בגין עוגמת נפש ירדו לאפס?

הנשיא יריב הוסיף עילה שנייה לדחייה. "יובהר, כי אף לגופו של עניין יש לדחות את התביעה", כתב, ומיד לאחר מכן אישר את זכותו העקרונית של התובע: "אין מחלוקת כי התובע רכש מהנתבעת חבילת נופש לחו״ל הכוללת ביטוח החזר כספי בשיעור 90% במקרה של ביטול", ובהמשך, "משכך, זכאי היה התובע להחזר 90% מהתמורה ששולמה בתוך 45 ימים".

גם האיחור עצמו הוכר בפסק הדין. "אכן חל עיכוב ניכר בהשבת ההחזר לתובע", קבע הנשיא יריב, "אלא שהעיכוב לא נבע רק מהתנהלות הנתבעת". חלק ממנו, לדבריו, נגרם מכך שהתובע סגר את חשבון הבנק שאליו הייתה אמורה להתבצע ההעברה והעביר את פעילותו לבנק אחר, "באופן שחייב עדכון והחלפת פרטי החשבון לצורך ביצוע התשלום", וזאת בתקופה שבה התמודדה החברה עם עומס ביטולים והחזרים.

רכיב עוגמת הנפש נדחה בנפרד. הנתבעת טענה כי הסכום "מופרז ונטען בעלמא, ונפסק במקרים חריגים בלבד", ועתרה לדחות את התביעה על הסף בהיותה "תביעה מופרזת וחסרת עילה". בית המשפט אימץ את הקו: "הסכום שנתבע בגין עוגמת נפש הינו מופרז ביחס לנסיבות המקרה, ומשכך אין מקום לפסוק אותו". עוד ציין השופט כי בכך שהחברה השיבה את מלוא התמורה ולא הסתפקה ב-90% שהיו מוטלים עליה, "נראה כי היא הכירה בצורך לתקן את התנהלותה", וכי בהשבת הכסף לפני הגשת התביעה "יש בו כדי לייתר את הנזק הנטען".

כמה זמן יש לספק נסיעות להשיב כסף לצרכן?

התיק ממחיש פער שמעסיק נוסעים ישראלים רבים מאז שהמלחמה החלה לגרור גלי ביטולים: ההבדל בין פיצוי סטטוטורי שהחוק כופה על חברת התעופה לבין החזר חוזי שהצרכן קונה לעצמו מסוכן הנסיעות. חוק שירותי תעופה מסדיר תשלום לנוסע שטיסתו בוטלה או התעכבה, וסכומי הפיצוי במדרג הנוכחי מגיעים עד 3,670 שקל לנוסע בהתאם למרחק הטיסה. בנסיבות מלחמה נשמט לרוב אותו פיצוי, ומה שנשאר בידי הצרכן הוא ההסדר החוזי שרכש - במקרה של פרץ, שירות ביטול בעלות 51 דולר שהבטיח 90% מהתמורה.

• מכרו קרקע חקלאית פי 6.7 מהעלות - ויפצו ב-1.4 מיליון שקל
• חשבו שהחצר שלהם 45 שנה - גוגל סטריט וויו שינה הכל

בתי משפט לתביעות קטנות נדרשו לחלוקה הזו בעשרות תיקים מאז פרוץ הלחימה, בין היתר בתביעה של נוסעת שנתקעה בברצלונה בגלל המלחמה וזכתה להחזר חלקי בלבד מתוך הסכום שדרשה. הקו החוזר בהכרעות הוא שהתחייבות מפורשת של הספק לגבי שיעור ההחזר ומועדו היא הבסיס האמיתי לתביעה, ואילו רכיב עוגמת הנפש נפסק במשורה. בתיק הנוכחי, שילוב של תשלום מלא שבוצע לפני הגשת התביעה עם שתיקה של התובע במשך חודש ימים מול ארבע החלטות שיפוטיות הותיר אותו בלי פיצוי כלל.

אף שהתביעה נדחתה במלואה, לא נפסקו הוצאות לטובת מוב טרוול. "מאחר שלא התקיים דיון ופסק הדין ניתן על-יסוד הכתובים, ובהינתן שהתובע לא הגיב להחלטות בית משפט, ומנגד יש לזכור כי כספו הושב לו באיחור, אינני עושה צו להוצאות, וכל צד יישא בהוצאותיו", כתב הנשיא יריב. לפרץ נותרו 30 ימים להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע.