הבורסה ורשות ניירות ערך: מי מפעיל את שוק ההון ומי שומר עליו

הבורסה לניירות ערך בתל אביב מפעילה את תשתית המסחר, ורשות ניירות ערך מפקחת על כל מי שפועל בתוכה. הבורסה היא המגרש: חברה עסקית שגובה עמלה מכל עסקה, ומאז 2019 נסחרת בעצמה. הרשות היא השוטר: גוף ציבורי שהחוק הגדיר לו ייעוד אחד, שמירת ענייניו של ציבור המשקיעים. ההפרדה הזו קובעת איפה מתפרסם המידע על כל חברה נסחרת, ומי מגיע לחקור כשמישהו מנסה לעבוד על הציבור.

מלשכת חליפין בבנק למניה שנסחרת אצל עצמה

ב-1935 פעלה בתל אביב לשכת חליפין לניירות ערך בחסות בנק אנגלו-פלשתינה, הגלגול המוקדם של בנק לאומי, וב-1953 היא הפכה לבורסה לניירות ערך בתל אביב במתכונת מסודרת. במשך עשורים פעלה הבורסה כמעין מועדון בבעלות הבנקים וחברי הבורסה, עד שב-2017 עבר בכנסת חוק שינוי המבנה שהפך אותה לחברה למטרות רווח והפריד את הבעלות מהחברות בה. ב-2019 הושלם המהלך: הבורסה מכרה 31.7% ממניותיה לציבור בהנפקה, והחלה להיסחר אצל עצמה - חברה ציבורית שמפרסמת דוחות ודיווחים מיידיים כמו כל חברה אחרת שנסחרת בה. איך נראית הדרך הזו מבפנים, מהתשקיף ועד יום המסחר הראשון, מוסבר במדריך ההנפקות. השוק מדבר במדדים, והמשפחה מדברת בשקלים שנשארים.

פחות ממיליארד שקל - זה השווי שלפיו הונפקה הבורסה ב-2019, והיום היא נסחרת סביב 11 מיליארד שקל, אחרי שהמניה עלתה בכ-57% בשנה האחרונה. ההכנסות הסתכמו ב-2025 בכ-563 מיליון שקל, צמיחה של כ-28%, והרווח הנקי זינק בכ-79% לכ-181 מיליון שקל. הבורסה מרוויחה מעמלות על כל עסקה, מדמי רישום ואגרות שמשלמות החברות, ממכירת נתוני מסחר בזמן אמת ומשירותי סליקה. כ-550 חברות נסחרות בה בשווי שוק כולל של כ-2.7 טריליון שקל, לצד קרנות סל, איגרות חוב ונגזרים, ומ-4 בינואר 2026 שבוע המסחר הוא שני עד שישי, עם יום שישי מקוצר שננעל בצהריים. את שלבי יום המסחר עצמו, מהטרום ועד מכרז הנעילה, מפרט מדריך המסחר. התיאוריה חשובה, והחשבון בבנק חשוב יותר.

חברי בורסה, מסלקה וסליקה: מי באמת מעביר את הכסף

25 חברים מרכיבים את המועדון שדרכו זורמות כל הפקודות: 11 בנקים ישראליים, שלושה בנקים זרים, שמונה בתי השקעות ושלושה חברים מרוחקים שפועלים מחו״ל. משקיע פרטי מחזיק חשבון אצל אחד מהם, וכל הקלקה על קנייה או מכירה עוברת דרך מערכות חבר הבורסה אל ספר הפקודות המרכזי. על השירות הזה נגבית עמלה, ופערי העמלות בין הבנקים לבתי ההשקעות הם אחד השיקולים הגדולים של סוחר מתחיל.

מסלקת הבורסה נכנסת לפעולה כשהעסקה כבר נסגרה: היא מעבירה את הכסף ואת ניירות הערך בין הצדדים בתוך יום עסקים אחד, ומסלקת מעו״ף עושה את אותה עבודה בשוק הנגזרים ומנהלת את הביטחונות שלו. המסלקה ערבה להשלמת כל עסקה גם כשאחד הצדדים כושל, ולכן אפשר לקנות מניה ממי שמעולם לא פגשתם בלי לבדוק אם יש לו כסף בחשבון. השכבה הזו שקופה למשקיע הפרטי, ובלעדיה כל עסקה הייתה דורשת בדיקה של הצד השני.

רשות ניירות ערך: השוטר שמאשר, חוקר וקונס

חוק ניירות ערך משנת 1968 הקים את הרשות. חברה שרוצה לגייס כסף מהציבור הרחב חייבת היתר מהרשות לפרסום התשקיף, והרשות בוחנת את הגילוי שבו לפני שהציבור רואה שקל. בשגרה היא מפקחת על הדיווחים של החברות הציבוריות, על קרנות הנאמנות ועל יועצי ומשווקי ההשקעות. מחלקת החקירות שלה מטפלת בחשדות לשימוש במידע פנים, תרמית בניירות ערך והטעיית משקיעים, ולצדה פועלת מאז 2011 ועדת אכיפה מנהלית שמטילה קנסות כספיים ואיסורי כהונה בהליך מהיר מההליך הפלילי.

תקנון הבורסה הוא המסמך שקובע מי נסחר, איך ובאילו תנאים, והבורסה מחויבת להתקין אותו כתנאי לרישיון שלה לפי חוק ניירות ערך. שינוי בתקנון טעון אישור של רשות ניירות ערך, שמודיעה עליו לשר האוצר, והשינוי נכנס לתוקף עשרה ימים אחר כך אם השר מוותר על התנגדות. על הרצפה הבורסה כותבת את כללי המשחק, והרשות מחזיקה את זכות הווטו עליהם.

נוחי דנקנר, אז בעל השליטה בקבוצת אי.די.בי, הורשע בכך שפעל עם בנקאי ההשקעות איתי שטרום להזרמת קניות מתואמות במניית החברה, כדי להחזיק את השער גבוה סביב הנפקה שגייסה מהציבור 321 מיליון שקל בפברואר 2012. בית המשפט העליון החמיר ב-2018 את עונשו לשלוש שנות מאסר בפועל ואת עונשו של שטרום לשנתיים, ודנקנר שוחרר בפברואר 2020 אחרי שנשיא המדינה קיצר לו ארבעה חודשים מטעמי בריאות. במקביל אושרה נגד השניים תביעה ייצוגית של משקיעים בהיקף של עד כ-50 מיליון שקל: הסדר פשרה של 10 מיליון שקל התפוצץ כשדנקנר כשל בהעמדת ערבות, בית המשפט הטיל עיקולים על נכסיו, ושטרום הסתלק מהתיק בפשרה נפרדת. חקירה אחרת של הרשות, בעסקאות בעלי העניין בבזק, התגלגלה לתיק 4000 ולכתב אישום נגד שאול אלוביץ׳ שנמשך גם היום סביב עבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך והפרת אמונים בתאגיד. מי מרוויח ממה בשוק - אנליסטים, מוסדיים, יחצנים ודוברים - ואיך קוראים את האינטרסים שמאחורי הסיקור, מוסבר במדריך מי נגד מי.

חובות הדיווח: מה חברה ציבורית חייבת לגלות ואיפה

חודשיים מתום כל רבעון - זה הזמן שמעניקות התקנות לחברה ציבורית להגשת דוח כספי רבעוני, ושלושה חודשים מתום השנה להגשת דוח שנתי מבוקר. הדוחות האלה הם חומר הגלם של כל ניתוח השקעה, ומי שרוצה ללמוד לפרק אותם ימצא הסבר מלא על דוח רווח והפסד במדריך ניתוח הדוחות. מעבר לדוחות התקופתיים קיימת חובת דיווח מיידי: עסקה מהותית, עזיבת מנכ״ל, אזהרת רווח או פתיחת חקירה מחייבות פרסום מהיר, בדרך כלל עד יום המסחר הבא, כדי שהמידע יגיע לכל המשקיעים באותו רגע, לקטנים ולמוסדיים כאחד. חברה שרשומה למסחר גם בוול סטריט וגם בתל אביב מדווחת לפי הכללים האמריקאיים ומעתיקה את הדיווח לתל אביב, ולכן הדוחות שלה נראים אחרת מאלה של חברה מקומית.

מאיה ומגנא הן שתי המערכות שבהן הכול מתפרסם. מאיה היא אתר ההודעות של הבורסה, שם מופיע כל דיווח של כל חברה שנסחרת בתל אביב, ומגנא היא מערכת הדיווח האלקטרוני של רשות ניירות ערך, שפועלת מאז 2003 ומרכזת גם דיווחים של קרנות נאמנות וגופים מפוקחים. שתיהן פתוחות לציבור בחינם, וכל משקיע קורא בהן בדיוק את מה שקורא אנליסט בבית השקעות. הזכויות שמעניקה מניה לבעליה תלויות בשקיפות הזו: בלי דיווח שוטף אין למשקיע דרך לדעת אם החברה מרוויחה או שורפת מזומן.

אין באמור ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתוניו של כל אדם.