
הבורסה ורשות ניירות ערך: מי מפעיל את שוק ההון ומי שומר עליו
הבורסה בתל אביב התחילה כלשכת חליפין בבנק, והיום היא בעצמה חברה ציבורית בשווי של כ-13 מיליארד שקל; מולה עומדת רשות ניירות ערך, שמאשרת תשקיפים, חוקרת תרמיות ושלחה את נוחי דנקנר לכלא. כך מתחלקות הסמכויות בין המגרש לשוטר
שני מוסדות מחזיקים את שוק ההון הישראלי: הבורסה לניירות ערך בתל אביב, שמפעילה את תשתית המסחר, ורשות ניירות ערך, שמפקחת על כל מי שפועל בתוכה. החלוקה ביניהם פשוטה - הבורסה היא המגרש, חברה עסקית שמרוויחה מכל עסקה, והרשות היא השוטר, גוף ציבורי שהחוק הגדיר לו ייעוד אחד: שמירת ענייניו של ציבור המשקיעים. משקיע שמבין מי אחראי למה יודע איפה מתפרסם המידע החשוב באמת, ומה קורה למי שמנסה לרמות את השוק.
מלשכת חליפין בבנק למניה שנסחרת אצל עצמה
ב-1935 פעלה בתל אביב לשכת חליפין לניירות ערך בחסות בנק אנגלו-פלשתינה, הגלגול המוקדם של בנק לאומי, וב-1953 היא הפכה לבורסה לניירות ערך בתל אביב במתכונת מסודרת. במשך עשורים פעלה הבורסה כמעין מועדון בבעלות הבנקים וחברי הבורסה, עד שב-2017 עבר בכנסת חוק שינוי המבנה שהפך אותה לחברה למטרות רווח והפריד את הבעלות מהחברות בה. ב-2019 הושלם המהלך: הבורסה מכרה כשליש ממניותיה לציבור בהנפקה, והחלה להיסחר אצל עצמה - חברה ציבורית שמפרסמת דוחות ודיווחים מיידיים כמו כל חברה אחרת שנסחרת בה. איך נראית הדרך הזו מבפנים, מהתשקיף ועד יום המסחר הראשון, מוסבר במדריך ההנפקות.
פחות ממיליארד שקל - זה השווי שלפיו הונפקה הבורסה, והיום היא נסחרת סביב שווי של כ-13 מיליארד שקל. הכנסותיה הגיעו ב-2025 לכ-563 מיליון שקל, צמיחה של 28% בשנה אחת, בזכות מחזורי מסחר בשיא. מקורות הרווח שלה מגוונים: עמלות על כל עסקה, דמי רישום ואגרות שמשלמות החברות, מכירת נתוני מסחר בזמן אמת ושירותי סליקה. יותר מ-500 חברות נסחרות בה היום, לצד קרנות סל, איגרות חוב ונגזרים, וב-2026 היא עברה לשבוע מסחר של שני עד שישי, מיושר עם הבורסות הגדולות בעולם. את שלבי יום המסחר עצמו, מהטרום ועד מכרז הנעילה, מפרט מדריך המסחר.
חברי בורסה, מסלקה וסליקה: מי באמת מעביר את הכסף
25 חברים מרכיבים את המועדון שדרכו זורמות כל הפקודות: 11 בנקים ישראליים, שלושה בנקים זרים, שמונה בתי השקעות ושלושה חברים מרוחקים שפועלים מחו״ל. משקיע פרטי מחזיק חשבון אצל אחד מהם, וכל הקלקה על קנייה או מכירה עוברת דרך מערכות חבר הבורסה אל ספר הפקודות המרכזי. על השירות הזה נגבית עמלה, ופערי העמלות בין הבנקים לבתי ההשקעות הם אחד השיקולים הגדולים של סוחר מתחיל.
מסלקת הבורסה נכנסת לפעולה אחרי שהעסקה נסגרה: היא מעבירה את הכסף ואת ניירות הערך בין הצדדים בתוך יום עסקים, ומסלקת מעו״ף עושה את אותה עבודה בשוק הנגזרים ומנהלת את הביטחונות שלו. המסלקה ערבה להשלמת כל עסקה גם כשאחד הצדדים כושל, ולכן זר מוחלט יכול לקנות ממך מניה ושני הצדדים סומכים שהכסף והסחורה יחליפו ידיים. השכבה הזו שקופה למשקיע, והיא הסיבה שעסקה בבורסה בטוחה בהרבה מעסקת רכב יד שנייה.
רשות ניירות ערך: השוטר שמאשר, חוקר וקונס
חוק ניירות ערך משנת 1968 הקים את הרשות והעניק לה שלושה כובעים. הראשון - אישור תשקיפים: חברה שרוצה לגייס כסף מהציבור חייבת היתר מהרשות לפרסום התשקיף, והרשות בוחנת את הגילוי בו לפני שהציבור רואה שקל. השני - פיקוח שוטף על הדיווחים של החברות הציבוריות, על קרנות הנאמנות ועל יועצי ומשווקי ההשקעות. השלישי - אכיפה: מחלקת החקירות של הרשות מטפלת בחשדות לשימוש במידע פנים, תרמית בניירות ערך והטעיית משקיעים, ומאז 2011 פועלת לצדה ועדת אכיפה מנהלית שמטילה קנסות כספיים ואיסורי כהונה בהליך מהיר מההליך הפלילי.
פרשת נוחי דנקנר היא תיק הדגל של האכיפה הישראלית. דנקנר, אז בעל השליטה בקבוצת אי.די.בי, הורשע בכך שפעל עם שותף להזרמת קניות מתואמות במניית החברה כדי להחזיק את השער גבוה סביב הנפקה שגייסה מהציבור 321 מיליון שקל ב-2012. בית המשפט העליון החמיר את עונשו לשלוש שנות מאסר בפועל, הוא ישב בכלא 16 חודשים, ובהמשך שילם יחד עם שותפו 10 מיליון שקל בפשרה בתביעה ייצוגית של משקיעים. חקירה מפורסמת אחרת של הרשות, סביב עסקאות בעלי העניין בבזק, התגלגלה לאחת הפרשות המתוקשרות במשק. מי מרוויח ממה בשוק - אנליסטים, מוסדיים, יחצנים ודוברים - ואיך קוראים את האינטרסים שמאחורי הסיקור, מוסבר במדריך מי נגד מי.
חובות הדיווח: מה חברה ציבורית חייבת לגלות ואיפה
חודשיים מתום כל רבעון - זה הזמן שמעניקות התקנות לחברה ציבורית להגשת דוח כספי רבעוני, ושלושה חודשים מתום השנה להגשת דוח שנתי מבוקר. הדוחות האלה הם חומר הגלם של כל ניתוח השקעה, ומי שרוצה ללמוד לפרק אותם ימצא הסבר מלא על דוח רווח והפסד במדריך ניתוח הדוחות. מעבר לדוחות התקופתיים קיימת חובת דיווח מיידי: עסקה מהותית, עזיבת מנכ״ל, אזהרת רווח או פתיחת חקירה מחייבות פרסום מהיר, בדרך כלל עד יום המסחר הבא, כדי שהמידע יגיע לכל המשקיעים באותו רגע, לקטנים ולמוסדיים כאחד.
מאיה ומגנא הן שתי המערכות שבהן הכול מתפרסם. מאיה היא אתר ההודעות של הבורסה, שם מופיע כל דיווח של כל חברה שנסחרת בתל אביב, ומגנא היא מערכת הדיווח האלקטרוני של רשות ניירות ערך, שפועלת מאז 2003 ומרכזת גם דיווחים של קרנות נאמנות וגופים מפוקחים. שתיהן פתוחות לציבור בחינם, וכל משקיע קורא בהן בדיוק את מה שקורא אנליסט בבית השקעות. הזכויות שמעניקה מניה לבעליה מקבלות ערך אמיתי בזכות השקיפות הזו - שותפות בחברה שווה יותר כשאפשר לדעת מה קורה בה בזמן אמת.
- רווחי הבורסה בתל אביב זינקו ב־81% ברבעון השני
- הדרך לוול סטריט מתחילה בתל אביב? ההמלצה החדשה של ג'פריס
אין באמור ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתוניו של כל אדם.