ד״ר למשפטים טענה שחתמה בלי להבין - ותשלם 70 אלף שקל

תובעת עם תואר ד״ר למשפטים, שעבדה בבית משפט ובמשרדי עורכי דין וכיהנה כראש מחלקה משפטית, ביקשה מבית המשפט לענייני משפחה לבטל הסכם ממון בטענה שחתמה עליו בלי להבין את תוכנו. השופט ליאור ברינגר דחה את התביעה במלואה, פסק מזונות של 600 שקל לכל ילד וחייב את האישה בהוצאות משפט של 70,000 שקל בצירוף ריבית.

הצדדים, נוצרייה ויהודי, נישאו בספטמבר 2008 בנישואים אזרחיים בחו״ל ולהם שני ילדים. אחרי כעשור נקלעו בני הזוג למשבר ופנו לטיפול זוגי, וב-2019 חתמו על הסכם ממון שאושר בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב בינואר 2020. האישה הגישה נגד הבעל שתי תביעות: תביעה למזונות אישה וילדים ותביעה לביטול ההסכם. את האישה ייצגה עו״ד ויקי פוני, את הבעל ייצג עו״ד עודד פסקל.

10,000 שקל משכנתא מול 600 שקל מזונות

בתביעת המזונות עמד השופט על פער משמעותי בהכנסות הצדדים, אך הזכיר שמנגד האישה גרה בדירת הצדדים בלי לשלם שכר דירה, בעוד הבעל נושא לבדו בהחזרי משכנתא של כ-10,000 שקל בחודש. האישה טענה שהבעל משתכר סכומים גבוהים מאלה שהצהיר עליהם, אולם הטענה לא הוכחה, בין היתר לאחר שמעסיקו, עורך דין, העיד ותמך בגרסתו. האישה הפנתה גם להפקדות כספים בחשבון הבנק. לדברי הבעל, ״מדובר בעזרה כספית מאמו ובהעברות מחשבון לחשבון״, והשופט כתב עליו: ״התרשמתי מכנותו ואמינותו״.

התוצאה: הבעל ישלם מזונות של 600 שקל לכל ילד, צמודים למדד, וחלקו בהוצאות החריגות ירד מ-100% ל-80% - בהן הוצאות רפואיות שקופת החולים אינה מכסה, טיפולי שיניים, משקפיים, טיפולים פסיכולוגיים, חוג אחד לכל ילד, קייטנות ותשלומי בית הספר. קצבת הביטוח הלאומי בגין הילדים תשולם לאם. הבעל טען בסיכומיו שהבן כבר אינו גר עם אמו ועבר לחו״ל במסגרת לימודי כדורגל, אך השופט השיב שהעניין לא נדון בפניו ולכן נותר מחוץ לפסק הדין.

נוצרייה ויהודי שנישאו בחו״ל: איזה דין חל עליהם?

בישראל אין מסלול של נישואים אזרחיים, ומי שמבקש להתחתן נדרש לטקס דתי בעדתו. בני זוג בני דתות שונות, שאף ממסד דתי בארץ לא ישיא אותם, נוהגים להינשא בטקס אזרחי בחו״ל, והנישואים נרשמים במרשם האוכלוסין. הסכסוכים שלהם מתבררים בבית המשפט לענייני משפחה, ושם עולה שאלה של ממש: הדין הדתי האישי, שמסדיר בדרך כלל את המזונות בין בני זוג, מתקשה לתפוס בזוג מעורב, ובתי המשפט פיתחו לצידו מסלול של חיוב אזרחי שנשען על דיני החוזים ועקרון תום הלב.

במזונות ילדים קובע החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) שכאשר הדין האישי אינו מטיל על ההורה חיוב, שני ההורים נושאים במזונות הקטין ביחס להכנסותיהם. זה שונה מהותית מהדין העברי, שמטיל את עיקר החיוב על האב, וזה הרקע שעליו נבחנים מזונות בזוגות מעורבים במבחן כלכלי: הכנסות מול צרכים, ובמקרה הזה גם דירה שהאם גרה בה בלי לשלם שכר דירה ומשכנתא שהאב משלם לבדו.

מיליון וחצי שקל מהאם: הלוואה או מתנה?

דירת המגורים בתל אביב נרכשה ב-2010, פחות משנתיים אחרי החתונה, ונרשמה על שם הבעל בלבד. הרכישה מומנה בהלוואה של מיליון וחצי שקל מאם הבעל ובמשכנתא. כשדרשה האישה שהדירה תירשם גם על שמה, נחתם ההסכם: האישה מקבלת מחצית מהזכויות בדירה, הבעל יחזיר לאמו מיליון שקל והאישה חצי מיליון בלבד, והוא הנושא בהחזרי המשכנתא כל עוד היא גרה בדירה.

לפי כתב התביעה, הבעל ״הטעה אותה, רימה אותה, עשק אותה וניצל לרעה את חוסר הבנתה״. לטענת האישה, היא נולדה בחו״ל, אינה שולטת בעברית, ראתה את ההסכם לראשונה ביום החתימה, וכך התנהלו הצדדים כל השנים: הוא מניח לפניה מסמכים והיא חותמת בלי להבין. עוד טענה שהבעל אמר לה שכספי האם ניתנו במתנה, ורק מפאת כבודה של האם נרשמו בהסכם כהלוואה.

השופט ברינגר התקשה לקבל את ההסבר: ״אינני מבין באיזה כבוד מדובר. מדוע ׳מכובד׳ יותר לרשום שפלוני מלווה לבנו כסף מאשר שפלוני נותן לבנו מתנה״. הוא הוסיף שמי שמוסמך לוותר על הלוואה הוא מי שנתן אותה - האם - ולא מי שקיבל אותה. האם עצמה חתמה על תצהיר והתייצבה להיחקר, אך בשל מחלת סרטן מתקדמת אי אפשר היה לקיים את החקירה, ובהמשך ההליך היא הלכה לעולמה.

• הסתיר מאשתו פנטהאוז בשווי עד 4.5 מיליון שקל - וישלם מחצית
• זוגות בעלי נכסים טועים לפני הנישואין - ומשלמים ביוקר בעת פרידה

ד״ר למשפטים שלמדה באולפן: מה קבע השופט?

בחקירתה הודתה האישה שברשותה תואר ראשון ושני במשפטים, תואר ד״ר למשפטים ותואר באומנות, שעבדה בבית משפט ובמשרד עורכי דין בחו״ל ושכיהנה כראש מחלקה משפטית. היא למדה עברית באולפן שבעה חודשים, ועדים סיפרו ששוחחו איתה בעברית שוטפת. דודה, ד״ר למשפטים בעצמו, מרבה לבקר בארץ, וחברתה הטובה שותפה במשרד עורכי דין מוביל.

״לא מדובר באישה נאיבית, חסרת השכלה וניסיון אלא באישה משכילה, ד״ר למשפטים שעבדה במקצוע ומוקפת משפטנים בכירים שיכלה להיוועץ בהם״, קבע השופט, והוסיף: ״איני מאמין לתובעת שחתמה על מסמך מבלי להבין על מה היא חתמה, כאשר אותה עת הייתה מסוכסכת עם מי שלכאורה החתים אותה על המסמך״. הוא הזכיר שהאישה אישרה את ההסכם בבית המשפט והצהירה שהבינה את תוכנו, וכעת היא טוענת שבאותו מעמד שיקרה לבית המשפט.

טענות מהסוג הזה חוזרות באולמות המשפחה: תושב זר דרש לבטל הסכם גירושים בטענה שלא הבין עברית ונדחה, ובמקרה אחר ביקשה אישה לבטל הסכם ממון בנימוק שכלל לא קראה אותו. בתי המשפט שבים ומבהירים שחתימה מחייבת, ומי שבחר לחתום בלי לקרוא יתקשה להשתחרר ממנה.

למה שילמה דווקא התובעת 70 אלף שקל?

ההסכם, כתב השופט, דווקא היטיב עם האישה: דירה שהייתה רשומה כולה על שם הבעל נרשמה מחציתה על שמה, כשהמימון כולו הגיע מצדו; היא ממשיכה לגור בה בלי לשלם שכר דירה מאז שהבעל עזב בספטמבר 2021; והחזרי המשכנתא נותרו על כתפיו בלבד. ״עדותו של הנתבע אמינה עלי, אני מאמין לו ומקבל את גרסתו״, פסק השופט, וקבע שהאישה ״לא העידה אמת ולא הוכיחה את טענותיה״.

האישה אף התלוננה בלשכת עורכי הדין נגד הבעל, עורך דין במקצועו, ונגד בא כוחו, בטענה שהשניים חברו יחדיו כדי לרמותה. הבעל השיב שבא כוחו כלל לא ייעץ לו בהסכם, וכל שביקש ממנו היה להגישו לבית המשפט ״מכיוון שאינו מתמצא בפרוצדורה״. התלונות נדחו, והשופט הגדיר אותן ״הטלת דופי חסרת כל בסיס וחבל שהדברים נטענו על ידה״. על רקע דחיית התביעה והקביעה שהתובעת לא העידה אמת, חייב אותה בית המשפט בהוצאות של 70,000 שקל בצירוף ריבית.

• העליון אשרר אשם תורם בשל ביצוע פעולות עסקיות ברגע האחרון
• חברת בנייה טוענת שחברת מוריה הירושלמית עלולה להוביל לקריסתה

סעיף אחד בהסכם עדיין מרחף מעל הדירה: הבעל רשאי לתבוע בכל רגע את פירוק השיתוף בה. עד היום הוא נמנע מכך, וכל עוד זה המצב, האישה גרה בדירה בלי לשלם שכר דירה - והוא ממשיך להעביר לבנק כ-10,000 שקל מדי חודש.