המניפסט של צוקרברג: 6,500 מילים, קרן של מיליארד דולר ועקיצה למתחרות
מנכ״ל מטא פרסם חיבור ארוך על עתיד הבינה המלאכותית: התקפה על ריכוז הכוח אצל OpenAI ואנתרופיק, מודל פתוח חדש בשם Muse Glimmer, קרן מיליארד דולר לקהילות חוות השרתים והבטחה שה-AI דווקא ירחיב את שוק העבודה - חצי שנה אחרי שקיצץ 8,000 משרות
6,500 מילים פרסם מארק צוקרברג בחיבור שמפרט את חזון הבינה המלאכותית של מטא, והמסר המרכזי מכוון היטב: גישה רחבה למודלים היא המפתח לעתיד התעשייה, וריכוז הכוח בידי קומץ חברות הוא הסיכון האמיתי. ״הרעיון שהבינה המלאכותית מסוכנת עד כדי כך שהדרך הבטוחה היחידה היא ריכוז קיצוני של כוח נראה בעייתי מיסודו״, כתב, והוסיף: ״היסטורית, התקווה שכוח אבסולוטי ייטיב עם האנושות אם יהיה נאור מספיק הובילה לתוצאות רחוקות מבטוחות וחיוביות״.
שמות המתחרות נעדרים מהחיבור, והכתובת ברורה בכל זאת: OpenAI ואנתרופיק, המובילות במרוץ, ששתיהן שומרות על גישה מבוקרת לטכנולוגיה שלהן. ״אין דבר כזה סופר-אינטליגנציה יחידה ומיטיבה״, כתב צוקרברג, ״זה עניין של מאזן כוחות, וריכוז שליטה יוביל באופן טבעי לתוצאות גרועות יותר עבור כל השאר״. לשיטתו, גישה רחבה למודלים מפזרת את הכוח ומייצרת תחרות.
מודל פתוח חדש - אחרי שנה של הסתגרות
העיתוי טעון מבחינת מטא עצמה. אחרי שנים שבהן דגלה בקוד פתוח והשקיעה במשפחת מודלי Llama, שאכזבה בסופו של דבר את עמק הסיליקון, החברה שינתה כיוון: הקימה את מעבדות Meta Superintelligence, גייסה שורת חוקרים בכירים והחלה לפתח דור מודלים קנייני בתשלום. החיבור של צוקרברג, שמזכיר את המונח קוד פתוח 16 פעמים, מגיע יחד עם הודעה מעשית: מודל פתוח-משקולות חדש בשם Muse Glimmer, שזמין להורדה ולעריכה, והתחייבות לשחרר גם גרסה של המודל החזק יותר Muse Spark.
ההבדל בין פתוח-משקולות לקוד פתוח מלא חשוב למשקיע: המשתמשים מקבלים את המשקולות, המספרים שמגדירים את התנהגות המודל, בלי כל המרכיבים ששימשו לבנייתו. זו פשרה שמאפשרת למטא ליהנות מאקוסיסטם של מפתחים בלי לוותר על היתרון התחרותי, ובענף מעריכים שהיא גם דרך לעקוף חלק ממגבלות הרגולציה שמכוונות למודלים סגורים לחלוטין.
שוק העבודה, לפי צוקרברג: יותר חברות, פחות עובדים בכל אחת
את השאלה שמעסיקה את וושינגטון, האם הבינה המלאכותית תמחק משרות, צוקרברג פוטר בעמדה אופטימית: עולם של ״מספר גדול יותר של חברות עם פחות אנשים״ בכל אחת, שבו כל אדם מצויד ב״מורה פרטי ומאמן עם דוקטורט בכל תחום״ והטכנולוגיה מאפשרת ליותר אנשים להיות יזמים. ״בעתיד הקרוב יהיו משרות חדשות שאינן נפוצות היום״, כתב. הצהרה שמקבלת נופך אירוני לנוכח העובדה שמטא עצמה קיצצה השנה 8,000 משרות במסגרת המעבר לבינה מלאכותית.
ההודעה השלישית בחבילה נוגעת לנקודת החיכוך הגדלה של התעשייה עם הציבור האמריקאי: קרן של מיליארד דולר להשקעה בקהילות שבהן מטא מחזיקה ומפעילה חוות שרתים. הרקע הוא התנגדות ציבורית גוברת למתקנים, שמעוררים חשש מעומס על רשתות החשמל והמים המקומיות. צוקרברג הביא כדוגמה את מחוז ריצ'לנד בלואיזיאנה, שבו מטא בונה חוות שרתים שעלותה עשויה לעבור 250 מיליארד דולר, ולדבריו המורים המקומיים קיבלו בונוס של 50 אלף דולר בזכות הכנסות המס מההשקעה. סוגיית חוות השרתים הפכה לאחת השאלות המרכזיות של גל ההשקעות הנוכחי (להרחבה: מחירי המחשבים, הסמארטפונים והקונסולות מזנקים: כך הפכה מהפכת ה-AI לבעיה של הצרכנים).
הפרק החמישי בחיבור עוסק בסין, איום שצוקרברג מתריע מפניו שנים: לטענתו, הובלה אמריקאית במודלים פתוחים היא תנאי לכך שהעולם יבנה על תשתית אמריקאית ולא סינית. הטיעון הזה משמש את מטא גם מול הרגולטורים בוושינגטון, שמתלבטים בין פיקוח הדוק על המודלים לבין החשש מאובדן המרוץ מול בייג'ין.
מאחורי המניפסט עומדים אינטרסים עסקיים מיידיים: מטא נאבקת על מקומה מול OpenAI ואנתרופיק, שנהפכו למובילות המרוץ, והצהרת החזון היא גם כלי גיוס לחוקרים וגם מסגור מחדש של מטא כאלטרנטיבה הפתוחה. ההשקעות של ענקיות הטכנולוגיה בתשתיות ממשיכות לתפוח לעבר 700 מיליארד דולר השנה, והשאלה מי ישלוט בשכבת המודלים היא ליבת המאבק (להרחבה: 14.5 מיליארד דולר בחודש אחד: TSMC מזנקת 45% ומאשרת שהביקוש ל-AI ממשיך).
