ביטקוין זהב
צילום: טוויטר

המרה בין מטבעות דיגיטליים יוצרת חוב מס גם כשהכסף נשאר בארנק

רשות המסים מסווגת מטבע דיגיטלי כנכס לעניין רווח הון, ולכן כל החלפה נחשבת מכירה. שרשרת של שלוש פעולות מייצרת שלושה חישובים נפרדים, וההפרש בין 25% ל-47% תלוי בשאלה אם הפעילות מסווגת כהשקעה או כעסק

ההנחה הרווחת בקרב מחזיקי מטבעות דיגיטליים היא שחבות המס נולדת ביום שבו הכסף נוחת בחשבון הבנק. החוזר המקצועי של רשות המסים בנושא אמצעי תשלום מבוזר בנוי אחרת: נכס דיגיטלי הוא נכס לעניין חלק ה׳ לפקודת מס הכנסה, וכל מכירה שלו, לרבות החלפה במטבע דיגיטלי אחר, היא אירוע מס בפני עצמו.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד הכריע באותה שאלה בערעור של משקיע שרכש ביטקוין ומכר אותו ברווח של כ-8.3 מיליון שקלים. הטענה שהרווח מהווה הפרשי שער הפטורים ממס בידי יחיד נדחתה, ובפסק הדין נקבע שביטקוין הוא נכס שמכירתו חייבת במס רווח הון.

סיווג ההחלפה בין מטבעות כאירוע מס נשען על עמדת רשות המסים, ובקהילה המקצועית נשמעת גם גישה הפוכה, שלפיה המרה בין נכסים דומים ראויה לדחיית מס עד המימוש לכסף. עד שתתקבל הכרעה שיפוטית ישירה בסוגיה, העמדה הרשמית היא זו שמנחה את פקידי השומה ואת מגישי הדוחות.

שרשרת המרות: שלוש פעולות, שלושה חישובים

משקיע שרכש ביטקוין ב-10,000 שקלים ממחיש את המנגנון. כשההחזקה מגיעה לשווי 18,000 שקלים והוא ממיר אותה לאתריום, נוצר אירוע מס: רווח של 8,000 שקלים, ובמקביל בסיס עלות חדש של 18,000 שקלים לאתריום שהתקבל.

ירידה בשווי ל-15,000 שקלים והמרה לסטייבלקוין מייצרות הפסד הון של 3,000 שקלים ובסיס עלות של 15,000 שקלים, ומכירה סופית לשקלים ב-16,000 מוסיפה רווח של 1,000 שקלים.

סך הרווחים בשרשרת מגיע ל-9,000 שקלים, ההפסד עומד על 3,000 שקלים, והתוצאה הכלכלית נטו היא 6,000 שקלים, בדיוק ההפרש בין 16,000 שקלים שהתקבלו לבין 10,000 שקלים שהושקעו. כשכל הפעולות מתרחשות באותה שנת מס, הקיזוז מביא את החיוב ל-1,500 שקלים, שהם 25% מהרווח.

פיצול בין שנות מס משנה את התוצאה. רווח של 8,000 שקלים שנוצר בשנה אחת חייב במס באותה שנה, בעוד הפסד של 3,000 שקלים שנוצר בשנה שאחריה ממתין לרווח עתידי שיקזז אותו, לפי כללי קיזוז ההפסדים. הפסד מועבר נשמר לשנים הבאות בתנאי שהוגש דוח שנתי לשנה שבה נוצר.

רכישת מוצר או שירות בביטקוין נחשבת מכירה של הנכס תמורת שוויו בשקלים במועד העסקה, ולכן היא מייצרת רווח או הפסד מול בסיס העלות. עובד או ספק שמקבל תמורה במטבע דיגיטלי רושם הכנסה לפי שווי המטבע ביום הקבלה, והסכום הזה הופך לבסיס העלות לצורך המכירה הבאה.

משקיע, סוחר, כורה: שלושה סיווגים ושלושה שיעורים

שיעור של 25% על הרווח הריאלי חל על פעילות שמסווגת כהשקעה הונית. פעילות בהיקף ובתדירות של עסק עוברת למסלול הפירותי, שם המס נקבע לפי מדרגות מס הכנסה שמטפסות עד 47%, בתוספת מס יסף וביטוח לאומי. המבחנים שגובשו בפסיקה בוחנים תדירות עסקאות, תקופת החזקה, היקף כספי, מימון זר, בקיאות ומנגנון תפעולי, והם אותם מבחנים שמפרידים בין הכנסה פירותית לרווח הוני בכל תחום אחר.

כרייה מקבלת סיווג נפרד ומחמיר יותר. רשות המסים רואה בתמורה מכרייה הכנסה מעסק, והכורה נדרש להירשם כעוסק ולדווח על מע״מ בגין הפעילות. תגמולי סטייקינג נבחנים לפי אופיים: מחזיק פרטי שמקבל תשואה על יתרה קיימת נמדד אחרת ממי שמפעיל מערך צמתים בהיקף מסחרי.

משקיע פרטי נשאר מחוץ לתחולת חוק מע״מ, ואילו פעילות שעולה לכדי עסק בתחום עשויה להיות מסווגת כמוסד כספי, עם דיווח על מס שכר ומס רווח במקום מע״מ עסקאות רגיל. הסיווג הזה משפיע גם על היכולת לקזז מס תשומות.

בסיס העלות נקבע בשיטת FIFO, שלפיה המטבעות שנרכשו ראשונים נחשבים הנמכרים ראשונים. שחזור היסטוריית עסקאות על פני כמה בורסות וארנקים הוא העבודה שקובעת את גובה הרווח המדווח, וכשהתיעוד חסר עלולה רשות המסים להעמיד את בסיס העלות על אפס ולמסות את מלוא התמורה. אישורי הפקדה, כתובות ארנק, דפי חשבון מהזירות ורישום עמלות הם החומר שמונע את התוצאה הזאת.

כללי איסור הלבנת הון מחייבים בדיקת מקור הכספים לפני קליטת סכומים שמקורם בפעילות קריפטו, ובמקרים מורכבים נדרשת חוות דעת חיצונית. כשבנק מסרב בכתב לקבל את הכסף המיועד לתשלום המס, רשות המסים מאפשרת ליחיד להעביר את התשלום ישירות לחשבונה בבנק ישראל. להרחבה: מכתב מרשות המסים ומה עושים איתו.

חובת הדוח השנתי חלה על כל מי שביצע אירוע מס בקריפטו, גם כשהשנה הסתיימה בהפסד. הדיווח נעשה בדוח היחיד ובנספח רווח ההון, ומי שמחזיק בנכסים בזירה זרה נכנס לאותה מסגרת שחלה על מיסוי שוק ההון בכללותו. מעבר מגורים לחו״ל מוסיף שכבה, משום שניתוק תושבות ומס יציאה מפעילים מכירה רעיונית של נכסים הוניים, מטבעות דיגיטליים בכללם. המסגרת המלאה מרוכזת בפרק הראשי, המדריך הגדול למסים בישראל, ולהרחבה: מיסוי רווחי הון ודיבידנד למשקיע הפרטי.

קיראו עוד ב"מדריכים"

רשות המסים אספה בשנים האחרונות מידע מזירות מסחר ומגופים פיננסיים, ולצידו פועל נוהל גילוי מרצון שמאפשר להסדיר הכנסות שטרם דווחו ולקבל חסינות מהליך פלילי בתנאים שנקבעו בו.

על רווח של 400,000 שקלים, מסלול הוני מייצר חיוב של 100,000 שקלים, ואילו סיווג עסקי במדרגה של 47% מביא את החיוב לכ-188,000 שקלים, לפני מס יסף ודמי ביטוח לאומי.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה