פירותי מול הוני: ההבחנה שקובעת אם המס יעמוד על 25% או יטפס ל-50%
פקודת מס הכנסה בנויה סביב הבחנה אחת שקובעת כמעט כל שאלה אחרת: האם הסכום שהתקבל הוא פרי שהנכס הניב, או שהוא הנכס עצמו שנמכר. משכורת חודשית, דמי שכירות, ריבית ודיבידנד הם פירות, והעץ ממשיך לעמוד ולהניב. תמורה ממכירת דירה, ממכירת מניה או ממכירת פעילות עסקית שלמה היא כריתת העץ, והמס עליה נמדד בכללים נפרדים. המדריך הגדול למסים בישראל פורש את שני הצירים האלה על פני כל קהלי היעד.
ההכנסה הפירותית מסווגת לפי מקור. הפקודה מונה רשימה סגורה של מקורות - עבודה, עסק, משלח יד, ריבית, דיבידנד, דמי שכירות וקצבה - וכל תקבול שנופל לתוך אחד מהם מתחייב במס לפי מדרגות היחיד. המדרגה הראשונה עומדת על 10% עד הכנסה שנתית של 84,120 שקל, ומשם השיעורים מטפסים דרך 14%, 20%, 31% ו-35% עד 47% על הכנסה שחוצה 560,280 שקל בשנה. מעל 721,560 שקל מצטרף מס יסף בשיעור 3%, והשיעור השולי מגיע ל-50%.
השיעור הבסיסי ליחיד על רווח ריאלי ממכירת נייר ערך עומד על 25% מהשקל הראשון, בלי מדרגות ובלי תלות בגובה שאר ההכנסות. דיבידנד ממוסה גם הוא ב-25%, ובעל מניות מהותי, מי שמחזיק 10% ומעלה באמצעי השליטה בחברה, משלם 30%. ריבית על פיקדון שקלי רגיל נושאת 15% מהרווח הנומינלי, ובפיקדון צמוד מדד או במטבע חוץ השיעור עולה ל-25% מהרווח הריאלי. בברוקר ישראלי המס מנוכה במקור בעת המכירה, ובברוקר זר הנטל עובר אל המשקיע דרך הדוח השנתי. על הכנסות הוניות גבוהות נוסף ב-2025 רובד של 2% מעבר למס היסף, כך שהתוספת מגיעה ל-5% (להרחבה: מיסוי רווחי הון ודיבידנד למשקיע).
הכנסה שוטפת חוזרת מדי חודש ומשקפת יכולת תשלום מתמשכת, ולכן היא נמדדת בסולם פרוגרסיבי שמטפס עם ההכנסה. רווח הון נצבר לאורך שנים ומתגבש ביום המימוש, כך שמיסוי מלא לפי מדרגות היה מרכז שנים של צבירה בשנה אחת ודוחף את המוכר למדרגה העליונה. ניידות ההון מוסיפה שיקול: שיעור אחיד ונמוך יחסית מצמצם את התמריץ להעביר השקעות למדינות אחרות.
מתי משקיע הופך לסוחר
הפסיקה פיתחה מערכת מבחנים לרגעים שבהם הגבול מטשטש. בתי המשפט בוחנים את תדירות הפעולות, את היקף הפעילות ביחס להון הכולל, את מקורות המימון, הון עצמי מול אשראי, את הבקיאות של האדם בתחום ואת משך ההחזקה בנכס. נבחן גם קיומו של מנגנון עסקי מסודר: משרד, עובדים, מערכת מעקב, שיווק. ככל שהתשובות נוטות לצד העסקי, גובר הסיכוי שהפעילות תסווג כעסק ותצא מגדר רווח ההון.
פעילות שהוגדרה כעסק עוברת מ-25% אחיד אל המדרגות השוליות, שמגיעות ל-47%, ומצטרפים אליהן דמי ביטוח לאומי ומס בריאות שרווח הון של משקיע פרטי פטור מהם. בכיוון ההפוך, מי שפעילותו מוכרת כעסק רשאי לנכות הוצאות שוטפות שמשקיע פרטי מנוע מלנכות, ולקזז הפסדים במרחב רחב יותר. הצומת הזאת מלווה גם בעלי עסקים שמנהלים תיק השקעות לצד הפעילות, ומדריך מיסוי עצמאים ועסקים קטנים נכנס אליה מצד פתיחת התיק והדיווח השוטף.
המס נמדד על הרווח הריאלי
האינפלציה מנוטרלת לפני הטלת המס על רווח הון. הרווח מפוצל לשניים: הסכום האינפלציוני, שנגזר מעליית מדד המחירים לצרכן לאורך תקופת ההחזקה, והרווח הריאלי שמעליו. שיעור המס חל על החלק הריאלי, ובכך נבדל רווח הון מהכנסת עבודה, שנמדדת בערכים נומינליים במלואה. אותו עיקרון עומד בבסיס חישוב מס השבח במכירת דירה, שם השבח הריאלי מופרד מהסכום האינפלציוני לפני שמופעל עליו שיעור המס.
לשם המחשה, נכס שנרכש ב-100,000 שקל ונמכר ב-150,000 שקל, כשמדד המחירים לצרכן עלה ב-10% לאורך תקופת ההחזקה, מייצר רווח נומינלי של 50,000 שקל. הסכום האינפלציוני עומד על 10,000 שקל, הרווח הריאלי על 40,000 שקל, והמס בשיעור 25% מסתכם ב-10,000 שקל, כלומר 20% מהרווח הנומינלי.
הכנסה חייבת של 200,000 שקל מעבודה נושאת מס של 29,392 שקל לפני נקודות זיכוי: 8,412 שקל על המדרגה הראשונה, 5,124 שקל על השנייה ו-15,856 שקל על היתרה בשיעור 20%. רווח הון ריאלי של 200,000 שקל נושא 50,000 שקל, מפני שהשיעור האחיד חל על כל שקל. תושב ישראל שמנצל 2.25 נקודות זיכוי בשווי 2,904 שקל כל אחת מקזז מחבות השכר עוד 6,534 שקל, והפער בין השניים מתרחב ל-27,142 שקל. פירוט המס על ניירות ערך, דיבידנד וריבית מרוכז במדריך מיסוי שוק ההון, וההשפעה על התלוש החודשי נמצאת במדריך מיסוי שכירים.
שכיר עם הכנסה חייבת של 800,000 שקל בשנה משלם 224,164 שקל על 721,560 השקלים הראשונים ועוד 39,220 שקל בשיעור 50% על היתרה, בסך 263,384 שקל. רווח הון ריאלי באותו גובה נושא 25% על החלק שמתחת לתקרת מס היסף ו-30% מעליה, ובסך הכל 203,922 שקל (להרחבה: מס יסף: מי משלם את המס הנוסף וכמה קופצת החבות על רווחי הון).
