העליון אשרר אשם תורם בשל ביצוע פעולות עסקיות ברגע האחרון

ביצוע פעולות עסקיות ברגע האחרון הוא בסיס להטלת אשם תורם על מי שמבצע אותן, אם כתוצאה מכך נגרם לו נזק - עולה מהחלטתו של שופט בית המשפט העליון, יחיאל כשר. 

כשר דחה את בקשתו של סאלי אל-זגרון לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, במחלוקת בינו לבין בנק מזרחי-טפחות. אל-זגרון ביקש ב-2021 מבנק מזרחי הלוואה של 490,000 שקל לרכישת מגרש בנתיבות, לאחר שזכה במכרז של רשות מקרקעי ישראל. הבנק התנה את מתן ההלוואה בהעברת הון עצמי של אל-זגרון, והלה עשה זאת ביום האחרון לתשלום לרמ"י. הבנק לא הספיק להעביר בזמן את ההלוואה כתשלום לרמ"י וזכייתו של אל-זגרון בוטלה.

אל-זגרון תבע מהבנק 1.2 מיליון שקל, בטענה שזהו היקף הנזקים שנגרמו לו בשל ביטול העסקה. בית משפט השלום בבאר שבע קבע, כי נזקיו של אל-זגרון הסתכמו ב-500,000 שקל והטיל עליו אשם תורם בשיעור של 40% משום שפעל ברגע האחרון. אל-זגרון ידע על זכייתו כבר בינואר 2021, אך פנה לבנק רק חודשיים מאוחר יותר; די בכך שהיה מעביר את ההון העצמי יום אחד מוקדם יותר, והבעיה הייתה נמנעת. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של אל-זגרון, באומרו שקביעת האשם התורם היא מן הקביעות שערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהן.

בבקשתו לערער לבית המשפט העליון טען אל-זגרון, כי אין לייחס לו אשם תורם, כאשר הבנק התרשל בהתחייבותו להעמיד את ההלוואה בזמן ובכך שלא עמד בה. עוד טען, כי הטלת האשם התורם מהווה עיוות דין. כשר דחה את הבקשה באומרו, כי אין המדובר במקרה חריג המצדיק דיון בגלגול שלישי.

אשם תורם אינו עיוות דין

כשר אומר: "טענותיו של המבקש ביחס לפעולותיו משהחל את הליך נטילת ההלוואה, הגורמים שהובילו אותו להסתמך על מצגיו הנטענים של הבנק, וייחוס אשם תורם בשיעור של 40% (ולא פחות מכך), הינן כולן קביעות של בית משפט השלום הנוגעות לאופן חלוקת האחריות, שבהן אין מדרכה של ערכאת הערעור להתערב.

"...טענתו המרכזית של המבקש הינה שהואיל ונאמר לו, מראש, כי אם יעביר את כספי ההון העצמי ביום 11.4.2021, יועברו כספי ההלוואה לרמ"י עוד באותו היום, לא ניתן לראות בכל מחדל מצידו, עובר ליום 11.4.2021, כרלוונטי. אלא שטענה זו ממוקדת בנסיבותיו הספציפיות של העניין (ומכאן שאינה מעלה כל שאלה החורגת מעניינם של הצדדים), וכן נשענת על הנחה עובדתית (בדבר מצג של הבנק לעניין העדר קושי בהעברת ההון העצמי ביום 11.4.2021 והעברת כספי ההלוואה, בעקבות כך, עוד באותו היום) שספק אם יש לה תימוכין בקביעותיו העובדתיות של בית משפט השלום.

"כמו כן, אינני סבור כי בקביעת אשם תורם לחובתו, נגרם למבקש כל עיוות דין. כעולה מן האמור לעיל, בנטען על-ידי המבקש תשתית אין כדי לבסס את טענתו בדבר 'עיוות דין' שנגרם לו. יתרה מכך, טענותיו של המבקש מכוונות בעיקרן כלפי האופן שבו יישם בית משפט השלום את הכלל המשפטי על עובדות המקרה הקונקרטי. 

"לכן, אף אם הייתי סבור כי היה מקום לייחס לפעולותיו ומחדליו של המבקש אשר תורם בשיעור נמוך מזה שנקבע, ואינני קובע כך, הרי שמדובר בטענה ליישום שגוי של הדין בנסיבות פרטניות שממילא אין בה כדי להקים חשש לעיוות דין". אל-זגרון חויב בתשלום הוצאות בסך 7,500 שקל. את אל-זגרון ייצג עו"ד רפי וינברגר, ואת בנק מזרחי - עוה"ד משה שפורן ומרים בראון.