102 מיליון דולר מהכיס: מייסד גוגל במערכה נגד מס על עשירים
סרגיי ברין הזרים עוד 20 מיליון דולר לארגון שנלחם בהצעה למסות פעם אחת 5% מהונם של מיליארדרים בקליפורניה, והגיע ל-102 מיליון. הצד השני גייס 30 מיליון, וברין עצמו כבר רשום כתושב נבדה
102 מיליון דולר הם הסכום שהעביר סרגיי ברין, ממייסדי גוגל, לארגון Building a Better California, אחרי תרומה נוספת של 20 מיליון דולר שדווחה בסוף השבוע. הכסף מיועד למאבק בהצעה 40, יוזמה שתעלה להצבעת בוחרי קליפורניה בנובמבר ותטיל מס חד פעמי של 5% על הונם של מיליארדרים במדינה.
הפער בין הצדדים הוא הנתון שמספר את הסיפור. הארגון שמקדם את המס, שהוקם בידי איגוד עובדי הבריאות, גייס עד כה מעט יותר מ-30 מיליון דולר. היחס הוא כשלושה לאחד לטובת המתנגדים, וברין לבדו תרם יותר מכל הקמפיין התומך. הארגון שבו הוא תומך מממן שתי יוזמות מתחרות שיעלו לאותה הצבעה, וכל אחת מהן מסוגלת לבטל את מס המיליארדרים אם תזכה ליותר קולות.
הונו של ברין נאמד בכ-282 מיליארד דולר לפי מדד המיליארדרים של בלומברג, והוא הרביעי בעושרו בעולם. מס חד פעמי של 5% על סכום כזה מגיע לסדר גודל של 14 מיליארד דולר, כלומר ההשקעה של 102 מיליון דולר בקמפיין מייצגת פחות מאחוז אחד מהחשיפה הפוטנציאלית שלו. חישוב דומה מסביר מדוע מיליארדרים נוספים בענף הטכנולוגיה הצטרפו למערכה שהוא מוביל.
הכתובת בנבדה היא הטיעון האמיתי
42 מיליון דולר שילם ברין על אחוזה בצד של נבדה באגם טאהו, והוא רשום כיום כתושב נבדה במרשמי המדינה. המהלך הזה הוא הדגמה חיה של הבעיה המרכזית שמלווה כל הצעה למס עושר: ההון והבעלים שלו ניידים, ורישום מגורים במדינה שכנה בלי מס הכנסה מדינתי הוא צעד זמין ומוכר.
קליפורניה כבר התנסתה בזה. יציאתו של ברין מהמדינה על רקע יוזמות מיסוי קודמות זכתה לסיקור, והדפוס חוזר בכל פעם שהמדינה מעלה את הרעיון (להרחבה: מס על עשירים בקליפורניה - סרגי ברין עזב את המדינה). המשמעות הכלכלית פשוטה: הכנסות המס בפועל נמוכות בדרך כלל מהותית מהאומדן, מפני שבסיס המס עצמו מתכווץ בתגובה.
מבחינת המשקיע, יש כאן זווית שחורגת מהוויכוח הפוליטי. מס חד פעמי על הון מחייב את בעלי המניות הגדולים לייצר מזומן, וכשמרבית ההון מוחזק במניות של החברה שהם הקימו, המזומן מגיע ממכירת מניות. מהלך כזה בקנה מידה של מיליארדים משפיע ישירות על היצע המניה בשוק.
הערכת שווי היא הקושי המעשי השני של מס כזה. הון של מיליארדרים מורכב ברובו מנכסים שסחירותם מוגבלת, כמו החזקות בחברות פרטיות, נדל״ן ואמנות, וקביעת ערכם ליום מסוים דורשת שמאות שנתונה למחלוקת. ניסיונות קודמים במדינות אירופה נתקלו בדיוק בקיר הזה, וכמה מהן ביטלו את המס בתוך שנים ספורות.
למה זה נוגע גם למניית אלפאבית
אלפאבית (GOOGL) סיימה את יום המסחר בעלייה של 0.4% ל-355.7 דולר. ברין ולארי פייג' מחזיקים מניות מסוג B בעלות זכויות הצבעה מוגברות, מבנה שמעניק להם שליטה על החברה גם אחרי שפרשו מניהולה. מכירת מניות בהיקף גדול בידי אחד מהם נוגעת אפוא גם למבנה השליטה, ומעבר לכך להיצע בשוק.
החברה עצמה נמצאת בשלב עתיר השקעות. אלפאבית גייסה בשבועות האחרונים חוב בהיקפים גדולים למימון תשתיות מחשוב לבינה מלאכותית, צעד שמשנה את פרופיל המאזן שלה (להרחבה: אלפאבית מגייסת עד 25 מיליארד דולר בהנפקת אג״ח). ההצטלבות בין מיסוי הון פרטי לבין מבנה ההון של תאגיד ענק היא בדיוק המקום שבו פוליטיקה מקומית הופכת לנתון פיננסי.
ההצבעה תיערך בנובמבר, ועד אז שני הצדדים ימשיכו להזרים כסף. נכון לעכשיו המתנגדים גייסו יותר מפי שלושה מהתומכים.
