כתב הוויתור תקף ושומרה תשלם 21,123 שקל

תביעת רכוש בסך 21,123 שקל שהגישה כלל חברה לביטוח בע״מ התקבלה במלואה, ושני הנתבעים, בעל הרכב הפוגע ומבטחת הרכב, חויבו לשלם את הסכום יחד ולחוד. השופטת לימור חלד-רון קבעה שכתב הוויתור שעליו חתם הנתבע תקף ומחייב אותו, ובאותה נשימה קבעה שאין בכוחו לחסום את דרכה של התובעת אל כיסה של המבטחת.

התאונה אירעה ב-8 בספטמבר 2022. כלל ביטחה את הרכב שניזוק. איתמר דידרניק, הנתבע 1, הוא בעלים של הרכב הפוגע, ושומרה חברה לביטוח בע״מ ביטחה אותו בפוליסה לביטוח צד שלישי. שאלת האחריות לתאונה כלל לא עמדה לדיון, והצדדים הסכימו שהיא מוטלת על נהג רכב הנתבע. המחלוקת האמיתית התנהלה בין שני הנתבעים לבין עצמם, סביב השאלה מי מהם משלם. דיון ההוכחות התקיים ב-15 ביולי 2026, ובו העידו נהג רכב התובעת, הנתבע ונהג רכב הנתבע.

למה חברת ביטוח תובעת חברת ביטוח אחרת?

המנגנון נקרא תביעת שיבוב. כשרכב מבוטח ניזוק בתאונה שאשם בה נהג אחר, המבטחת משלמת למבוטח שלה את הנזק לפי הפוליסה, ואז נכנסת לנעליו ותובעת את מי שגרם לנזק. המבוטח מקבל את כספו ומסיים את הפרשה, והקרב המשפטי עובר לזירה שבין החברות. עבור בעל הרכב שניזוק אין לכך השפעה על הכיס. עבור בעל הרכב הפוגע ההשפעה ישירה: אם המבטחת שלו נושאת בתשלום, הפרמיה שלו מתייקרת בחידוש הבא, ואם היא איננה נושאת בו, החוב נוחת עליו אישית. בתיקי שיבוב אחרים בתי המשפט חילקו את האחריות בין הנהגים ופסקו רק חלק מהסכום, וכאן האחריות מעולם לא הייתה שנויה במחלוקת.

2,000 שקל מול 21,123 שקל

כשלושה חודשים אחרי התאונה נערך כתב ויתור הנושא תאריך 29 בנובמבר 2022, והנתבע חתם עליו ב-3 בינואר 2023. במסמך הצהיר שהתביעה שהוגשה לשומרה מבוטלת, ויתר על כל זכות שהייתה נתונה לו לפי הפוליסה, והתחייב שאם יידרש לשלם לצד שלישי כלשהו בגין האירוע יישא בתשלום בעצמו. יתרה מזו, הוא התחייב לשפות את שומרה אם תוגש נגדה תביעה מכוח אותה פוליסה.

ההסבר שנתן לכך בסיכומיו היה כלכלי: ״הנתבע בחר שלא לערב את חברת הביטוח ולכן חתם על וויתור, אילו ידע... כי התאונה האמורה תסתיים בסכומים הנתבעים והוצאות נוספות, היה מפעיל את הפוליסה האמורה״. ובהמשך: ״הנתבע חתם על כתב הוויתור אך ורק בכדי לסגור את הנזק בכוחות עצמו ולשלם מכיסו סכום נמוך... סך של 2000 ₪, בידיעה גמורה שהפיצוי יהיה סביב הסכום האמור״. לצד זאת טען שמדובר במסמך חד-צדדי ודרקוני, שאינו נושא תמורה בצידו ואינו מחייב.

שומרה נאחזה באותו מסמך. לטענתה הנתבע בחר ״במודע, ביודעין ובמתכוון״ שלא להפעיל את הפוליסה, ובעקבות זאת נשלחה לתובעת הודעת דחייה. היא הוסיפה שהנתבע הפר את חובותיו החוזיות כלפיה, ובכללן חובת שיתוף פעולה ומסירת מידע בזמן אמת, עד שנמנעה ממנה האפשרות לברר את נסיבות התאונה ואת שיעור הנזק לאשורם, ונגרם לה נזק ראייתי ממשי. מכאן גזרה מסקנה פשוטה: מקום שבו למבוטח אין זכות תביעה מולה, גם לתובעת אין. כלל השיבה שכתב הוויתור הוא הסדר פנימי בין הנתבע למבטחת שלו, שאינו מחייב אותה ואינו גורע מזכויותיה כצד שלישי מכוח סעיפים 68 ו-71 לחוק חוזה הביטוח.

מה הכריע את שאלת תוקף הוויתור?

בנקודה הזאת עמדת שומרה התקבלה. ״שוכנעתי כי כתב הוויתור עליו חתום הנתבע תקף ומחייב״, כתבה חלד-רון, והוסיפה שהנתבע איננו טוען לפגם בכריתה: ״הנתבע גם לא טוען לאף לא אחת מעילות הביטול, אלא שטענתו היחידה היא שלאחר שהבין את 'גודל התביעה' חזר בו מהוויתור״. מבחינה משפטית, קבעה, טענותיו מתייחסות לטעות בכדאיות העסקה, שאין בה כדי לפגום בכוחו של המסמך.

גם הטענה שהמסמך נטול תמורה נדחתה. ״ברי לכל, כי עם חתימתו על כתב הוויתור, הנתבע למעשה 'זכה' באי התייקרות הפרמייה ואין לקבל את עדותו המיתממת בעניין לפיו הוא אינו יודע אם התייקרו הפרמיות, אם לאו״, נכתב בפסק הדין. התזמון הוסיף לחובתו: החתימה בינואר 2023, הבקשה לחזור ממנה בספטמבר 2025, פער של כשנה ושמונה חודשים שבמהלכו הנושא לא הועלה בכתב ההגנה ולא הוגשה בקשה מסודרת לביטול. ״התנהלותו של הנתבע מעוררת תהייה בקשר לתום ליבו״, כתבה השופטת.

מה קובע סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח?

״לצד זאת, איני סבורה כי יש בכוחו של כתב הוויתור והתחייבות הנתבע לפיו, כדי לאיין את זכותה של התובעת להיפרע גם משומרה״, קבעה חלד-רון. שני נימוקים הובילו לשם. ראשית, החתימה על הוויתור היא טענה חוזית שמחייבת את הנתבע ואיננה מעניינה של התובעת, היא הניזוקה. שנית ועיקר, סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, תשמ״א-1981, יוצר יריבות ישירה בין המבטחת לבין הצד השלישי. זכותו של הצד השלישי לקבל את תגמולי הביטוח מתגבשת כבר במועד קרות מקרה הביטוח, ולכן התנהגות מאוחרת של המבוטח, ובכללה חתימה על כתב ויתור, אינה יכולה ״להעניש״ צד שלישי תם לב או לגרוע מזכויותיו, לפי סעיף 71(ב) לחוק.

• עסקה של 206 מיליון שקל בכביש 6 צפון: קרן נוי רושמת רווח של 210 מיליון
• מה עשתה פוליסת החיסכון שלך? מי המפתיעה שבצמרת ומי הפסידה 3.5%

שומרה ניסתה להישען על הלכת פרץ נגד שלמה חברה לביטוח, אך השופטת הבחינה בין המקרים. שם נדונו טענות מרמה והיעדר כיסוי ביטוחי לפי סעיף 25 לחוק, ולא היעדר שיתוף פעולה. אי שיתוף פעולה מצד מבוטח, הבהירה, אינו פוטר את המבטחת מחבותה אלא אם הוכח שנעשה בכוונת מרמה, טענה שכלל לא נטענה כאן וממילא לא הוכחה. לכל היותר הייתה שומרה זכאית להפחתה בשיעור הנזק שנגרם לה בבירור החבות, וגם זה לא נטען ולא הוכח בפני בית המשפט.

איך נקבע גובה הנזק?

התובעת ביססה את סכום התביעה על חוות דעת של השמאי יצחק מרזוק, שפירטה את הנזקים ואת עלויות התיקון. הנתבע טען שהנזק הישיר מוגזם, שאינו עולה בקנה אחד עם תיאור האירוע מפי הנהגים ולא עם חילופי הדברים בין הצדדים אחרי התאונה, אך נשען לפי פסק הדין על ״הצעת מחיר עלומה שלא הוצגה לעיוני״. שומרה התמקדה בסיכומיה בשאלת החבות והתעלמה מטענותיה בעניין שיעור הנזק. איש מהנתבעים לא הגיש חוות דעת נגדית ולא ביקש לזמן את השמאי לחקירה, וויתור על חקירת השמאי כבר עלה ביוקר לנתבעים בתיקים אחרים. חוות הדעת התקבלה במלואה.

התוצאה במספרים: 21,123 שקל שישולמו יחד ולחוד, בתוספת ריבית שקלית מיום הגשת התביעה ועד למועד הפירעון, החזר אגרה כפי ששולמה, שכר עד התובעת כפי שנפסק בדיונים שהתקיימו בתיק, ושכר טרחת עורך דין בסך 3,738 שקל. בקשות התובעת ושומרה לחייב את הנתבע בהוצאות נוספות נדחו. חלוקה פנימית של האחריות בין שני הנתבעים לא נקבעה, וכל אחד מהם חשוף למלוא הסכום מול התובעת.

כתב הוויתור עצמו עדיין עומד. אם שומרה תשלם את מלוא 21,123 השקלים, ההתחייבות שעליה חתם דידרניק בינואר 2023 מקימה לה עילת שיפוי נגדו. הסכום שממנו ניסה להימנע כשהעריך את הנזק ב-2,000 שקל עשוי לחזור אליו במלואו.