עסקה של 206 מיליון שקל בכביש 6 צפון: קרן נוי רושמת רווח של 210 מיליון
כלל ביטוח נכנסה ל-8% מהפרויקט תמורת כ-165 מיליון שקל, ימים אחרי שרכשה נתח מזכויות הזיכיון של שפיר הנדסה בכביש 6 צפון, בכביש 16 ובנתיב המהיר; קבוצת נוי נותרת עם כ-10% דרך הקרן הרביעית שלה
קרן נוי 2 מימשה 10% מהחזקותיה בכביש 6 צפון תמורת כ-206 מיליון שקל, ורשמה על ההחזקה רווח של כ-210 מיליון שקל. הרווח גדול מהתמורה עצמה, ומספר כזה מסביר כמעט לבדו את התיאבון של הגופים המוסדיים לנכסי תשתית: הקרן נכנסה לפרויקט בשלב מוקדם, כשהזיכיון היה עדיין על הנייר והסיכון היזמי גבוה, והשווי שלפיו נמכרה עכשיו ההחזקה משקף פרויקט שכבר עבר את השלב הזה.
הרוכשת המרכזית היא כלל ביטוח, בניהולו של יורם נוה, שנטלה 8% תמורת כ-165 מיליון שקל, כשהיתרה מתחלקת בין שותפים נוספים בעסקה. אחרי המימוש נותרת קבוצת נוי עם כ-10% בפרויקט, שמוחזקים דרך קרן נוי 4. כלומר, המכירה מקטינה את החשיפה של הקרן הוותיקה יותר ומשאירה את הזרוע הצעירה שלה בפנים.
אצל כלל מדובר בהמשך ישיר למהלך רחב יותר. ימים ספורים קודם לכן היא סגרה רכישה של כ-20% מזכויותיה של שפיר הנדסה בפרויקטי הזיכיון שלה בכ-190 מיליון שקל, חבילה שכוללת את כביש 6 צפון, את כביש 16 ואת הנתיב המהיר לתל אביב. שתי העסקאות יחד מציבות את חברת הביטוח כאחד השחקנים הבולטים בשרשרת הבעלות של הכביש.
מה בעצם נמכר כאן
כביש 6 צפון הוא הרחבה של הכביש הקיים על פני כ-22 קילומטרים, ממחלף סומך ועד בית העמק, בתוספת שלושה מחלפים חדשים. הזיכיון נמסר לשפיר והוא נפרש על פני כ-34 שנים, כולל תקופת הקמה שאורכה כ-40 חודשים. ההיקף הכספי המצטבר של הפרויקט לאורך תקופת הזיכיון מוערך בכ-12 מיליארד שקל, סכום שצמוד לסל מדדים לפי תנאי המכרז. העסקה הנוכחית מתייחסת לזיכיון הוותיק של כביש 6 חוצה צפון, המשתרע בין יקנעם למחלף סומך. מדובר בכביש באורך של כ-22 קילומטרים, הכולל כחמישה מחלפים, כעשרה קילומטרים של מנהרות ותשעה גשרים. חלקו הראשון נפתח לתנועה בנובמבר 2018 והחלק השני במרץ 2019. הזיכיון צפוי להסתיים בשנת 2049.
המבנה הזה הוא בדיוק מה שגופי החיסכון ארוך הטווח מחפשים. זיכיון של כביש אגרה מייצר תזרים צפוי יחסית לעשרות שנים, הוא צמוד למדד, והרגישות שלו למחזור העסקים נמוכה מזו של נכסים מסחריים. מנגד, התשואה השוטפת מתחילה להצטבר מהרגע שהכביש נפתח לתנועה, ולכן משקיע שנכנס בשלב ההקמה דורש תמחור נדיב יותר. הפער בין שני המחירים האלה הוא בדיוק מה שקרן נוי גובה עכשיו.
עבור שפיר, המכירות האלה הן חלק ממדיניות מוצהרת: מימוש נכסי זיכיון תשתיות שהבשילו כדי לשחרר הון עצמי ולהתמודד על מכרזים חדשים. רף ההחזקה המזערי שלה בפרויקטים ירד מ-40% ל-30%, ובשלב מוקדם יותר היא כבר מכרה 38.5% מהזכויות למגדל ולעמיתים תמורת כ-366 מיליון שקל. כל מכירה כזאת מגדילה את הכרית שאיתה החברה ניגשת למכרז הבא, וזה שוק שבו גודל ההון העצמי קובע מי בכלל רשאי להגיש הצעה.
קרן נוי, שמנוהלת בידי רן שלח, גלעד בושביץ ופיני כהן, הפכה בשנים האחרונות לקרן התשתיות הגדולה בישראל. נוי 4 גייסה כ-2.2 מיליארד שקל מול ביקוש של כ-2.7 מיליארד, כשהמשקיעים הגדולים בה היו אלטשולר שחם עם כ-480 מיליון שקל וכלל ביטוח עם כ-420 מיליון. הקרן החמישית סגרה גיוס ראשון בהיקף של כ-2 מיליארד שקל, ולפי הדיווחים רשמה עד כה תשואה פנימית שנתית ממוצעת של כ-13.2%. חלק מהכסף מופנה גם לפרויקטים בתחום האנרגיה המתחדשת, לצד כבישים ומתקני מים. לפי נתוני הקרן, מאז הקמתה ב-2011 היא גייסה ביותר מחמש קרנות ובמסגרות של השקעות משותפות סכום מצטבר של יותר מ-3.5 מיליארד דולר.
זה גם דפוס מוכר אצל הקרן. בעסקה קודמת היא מכרה את החזקתה בחברה שמפעילה את הקטע המרכזי של כביש 6, אחרי תשואה מצטברת של כ-160% על ההשקעה לאורך 12 שנה. גם שם הקונים היו גופים מוסדיים ישראליים שחיפשו עוגן תזרימי ארוך מול התחייבויות פנסיוניות.
ההחזקה של כ-10% שנותרה בידי נוי 4 עשויה למצוא קונה בתמחור גבוה יותר ברגע שהקטע הצפוני ייפתח לתנועה, ובענף מדברים כבר תקופה על האפשרות שנכסי הזיכיון של כביש 6 יגיעו בשלב כלשהו לבורסה. עד אז, כל עסקה כזאת מציבה מחיר שוק מעודכן לקטע כביש שנמצא עדיין בבנייה.
