תקציב טוקנים לעובד: EY ממנה אחראי על עלויות הבינה המלאכותית
פירמת החשבונאות הייעוץ מגייסת ״ראש כלכלת סוכנים״ שיפקח על כוח העבודה הממוחשב שלה, אחרי שהציבה לעובדים תקציב טוקנים אישי ובנתה נתבים שמפנים כל משימה למודל הזול שמתאים לה. סקר של ביין מצא שרוב החברות חסכו פחות ממה שציפו
"ראש כלכלת אג'נטים" הוא תפקיד חדש שפירמת הייעוץ EY מגייסת אליו כעת, והוא יפקח על שורות הולכות וגדלות של עובדים ממוחשבים. בעל התפקיד יוביל משרד חדש בשם AI value realization office, שמטרתו לתת להנהלה ראות מקצה לקצה על השאלה היכן וכיצד ההשקעות בבינה מלאכותית מייצרות השפעה מדידה בעסק. הוא ידווח לשותף המנהל הגלובלי לענייני תפעול עסקי, אנתוני קטרינו.
המינוי מסמן שינוי בשלב שבו נמצאות חברות גדולות מול הטכנולוגיה הזאת. אחרי שנתיים של הטמעה מהירה, השאלה עברה מהאם להטמיע אל האם ההטמעה מחזירה את עלותה. סקר של חברת הייעוץ ביין מיוני מצא שרוב החברות חסכו פחות כסף ממה שציפו, ודוח של MIT מהשנה שעברה קבע ש-95% מפיילוטי הבינה המלאכותית בארגונים מגיעים לכישלון.
דן דיאסיו, מוביל תחום הבינה המלאכותית בייעוץ הגלובלי של EY, הסביר שהמשרד החדש נועד להעניק להנהלה ״ראות מקצה לקצה על היכן וכיצד ההשקעות שלנו בבינה מלאכותית מייצרות השפעה מהותית ומוחשית בעסק שלנו״.
איך נראה תקציב טוקנים בפועל
באפריל הציבה EY תקציבי טוקנים לעובדים בתחומים עתירי שימוש כמו פיתוח תוכנה. טוקן הוא יחידת המדידה הבסיסית של חישוב בבינה מלאכותית, בערך כמו מונה חשמל למודל שפה, והתקציב נועד לוודא שעובד משתמש ברמת המודל שמתאימה למשימה שלפניו. עובד שחורג מהמכסה שלו נדרש לאישור לתוספת.
מספר גדל של גופים נטש את דמי המנוי הקבועים לטובת תמחור לפי שימוש, ומכאן שארגון יכול לצבור חשבון גבוה על צריכת כוח חישוב. אובר וול-מארט כבר הטילו מגבלות על שימוש עובדים בכלי בינה מלאכותית כדי לרסן הוצאות.
ההשלכה החשבונאית מהותית: הוצאה שהייתה קבועה וצפויה הופכת למשתנה ותלוית עומס. זהו בדיוק המעבר שעברו ארגונים בעשור הקודם עם המעבר לענן, ושהוליד מקצוע שלם של ניהול עלויות ענן. ההיסטוריה הזאת מרמזת שגם כאן ייווצר שוק כלים ותפקידים סביב מדידה ובקרה.
עבור המשקיע יש כאן שני צדדים. מצד אחד, פיקוח הדוק על טוקנים מרסן את קצב הגידול בהכנסות של ספקיות המודלים ושל שכבת התוכנה שנשענת עליהן. מנגד, אותה דרישה עצמה מייצרת ביקוש לתשתית מדידה, ניתוב ובקרה, ומחזקת דווקא את הספקיות שמוכרות חישוב במודל צריכה. ההוצאה על מרכזי נתונים ממשיכה לגדול במקביל, והיא זו שמזינה את הרווחיות של יצרניות השבבים.
