ערבה פאוור ואיסט אנרג'י יקימו מתקני אגירה של 300 MWh; צופות מכירות של 600 מיליון שקל
ערבה פאוור רכשה 50% מהזכויות בצבר פרויקטים שאיסט אנרג'י יזמה בבקעת הירדן ובאזורים נוספים; המתקנים כבר מחזיקים באישורי חיבור לרשת ונמצאים בשלבי תכנון מתקדמים. הפרויקט הראשון צפוי להתחיל לפעול בסוף 2027, והחברות מעריכות כי מכירת החשמל לאורך חיי המתקנים
תניב הכנסות מצטברות של כ-600 מיליון שקל
ערבה פאוור ערבה פאוור ואיסט אנרג'י נכנסות יחד להקמת מתקני אגירת חשמל בהיקף משמעותי בישראל. החברות חתמו על הסכם לשיתוף פעולה בייזום, פיתוח והקמה של מספר מתקני אגירה במתח גבוה בבקעת הירדן ובאזורים נוספים בארץ, בקיבולת כוללת של כ-300 מגה-ואט שעה (MWh). לפי החברות, הפרויקטים כבר קיבלו אישורי חיבור לרשת החשמל ונמצאים בהליכי תכנון ופיתוח מתקדמים.
במסגרת העסקה רכשה ערבה פאוור 50% מהזכויות בפרויקטים שאיסט אנרג'י יזמה וקידמה. מכאן והלאה יפעלו השתיים במשותף לקידום התכנון, המימון, ההקמה וההפעלה, ולאחר חיבור המתקנים לרשת הן מתכננות למכור את החשמל בשוק החשמל.
לפי הערכות החברות, היקף מכירות החשמל המצטבר לאורך תקופת ההפעלה של המתקנים צפוי להגיע לכ-600 מיליון שקל. מדובר בתחזית של החברות ולא בהכנסה חוזית מובטחת, והיא תלויה בין היתר בהשלמת התכנון וההקמה, בעלויות הפרויקטים, במועדי החיבור לרשת ובמחירי החשמל שבהם יפעלו המתקנים.
הפרויקט הראשון בצבר מתוכנן להתחיל לפעול לקראת סוף 2027, ויתר הפרויקטים צפויים להתחבר לרשת בהמשך. במקביל, החברות מנהלות משא ומתן עם ספקי מערכות אגירה ויצרני ציוד לקראת שלב המימוש.
ערבה פאוור רוכשת מחצית מהפרויקטים
חלוקת התפקידים בשותפות נשענת על הפעילות הקיימת של שתי החברות. איסט אנרג'י פועלת מול יישובים ואגודות חקלאיות והיא זו שיזמה את הפרויקטים, קידמה אותם ופעלה לקבלת אישורי החיבור מחברת החשמל.
ערבה פאוור תביא לעסקה את פעילותה בתחום הפיתוח, המימון, ההקמה והניהול של מתקני אנרגיה. החברה, שפעלה בתחילת דרכה בעיקר בתחום הסולארי בישראל, כבר הרחיבה בשנים האחרונות את פעילותה גם לפרויקטים הכוללים אגירה בישראל ובארה"ב. לפי אתר החברה, פורטפוליו הפעילות שלה כולל יותר מ-500 מגה-ואט של פרויקטים סולאריים ואגירה בקנה מידה גדול בשלבים שונים.
העסקה הנוכחית מעמיקה את פעילות ערבה פאוור בשוק האגירה הישראלי. בשוק האמריקאי כבר הייתה החברה שותפה, בין היתר, בפורטפוליו שכלל 364 מגה-ואט של מתקנים סולאריים לצד קיבולת אגירה של 280 MWh, שנמכר בשנת 2025 ל-Exus Renewables.
למה צריך 300 MWh של אגירה?
מתקן אגירה אינו מייצר חשמל בעצמו. הוא קולט חשמל בשעות שבהן הייצור גבוה או המחירים נמוכים יותר - למשל בשעות שבהן יש ייצור סולארי רב - ושומר אותו בסוללות לצורך הזרמה מחדש לרשת בשעות שבהן הביקוש עולה.
היכולת הזו נעשית חשובה ככל שחלקה של האנרגיה הסולארית במשק גדל. ייצור סולארי מרוכז בעיקר בשעות היום, בעוד חלק משעות השיא בביקוש לחשמל מתרחשות אחר הצהריים ובערב. אגירה מאפשרת להזיז למעשה את החשמל משעה אחת לאחרת, וכך לצמצם את הפער בין מועד הייצור למועד הצריכה.
- לפני ההנפקה: ערבה פאוור מרחיבה פעילות בארה״ב עם פרויקט ענק בטקסס
- ערבה פאוור בדרך לבורסה: השווי קפץ מ-500 מיליון ל-1 מיליארד שקל
לישראל יש יעד ממשלתי של 30% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות בשנת 2030, כאשר משרד האנרגיה ממשיך לקדם בשנים האחרונות שילוב של מתקני אגירה לצד הרחבת הייצור הסולארי.
הצורך באגירה גדול במיוחד בישראל גם משום שמשק החשמל המקומי מתנהל למעשה כ"אי אנרגטי", ללא חיבור חשמלי משמעותי לרשתות של מדינות שכנות שמאפשר להן להעביר עודפי חשמל ממדינה למדינה. לכן הרחבת הייצור הסולארי מחייבת במקביל יכולת גדולה יותר לשמור חשמל לשעות שבהן הוא נדרש.
הפער עדיין משמעותי. מבקר המדינה ציין בדוח על פיתוח משק החשמל כי היעד שנקבע לאגירה ב-2030 עומד על כ-2,300 מגה-ואט, וכי קצב ההתקדמות בתחום נדרש לעלות במקביל להרחבת הייצור מאנרגיות מתחדשות.
בהקשר הזה, קיבולת של 300 MWh אינה מתארת את ההספק הרגעי של המתקנים אלא את כמות האנרגיה שהם מסוגלים לאגור. ההספק במגה-ואט ומשך הפריקה של הצבר לא נמסרו בהודעת החברות.
הכנסה צפויה של 600 מיליון שקל לאורך חיי הפרויקטים
לפי ערבה פאוור ואיסט אנרג'י, מכירת החשמל מהפרויקטים עשויה לייצר מחזור מצטבר של כ-600 מיליון שקל לאורך תקופת פעילותם. החברות לא פרסמו בשלב זה את ההשקעה הכוללת הצפויה בהקמת הצבר, את שיעורי הרווחיות הצפויים או את תקופת ההפעלה שעל בסיסה חושב אומדן המכירות.
לכן, נתון ה-600 מיליון שקל מייצג אומדן של מחזור ההכנסות ולא את הרווח הצפוי מהעסקה. ממנו יהיה צורך להפחית בין היתר את עלויות הקמת הסוללות והחיבור, מימון, תחזוקה, החלפת רכיבים והוצאות תפעול לאורך חיי המערכות.
שוק האגירה יכול להפיק הכנסות בין היתר מרכישת חשמל בשעות שבהן מחירו נמוך ומכירתו בשעות יקרות יותר, וממתן שירותים שונים למערכת החשמל - בהתאם להסדרה ולמודל המסחרי שבו יפעל כל מתקן.
אילן צדקוני, מנכ"ל ערבה פאוור, מסר כי "שיתוף הפעולה עם איסט אנרג'י מעמיק את כניסתה של ערבה לתחום האגירה בישראל, שאנו רואים בו מרכיב מרכזי בהתפתחות משק החשמל בשנים הקרובות".
עו"ד גלעד הלוי, שותף מנהל באיסט אנרג'י, מסר כי "מדובר בצעד חשוב ואסטרטגי עבור יישובים בכלל ובפרט ברחבי בקעת הירדן. אנו שמחים להיות חלוצים בתחום האגירה בחבל ארץ זה, לצד עשרות מתקני ייצור סולאריים שיזמנו ברחבי היישובים השונים. יצירת מנועי צמיחה, חיזוק מקורות האנרגיה והביטחון האנרגטי ליישובים הוא אינטרס בעל חשיבות רבה".
עו"ד גלעד הלוי שותך מנהל איסט אנרג'י (צלום: יח"צ)
