הסכמה על מסלול זמני בהורמוז: מה זה עושה למחיר החבית ולביטוח המכליות
טהראן מדווחת על הבנה עם עומאן בנוגע למסלול שיט שיפעל שניים עד ארבעה חודשים ורובו במים איראניים, ברנט מתייצב סביב 79 דולר, ופרמיית ביטוח המלחמה למכלית שנכנסת למפרץ נסחרת בטווח של 3 עד 10 אחוזים משווי גוף האונייה מול כרבע אחוז ערב הלחימה
טהראן הודיעה על הבנה עם עומאן בנוגע למסלול שיט מוצע במיצרי הורמוז, ובשוק הנפט התגובה הייתה מדודה: חוזי ברנט נותרו סביב 79 דולר לחבית. הזהירות מובנת למי שעקב אחרי החבית בחצי השנה האחרונה. המחיר עמד על קצת יותר מ-70 דולר ערב פרוץ הלחימה, טיפס לשיא של יותר מ-126 דולר באביב, שב לאזור ה-70 בתחילת הקיץ עם הפוגה קצרה, וטולטל מחדש בכל סבב הסלמה. כל אמירה שיוצאת מטהראן מזיזה כמה דולרים לכאן או לכאן, והשוק כבר למד להמתין לפרטים לפני שהוא מתמחר בשורה.
על השולחן מונח מסלול זמני שאמור לפעול שניים עד ארבעה חודשים, וחלק גדול מהתנועה בו יעבור במים הטריטוריאליים של איראן. הודעה משותפת של שתי המדינות נמצאת לפי ההצהרות בשלב ניסוח אחרון. במקביל מיהרו גורמים איראנים לצנן ציפיות ולהבהיר שהבנה עם מוסקט רחוקה מפתיחה מלאה של המיצר, ושההמשך תלוי בשינוי בהתנהלות וושינגטון. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אמר שהסכם קרוב מאוד, אמירה שחזרה על עצמה כמה פעמים במלחמה שנכנסה לחודש השישי שלה.
שער אחד, חמישית מהנפט בעולם
ההיקפים מסבירים למה מדובר בסיפור אנרגיה עוד לפני שהוא סיפור מדיני. בשנה שקדמה למלחמה עברו במיצר כ-20 מיליון חביות ביום של נפט גולמי ותזקיקים, כרבע מהסחר הימי בנפט וכחמישית מהצריכה העולמית. הגולמי לבדו הסתכם בכ-15 מיליון חביות ביום, קרוב לשליש מהמסחר העולמי בגולמי. ערב הסעודית, עיראק, כווית, קטאר ואיחוד האמירויות בנו את מערך הייצוא שלהן סביב הפתח היחיד הזה אל המים הפתוחים, ומכאן הרגישות. ברבעון הראשון של השנה ירדה התנועה בכ-30 אחוז לעומת התקופה המקבילה, לכ-14.6 מיליון חביות ביום.
עקיפה יבשתית קיימת, בקנה מידה קטן מהנדרש. קו הנפט הסעודי ממזרח למערב מוביל גולמי מאבקייק שעל חוף המפרץ אל נמל ינבוע שעל הים האדום, לאורך של כ-1,200 קילומטר ובקיבולת תכנון של כ-7 מיליון חביות ביום, כשהחלק הפנוי לייצוא קטן בהרבה בגלל צריכה מקומית והתאמה לגולמי קל בלבד. באיחוד האמירויות פועל הקו מחבשאן לפוג׳יירה, שמוציא כ-1.5 עד 1.8 מיליון חביות ביום אל מחוץ למפרץ, ואבו דאבי מקדמת הכפלה של הקיבולת לקראת 2027. יחד, היכולת הפנויה בשני הצינורות נאמדת בכ-3.5 עד 5.5 מיליון חביות ביום, שבריר מהזרימה שעברה במיצר בימים רגילים. להרחבה: סעודיה משקמת את קו הנפט האסטרטגי: חזרה לקיבולת מלאה של 7 מיליון חביות ביום.
בגז המצב הדוק אף יותר. כחמישית מהסחר העולמי בגז טבעי נוזלי חולפת במיצר, וקטאר ואיחוד האמירויות מוציאות דרכו מעל 90 אחוז מהייצוא שלהן. מטענים כאלה נעים במכליות ייעודיות בלבד, וצינור עוקף בקנה מידה דומה פשוט חסר. לכן כל האטה בתנועה מגיעה תוך ימים אל מחירי הגז באסיה ובאירופה, שם קונים ביפן, בקוריאה ובהודו נשענים על האספקה הזאת לחשמל ולתעשייה, והיבשת האירופית החליפה בשנים האחרונות חלק גדול מהגז הרוסי בגז נוזלי מיובא.
הפוליסה שהפכה לסעיף הכבד בכל הפלגה
מה שהשתנה בענף הספנות בחצי שנה נמדד בפוליסות. פרמיית סיכון המלחמה לכלי שיט שנכנס למפרץ עמדה ערב הלחימה על כרבע אחוז משווי גוף האונייה, קפצה לאחוז שלם בשלב הראשון של המשבר, ובשבועות האחרונים נסחרה בטווח של 3 עד 10 אחוזים. בתרגום לכסף, מכלית ששוויה 100 מיליון דולר משלמת היום בין 3 ל-10 מיליון דולר על כיסוי שעלה קודם כרבע מיליון, וההתחייבות מתחדשת מדי שבעה ימים. תעריפי ההחכרה היומיים למכליות הענק זינקו בשיא פי ארבעה בתוך שבוע, לכיוון 800 אלף דולר ליום. כל אלה מתגלגלים אל העלות בפועל של החבית שמגיעה לבית הזיקוק, ומשם אל המשאבה.
יצרניות במפרץ עקפו את הבעיה במערך שאטלים שמוציא מטענים החוצה בשלבים, וכך המשיכו מיליוני חביות לחצות את המיצר גם בשבועות הסוערים. גם עם הסכם ביד, נראה שחלק מבעלי האוניות ידבקו בשיטה הזאת עד שהחזרה למפרץ תיראה כדאית מבחינה ביטוחית ותפעולית. סוכנות האנרגיה הבינלאומית שחררה מתחילת המשבר כ-290 מיליון חביות ממאגרי החירום, ומזהירה שגם נתיבי הגיבוי דרך הים האדום חשופים לפגיעה. להרחבה: סוכנות האנרגיה מזהירה: סגירת הורמוז מחזירה את שוק הנפט לסיכון. פתיחה מסודרת עשויה להחזיר לשוק מיליוני חביות ביום שנעדרות ממנו מאז תחילת הלחימה, ובבתי השקעות מעריכים שהמשך השיבוש עשוי לדחוף את החבית לכיוון 90 דולר לקראת סוף השנה.
בישראל ההשפעה עברה ישר לכיס. מחיר בנזין 95 בשירות עצמי התייקר החודש בכ-61 אגורות לליטר ועומד על כ-8.09 שקלים, מעל רף שמונת השקלים לראשונה מאז קיץ 2022, והתייקרות בסדר גודל כזה מוסיפה כ-0.3 אחוז למדד המחירים לצרכן. בצד ההיצע, לפי הדיווחים מאגרי לוויתן וכריש הושבתו בשל האיום הביטחוני בעוד תמר ממשיך להזרים למשק, מה שצמצם את הייצוא למצרים ולירדן בדיוק בתקופה שבה הביקוש האזורי לחלופות לגז המפרץ עלה מדרגה.
התעריף הוא הסעיף שיקבע את גורל המסלול יותר מנוסח ההודעה המשותפת. טהראן דרשה עד כה שכלי שיט יבקשו אישור מעבר וישלמו אגרה, ובעלי אוניות כבר הבהירו שאגרה כזאת תגולגל הלאה ותייקר הובלה גם בנתיבים רחוקים מהמפרץ. השאלה שמונחת עכשיו על שולחנן של חברות הספנות היא מה יעלה להן יותר: מעבר מוסדר בתשלום דרך המיצר, או המשך העקיפה היקרה סביבו.
