
טראמפ: "אין שיחות עם איראן"; הנפט מזנק מעל 91 דולר
נשיא ארה"ב הודיע (כהרגלו בפוסט ברשת החברתית שלו) כי אין שיחות עם איראן וגם לא מתוכננות שיחות כאלה, אחרי שפג חלון המשא ומתן שנקבע ביוני; מחיר הברנט מזנק ליותר מ-91 דולר לחבית
טראמפ מבהיר כי מבחינתו אין כרגע תהליך מדיני מול איראן. בפוסט שפרסם ברשת Truth Social כתב טראמפ כי "אין שיחות או מגעים שמתנהלים או מתוכננים עם הרפובליקה האסלאמית של איראן", והוסיף כי המצור הימי האמריקאי נשאר בתוקף מלא. לדבריו, מצרי הורמוז "פתוחים ופועלים", וכל המוקשים הימיים שהונחו באזור כבר פונו או פוצצו.
הפוסט שפרסם טראמפ לפני זמן קצר -
הפוסט מגיע יום אחרי שפג חלון של 60 יום שנועד לאפשר לארה"ב ולאיראן להגיע להסדר קבוע יותר. ההסכמות שהושגו ביוני אמנם הפחיתו זמנית את עוצמת העימות, אבל לא הצליחו לפתור את המחלוקות המרכזיות, ובראשן תוכנית הגרעין האיראנית, הסנקציות האמריקאיות, המצור על נמלי איראן והשליטה בפועל בתנועה במצרי הורמוז. ביום שני כבר הודיע טראמפ כי אינו מתכוון להאריך את ההבנות וכי אינו מציב לוח זמנים חדש להסכם. כעת הוא הולך צעד נוסף ומבהיר שגם שיחות אינן עומדות על הפרק.
פתוח לפי טראמפ, משובש לפי נתוני התנועה
החלק הבולט בפוסט של טראמפ הוא דווקא הקביעה כי מצרי הורמוז פתוחים ופועלים. מבחינה טכנית, המצר אכן אינו חסום לחלוטין ואוניות מסוימות עדיין מצליחות לעבור בו. אבל בין מעבר אפשרי לבין פעילות מסחרית רגילה יש פער גדול. לפי נתוני חברת המעקב הימי Kpler, רק שש אוניות סחורות עברו במצר ביום שני, אחרי שבמהלך כל סוף השבוע עברו בו חמש אוניות בלבד. אלה רחוקים מהיקפי התנועה שנרשמו באזור לפני תחילת העימות.
גם ההתפתחויות הביטחוניות אינן תואמות עדיין תמונה של חזרה לשגרה. אוניית משא ששטה באזור נפגעה ביום שלישי מאמצעי ירי שלא זוהה. חדר המנועים שלה ניזוק ואחד מאנשי הצוות נפגע. הרשויות בעומאן סייעו לאונייה ופתחו בבדיקת האירוע. התקיפה ממחישה כי גם אם נתיבי השיט לא נחסמו באופן הרמטי, בעלי אוניות, חברות סחר ומבטחים עדיין מתמודדים עם סיכון ממשי.
טראמפ לא הציג בפוסט ראיות לטענה שכל המוקשים במצר פונו או פוצצו. במקביל, איראן ממשיכה לטעון כי המצר יישאר סגור כל עוד ארה"ב לא תסיר את המצור על נמלי המדינה, תקל את סנקציות הנפט ותאפשר את שחרורם של כספים איראניים מוקפאים. טהרן מקיימת מגעים נפרדים עם עומאן בנוגע למפת נתיבי המעבר במצר, מהלך שמעורר התנגדות בוושינגטון. מבחינת חברות הספנות, המשמעות היא שהמסלול אולי פתוח על המפה, אבל התנאים למעבר בטוח, מבוטח ורציף עדיין אינם קיימים.
המצור האמריקאי עצמו מכוון לתנועה אל נמלי איראן ומהם, ולא לכל אונייה העוברת במצר. פיקוד המרכז האמריקאי הודיע עם חידוש המצור ביולי כי יאפשר תנועה של כלי שיט שאינם מפרים אותו. אלא שבפועל האיום האיראני על ספינות, פעולות הצי האמריקאי והחשש ממוקשים או תקיפות יוצרים אזור שבו גם תנועה מותרת הופכת למסוכנת ויקרה.
השוק מתמחר עימות ארוך יותר
התגובה בשוק הנפט אינה נובעת רק מהפוסט האחרון, אלא מהצטברות של כמה סימנים לכך שהדרך להסכם מתרחקת. מחיר חבית נפט מסוג ברנט הגיע במהלך המסחר ל-91.63 דולר, הרמה הגבוהה ביותר מאז 30 ביולי, בעוד שה-WTI האמריקאי נסחר באזור 85 דולר לחבית. העלייה מגיעה אחרי שטראמפ דחה את האפשרות להאריך את ההבנות, איראן הודיעה כי תאמץ עמדה צבאית תקיפה יותר, ואפיק התיווך דרך עומאן נקלע גם הוא למתיחות.
הנתונים מסבירים מדוע כל התבטאות בנושא הורמוז מזיזה את המחירים. לפי מינהל המידע לאנרגיה של ארה"ב, היקף הנפט ומוצרי הנפט שעברו במצר ירד בממוצע ל-4.9 מיליון חביות ביום ברבעון השני, לעומת 21.6 מיליון חביות ביום ברבעון הרביעי של 2025, לפני תחילת העימות. הסוכנות מעריכה כי התנועה תישאר מוגבלת מאוד גם במהלך אוגוסט וכי החזרה לדפוסי הפקה וסחר שדומים לתקופה שלפני המלחמה עשויה להימשך עד תחילת 2027.
גם כריות הביטחון של השוק הולכות ונשחקות. סוכנות האנרגיה הבינלאומית מעריכה כי מלאי הנפט הנצפה בעולם ירד ביולי ב-69 מיליון חביות, ומתחילת המלחמה נגרעו מהמלאים כ-410 מיליון חביות. ביולי עדיין היו מושבתות יכולות הפקה בהיקף של כ-8.3 מיליון חביות ביום במדינות המפרץ. ככל שהמצב נמשך, השוק הופך תלוי יותר בפתיחה אמיתית של הורמוז ולא רק בהצהרות על פתיחתו.
- טראמפ הופך את הברית עם דרום קוריאה לקלף מיקוח - איך זה גם חיובי וגם שלילי לישראל?
- טראמפ מצמצם את התרגילים עם דרום קוריאה - מחווה לקים או שינוי עמוק יותר בברית?
מבחינת המשקיעים, הפוסט של טראמפ מסיר לפחות בטווח הקצר את אחד התרחישים שתמכו בירידת מחירי הנפט, הסכם מהיר שיחזיר את התנועה במצר לשגרה. כל עוד מספר האוניות נשאר נמוך, פרמיות הביטוח גבוהות והסיכון לתקיפות נמשך, מחיר הנפט צפוי להישאר רגיש לכל דיווח מהאזור. המשך המצב עלול להתגלגל למחירי הדלק, לעלויות ההובלה ולמחירי המוצרים, להגביר מחדש את הלחץ האינפלציוני ולהקשות על בנקים מרכזיים להתקדם במהירות עם הורדות ריבית.