
מועצת השלום משנה כיוון: קודם פירוז חמאס, אחר כך נסיגה מלאה של צה"ל
ג'ארד קושנר נפגש עם בכירי חמאס במצרים ולאחר מכן עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בניסיון להחזיר למסלול את מפת הדרכים של מועצת השלום. במוקד המחלוקת: האם פירוק הנשק ונסיגת צה"ל יתבצעו במקביל, או שהפירוז יושלם תחילה. קושנר הזהיר כי אם חמאס לא יעמוד בהתחייבויותיו,
ישראל עשויה לקבל תמיכה רחבה יותר לחידוש הפעולה הצבאית
שינוי כיוון מסתמן במתווה שמקדמת מועצת השלום של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לעתיד רצועת עזה. בעוד שהתוכנית המקורית התבססה על פירוק הדרגתי ומאומת של יכולות חמאס במקביל לנסיגות ישראליות בשלבים, השיחות האחרונות מתמקדות באפשרות שלפיה פירוז מלא של הרצועה יקדים את הנסיגה המלאה של צה"ל ואת תחילת השיקום הנרחב. עם זאת, הצדדים עדיין לא הגיעו להסכמה סופית על סדר הפעולות.
ההתפתחות מגיעה לאחר סבב שיחות חריג שקיים ג'ארד קושנר באזור. חתנו של הנשיא טראמפ ג'ראד קושנר נפגש בקהיר עם משלחת חמאס בראשות חליל אל-חיה בניסיון לקדם את מפת הדרכים האמריקאית בת 15 הסעיפים, ולאחר מכן המשיך לשיחות עם נתניהו. במגעים משתתפים גם גורמים ממועצת השלום ומתווכות אזוריות ובהן מצרים, קטאר וטורקיה.
המחלוקת המרכזית: מה בא קודם?
המתווה המקורי של מועצת השלום קבע כי פירוק הנשק של חמאס יתבצע באופן מדורג ומפוקח, במקביל לנסיגה בשלבים של הכוחות הישראליים. התהליך הושפע בין היתר ממודלים של הוצאת נשק משימוש שיושמו בעבר בסכסוכים אחרים.
ישראל, מנגד, דורשת כי חמאס יתפרק מנשקו באופן מלא לפני נסיגה נוספת של צה"ל. לפי "הגרדיאן", גם לאחר הפגישה הממושכת בין קושנר לנתניהו נותרה מחלוקת מהותית על סדר היישום: נתניהו ממשיך להתנות הן את הנסיגה והן את השיקום בפירוז, בעוד חמאס דורש צעדים ישראליים במקביל.
קושנר ניסה לקדם מנגנון שיבחן באופן מדורג את נכונות חמאס להתפרק מנשקו. לפי ההצעה, הנשק יועבר תחילה לגורם פלסטיני טכנוקרטי ובהמשך לכוח ייצוב בינלאומי לצורך השמדתו, כאשר ההתקדמות בצד הישראלי תהיה תלויה בהוכחת יישום בפועל.
קושנר: אפשר לראות התקדמות בתוך חודש
קושנר העריך כי צעדים ראשונים לקראת פירוז עשויים להתחיל בתוך כ-30 יום. לדבריו, המבחן המרכזי יהיה במעשים ולא בהצהרות שנמסרו במהלך הפגישות. בריאיון לפוקס ניוז העביר קושנר מסר תקיף יותר לחמאס. הוא הבהיר כי אם הארגון לא יפעל בהתאם להתחייבויותיו, הדבר עלול לשכנע את ארה"ב ומדינות נוספות שאין כוונה אמיתית ליישם את ההסכם – ובמצב כזה ישראל עשויה לקבל תמיכה רחבה יותר לחדש את הפעולה הצבאית ו"לסיים את העבודה".
הדרישה האמריקאית אינה מתייחסת רק למסירת נשק אישי. לפי דיווחים בארה"ב, הפירוז אמור לכלול גם הוצאה משימוש של נשק כבד, פירוק יכולות ייצור והשמדה של חלק מהתשתיות הצבאיות והמנהרות, במסגרת מנגנון פיקוח ואימות.
בלי פירוז, השיקום יתקשה להתקדם
מועצת השלום קושרת כעת בצורה הדוקה יותר בין שאלת הפירוז לבין שיקום הרצועה. לפי הדיווחים, ארה"ב מבקשת להבטיח שמדינות שיידרשו להזרים מיליארדי דולרים לשיקום עזה לא יעשו זאת כל עוד קיימת סכנה שהתשתיות החדשות ישמשו שוב לפעילות צבאית.
במקביל הוחלט לקדם צוותי עבודה נפרדים בנושאי ביטחון ופירוז ובנושאים אזרחיים דחופים, בהם מים, תברואה ובריאות הציבור. לפי AP, הדיונים הללו אמורים לאפשר התקדמות בתחומים ההומניטריים גם בזמן שהמחלוקת הביטחונית טרם נפתרה.
- מי אתה ג'ארד קושנר: כך הפך כוח פוליטי להון של יותר ממיליארד דולר
- קושנר החזיר את כל ההשקעה בהפניקס - ונשאר עם מניות בשווי 3.3 מיליארד שקל
נשיא ארה"ב טראמפ התערב אף הוא פומבית וקרא לישראל להפסיק את התקיפות בעזה בזמן שמתקיימים המאמצים לקדם את ההסדר. לפי "וול סטריט ג'ורנל", הבית הלבן מנסה במקביל ללחוץ על חמאס להתפרק מנשקו ועל ישראל לאפשר למהלך המדיני להתקדם.