מי אתה ג'ארד קושנר: כך הפך כוח פוליטי להון של יותר ממיליארד דולר

המימוש של ג'ארד קושנר בהפניקס הוא נקודת פתיחה טובה לסיפור רחב בהרבה מעסקה מוצלחת במניה ישראלית - קרן אפיניטי פרטנרס מכרה כ-2.4% מחברת הביטוח והפיננסים תמורת כ-1.05 מיליארד שקל, יותר מכל 932 מיליון השקלים שהשקיעה ברכישת 9.9% מהחברה. בידי הקרן נשארו כ-7.4% ממניות הפניקס, ששווים כ-3.3 מיליארד שקל, לצד דיבידנדים של כ-230 מיליון שקל.

ההשקעה בהפניקס הפכה כ-270 מיליון דולר למזומן ולמניות בשווי כולל של כ-1.3 מיליארד דולר. רוב הרווח עדיין גלום במניות, אך המכירה החלקית הוכיחה שקיים גם קונה במחיר הנוכחי. ההצלחה נשענה על הזינוק בתוצאות הפניקס, שהגיעה ברבעון הראשון של 2026 לרווח כולל של כ-702 מיליון שקל, לתשואה על ההון של כ-24% ולנכסים מנוהלים בהיקף של 623 מיליארד שקל.

הרווח שייך לקרן ולמשקיעים שהעמידו את ההון. קושנר מחזיק ב-100% מחברת הניהול של אפיניטי, ולכן נהנה מדמי הניהול, מעליית שווי החברה ומחלק אפשרי ברווחים בהתאם להסכמים עם המשקיעים. תנאי חלוקת הרווחים חסויים, כך שהמימוש בהפניקס עדיין רחוק מלהפוך מיליארד דולר להכנסה אישית. הוא כן מחזק את המותג של אפיניטי ואת הסיכוי שלה לגייס קרן נוספת בתנאים משופרים.

כמה שווה קושנר עצמו? הערכה סבירה מציבה את הונו באזור של 1 עד 1.2 מיליארד דולר. הרכיב הגדול ביותר הוא החזקה של כ-20% בקושנר קומפניס, חברת הנדל"ן המשפחתית. שווי חלקו הוערך בכ-560 מיליון דולר. חברת הניהול של אפיניטי הוערכה לפני המימוש האחרון בכ-215 מיליון דולר. הערך הזה עשוי לעלות אם הפניקס ועסקאות נוספות ייצרו דמי הצלחה וגיוסי המשך.

לצד שתי ההחזקות העסקיות מחזיקים קושנר ואיוונקה טראמפ בבית באינדיאן קריק שבמיאמי, אזור המכונה "בונקר המיליארדרים". בני הזוג רכשו את הנכס ב-2020 בכ-32 מיליון דולר, ושוויו הוערך מאז בכ-105 מיליון דולר. לקושנר מיוחסים גם מזומנים, יצירות אמנות והשקעות פרטיות בשווי של עשרות מיליוני דולרים. חלק מהנכסים משותפים לבני הזוג, והחברות הפרטיות נעדרות מחיר שוק יומי, ולכן טווח רחב מדויק יותר ממספר יחיד.

מקור ההון הראשון נמצא במשפחה. סבו של ג'ארד, ג'וזף קושנר, ניצול שואה שהיגר לארצות הברית, הניח את היסודות לעסקי הנדל"ן. אביו צ'רלס הרחיב את הפעילות והפך את קושנר קומפניס לאימפריה של דירות, משרדים ופרויקטים מסחריים בניו ג'רזי ובניו יורק. החברה המשפחתית שווה כיום מיליארדי דולרים וממשיכה להחזיק ולפתח נכסים גם כשג'ארד מתמקד באפיניטי.

הסיפור המשפחתי כולל גם משבר חריף. צ'רלס קושנר הודה ב-2005 בעבירות מס, תרומות פוליטיות אסורות ושיבוש הליכי משפט ונידון לשנתיים מאסר. ג'ארד, שהיה באמצע שנות העשרים לחייו, קיבל תפקיד מרכזי בניהול החברה. התקופה הזאת ביססה אצלו נאמנות משפחתית חזקה וגישה שלפיה קשרים אישיים והגנה על המעגל הקרוב הם חלק בלתי נפרד מעסקים ומכוח.

ב-2006 רכש קושנר את העיתון ניו יורק אובזרבר בכ-10 מיליון דולר. שנה מאוחר יותר הובילה המשפחה את רכישת בניין המשרדים ב-666 השדרה החמישית תמורת 1.8 מיליארד דולר, מחיר שיא באותה תקופה. המשבר הפיננסי פגע בהכנסות ובשווי, בעוד החוב נשאר גבוה. המשפחה נדרשה לשותפים ולמימון מחדש, והעסקה הפכה לדוגמה לשאפתנות שפגשה מינוף כבד ותזמון חלש.

החיבור ששינה את מסלולו הגיע דרך איוונקה טראמפ, שאותה נשא ב-2009. כאשר דונלד טראמפ התמודד לנשיאות ב-2016, קושנר סייע לקמפיין בתחומי הדיגיטל, הנתונים והקשר עם תורמים. עם כניסת טראמפ לבית הלבן הוא מונה ליועץ בכיר וקיבל גישה ישירה לנשיא, למנהיגים זרים ולמערכת קבלת ההחלטות האמריקאית.

• קושנר החזיר את כל ההשקעה בהפניקס - ונשאר עם מניות בשווי 3.3 מיליארד שקל

בתוך זמן קצר הפך יזם הנדל"ן הצעיר לאדם שמנהל שיחות עם יורשי עצר, ראשי ממשלה ומנהלי קרנות עושר של מאות מיליארדי דולרים. קושנר קיבל אחריות על מדיניות המזרח התיכון, היחסים עם סעודיה ושורה של יוזמות ממשל. ההישג המזוהה עמו הוא הסכמי אברהם, שיצרו יחסים גלויים בין ישראל לאיחוד האמירויות ולבחריין והרחיבו מסחר, תיירות והשקעות באזור.

עבור קושנר, הפעילות המדינית יצרה נכס אישי בעל ערך עצום: קשר ישיר עם מוחמד בן סלמאן בסעודיה, עם השלטון באבו דאבי ועם הנהגת קטאר. מנהיגים שאותם פגש בשם ארצות הברית הפכו בתוך זמן קצר למשקיעים המרכזיים בקרן הפרטית שהקים. כאן נוצר המעבר מכוח פוליטי להון פרטי.

הקרן שנבנתה על הקשרים מהמפרץ

קושנר ייסד את אפיניטי פרטנרס בינואר 2021, באותו חודש שבו טראמפ סיים את כהונתו הראשונה. בתוך חודשים התחייבה קרן העושר הסעודית PIF להשקיע באפיניטי כ-2 מיליארד דולר. ההשקעה אושרה בידי דירקטוריון הקרן בראשות מוחמד בן סלמאן, אף שוועדת בדיקה פנימית העלתה הסתייגויות לגבי ניסיונו של קושנר, גובה דמי הניהול, ריכוז ההון הסעודי בקרן והסיכון התדמיתי.

בהמשך הצטרפו גופים מאיחוד האמירויות ומקטאר. ב-2024 העמידו קרן העושר הקטארית וחברת לונייט מאבו דאבי כ-1.5 מיליארד דולר נוספים. בסך הכול גייסה אפיניטי כ-4.6 מיליארד דולר, ועליית שווי ההשקעות הקפיצה את הנכסים המנוהלים לכ-6.16 מיליארד דולר בסוף 2025, צמיחה של קרוב ל-30% בתוך שנה.

לפי בדיקה של דמוקרטים בקונגרס, כ-99% מהנכסים באפיניטי קשורים למשקיעים זרים. חלק גדול מההון מגיע מגופים הנשלטים בידי ממשלות שנדרשות לוושינגטון בתחומי ביטחון, נשק, אנרגיה ומדיניות אזורית. המבקרים טוענים שההשקעות מעניקות לגורמים זרים דרך להעביר סכומים גדולים לחברה שבבעלות בן משפחתו הקרוב של הנשיא.

• אנרג'יקס תיקנה טעות של 66 מיליון שקל ברווח התפעולי
• היום בבורסה: אסיה נופלת - האם תל אביב תחזיק?

הביקורת מתמקדת גם בכלכלה של חברת הניהול. ההשקעה הסעודית נשאה דמי ניהול של כ-1.25%, כ-25 מיליון דולר בשנה על התחייבות של 2 מיליארד דולר. ועדת הכספים בסנאט טענה כי עד אמצע 2024 גבתה אפיניטי כ-87 מיליון דולר מהקרן הסעודית ועד 157 מיליון דולר מלקוחות זרים. באותה עת קצב מימוש ההשקעות היה נמוך, והמשקיעים עדיין המתינו לחלוקות מהקרן.

המימוש בהפניקס מעדכן את הוויכוח. כעת קיימת עסקה שמחזירה במזומן יותר מעלות ההשקעה ומשאירה נכס גדול בידי הקרן. הצלחה אחת עדיין משקפת חלק מהתיק, אך היא מחלישה את הטענה שאפיניטי גובה דמי ניהול בלי לייצר ערך מסחרי.

קושנר ואפיניטי טוענים שהקרן פועלת לפי הכללים, שהמשקיעים פסיביים ושכל עסקה נבחנת משיקולים כלכליים. תיעוד פומבי שמוכיח תמורה ישירה בין החלטה מדינית להשקעה בקרן טרם הוצג. ועדיין, רצף האירועים ברור: טראמפ העניק לקושנר סמכות מדינית, הסמכות פתחה דלתות במפרץ, והדלתות הפכו להתחייבויות השקעה של מיליארדי דולרים.

אפיניטי גם גייסה צוות שמביא ניסיון השקעות שקושנר עצמו חסר בתחילת הדרך. בצמרת נמצאים ברט פרלמן, ממייסדי אלביישן פרטנרס, אסאד נקבי, שהגיע מעולם ההשקעות בחברות צמיחה, ולואיס וידגאראי, שר האוצר ושר החוץ לשעבר של מקסיקו. נקבי ווידגאראי קיבלו אחריות רחבה יותר על הניהול השוטף בזמן שקושנר חזר לעסוק בשליחויות מדיניות.

החלוקה ברורה: הצוות בוחן חברות, מנהל משא ומתן ועוקב אחר הביצועים; קושנר מביא את ההון, הקשרים והיכולת לחבר בין ארצות הברית, ישראל ומדינות המפרץ. השם שלו הוא גם נכס עסקי. מנהל קרן רגיל יכול להציע תשואה, בעוד קושנר מציע תשואה אפשרית לצד גישה לאחד המעגלים הפוליטיים החזקים בעולם.

בישראל ביצעה אפיניטי שתי השקעות גדולות וגלויות. הראשונה הייתה בקבוצת שלמה והשנייה בהפניקס. דיווחים מוקדמים הזכירו גם שתי חברות טכנולוגיה ישראליות שנבחרו להשקעה, אך שמותיהן, הסכומים ומצב ההשקעה נשארו חסויים. לכן הפניקס ושלמה הן שתי ההחזקות המקומיות שניתן לנתח על בסיס נתונים פומביים.

בקבוצת שלמה השקיעה אפיניטי 110 מיליון דולר וקיבלה 15% מפעילות הרכב והאשראי, לפי שווי של כ-2.7 מיליארד שקל. ההשקעה כוללת את פעילויות הליסינג, השכרת הרכב ומכירת כלי הרכב. צירוף פעילות האשראי היה כפוף להיתר מרשות שוק ההון, משום שהחזקה של יותר מ-10% בגוף אשראי דורשת אישור רגולטורי.

העסקה כוללת גם הגנה כלכלית לאפיניטי. אם ממוצע הרווח הנקי בשנים 2023 ו-2024 היה נמוך מ-412 מיליון שקל, הקרן זכאית להקצאה נוספת של עד 3%, כך שהמחיר יתאים לביצועים בפועל. זהו מנגנון שמקטין את הסיכון במקרה שהשווי שנקבע בעסקה התבסס על תחזית רווח גבוהה מדי.

שלמה היא נכס משמעותי בפני עצמו. פעילות הרכב של משפחת שמלצר היא הגדולה בישראל ומפעילה צי של יותר מ-80 אלף כלי רכב. בשנת 2025 רשמה פעילות הרכב רווח של כ-608 מיליון שקל, עלייה של 13%, וההכנסות מליסינג תפעולי ומהשכרה הגיעו לכ-2.83 מיליארד שקל. ההכנסות הכוללות של תחום הרכב והאשראי הגיעו לכ-4.84 מיליארד שקל.

ברבעון הראשון של 2026 עלו הכנסות קבוצת שלמה בכ-6% לכ-1.74 מיליארד שקל, אך הרווח הנקי ירד לכ-123 מיליון שקל, לעומת 153 מיליון שקל בתקופה המקבילה. צי הרכב הגיע לכ-81.5 אלף כלי רכב. עבור אפיניטי, ההחזקה מעניקה חשיפה לתזרים מהליסינג, לשוק הרכב המשומש ולפעילות אשראי, אך גם לריבית, לעלויות המימון ולירידת ערך אפשרית של הצי. לקבוצת שלמה הרחבה יש פעילויות נוספות, ובהן ביטוח והחזקות תעשייתיות. ההשקעה של אפיניטי בוצעה בזרוע הרכב והאשראי, ולכן אין לראות בה החזקה ישירה בכל נכסי משפחת שמלצר. מבחינה מדינית, חשיבות העסקה נובעת מהיותה ההשקעה הישראלית הגדולה והגלויה הראשונה שבוצעה באמצעות קרן שממומנת בעיקר בידי סעודיה ומדינות נוספות מהמפרץ.

מחוץ לישראל השקיעה אפיניטי כ-200 מיליון דולר בדוביזל, פלטפורמת לוחות ונדל"ן דיגיטלית מאיחוד האמירויות, והתחייבה להון של עד 207 מיליון אירו באיג'ים הגרמנית, שמפתחת ציוד ותוכנה למועדוני כושר. הקרן השקיעה גם בחברות טכנולוגיה, אנרגיה, שירותים פיננסיים ותשתיות.

המהלך הגדול ביותר שלה הוא השתתפות לצד קרן העושר הסעודית וסילבר לייק ברכישת אלקטרוניק ארטס בכ-55 מיליארד דולר. המעבר מקרן צעירה להשקעה ברכישה הממונפת הגדולה בהיסטוריה ממחיש את היתרון של קושנר: היכולת לגייס הון ממשלתי מהמפרץ ולהתחבר למנהלי השקעות אמריקאים בעלי ניסיון.

חנינה לאבא והפיכתו לשגריר

טראמפ העניק לצ'רלס קושנר חנינה נשיאותית בסוף 2020, ובכהונתו השנייה מינה אותו לשגריר ארצות הברית בצרפת ובמונקו. ג'ארד עצמו נמנע בתחילה מתפקיד קבוע בממשל השני, אך חזר להשתתף בשליחויות ובשיחות על עזה, רוסיה, אוקראינה, איראן והמזרח התיכון.

החזרה לדיפלומטיה מעמיקה את הביקורת. קושנר פועל בקרבת הנשיא ובמגעים עם ממשלות שהזרימו הון לקרן שבבעלותו. הוא מציג את הפעילות המדינית כשירות התנדבותי לארצות הברית ואת ניהול ההשקעות כתחום נפרד. מבקריו רואים באותה הפרדה מבנה חלש, משום שהערך המסחרי שלו נובע במידה רבה מהיכולת להגיע לטראמפ ומהקשרים שנבנו בשליחות ציבורית.

מבחינה עסקית, הקשרים פתחו את הדלת, אך הנכסים קובעים את התשואה. הפניקס מלמדת שקושנר וצוותו זיהו חברה שהייתה זולה ביחס לפוטנציאל והרוויחו מאות אחוזים. שלמה מוסיפה פעילות פרטית גדולה עם תזרים ומעמד מוביל. שתי העסקאות עדיין רחוקות מהוכחת ביצועים לאורך סייקל מלא, אך הן נותנות לאפיניטי בסיס כלכלי מוצק יותר מזה שהיה לה בתחילת הדרך. כל עלייה של 10% בשווי הפניקס מוסיפה כ-330 מיליון שקל לשווי ההחזקה שנותרה בידי אפיניטי. כל מימוש נוסף עשוי להגדיל את התשואה למשקיעי המפרץ, את דמי ההצלחה של מנהל הקרן ואת שווי החברה הפרטית של קושנר. טראמפ נתן לו גישה, המפרץ נתן לו הון, וההצלחות האחרונות מלמדות איך קושנה הפך כוח פוליטי להון גדול.