
מי אתה ג'ארד קושנר: כך הפך כוח פוליטי להון של יותר ממיליארד דולר
המימוש בהפניקס החזיר לאפיניטי את מלוא ההשקעה והשאיר אותה עם מניות בשווי 3.3 מיליארד שקל. מאחורי העסקה עומדת קרן שכ-99% מנכסיה מגיעים ממשקיעים זרים
קרן אפיניטי פרטנרס מכרה כ-2.4% מהפניקס תמורת כ-1.05 מיליארד שקל, יותר מכל 932 מיליון השקלים שהשקיעה ברכישת 9.9% מחברת הביטוח והפיננסים. בידי הקרן נשארו כ-7.4% ממניות הפניקס, ששווים כ-3.3 מיליארד שקל, לצד דיבידנדים של כ-230 מיליון שקל. במילים אחרות, ההשקעה כולה כבר חזרה, וכל מה שנותר בתיק הוא רווח.
ההשקעה בהפניקס הפכה כ-270 מיליון דולר למזומן ולמניות בשווי כולל של כ-1.3 מיליארד דולר. רוב הרווח עדיין גלום במניות, אך המכירה החלקית הוכיחה שקיים גם קונה במחיר הנוכחי. ההצלחה נשענה על השיפור החד בתוצאות הפניקס, שהגיעה ברבעון הראשון של 2026 לרווח כולל של כ-702 מיליון שקל, לתשואה על ההון של כ-24% ולנכסים מנוהלים בהיקף של 623 מיליארד שקל. להרחבה: קושנר החזיר את כל ההשקעה בהפניקס - ונשאר עם מניות בשווי 3.3 מיליארד שקל.
הרווח עצמו שייך לקרן ולמשקיעים שהעמידו את ההון. קושנר מחזיק ב-100% מחברת הניהול של אפיניטי, ולכן נהנה מדמי הניהול, מעליית שווי החברה ומחלק אפשרי ברווחים בהתאם להסכמים עם המשקיעים. תנאי חלוקת הרווחים חסויים, כך שהמימוש בהפניקס עדיין רחוק מלהפוך מיליארד דולר להכנסה אישית. הוא כן מחזק את המותג של אפיניטי ואת הסיכוי שלה לגייס קרן נוספת בתנאים משופרים.
כמה שווה קושנר עצמו? הערכה סבירה מציבה את הונו באזור של 1 עד 1.2 מיליארד דולר. הרכיב הגדול ביותר הוא החזקה של כ-20% בקושנר קומפניס, חברת הנדל"ן המשפחתית, ששווי חלקו בה הוערך בכ-560 מיליון דולר. חברת הניהול של אפיניטי הוערכה לפני המימוש האחרון בכ-215 מיליון דולר, וערך זה עשוי לעלות אם הפניקס ועסקאות נוספות ייצרו דמי הצלחה וגיוסי המשך.
לצד שתי ההחזקות העסקיות מחזיקים קושנר ואיוונקה טראמפ בבית באינדיאן קריק שבמיאמי, אזור המכונה "בונקר המיליארדרים". בני הזוג רכשו את הנכס ב-2020 בכ-32 מיליון דולר, ושוויו הוערך מאז בכ-105 מיליון דולר. לקושנר מיוחסים גם מזומנים, יצירות אמנות והשקעות פרטיות בשווי של עשרות מיליוני דולרים. חלק מהנכסים משותפים לבני הזוג, ולחברות הפרטיות חסר מחיר שוק יומי, ולכן טווח רחב מדויק יותר ממספר יחיד.
מאיפה הגיע ההון הראשון
מקור ההון הראשון נמצא במשפחה. סבו של ג'ארד, ג'וזף קושנר, ניצול שואה שהיגר לארצות הברית, הניח את היסודות לעסקי הנדל"ן. אביו צ'רלס הרחיב את הפעילות והפך את קושנר קומפניס לקבוצת נדל"ן גדולה, עם דירות, משרדים ופרויקטים מסחריים בניו ג'רזי ובניו יורק. החברה המשפחתית שווה כיום מיליארדי דולרים וממשיכה להחזיק ולפתח נכסים גם כשג'ארד מתמקד באפיניטי.
הסיפור המשפחתי כולל גם משבר חריף. צ'רלס קושנר הודה ב-2005 בעבירות מס, תרומות פוליטיות אסורות ושיבוש הליכי משפט ונידון לשנתיים מאסר. ג'ארד, שהיה באמצע שנות העשרים לחייו, קיבל תפקיד מרכזי בניהול החברה. התקופה הזאת ביססה אצלו נאמנות משפחתית חזקה וגישה שלפיה קשרים אישיים והגנה על המעגל הקרוב הם חלק בלתי נפרד מעסקים ומכוח.
ב-2006 רכש קושנר את העיתון ניו יורק אובזרבר בכ-10 מיליון דולר. שנה מאוחר יותר הובילה המשפחה את רכישת בניין המשרדים ב-666 השדרה החמישית תמורת 1.8 מיליארד דולר, מחיר שיא באותה תקופה. המשבר הפיננסי פגע בהכנסות ובשווי, בעוד החוב נשאר גבוה. המשפחה נדרשה לשותפים ולמימון מחדש, והעסקה הפכה לדוגמה לשאפתנות שפגשה מינוף כבד ותזמון חלש. זהו גם השיעור שממנו צמחה הגישה הנוכחית: שותפים בעלי כיס עמוק, ומינוף נמוך יותר.
החיבור שהפך יזם נדל"ן לשחקן גיאופוליטי
החיבור ששינה את מסלולו הגיע דרך איוונקה טראמפ, שאותה נשא ב-2009. כאשר דונלד טראמפ התמודד לנשיאות ב-2016, קושנר סייע לקמפיין בתחומי הדיגיטל, הנתונים והקשר עם תורמים. עם כניסת טראמפ לבית הלבן הוא מונה ליועץ בכיר וקיבל גישה ישירה לנשיא, למנהיגים זרים ולמערכת קבלת ההחלטות האמריקאית.
- מועצת השלום משנה כיוון: קודם פירוז חמאס, אחר כך נסיגה מלאה של צה"ל
- קושנר החזיר את כל ההשקעה בהפניקס - ונשאר עם מניות בשווי 3.3 מיליארד שקל
בתוך זמן קצר הפך יזם הנדל"ן הצעיר לאדם שמנהל שיחות עם יורשי עצר, ראשי ממשלה ומנהלי קרנות עושר של מאות מיליארדי דולרים. קושנר קיבל אחריות על מדיניות המזרח התיכון, היחסים עם סעודיה ושורה של יוזמות ממשל. ההישג המזוהה עמו הוא הסכמי אברהם, שיצרו יחסים גלויים בין ישראל לאיחוד האמירויות ולבחריין והרחיבו מסחר, תיירות והשקעות באזור.
עבור קושנר, הפעילות המדינית יצרה נכס אישי בעל ערך עצום: קשר ישיר עם מוחמד בן סלמאן בסעודיה, עם השלטון באבו דאבי ועם הנהגת קטאר. מנהיגים שאותם פגש בשם ארצות הברית הפכו בתוך זמן קצר למשקיעים המרכזיים בקרן הפרטית שהקים. כאן נוצר המעבר מכוח פוליטי להון פרטי.
הקרן שנבנתה על הקשרים מהמפרץ
קושנר ייסד את אפיניטי פרטנרס בינואר 2021, באותו חודש שבו טראמפ סיים את כהונתו הראשונה. בתוך חודשים התחייבה קרן העושר הסעודית PIF להשקיע באפיניטי כ-2 מיליארד דולר. ההשקעה אושרה בידי דירקטוריון הקרן בראשות מוחמד בן סלמאן, אף שוועדת בדיקה פנימית העלתה הסתייגויות לגבי ניסיונו של קושנר, גובה דמי הניהול, ריכוז ההון הסעודי בקרן והסיכון התדמיתי.
בהמשך הצטרפו גופים מאיחוד האמירויות ומקטאר. ב-2024 העמידו קרן העושר הקטארית וחברת לונייט מאבו דאבי כ-1.5 מיליארד דולר נוספים. בסך הכול גייסה אפיניטי כ-4.6 מיליארד דולר, ועליית שווי ההשקעות העלתה את הנכסים המנוהלים לכ-6.16 מיליארד דולר בסוף 2025, צמיחה של קרוב ל-30% בתוך שנה.
לפי בדיקה של דמוקרטים בקונגרס, כ-99% מהנכסים באפיניטי קשורים למשקיעים זרים. חלק גדול מההון מגיע מגופים הנשלטים בידי ממשלות שנדרשות לוושינגטון בתחומי ביטחון, נשק, אנרגיה ומדיניות אזורית. המבקרים טוענים שההשקעות מעניקות לגורמים זרים דרך להעביר סכומים גדולים לחברה שבבעלות בן משפחתו הקרוב של הנשיא. מצדדי הקרן משיבים שמדובר במשקיעים מוסדיים שמחפשים תשואה, ושהתוצאות עד כה מצדיקות את ההשקעה.
- קדמה מציעה 190 מיליון שקל על אברבוך - פרמיה של כ-133%
- קבוצת משקיעים פועלת לרכישת החזקות חברת החשמל ב-IBC
שתי ההשקעות הגלויות בישראל
בישראל ביצעה אפיניטי שתי השקעות גדולות וגלויות. הראשונה הייתה בקבוצת שלמה והשנייה בהפניקס. דיווחים מוקדמים הזכירו גם שתי חברות טכנולוגיה ישראליות שנבחרו להשקעה, אך שמותיהן, הסכומים ומצב ההשקעה נשארו חסויים. לכן הפניקס ושלמה הן שתי ההחזקות המקומיות שניתן לנתח על בסיס נתונים פומביים.
בקבוצת שלמה השקיעה אפיניטי 110 מיליון דולר וקיבלה 15% מפעילות הרכב והאשראי, לפי שווי של כ-2.7 מיליארד שקל. ההשקעה כוללת את פעילויות הליסינג, השכרת הרכב ומכירת כלי הרכב. צירוף פעילות האשראי היה כפוף להיתר מרשות שוק ההון, משום שהחזקה של יותר מ-10% בגוף אשראי דורשת אישור רגולטורי.
העסקה כוללת גם הגנה כלכלית לאפיניטי. אם ממוצע הרווח הנקי בשנים 2023 ו-2024 היה נמוך מ-412 מיליון שקל, הקרן זכאית להקצאה נוספת של עד 3%, כך שהמחיר יתאים לביצועים בפועל. זהו מנגנון שמקטין את הסיכון במקרה שהשווי שנקבע בעסקה התבסס על תחזית רווח גבוהה מדי, והוא נפוץ בעסקאות פרטיות שבהן הרוכש מסתמך על תחזיות הנהלה.
שלמה היא נכס משמעותי בפני עצמו. פעילות הרכב של משפחת שמלצר היא הגדולה בישראל ומפעילה צי של יותר מ-80 אלף כלי רכב. בשנת 2025 רשמה פעילות הרכב רווח של כ-608 מיליון שקל, עלייה של 13%, וההכנסות מליסינג תפעולי ומהשכרה הגיעו לכ-2.83 מיליארד שקל. ההכנסות הכוללות של תחום הרכב והאשראי הגיעו לכ-4.84 מיליארד שקל.
ברבעון הראשון של 2026 עלו הכנסות קבוצת שלמה בכ-6% לכ-1.74 מיליארד שקל, אך הרווח הנקי ירד לכ-123 מיליון שקל, לעומת 153 מיליון שקל בתקופה המקבילה. צי הרכב הגיע לכ-81.5 אלף כלי רכב. עבור אפיניטי, ההחזקה מעניקה חשיפה לתזרים מהליסינג, לשוק הרכב המשומש ולפעילות אשראי, אך גם לריבית, לעלויות המימון ולירידת ערך אפשרית של הצי. לקבוצת שלמה הרחבה יש פעילויות נוספות, ובהן ביטוח והחזקות תעשייתיות, וההשקעה של אפיניטי בוצעה בזרוע הרכב והאשראי בלבד, ולכן היא רחוקה מהחזקה ישירה בכל נכסי משפחת שמלצר. מבחינה מדינית, חשיבות העסקה נובעת מהיותה ההשקעה הישראלית הגדולה והגלויה הראשונה שבוצעה באמצעות קרן שממומנת בעיקר בידי סעודיה ומדינות נוספות מהמפרץ.
מדוביזל ועד הרכישה הממונפת הגדולה בהיסטוריה
מחוץ לישראל השקיעה אפיניטי כ-200 מיליון דולר בדוביזל, פלטפורמת לוחות ונדל"ן דיגיטלית מאיחוד האמירויות, והתחייבה להון של עד 207 מיליון אירו באיג'ים הגרמנית, שמפתחת ציוד ותוכנה למועדוני כושר. הקרן השקיעה גם בחברות טכנולוגיה, אנרגיה, שירותים פיננסיים ותשתיות.
המהלך הגדול ביותר שלה הוא השתתפות לצד קרן העושר הסעודית וסילבר לייק ברכישת אלקטרוניק ארטס בכ-55 מיליארד דולר. המעבר מקרן צעירה להשתתפות ברכישה הממונפת הגדולה בהיסטוריה ממחיש את היתרון של קושנר: היכולת לגייס הון ממשלתי מהמפרץ ולהתחבר למנהלי השקעות אמריקאיים בעלי ניסיון. עסקה בסדר גודל כזה גם מציבה את אפיניטי בשולחן שבו יושבות קרנות עם עשרות שנות ותק.
חנינה לאבא והפיכתו לשגריר
טראמפ העניק לצ'רלס קושנר חנינה נשיאותית בסוף 2020, ובכהונתו השנייה מינה אותו לשגריר ארצות הברית בצרפת ובמונקו. ג'ארד עצמו נמנע בתחילה מתפקיד קבוע בממשל השני, אך חזר להשתתף בשליחויות ובשיחות על עזה, רוסיה, אוקראינה, איראן והמזרח התיכון.
החזרה לדיפלומטיה מעמיקה את הביקורת. קושנר פועל בקרבת הנשיא ובמגעים עם ממשלות שהזרימו הון לקרן שבבעלותו. הוא מציג את הפעילות המדינית כשירות התנדבותי לארצות הברית ואת ניהול ההשקעות כתחום נפרד. מבקריו רואים באותה הפרדה מבנה חלש, משום שהערך המסחרי שלו נובע במידה רבה מהיכולת להגיע לטראמפ ומהקשרים שנבנו בשליחות ציבורית.
מבחינה עסקית, הקשרים פתחו את הדלת, אך הנכסים קובעים את התשואה. הפניקס מלמדת שקושנר וצוותו זיהו חברה שהייתה זולה ביחס לפוטנציאל והרוויחו מאות אחוזים. שלמה מוסיפה פעילות פרטית גדולה עם תזרים ומעמד מוביל. שתי העסקאות עדיין רחוקות מהוכחת ביצועים לאורך מחזור כלכלי מלא, אך הן נותנות לאפיניטי בסיס כלכלי מוצק יותר מזה שהיה לה בתחילת הדרך.
המספר שקובע מכאן ואילך פשוט: כל עלייה של 10% בשווי הפניקס מוסיפה כ-330 מיליון שקל לשווי ההחזקה שנותרה בידי אפיניטי, וכל מימוש נוסף מגדיל את התשואה למשקיעי המפרץ, את דמי ההצלחה של מנהל הקרן ואת שווי החברה הפרטית של קושנר. השאלה הבאה היא מתי, ובאיזה מחיר, תבחר אפיניטי למכור את יתרת המניות.
- 11.מני 02/08/2026 08:05הגב לתגובה זוהבנקים עדיין ההשקעה הכי בטוחה פה. תסתכלו על התשואה להון ועל יחס הלימות ההון. פחות זוהר ממניות חלום אבל ישנים בשקט
- 10.יאיר 02/08/2026 08:05הגב לתגובה זוריבית גבוהה לא הורגת טכנולוגיה טובה. ההיפך מפרידה בין חברות אמיתיות לבאזז
- 9.אמנום 29/07/2026 23:49הגב לתגובה זוואת ישראל עבור כסף כך קושניר ימכור הכל בשביל כסף.
- 8.עוד יהודי חמדן כמו המקורבים של ביבי בלשכה שמכר את מדינת ישראל לקטאר (ל"ת)ערן 29/07/2026 10:49הגב לתגובה זו
- 7.הוא נוכל מושחת (ל"ת)אנונימי 29/07/2026 10:42הגב לתגובה זו
- 6.נדע אם הוא היה טוב או רע ליהודים אחרי כמה דורות. כרגע הכל פוליטי (ל"ת)סודי 29/07/2026 10:07הגב לתגובה זו
- 5.יהודון שמכר את ישראל בשביל לצבור הון וקשרים במדינות המפרץ לא מעט חיילים נהרגו בגללו (ל"ת)אנונימי 29/07/2026 09:42הגב לתגובה זו
- 4.משםחה מושחתת תקראו על אבאלה ותבינו (ל"ת)שביט 29/07/2026 09:27הגב לתגובה זו
- 3.יאללה אני רץ לכנסת (ל"ת)אריה 29/07/2026 09:16הגב לתגובה זו
- 2.שאלה של מי אתה ומה עשית שואלים רק בבית דין של מעלה.כאן הכל בכאילו וזמני (ל"ת)אלירן לוי 29/07/2026 09:05הגב לתגובה זו
- 1.יהודון שמוכר את ארצו ומדינת ישראל בעבור חופן דולרים. (ל"ת)אנונימי 29/07/2026 08:41הגב לתגובה זו