מק״מ - המדריך המלא: איך נועלים תשואה של 3.3% לשנה במס של 15% בלבד

מלווה קצר מועד, ובקיצור מק״מ, הוא נייר הערך הפשוט ביותר בשוק ההון הישראלי: איגרת חוב שמנפיק בנק ישראל לתקופה של עד שנה, בלי קופון ובלי הצמדה למדד. הקונה משלם היום פחות מ-100 אגורות ליחידה, ובמועד הפדיון מקבל 100 בדיוק. כל הרווח יושב בהפרש שבין מחיר הקנייה למחיר הפדיון, מנגנון שנקרא ניכיון, ולכן אפשר לדעת מראש בדיוק כמה יתקבל בסוף הדרך.

מק״מ שנסחר ב-96.6 אגורות ונפדה בעוד שנה ממחיש את החשבון כולו. משקיע שקונה 10,000 יחידות משלם 9,660 שקל, ובמועד הפדיון יקבל מבנק ישראל 10,000 שקל. ההפרש, 340 שקל, משקף תשואה שנתית של כ-3.5% ברוטו, והמספר הזה סגור מרגע הקנייה ויישאר זהה בכל תרחיש ריבית או שוק. התנודות בדרך נוגעות למי שמוכר לפני הפדיון בלבד, במחיר השוק של אותו יום.

כמה מק״מ מניב היום ואיך קונים אותו בפועל

התשואה על מק״מ לשנה נעה בימים אלה סביב 3.2%-3.3%, מעט מתחת לריבית בנק ישראל שעומדת על 3.5% אחרי שתי הורדות רצופות. הפער הקטן הזה מספר את הסיפור המרכזי של השוק: המשקיעים מתמחרים הפחתות ריבית נוספות, ולכן מוכנים לנעול היום תשואה נמוכה מהריבית הרשמית לשנה שלמה. תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל מדברת על עוד שתי הפחתות במחזור הנוכחי, והחלטת הריבית הקרובה צפויה בסוף החודש. במונחים עולמיים מדובר במקבילה הישראלית לשטרות האוצר האמריקאיים הקצרים, אלה שמשמשים בסיס השוואה לכל נכס פיננסי אחר.

הרכישה נעשית דרך כל חשבון מסחר בבנק או בבית השקעות, בדיוק כמו קניית מניה. בנק ישראל מנפיק מדי חודש סדרה חדשה לשנה במכרז שמיועד לגופים הגדולים, ומיד אחריו היא עוברת להיסחר בבורסה בתל אביב וזמינה לכל אחד. בכל רגע נתון נסחרות במקביל כתריסר סדרות, מחודש ועד שנה לפדיון, ושם הסדרה מקודד את מועד הפדיון שלה. מזינים פקודת קנייה, משלמים עמלת ניירות ערך רגילה, ואפשר למכור בכל יום מסחר בלי קנס יציאה.

סדרה שנמצאת באמצע חייה מציעה גרסה מקוצרת של אותה עסקה בדיוק. מק״מ שנותרו לו שישה חודשים ונסחר ב-98.4 אגורות יניב 1.6% עד הפדיון, שהם כ-3.2% במונחים שנתיים, וכך מציגות אותו מערכות המסחר. הגמישות הזאת נוחה למי שמתכנן הוצאה גדולה במועד ידוע, שכר לימוד או מס שבח למשל: בוחרים סדרה שנפדית ממש לפני המועד הנדרש, והכסף מחכה שם.

מק״מ מול פיקדון ומול קרן כספית: תשואה, נזילות ומס

שלושת האפיקים הסולידיים מתחרים על אותו שקל פנוי, וההשוואה מתחלקת לשלושה מישורים. בתשואה: מק״מ לשנה מציע כ-3.3% ברוטו, הקרנות הכספיות הגדולות צפויות להניב סדר גודל דומה קדימה, ופיקדון בנקאי לשנה סוגר ברוב הבנקים סביב 3% ומטה ללקוח מהשורה, כפי שעלה מהשוואת התנאים בין מק״מ לפיקדונות הבנקאיים.

בנזילות היתרון ברור: מק״מ וקרן כספית ניתנים למימוש בכל יום מסחר, ואילו פיקדון נעול עד תחנת היציאה, ושבירה שלו עולה בוויתור על חלק גדול מהריבית שנצברה. במס התמהיל מתהפך לפי האינפלציה: מק״מ ופיקדון שקלי ממוסים ב-15% על הרווח הנומינלי, שיעור מופחת שנקבע לנכסים שקליים בלי הצמדה, ואילו קרן כספית ממוסה ב-25% על הרווח הריאלי, אחרי שהאינפלציה מנוכה מהרווח החייב. עם אינפלציה חזויה של כ-1.8% במשק, קרן שתניב 3.3% תשלם מס של כ-0.38% מהסכום, בעוד מק״מ באותה תשואה ישלם כ-0.5%. ככל שהאינפלציה מטפסת, יתרון המס של הקרן מתרחב; באינפלציה אפסית היתרון חוזר למק״מ.

קרן כספית מחזיקה בעצמה בעיקר מק״מ, פיקדונות ג'מבו ואג״ח קצרות, כך ששני האפיקים רוכבים על אותם נכסים כמעט. ההבדל המעשי מתגלה לאורך זמן: בקרן התשואה צפה ויורדת עם כל הפחתת ריבית, בעוד מק״מ נועל את התשואה שלו עד הפדיון. סקירת התשואות בקרנות הכספיות מראה שהן הניבו כ-4% בשנה האחרונה, והצפי קדימה כבר ירד לכיוון 3.3%.

הנכס הקרוב ביותר לחסר סיכון בשקלים

המנפיק הוא הסיבה שהמק״מ נחשב לנכס השקלי הבטוח ביותר: בנק ישראל, הגוף שמדפיס את המטבע, עומד מאחורי ההתחייבות, וההסתברות לחדלות פירעון שלו שואפת לאפס - נמוכה אף מזו של פיקדון בבנק מסחרי, שנשען על איתנותו של הבנק הבודד. גם סיכון המחיר זעום: מח״מ של שנה לכל היותר גורם לכך שגם תזוזת ריבית חדה מזיזה את השער בעשיריות אחוז בודדות. מי שרוצה להבין לעומק למה אורך חיי האיגרת קובע את רגישותה ימצא הסבר מפורט במדריך על מח״מ ארוך מול קצר.

• מפת האג״ח המלאה: מ-3.2% במק״מ ועד 6% בקונצרני - איזה סוג מתאים לכם?
• צרות בצרורות בסימד: הרשויות הפדרליות פותחות במהלך פלילי נגד החברה

מחזור הריבית הנוכחי הופך את שאלת התזמון למרכזית. הריבית ירדה פעמיים ברציפות ל-3.5%, השוק מגלם עוד הפחתות בדרך, וכל הורדה עתידית תגרור מיד ירידה בתשואת הקרנות הכספיות ובריבית על פיקדונות חדשים. מי שקונה מק״מ לשנה נועל את התשואה של היום לשנה שלמה, ובעולם של ריבית יורדת הנעילה הזאת שווה כסף אמיתי. מנגנון התמסורת המלא בין החלטות הריבית למחירי האיגרות, הקצרות והארוכות, מוסבר במדריך על השפעת הריבית על שוק האג״ח.

מתי בכל זאת עדיפה הקרן הכספית? כשהסכום צריך להישאר גמיש להפקדות ולמשיכות תכופות, כשהאינפלציה צפויה לטפס ויתרון המס הריאלי מתחזק, וכשמעדיפים לחסוך את עמלות הקנייה והמכירה של נייר בודד. המק״מ גובר כשמדובר בכסף שיושב שנה שלמה, כשהריבית בדרך למטה, וכשהוודאות המלאה מראש היא השיקול המרכזי. משקיע שבונה תיק סולידי רחב יותר, עם רכיב ממשלתי ארוך לצד הקצר, ימצא את כל אבני הבניין במקום אחד: המדריך הגדול לאיגרות חוב.