השאלה "מה לעשות עם הכסף הפנוי?" הפכה רלוונטית במיוחד בעידן של ריבית גבוהה, שיצרה הזדמנויות גם באפיקים סולידיים. המק"מ, מלווה קצר מועד של המדינה, הוא אחד מהם. מדובר באג"ח ממשלתית קצרה מאוד, שנסחרת בבורסה ונושאת סיכון כמעט אפסי. התשואה למק"מ לשנה עומדת על כ-4.2%, כמעט כמו בפיקדון בנקאי. אז במה כדאי לבחור - ריבית סגורה בבנק או נייר ערך סחיר של המדינה?

המק"מ הוא מכשיר חוב קצר טווח שהמדינה מנפיקה. נכון להיום, המק"מ השנתי מציע תשואה של כ-4.2% לשנה. מדובר בתשואה שקלית ונומינלית, כלומר ללא הצמדה למדד. בנוסף, מק"מים קצרים יותר מציעים תשואות מעט גבוהות יותר, אך כמובן לתקופה קצרה יותר. אחד היתרונות המרכזיים של המק"מ הוא נזילות גבוהה, ניתן למכור אותו בכל עת דרך חשבון השקעות. כמו כן, הוא נהנה ממס רווח הון מופחת של 15% בלבד על הרווח הנומינלי, בשונה מאפיקים אחרים שממוסים ב-25% על רווח ריאלי. החיסרון טמון בכך שמדובר בנייר ערך שנסחר בשוק, ולכן המחיר שלו עלול להשתנות, גם אם תנודתיות זו לרוב מתונה. בנוסף, בשל היעדר הצמדה למדד, מדובר באפיק שלא שומר על ערך הכסף בזמן אינפלציה.

כאשר אין הצמדה למדד, המשקיע מקבל את הריבית שנקבעה מראש, אך אם במהלך תקופת ההשקעה חלה עליית מחירים במשק (כלומר, עלייה באינפלציה), הרווח בפועל נשחק. לדוגמה, אם המק"מ נותן תשואה של 4.2% לשנה אך האינפלציה באותה שנה עומדת על 3.5%, הרווח הריאלי, כלומר, לאחר קיזוז השחיקה בערך הכסף - הוא רק כ-0.7%. במילים אחרות, סכום הכסף שקיבלת בסוף השנה אולי גדל מבחינה נומינלית, אבל כוח הקנייה שלו כמעט ולא השתנה. בהתאם לכך אפשר לומר כי מק"מ נחשב מתאים בעיקר לתקופות של אינפלציה נמוכה או יציבה, ופחות כאשר יש ציפייה לעליית מחירים חדה. נכון לעכשיו, הציפיות בשוק מצביעות על אינפלציה מתונה יחסית בהמשך השנה, אך קיימים גם סיכונים שעשויים להביא לעליות מחירים.

• ההשקעה הסולידית שהניבה יותר מקרן כספית
• במה להשקיע - קרן כספית או מק"מ? ולמה לא להשקיע בפיקדונות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

נתון נוסף, שצריך לזכור כאשר משקיעים במק"מ הוא שישנה עמלת קנייה ומכירה של כ-0.1%, מה שעשוי לשחוק את התשואה הצפויה במעט. עמלה זו, כמובן עשויה להשתנות בהתאם לברוקראז' באמצעותו נעשתה הפעולה, אך צריך לקחת אותו בחשבון בעת שמחשבים את התשואה. בנוסף, בחלק מהבנקים, נדרשים המשקיעים לשלם דמי משמורת (דמי ניהול), אשר עשויים לשחוק את התשואה עוד יותר, אך זה כאמור משתנה ממקום למקום, כשאר ברוב בתי ההשקעות לא גובים דמי ניהול על החזקת מק"מים.

ומה מציעים הבנקים?

פיקדונות בנקאיים לשנה מציעים כיום ריביות שנעות בין 3.75% ל-4.48%, בבנקים הגדולים. בבנקים הקטנים זה אחרת, כאשר בנק וואן זירו מציע את הריבית הגבוהה ביותר, 4.63% ובנק ירושלים עם 4.37%. היתרון של הפיקדונות הוא פשוט: הכסף סגור, הריבית מובטחת מראש, ואין תנודתיות. החיסרון, חוסר נזילות כמעט מוחלט, וקושי לשפר את התנאים לאחר ההפקדה. הריבית כפופה למשא ומתן, לסכום שמופקד ולעיתים גם ללקוח הספציפי. גם כאן, המס עומד על 15% מהרווח הנומינלי (אם הפיקדון שקלִי ולא צמוד), אך בשונה מהמק"מ, לא ניתן לצאת מההשקעה לפני הזמן אלא אם כן מוותרים על חלק מהריבית. (להרחבה על הריביות על הפיקדונות בבנקים השונים)

המק"מ נותן כיום תשואה שקרובה מאוד, ולעיתים זהה לפיקדון בנקאי לשנה. היתרון המרכזי שלו הוא הגמישות: אפשר למכור אותו בכל רגע, ליהנות ממיסוי נוח, ולחזור להשקיע מחדש כשמתאימים התנאים. לעומתו, הפיקדון מתאים למי שמעדיף שקט נפשי ומעדיף לדעת מראש מה בדיוק יקבל. מי שמוכן לפתוח חשבון השקעות ולנהל את כספו באופן אקטיבי, עשוי למצוא במק"מ אפיק יעיל יותר במיוחד בתקופה של ריבית גבוהה, תנודתיות בשווקים וחיפוש אחר פתרונות סולידיים אך לא נעולים.

• המניה שתזנק ב-4%, ומה יקרה לאלביט?
• בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית...

בהקשר הזה חשוב לזכור שגם התנודתיות של המק"מ, גם אם מתונה יחסית, עשויה לבוא לידי ביטוי בטווח הקצר. בניגוד לפיקדון שמובטח מראש, מחיר המק"מ יכול להשתנות על בסיס יומי בהתאם לציפיות השוק בנוגע לריבית או לאינפלציה. אם המשקיע יידרש למכור את המק"מ לפני מועד הפדיון, ייתכן שיקבל עבורו פחות מהסכום שהשקיע, תלוי בתנאים בשוק. מצד שני, בתקופות שבהן הריבית צפויה לרדת, המק"מ עלול אפילו לעלות בערכו, מה שיכול לייצר רווח הון נוסף מעבר לריבית המקורית. לכן, מי ששוקל להשקיע במק"מ צריך לקחת בחשבון את האפשרות הזו, גם כהזדמנות וגם כסיכון, ולהבין שמדובר באפיק שדורש לפחות מינימום של מעקב שוטף אחרי תנאי השוק.

פקטור נוסף שכדאי לשקול בעת בחירת אפיק סולידי להשקעה הוא נושא הגמישות בעתיד הקרוב. למשל, אם קיימת סבירות שהריבית תתחיל לרדת במהלך 2025, משקיעים שינעלו את כספם בפיקדונות ארוכי טווח עלולים להחמיץ הזדמנויות לשפר את התנאים או להיכנס למוצרים עם פוטנציאל תשואה גבוה יותר. מצד שני, אפיקים סחירים כמו מק"מ או אג"ח ממשלתיות קצרות מאפשרים נזילות גבוהה יותר והתאמה מהירה למציאות משתנה. בתקופה כזו של חוסר ודאות, כאשר הריבית אולי נמצאת בשיא, יש הגיון בבחירת מסלולים גמישים שיאפשרו גישה מחדש לשוק בהמשך הדרך, עם יכולת תגובה לתרחישים כמו הורדת ריבית או שינויים באינפלציה.

ומה עם קרנות כספיות ואג"ח קצרות? בנוסף למק"מ ולפיקדונות, משקיעים סולידיים יכולים לשקול גם קרנות כספיות, שמתאפיינות בנזילות יומית, ניהול מקצועי, ושקיפות גבוהה. תשואתן לרוב צמודה לריבית הבין-בנקאית, והן עשויות להוות אלטרנטיבה נוחה למי שמחפש חניה זמנית לכסף. גם אג"ח ממשלתיות קצרות, במיוחד כאלה שצמודות למדד, מציעות שילוב בין נזילות, יציבות וסיכוי להגנה חלקית מפני אינפלציה. הבחירה בין כל האפיקים הללו תלויה ביעד ההשקעה, אופק הזמן והעדפת הגמישות מול ודאות.