כמה מקבלים במק"מ לשנה - ואיך זה לעומת פיקדונות?
ניירות הערך הקצרים של המדינה מציעים תשואה שנתית שמתחרה בפיקדונות. מה היתרונות והחסרונות של כל אפיק, ואיפה כדאי לשים את הכסף?
השאלה "מה לעשות עם הכסף הפנוי?" הפכה רלוונטית במיוחד בעידן של ריבית גבוהה, שיצרה הזדמנויות גם באפיקים סולידיים. המק"מ, מלווה קצר מועד של המדינה, הוא אחד מהם. מדובר באג"ח ממשלתית קצרה מאוד, שנסחרת בבורסה ונושאת סיכון כמעט אפסי. התשואה למק"מ לשנה עומדת
על כ-4.2%, כמעט כמו בפיקדון בנקאי. אז במה כדאי לבחור - ריבית סגורה בבנק או נייר ערך סחיר של המדינה?
המק"מ הוא מכשיר חוב קצר טווח שהמדינה מנפיקה. נכון להיום, המק"מ השנתי מציע תשואה של כ-4.2% לשנה. מדובר בתשואה שקלית ונומינלית, כלומר
ללא הצמדה למדד. בנוסף, מק"מים קצרים יותר מציעים תשואות מעט גבוהות יותר, אך כמובן לתקופה קצרה יותר. אחד היתרונות המרכזיים של המק"מ הוא נזילות גבוהה, ניתן למכור אותו בכל עת דרך חשבון השקעות. כמו כן, הוא נהנה ממס רווח הון מופחת של 15% בלבד על הרווח הנומינלי,
בשונה מאפיקים אחרים שממוסים ב-25% על רווח ריאלי. החיסרון טמון בכך שמדובר בנייר ערך שנסחר בשוק, ולכן המחיר שלו עלול להשתנות, גם אם תנודתיות זו לרוב מתונה. בנוסף, בשל היעדר הצמדה למדד, מדובר באפיק שלא שומר על ערך הכסף בזמן אינפלציה.
כאשר
אין הצמדה למדד, המשקיע מקבל את הריבית שנקבעה מראש, אך אם במהלך תקופת ההשקעה חלה עליית מחירים במשק (כלומר, עלייה באינפלציה), הרווח בפועל נשחק. לדוגמה, אם המק"מ נותן תשואה של 4.2% לשנה אך האינפלציה באותה שנה עומדת על 3.5%, הרווח הריאלי, כלומר, לאחר קיזוז השחיקה
בערך הכסף - הוא רק כ-0.7%. במילים אחרות, סכום הכסף שקיבלת בסוף השנה אולי גדל מבחינה נומינלית, אבל כוח הקנייה שלו כמעט ולא השתנה. בהתאם לכך אפשר לומר כי מק"מ נחשב מתאים בעיקר לתקופות של אינפלציה נמוכה או יציבה, ופחות כאשר יש ציפייה לעליית מחירים חדה. נכון לעכשיו,
הציפיות בשוק מצביעות על אינפלציה מתונה יחסית בהמשך השנה, אך קיימים גם סיכונים שעשויים להביא לעליות מחירים.
- ההשקעה הסולידית שהניבה יותר מקרן כספית
- במה להשקיע - קרן כספית או מק"מ? ולמה לא להשקיע בפיקדונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתון נוסף, שצריך לזכור כאשר משקיעים במק"מ הוא שישנה עמלת קנייה ומכירה של כ-0.1%, מה שעשוי לשחוק את התשואה הצפויה במעט. עמלה זו, כמובן עשויה להשתנות בהתאם לברוקראז' באמצעותו נעשתה הפעולה, אך צריך לקחת אותו בחשבון בעת שמחשבים את התשואה. בנוסף, בחלק מהבנקים, נדרשים המשקיעים לשלם דמי משמורת (דמי ניהול), אשר עשויים לשחוק את התשואה עוד יותר, אך זה כאמור משתנה ממקום למקום, כשאר ברוב בתי ההשקעות לא גובים דמי ניהול על החזקת מק"מים.
ומה מציעים הבנקים?
פיקדונות
בנקאיים לשנה מציעים כיום ריביות שנעות בין 3.75% ל-4.48%, בבנקים הגדולים. בבנקים הקטנים זה אחרת, כאשר בנק וואן זירו מציע את הריבית הגבוהה ביותר, 4.63% ובנק ירושלים עם 4.37%. היתרון של הפיקדונות הוא פשוט: הכסף סגור, הריבית מובטחת מראש, ואין תנודתיות. החיסרון,
חוסר נזילות כמעט מוחלט, וקושי לשפר את התנאים לאחר ההפקדה. הריבית כפופה למשא ומתן, לסכום שמופקד ולעיתים גם ללקוח הספציפי. גם כאן, המס עומד על 15% מהרווח הנומינלי (אם הפיקדון שקלִי ולא צמוד), אך בשונה מהמק"מ, לא ניתן לצאת מההשקעה לפני הזמן אלא אם כן מוותרים
על חלק מהריבית. (להרחבה על הריביות על הפיקדונות בבנקים השונים)
המק"מ נותן כיום תשואה שקרובה מאוד,
ולעיתים זהה לפיקדון בנקאי לשנה. היתרון המרכזי שלו הוא הגמישות: אפשר למכור אותו בכל רגע, ליהנות ממיסוי נוח, ולחזור להשקיע מחדש כשמתאימים התנאים. לעומתו, הפיקדון מתאים למי שמעדיף שקט נפשי ומעדיף לדעת מראש מה בדיוק יקבל. מי שמוכן לפתוח חשבון השקעות ולנהל את כספו
באופן אקטיבי, עשוי למצוא במק"מ אפיק יעיל יותר במיוחד בתקופה של ריבית גבוהה, תנודתיות בשווקים וחיפוש אחר פתרונות סולידיים אך לא נעולים.
- אביליה מתכוננת להנפקה בשווי 570 מיליון שקל: רוב הכספים יפרעו חובות וערבויות לבעלים
- פתאל מעמיקה את ההתרחבות באירופה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...
בהקשר הזה חשוב לזכור שגם התנודתיות של המק"מ, גם אם מתונה יחסית, עשויה לבוא לידי ביטוי בטווח הקצר.
בניגוד לפיקדון שמובטח מראש, מחיר המק"מ יכול להשתנות על בסיס יומי בהתאם לציפיות השוק בנוגע לריבית או לאינפלציה. אם המשקיע יידרש למכור את המק"מ לפני מועד הפדיון, ייתכן שיקבל עבורו פחות מהסכום שהשקיע, תלוי בתנאים בשוק. מצד שני, בתקופות שבהן הריבית צפויה לרדת,
המק"מ עלול אפילו לעלות בערכו, מה שיכול לייצר רווח הון נוסף מעבר לריבית המקורית. לכן, מי ששוקל להשקיע במק"מ צריך לקחת בחשבון את האפשרות הזו, גם כהזדמנות וגם כסיכון, ולהבין שמדובר באפיק שדורש לפחות מינימום של מעקב שוטף אחרי תנאי השוק.
פקטור נוסף שכדאי לשקול בעת בחירת אפיק סולידי להשקעה הוא נושא הגמישות בעתיד הקרוב. למשל, אם קיימת סבירות שהריבית תתחיל לרדת במהלך 2025, משקיעים שינעלו את כספם בפיקדונות ארוכי טווח עלולים להחמיץ הזדמנויות לשפר את התנאים או להיכנס למוצרים עם פוטנציאל תשואה
גבוה יותר. מצד שני, אפיקים סחירים כמו מק"מ או אג"ח ממשלתיות קצרות מאפשרים נזילות גבוהה יותר והתאמה מהירה למציאות משתנה. בתקופה כזו של חוסר ודאות, כאשר הריבית אולי נמצאת בשיא, יש הגיון בבחירת מסלולים גמישים שיאפשרו גישה מחדש לשוק בהמשך הדרך, עם יכולת תגובה
לתרחישים כמו הורדת ריבית או שינויים באינפלציה.
ומה עם קרנות כספיות ואג"ח קצרות? בנוסף למק"מ ולפיקדונות, משקיעים סולידיים יכולים לשקול גם קרנות כספיות, שמתאפיינות בנזילות יומית, ניהול מקצועי, ושקיפות גבוהה. תשואתן לרוב צמודה לריבית
הבין-בנקאית, והן עשויות להוות אלטרנטיבה נוחה למי שמחפש חניה זמנית לכסף. גם אג"ח ממשלתיות קצרות, במיוחד כאלה שצמודות למדד, מציעות שילוב בין נזילות, יציבות וסיכוי להגנה חלקית מפני אינפלציה. הבחירה בין כל האפיקים הללו תלויה ביעד ההשקעה, אופק הזמן והעדפת הגמישות
מול ודאות.
- 3.אנונימי 21/04/2025 22:11הגב לתגובה זולא צוין מהי העלות של עמלת קניה ומכירה של המקמולמעשה גובה התשואה נמוך יותר.
- 2.אא 21/04/2025 20:34הגב לתגובה זולצורך השוואת תשואה נטופיקדון אין עמלות.מקמ אגח ממשלתי כספית יש עלויות קניהמכירהפדיוןדמי ניהול.
- 1.תודה מומלץ להסתכל גם על קרנות כספיות וגם על אגח לפדיון 20262027 (ל"ת)אנונימי 21/04/2025 15:24הגב לתגובה זו

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"
אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"
שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.
דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.
אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?
"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."
התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.
- אלרוב מסכמת רבעון טוב, אבל עד כמה הוא בר־קיימא?
- אקירוב חושב שכלל מעניינת למרות שזינקה יותר מפי שניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגלפידות זינקה 9.2%, בריינסוויי ב-8.3%; תמר איבדה 5.4% - המדדים ננעלו בירוק
לאחר שנתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג, הבורסה הגיבה חזק ועלתה לאור סיום אפשרי של הסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה; בריינסוויי זינקה כהמשכו של ארביטראז' ומומנטום חיובי; ווישור, לפידות וסאמיט כולן דיווח על תוצאות טובות ביום האחרון של עונת הדוחות לרבעון השלישי - ומי דיווחו במהלך הסופ"ש?
המדדים ננעלו בעליות, כשת"א 35 הוסיף 1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.7%.
בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עלה 1.4%, בעוד ת"א ביטוח הוסיף גם הוא שיעור דומה. ת"א נפט וגז עלה 0.15%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1.2%.
המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.4% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.7%.
"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה
במהלך היום התחזקו המדדים, לאור הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת
חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות".
לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים
ולהשבת האמון במערכות המדינה".
בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.
הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג.
- דוראל טסה 17%, מר 15%, שופרסל נפלה 7%; הבורסה סוגרת שבוע חיובי
- טבע זינקה 4.2%, טאואר קפצה ב-7%, המדדים עלו כ-0.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש
הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי
שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.
