כמה מקבלים במק"מ לשנה - ואיך זה לעומת פיקדונות?
ניירות הערך הקצרים של המדינה מציעים תשואה שנתית שמתחרה בפיקדונות. מה היתרונות והחסרונות של כל אפיק, ואיפה כדאי לשים את הכסף?
השאלה "מה לעשות עם הכסף הפנוי?" הפכה רלוונטית במיוחד בעידן של ריבית גבוהה, שיצרה הזדמנויות גם באפיקים סולידיים. המק"מ, מלווה קצר מועד של המדינה, הוא אחד מהם. מדובר באג"ח ממשלתית קצרה מאוד, שנסחרת בבורסה ונושאת סיכון כמעט אפסי. התשואה למק"מ לשנה עומדת
על כ-4.2%, כמעט כמו בפיקדון בנקאי. אז במה כדאי לבחור - ריבית סגורה בבנק או נייר ערך סחיר של המדינה?
המק"מ הוא מכשיר חוב קצר טווח שהמדינה מנפיקה. נכון להיום, המק"מ השנתי מציע תשואה של כ-4.2% לשנה. מדובר בתשואה שקלית ונומינלית, כלומר
ללא הצמדה למדד. בנוסף, מק"מים קצרים יותר מציעים תשואות מעט גבוהות יותר, אך כמובן לתקופה קצרה יותר. אחד היתרונות המרכזיים של המק"מ הוא נזילות גבוהה, ניתן למכור אותו בכל עת דרך חשבון השקעות. כמו כן, הוא נהנה ממס רווח הון מופחת של 15% בלבד על הרווח הנומינלי,
בשונה מאפיקים אחרים שממוסים ב-25% על רווח ריאלי. החיסרון טמון בכך שמדובר בנייר ערך שנסחר בשוק, ולכן המחיר שלו עלול להשתנות, גם אם תנודתיות זו לרוב מתונה. בנוסף, בשל היעדר הצמדה למדד, מדובר באפיק שלא שומר על ערך הכסף בזמן אינפלציה.
כאשר
אין הצמדה למדד, המשקיע מקבל את הריבית שנקבעה מראש, אך אם במהלך תקופת ההשקעה חלה עליית מחירים במשק (כלומר, עלייה באינפלציה), הרווח בפועל נשחק. לדוגמה, אם המק"מ נותן תשואה של 4.2% לשנה אך האינפלציה באותה שנה עומדת על 3.5%, הרווח הריאלי, כלומר, לאחר קיזוז השחיקה
בערך הכסף - הוא רק כ-0.7%. במילים אחרות, סכום הכסף שקיבלת בסוף השנה אולי גדל מבחינה נומינלית, אבל כוח הקנייה שלו כמעט ולא השתנה. בהתאם לכך אפשר לומר כי מק"מ נחשב מתאים בעיקר לתקופות של אינפלציה נמוכה או יציבה, ופחות כאשר יש ציפייה לעליית מחירים חדה. נכון לעכשיו,
הציפיות בשוק מצביעות על אינפלציה מתונה יחסית בהמשך השנה, אך קיימים גם סיכונים שעשויים להביא לעליות מחירים.
- ההשקעה הסולידית שהניבה יותר מקרן כספית
- במה להשקיע - קרן כספית או מק"מ? ולמה לא להשקיע בפיקדונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתון נוסף, שצריך לזכור כאשר משקיעים במק"מ הוא שישנה עמלת קנייה ומכירה של כ-0.1%, מה שעשוי לשחוק את התשואה הצפויה במעט. עמלה זו, כמובן עשויה להשתנות בהתאם לברוקראז' באמצעותו נעשתה הפעולה, אך צריך לקחת אותו בחשבון בעת שמחשבים את התשואה. בנוסף, בחלק מהבנקים, נדרשים המשקיעים לשלם דמי משמורת (דמי ניהול), אשר עשויים לשחוק את התשואה עוד יותר, אך זה כאמור משתנה ממקום למקום, כשאר ברוב בתי ההשקעות לא גובים דמי ניהול על החזקת מק"מים.
ומה מציעים הבנקים?
פיקדונות
בנקאיים לשנה מציעים כיום ריביות שנעות בין 3.75% ל-4.48%, בבנקים הגדולים. בבנקים הקטנים זה אחרת, כאשר בנק וואן זירו מציע את הריבית הגבוהה ביותר, 4.63% ובנק ירושלים עם 4.37%. היתרון של הפיקדונות הוא פשוט: הכסף סגור, הריבית מובטחת מראש, ואין תנודתיות. החיסרון,
חוסר נזילות כמעט מוחלט, וקושי לשפר את התנאים לאחר ההפקדה. הריבית כפופה למשא ומתן, לסכום שמופקד ולעיתים גם ללקוח הספציפי. גם כאן, המס עומד על 15% מהרווח הנומינלי (אם הפיקדון שקלִי ולא צמוד), אך בשונה מהמק"מ, לא ניתן לצאת מההשקעה לפני הזמן אלא אם כן מוותרים
על חלק מהריבית. (להרחבה על הריביות על הפיקדונות בבנקים השונים)
המק"מ נותן כיום תשואה שקרובה מאוד,
ולעיתים זהה לפיקדון בנקאי לשנה. היתרון המרכזי שלו הוא הגמישות: אפשר למכור אותו בכל רגע, ליהנות ממיסוי נוח, ולחזור להשקיע מחדש כשמתאימים התנאים. לעומתו, הפיקדון מתאים למי שמעדיף שקט נפשי ומעדיף לדעת מראש מה בדיוק יקבל. מי שמוכן לפתוח חשבון השקעות ולנהל את כספו
באופן אקטיבי, עשוי למצוא במק"מ אפיק יעיל יותר במיוחד בתקופה של ריבית גבוהה, תנודתיות בשווקים וחיפוש אחר פתרונות סולידיים אך לא נעולים.
- לא רק באפט: המנהלים האייקונים שפרשו ב-2025
- המנהל שעשה 183% ב-3 שנים מסמן את המניות של 2026
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט...
בהקשר הזה חשוב לזכור שגם התנודתיות של המק"מ, גם אם מתונה יחסית, עשויה לבוא לידי ביטוי בטווח הקצר.
בניגוד לפיקדון שמובטח מראש, מחיר המק"מ יכול להשתנות על בסיס יומי בהתאם לציפיות השוק בנוגע לריבית או לאינפלציה. אם המשקיע יידרש למכור את המק"מ לפני מועד הפדיון, ייתכן שיקבל עבורו פחות מהסכום שהשקיע, תלוי בתנאים בשוק. מצד שני, בתקופות שבהן הריבית צפויה לרדת,
המק"מ עלול אפילו לעלות בערכו, מה שיכול לייצר רווח הון נוסף מעבר לריבית המקורית. לכן, מי ששוקל להשקיע במק"מ צריך לקחת בחשבון את האפשרות הזו, גם כהזדמנות וגם כסיכון, ולהבין שמדובר באפיק שדורש לפחות מינימום של מעקב שוטף אחרי תנאי השוק.
פקטור נוסף שכדאי לשקול בעת בחירת אפיק סולידי להשקעה הוא נושא הגמישות בעתיד הקרוב. למשל, אם קיימת סבירות שהריבית תתחיל לרדת במהלך 2025, משקיעים שינעלו את כספם בפיקדונות ארוכי טווח עלולים להחמיץ הזדמנויות לשפר את התנאים או להיכנס למוצרים עם פוטנציאל תשואה
גבוה יותר. מצד שני, אפיקים סחירים כמו מק"מ או אג"ח ממשלתיות קצרות מאפשרים נזילות גבוהה יותר והתאמה מהירה למציאות משתנה. בתקופה כזו של חוסר ודאות, כאשר הריבית אולי נמצאת בשיא, יש הגיון בבחירת מסלולים גמישים שיאפשרו גישה מחדש לשוק בהמשך הדרך, עם יכולת תגובה
לתרחישים כמו הורדת ריבית או שינויים באינפלציה.
ומה עם קרנות כספיות ואג"ח קצרות? בנוסף למק"מ ולפיקדונות, משקיעים סולידיים יכולים לשקול גם קרנות כספיות, שמתאפיינות בנזילות יומית, ניהול מקצועי, ושקיפות גבוהה. תשואתן לרוב צמודה לריבית
הבין-בנקאית, והן עשויות להוות אלטרנטיבה נוחה למי שמחפש חניה זמנית לכסף. גם אג"ח ממשלתיות קצרות, במיוחד כאלה שצמודות למדד, מציעות שילוב בין נזילות, יציבות וסיכוי להגנה חלקית מפני אינפלציה. הבחירה בין כל האפיקים הללו תלויה ביעד ההשקעה, אופק הזמן והעדפת הגמישות
מול ודאות.
- 3.אנונימי 21/04/2025 22:11הגב לתגובה זולא צוין מהי העלות של עמלת קניה ומכירה של המקמולמעשה גובה התשואה נמוך יותר.
- 2.אא 21/04/2025 20:34הגב לתגובה זולצורך השוואת תשואה נטופיקדון אין עמלות.מקמ אגח ממשלתי כספית יש עלויות קניהמכירהפדיוןדמי ניהול.
- 1.תודה מומלץ להסתכל גם על קרנות כספיות וגם על אגח לפדיון 20262027 (ל"ת)אנונימי 21/04/2025 15:24הגב לתגובה זו

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות
הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.
נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.
התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.
אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק
האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.
- אנבידיה מטפסת 1% טסלה מוסיפה 0.8% ומה קורה בחוזים?
- מניות הכריה מתאוששות, טסלה מוסיפה 0.6% - מה עושים החוזים העתידיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
