רווח מרשים לעובדי אלביט מהאופציות - 780 מיליון דולר; כמה הרוויח כל עובד?
הזינוק במניה הזניק את ההטבה לבצלאל מכליס, המנכ"ל הוותיק לכ-36 מיליון דולר
מניית אלביט מערכות זינקה אתמול בכ-6%, לשווי שוק של כ-75 מיליארד שקל, מה שמציב אותה כמניה השנייה בגודלה בבורסה בתל אביב, אחרי לאומי, ולפני טבע, פועלים מזרחי טפחות ונייס. זה מזכיר לנו שבתחילת 2024, למעשה עד לפני כשנה, המשקיעים ברחו מאלביט מחשש שעל רקע המלחמה בעזה, מדינות אירופה לא ירכשו ציוד מאלביט. מי שהאמין שדיבורים לחוד ומעשים לחוד - שבאירופה מאיימים, אבל הדבר האחון שהם ימנעו ממנו זה נשק שהכרחי להם, הרוויח יותר מפי 3.
אלביט היא המניה הכי טובה ב-12 החודשים האחרונים כשהמלחמה מוכיחה את היכולות שלה על רטוב ומייצרת לה ביקושים מרחבי העולם. המערכת האחרונה שהושקה יחד עם רפאל ומפאת - מערכת הלייזר היא דרמה גדולה כי מדובר במערכת הגנה שמנצחת את התקיפה בעלויות נמוכות. היא משתלבת בכיפת ברזל, אבל היא לא יכולה לתת מענה לטילים. אלביט מפתחת מערכות לייזר התקפי שישמו לקרבות אוויר אוויר - כלומר שיהיו על מטוסי קרב. הצלחה של המערכות האלו תהיה שינוי כללי המשחק בשדה הקרב העתידי.
ועל הרקע הזה אלביט מערכות כבר שווה 75 מיליארד שקל, בהתאמה מיקי פדרמן בעל השליטה כבר שווה 32 מיליארד שקל והשווי הזה גם מחלחל להנהלת החברה בראשות, בצלאל מכליס ולעובדים.
שווי האופציות שבידי המנהלים והעובדים מגיע לכ-1.35 מיליארד דולר. שווי ההטבה שגלום באופציות האלו שמחיר המימוש שלהם הוא בממוצע 187 דולר הוא כ-780 מיליון דולר. למעשה, כל הרווח הזה מגיע מהשנה האחרונה בזכות עליית מחיר המניה.
- ירידות בת"א ביום ראשון? אלביט, טבע והשבבים בארביטראז' שלילי
- אלביט זכתה בחוזה של 120 מיליון דולר לאספקת מל"טים ללקוח בינלאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה יוצא לעובד? וכמה מקבלים הבכירים בהנהלה?
לפי דוחות החברה, בסוף 2024 הוחזקו על ידי עובדים ומנהלים כ-2.9 מיליון אופציות במחיר מימוש ממוצע של 186 דולר למניה. נכון לעכשיו, מניית אלביט נסחרת סביב 455 דולר, כך שהרווח לכל אופציה עומד על כ-270 דולר. מכפלה פשוטה מובילה לרווח כולל של כ-780 מיליון דולר. חלק גדול מהרווח הוא של הקצאות חדשות שנעשו בשנה שעברה - במהלך 2024 הוענקו כ-1.7 מיליון אופציות במחיר של כ-201 דולר למניה. הרווח על ההקצאה הזו לבדה הוא כ-450 מיליון דולר.
המרוויחים הגדולים הם ההנהלה הבכירה. בצלאל מכליס, המנכ"ל הוותיק שאחראי על ההצלחה של אלביט קיבל בהקצאה האחרונה 150 אלף מניות - - הרווח שלו על ההקצאה הזו מסתכם בכ-36 מיליון דולר. הרבה מעל השכר השוטף שלו. ההנהלה הבכירה קיבלה מעט פחות מחצי מהקצאת האופציות כך שהיא הרוויחה סדר גודל של 150-180 מיליון דולר - כנראה שמדובר בהקצאה שמבטאת רווח של מעל 1-1.5 מיליון דולר למנהל.
ההקצאה ליתר העובדים נעשית על פי קריטריונים שונים. אלביט היא חברה גדולה של 22 אלף עובדים, כשהקצאת האופציות היא בהתאם לתפקיד, לדרג, לוותק. נראה שהאופציות מוענקות לאלפים רבים, שהרוויחו על הנייר עשרות אלפי דולרים.
- הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?
- התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%
מעבר לכך, רק בדוח השנתי של 25 נדע כמה אופציות הוקצו במהלך 2025, סביר להניח שההקצאה גדלה (היא גדלה גם בין 2023 ל-2024) כך שהצטרפו מעגלים נוספים של עובדים להקצאת האופציות וייתכן שהחבילה למנהלים גדלה.
זינוק שמגובה במספרים - הכנסות שיא, תזרים חזק וצבר עצום
הסיבה לעלייה החדה במניה ברורה, ביצועי שיא ודוחות פיננסיים מרשימים. אם נסתכל על הרבעון הראשון של 2025 אלביט רשמה הכנסות של כ-1.9 מיליארד דולר - זינוק של 22% לעומת השנה
שעברה, ורווח נקי של 117 מיליון דולר. הרווח למניה קפץ ב-40% ל-2.57 דולר, והתזרים החופשי עמד על 161 מיליון דולר. מעל הכול, הצבר של החברה חצה את רף ה-23 מיליארד דולר, מחציתו צפויה להתממש כבר עד סוף 2026.
אירופה מוגדרת כמנוע הצמיחה העיקרי
של החברה, על רקע העלייה הדרמטית בתקציבי הביטחון מ-2% ל-5% מהתמ"ג במדינות רבות, כתוצאה מהמלחמה באוקראינה, וההיחלשות היחסית של ההגנה האמריקאית. גם ישראל, שתרמה כ-609 מיליון דולר ברבעון (כ-32% מהכנסות אלביט), ממשיכה בהצטיידות מואצת בהמשך למלחמה בעזה, והזירות
הנוספות שישראל מנהלת.
הלייזר באופק והציפיות למחיר גבוה יותר
אחד ממנועי הצמיחה העתידיים שמלהיבים את השוק הוא תחום הלייזר, בדגש על מערכת "קרן אור" שפועלת בשתי רמות, קרקעית ואווירית. בטווח של שנתיים, מצפה הנהלת
החברה להתחיל לחשוף סימנים ראשונים למסחור. מדובר בטכנולוגיה מתקדמת שיכולה לשנות את מאזן הכוחות בתחום יירוט האיומים ולהפוך את אלביט לשחקנית מרכזית בתחום הנשק האנרגטי. כיום נסחרת החברה במכפיל רווח של כ-40, ולשנה הבאה המכפיל צפוי לרדת ל-30, יקר ביחס לסקטור, אך
המשקיעים מביעים אמון, וסבורים שזה מוצדק בהתחשב בפוטנציאל הצמיחה והפריסה הגלובלית הרחבה של החברה.
בעוד השוק ממשיך לתמחר פרמיה גבוהה לאלביט בזכות ביצועים יוצאי דופן וציפייה לעליות נוספות, אין ספק שגם העובדים נהנים מהחגיגה. אלפי מהנדסים,
מפתחים, טכנאים ומנהלי פרויקטים מקבלים כיום אופציות שערכן הריאלי גבוה עשרות מונים ממה שהיה רק לפני שנה. עבור רבים מהם, זהו התמריץ החזק ביותר להישאר, לצמוח ולבנות קריירה בחברה שמשלבת ביטחון, טכנולוגיה ורווחיות. עם המשך הצמיחה, ייתכן מאוד שבשנים הקרובות נראה
את הפערים מצטמצמים, ואת שורת הרווח מתחלקת בצורה רחבה יותר. בינתיים, אין ספק: באלביט, הביטחון משתלם – גם למניה, גם למדינה, וגם לעובדים.
בעוד השוק ממשיך לתמחר פרמיה גבוהה לאלביט בזכות ביצועים יוצאי דופן וציפייה לעליות נוספות, אין ספק
שגם העובדים נהנים מהחגיגה. אלפי מהנדסים, מפתחים, טכנאים ומנהלי פרויקטים מקבלים כיום אופציות שערכן הריאלי גבוה עשרות מונים ממה שהיה רק לפני שנה. עבור רבים מהם, זהו התמריץ החזק ביותר להישאר, לצמוח, ולבנות קריירה בחברה שמשלבת ביטחון, טכנולוגיה ורווחיות. העלייה
במניית החברה מדגישה את חשיבותן של תוכניות תגמול לעובדים, נושא שעשוי להפוך מרכזי יותר ככל שהחברה ממשיכה לגדול.
- 12.אנונימי 21/07/2025 23:52הגב לתגובה זואלביט היא חברה נצלנית...ומתקיימים בה לא יחסי עובד מעביד אלא עבד מעביד...בושה וחרפה...המנהלים הבכירים מתנהגים בחזירות...והעובד הפשוט מנוצל ונסחט כמו לימון...
- 11.מהנדס 08/07/2025 23:23הגב לתגובה זואנחנו ההצלחה של החברה אנחנו המנוע צמיחה של החברהרוצים את מה שמגיע לנו! וביושר!
- 10.אנונימי 19/06/2025 13:15הגב לתגובה זוהנהלה דואגת רק לעצמה העובדים לא הוזמנו לחגיגה בושה וחרפה
- 9.אנונימי 18/06/2025 23:20הגב לתגובה זוהעובדים הזוטרים ודרגי הביניים לא יהנו מהחגיגה.לא שמענו על שום חלוקת אופציות לעובדים..רק למקורבים ... למנהלים הבכירים.והעובדים ימשיכו לעבוד קשה.בשכר מביש
- 8.אנונימי 17/06/2025 17:52הגב לתגובה זומאיפה הנתון שאפילו טכנאים מקבלים אופציות. מוכרים לכם סיפורים.ממקור ראשון רק ההנהלה הבכירה גוזרת קופון יתר העובדים חלק קטן מהם מקבלים בקושי קידום שכר
- 7.נשוי ל 17/06/2025 13:20הגב לתגובה זואולי בהנהלה
- 6.אנונימי 16/06/2025 20:18הגב לתגובה זוכעובד אלביט לשעבר שיודע רק מנהלים ברמה בכירה קיבלו אופציות כך שלציין גם עובדים זה ממש לא נכון
- 5.אנונימי 16/06/2025 12:14הגב לתגובה זוכמו בכל מקום רק המקורבים מקבלים רוב העובדים מקבלים נדא.אבל כשיש מצב חירום כמו עכשיו חברה צריך לספק אנחנו מספקים את הרווחים לא עובדים עבדים
- 4.עובד אלבעט 16/06/2025 11:12הגב לתגובה זועובד 25 שנה בחברה מניה או אופציה לא קבלתי .רק המנהלים .
- 3.ירון 16/06/2025 10:55הגב לתגובה זומה עם הגמלאים גם הם תרמו למעמד החברה!
- 2.יודע דבר 16/06/2025 10:17הגב לתגובה זוהחברה הכי טובה..הרוווח הכי גדול..צבר הזמנות מעוצה..ומה עם דיבדנידם למי שהאמין והשקיע
- 1.אבי 16/06/2025 10:14הגב לתגובה זועוד כלי נשק להשמדה המונית .מייצרים למעשה נשק והגנות...הייתי שמח יותר לעבוד בחברה פחות מלחמתית..שפחות מרעידה את אמות הסיפים והופכת אותי לאיזה weapon creature
- אלביט לא יוצרת מלחמות.אנשים יוצרים אותה (ל"ת)אנונימי 17/06/2025 02:15הגב לתגובה זו

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?
התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות
סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ.
הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.
המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות.
שינוי תשואות בשוק
התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%. הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.
- פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
- מה הריבית בפיקדונות בכל הבנקים וכמה אתם מפסידים על הכסף בעו"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו - בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה.

התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?
באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?
שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.
המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון
מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים
שנצברו במהלך הלחימה.
באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע
הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.
בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה,
פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.
- השקעות אדירות בתשתיות AI - וול סטריט בפומו?
- השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעה חיובית על המשק
בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.