הבנקים מרוויחים, הלקוחות פחות: מה הריבית שהבנקים מציעים לכם בפיקדונות?
בעידן של ריבית גבוהה וחוסר ודאות בשווקים, יותר ויותר ישראלים פונים לאפיקים סולידיים כמו פיקדונות בנקאיים. החודשים האחרונים ממשיכים לבלבל את החוסכים: מצד אחד, סביבת ריבית גבוהה מאפשרת להרוויח בצורה מכובדת באפיקים סולידיים; מצד שני, לא כל הבנקים ממהרים
לשקף את הריבית הזו ללקוחותיהם. נתונים שפרסם בנק ישראל לחודש מרץ מגלים: הריבית הממוצעת לפיקדון לתקופה של 6 עד 12 חודשים עומדת על 4.07%, אבל בין הבנקים עצמם, הפערים משמעותיים.
מבין חמשת הבנקים הגדולים, בנק לאומי מציג את הריבית הגבוהה
ביותר עם 4.48%, אחריו בנק מזרחי טפחות עם 4.20%, הבנק הבינלאומי עם 4.04%, דיסקונט עם 4.08%, ואילו בנק הפועלים נמצא בתחתית, כאשר הוא מציע את הריבית הנמוכה ביותר מבין הבנקים הגדולים - 3.75% בלבד.
בקרב הבנקים הקטנים, בנק וואן זירו מוביל
את הרשימה עם ריבית ממוצעת של 4.63%, בנק ירושלים אחריו עם ריבית של 4.37%, אך חשוב לזכור שהבנק אינו מציע חשבון עו"ש, ובד"כ לקוחות נוטים להפקיד כסף לפיקדון באותו בנק בו מנוהל חשבונם.
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- בנק הפועלים מחזיר את "מניה במתנה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הריבית חציונית משקפת את שיעור הריבית שבו חצי מהלקוחות קיבלו ריבית גבוהה ממנו וחצי נמוכה ממנו, כלומר, היא מתארת את מצב השוק בפועל ולא רק את התנאים הטובים ביותר. בניגוד לריבית הממוצעת, הריבית החציונית מושפעת
פחות מקצוות חריגים, ולכן מעניקה תמונה מציאותית יותר של התנאים שבהם רוב החוסכים מפקידים את כספם. לפי הנתונים שפרסם בנק ישראל לחודש מרץ, ניתן לראות פערים בין הבנקים גם במדד זה.
מבין חמשת הבנקים הגדולים, בנק לאומי מוביל גם במדד הריבית
החציונית על פיקדונות לטווח של 6 עד 12 חודשים, עם 4.30% - נתון שמעיד על כך שחלק משמעותי מהלקוחות שלו מצליחים להשיג ריבית גבוהה בפועל. אחריו מדורג מזרחי טפחות עם 4%, דיסקונט עם 3.75%, הבינלאומי עם 3.65%, ובתחתית נמצא בנק הפועלים, שמציג ריבית חציונית של 3.25%
בלבד. המשמעות היא שגם אם הבנקים מפרסמים ריביות מרשימות בפיקדונות (הריבית הממוצעת), הרי שהריבית החציונית משקפת את הריבית שבפועל מקבלים רוב הלקוחות, וזו לעיתים רחוקות מגיעה לשיעורי הריבית המקסימליים שפורסמו. הפער בין הריבית החציונית לממוצעת מדגיש את הצורך של
לקוחות לבדוק מה הם באמת מקבלים, ולא רק את מה שמוצע בפרסומות.
- מחר בבורסה - ירידה בשבבים, ומה צפוי עד סוף השנה?
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
בקרב הבנקים הקטנים בולט בנק ירושלים עם ריבית חציונית של 4.2%, בפער מהשאר. וואן זירו עם 3.8%, בנק יהב ומרכנתיל עם 3.4%. מבין חמשת הבנקים הגדולים, בנק הפועלים בולט לשלילה, גם במדד הריבית הממוצעת וגם במדד הריבית החציונית. בעוד מתחריו
מציעים ריביות שקרובות או אף עולות על ממוצע המערכת, בפועלים מציעים ריבית ממוצעת של 3.75% וריבית חציונית של 3.25% בלבד. הנתונים הנמוכים ביותר בקבוצת הבנקים הגדולים. המשמעות היא שרוב לקוחות הבנק מקבלים ריבית נמוכה מהממוצע, גם כאשר מדובר בפיקדונות לטווח קצר של
עד שנה. בעידן של תחרות ורגישות גבוהה לתשואה על החיסכון, קשה להתעלם מהפער הזה, שעשוי להוביל לקוחות לדרוש תנאים טובים יותר או לבחון חלופות.
בחודש מרץ נרשם גידול משמעותי בהפקדות הציבור לפיקדונות בבנקים: סך ההפקדות החודשיות עמד על 25.71 מיליארד שקל, לעומת 22.29 מיליארד שקל בחודש פברואר. מדובר בעלייה של כ-15%, שמשקפת התחזקות בביקוש למסלולי חיסכון סולידיים.
- 5.אנונימי 19/04/2025 23:01הגב לתגובה זומדברים על זה שבעוש הבנקים לא נותנים ריבית.אבל גם בפקמ נותנים 0.1 בלי בושה
- 4.אנונימי 84 19/04/2025 15:57הגב לתגובה זובבינלאומי הריביות שיש באפליקציהאתר הן נמוכות מאוש ממה שכתוב כאן.אולם אם מתמקחים עם הבנק אפשר להגיע ליותר.
- 3.רפול 18/04/2025 18:49הגב לתגובה זוהיום הבנקים מסתירים את האפיק הזה שיכול להניב תשואה גבוהה בהרבה.למה
- 2.קרנות כספיות שקליותיכולות להיות אלטרנטיבה לפקדונות. (ל"ת)AUKNI 18/04/2025 16:27הגב לתגובה זו
- 1.גילבוע 18/04/2025 13:47הגב לתגובה זוכול הכבוד לבנק לאומי תמשיכו להצליח ולהרויח ולתת רווחים לבעלי המניות
- לימור 20/04/2025 09:16הגב לתגובה זולדעתי עתיד מוצלח והכיון חיובי

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - ירידה בשבבים, ומה צפוי עד סוף השנה?
מה קורה בדצמבר למניות "ווינריות" ולמניות "לוזריות", איך אפשר להפחית את חבות המס השנתית, ומניות השבבים בנפילה
המלחמה על התשואות מתעצמת בשבועות האחרונים של החודש. מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים מנסים להאיץ לקראת קו הסיום, כל פיפס בתשואה עוזר לתיק שלהם מול המתחרים. המיקום מאוד חשוב כחי הוא יקבע את הזרמת הכספים בהמשך. התוצאות החודשיות חשובות מאוד, התוצאות השנתיות חשובות עוד יותר.
האמת שזה קצת משחק מכור - המניות שבהם מחזיקים המוסדיים עולות - כי הם מזרימים עוד כסף למניה, וזה משפר להם את תשואה בתיקים. מעגל של כספים שזורמים לקרנות ולקופות שורם בחזרה לאותו מקום מניע את השוק ואת התשואות. אם חשבתם שצריך להיות חכם גדול כדי להשקיע ולהרוויח, אז חלק גדול מהמשחק הוא להשקיע עוד ועוד - לקבל כספים ולהזרים למניות של הבית.
כן, יש הבנה, יש אנליזה, יש ניתוח, אבל יש גם חברות שבהם מושקעים ורוצים את הצלחתן, במיוחד בסוף השנה. ונמחיש - אם גוף מסוים מחזיק בשופרסל הרבה יותר מאשר כל מניות הקמעונאות האחרות, ומבחינתו כולן בהינתן המחיר כעת מעניינות, הוא יעדיף להשקיע בשופרסל כדי שהשינוי במניה יתרום לתשואה של סוף שנה. אם הוא חושב שרמי לוי מעניינת אפילו יותר, אבל לא בהרבה. הוא עדיין יקנה שופרסל, ובינואר הוא יתחיל לקנות רמי לוי. אם רמי לו מעניינת בפער על פני שופרסל, רק אז הוא יעשה שינוי כבר עכשיו. זה לא שחור ולבן, זה לא כל המנהלי השקעות והגופים, אבל ככה זה עובד ברוב המקומות.
ולכן, אם לא יהיה אירוע משמעותי, חיצוני, אם לא ינשבו רוחות נגדיות מוול סטריט, מהמצב הביטחוני ועוד, אז הסנטימנט החיובי יימשך והוא יימשך דווקא במניות המועדפות על ידי הגופים המוסדיים. במילים אחרות, סיכוי לא קטן שמה שכבר עלה ימשיך לעלות עד סוף השנה - ככה מעלים-משפצים את התשואות.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחר יהיה קשה לעשות שיפוץ תשואות, כי המניות הדואליות חוזרות בפער שלילי משמעותי, אבל הכל אפשרי. המניות הדואליות ספגו מכה ביום שישי על רקע הירידות בוול סטריט (ברודקום סיפקה תחזית מאכזבת והשוק ירד - טאואר נפלה 8%, נובה ירדה 6% - הנאסד"ק בירידות חדות) כהארביטראז' הכולל עומד על מינוס 0.6%. הנפילות יהיו במניות השבבים:
