ידין ענתבי
צילום: בנק הפועלים

הבנקים מרוויחים, הלקוחות פחות: מה הריבית שהבנקים מציעים לכם בפיקדונות?

אביחי טדסה | (6)

בעידן של ריבית גבוהה וחוסר ודאות בשווקים, יותר ויותר ישראלים פונים לאפיקים סולידיים כמו פיקדונות בנקאיים. החודשים האחרונים ממשיכים לבלבל את החוסכים: מצד אחד, סביבת ריבית גבוהה מאפשרת להרוויח בצורה מכובדת באפיקים סולידיים; מצד שני, לא כל הבנקים ממהרים לשקף את הריבית הזו ללקוחותיהם. נתונים שפרסם בנק ישראל לחודש מרץ מגלים: הריבית הממוצעת לפיקדון לתקופה של 6 עד 12 חודשים עומדת על 4.07%, אבל בין הבנקים עצמם, הפערים משמעותיים.


מבין חמשת הבנקים הגדולים, בנק לאומי מציג את הריבית הגבוהה ביותר עם 4.48%, אחריו בנק מזרחי טפחות עם 4.20%, הבנק הבינלאומי עם 4.04%, דיסקונט עם 4.08%, ואילו בנק הפועלים נמצא בתחתית, כאשר הוא מציע את הריבית הנמוכה ביותר מבין הבנקים הגדולים - 3.75% בלבד.


בקרב הבנקים הקטנים, בנק וואן זירו מוביל את הרשימה עם ריבית ממוצעת של 4.63%, בנק ירושלים אחריו עם ריבית של 4.37%, אך חשוב לזכור שהבנק אינו מציע חשבון עו"ש, ובד"כ לקוחות נוטים להפקיד כסף לפיקדון באותו בנק בו מנוהל חשבונם.





הריבית חציונית משקפת את שיעור הריבית שבו חצי מהלקוחות קיבלו ריבית גבוהה ממנו וחצי נמוכה ממנו, כלומר, היא מתארת את מצב השוק בפועל ולא רק את התנאים הטובים ביותר. בניגוד לריבית הממוצעת, הריבית החציונית מושפעת פחות מקצוות חריגים, ולכן מעניקה תמונה מציאותית יותר של התנאים שבהם רוב החוסכים מפקידים את כספם. לפי הנתונים שפרסם בנק ישראל לחודש מרץ, ניתן לראות פערים בין הבנקים גם במדד זה. 


מבין חמשת הבנקים הגדולים, בנק לאומי מוביל גם במדד הריבית החציונית על פיקדונות לטווח של 6 עד 12 חודשים, עם 4.30% - נתון שמעיד על כך שחלק משמעותי מהלקוחות שלו מצליחים להשיג ריבית גבוהה בפועל. אחריו מדורג מזרחי טפחות עם 4%, דיסקונט עם 3.75%, הבינלאומי עם 3.65%, ובתחתית נמצא בנק הפועלים, שמציג ריבית חציונית של 3.25% בלבד. המשמעות היא שגם אם הבנקים מפרסמים ריביות מרשימות בפיקדונות (הריבית הממוצעת), הרי שהריבית החציונית משקפת את הריבית שבפועל מקבלים רוב הלקוחות, וזו לעיתים רחוקות מגיעה לשיעורי הריבית המקסימליים שפורסמו. הפער בין הריבית החציונית לממוצעת מדגיש את הצורך של לקוחות לבדוק מה הם באמת מקבלים, ולא רק את מה שמוצע בפרסומות.




קיראו עוד ב"שוק ההון"

בקרב הבנקים הקטנים בולט בנק ירושלים עם ריבית חציונית של 4.2%, בפער מהשאר. וואן זירו עם 3.8%, בנק יהב ומרכנתיל עם 3.4%. מבין חמשת הבנקים הגדולים, בנק הפועלים בולט לשלילה, גם במדד הריבית הממוצעת וגם במדד הריבית החציונית. בעוד מתחריו מציעים ריביות שקרובות או אף עולות על ממוצע המערכת, בפועלים מציעים ריבית ממוצעת של 3.75% וריבית חציונית של 3.25% בלבד. הנתונים הנמוכים ביותר בקבוצת הבנקים הגדולים. המשמעות היא שרוב לקוחות הבנק מקבלים ריבית נמוכה מהממוצע, גם כאשר מדובר בפיקדונות לטווח קצר של עד שנה. בעידן של תחרות ורגישות גבוהה לתשואה על החיסכון, קשה להתעלם מהפער הזה, שעשוי להוביל לקוחות לדרוש תנאים טובים יותר או לבחון חלופות.


בחודש מרץ נרשם גידול משמעותי בהפקדות הציבור לפיקדונות בבנקים: סך ההפקדות החודשיות עמד על 25.71 מיליארד שקל, לעומת 22.29 מיליארד שקל בחודש פברואר. מדובר בעלייה של כ-15%, שמשקפת התחזקות בביקוש למסלולי חיסכון סולידיים.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אנונימי 19/04/2025 23:01
    הגב לתגובה זו
    מדברים על זה שבעוש הבנקים לא נותנים ריבית.אבל גם בפקמ נותנים 0.1 בלי בושה
  • 4.
    אנונימי 84 19/04/2025 15:57
    הגב לתגובה זו
    בבינלאומי הריביות שיש באפליקציהאתר הן נמוכות מאוש ממה שכתוב כאן.אולם אם מתמקחים עם הבנק אפשר להגיע ליותר.
  • 3.
    רפול 18/04/2025 18:49
    הגב לתגובה זו
    היום הבנקים מסתירים את האפיק הזה שיכול להניב תשואה גבוהה בהרבה.למה
  • 2.
    קרנות כספיות שקליותיכולות להיות אלטרנטיבה לפקדונות. (ל"ת)
    AUKNI 18/04/2025 16:27
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    גילבוע 18/04/2025 13:47
    הגב לתגובה זו
    כול הכבוד לבנק לאומי תמשיכו להצליח ולהרויח ולתת רווחים לבעלי המניות
  • לימור 20/04/2025 09:16
    הגב לתגובה זו
    לדעתי עתיד מוצלח והכיון חיובי
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

פרופ' צבי אקשטיין, צילום: שלומי יוסףפרופ' צבי אקשטיין, צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אם לא נשלב חרדים וערבים - ישראל לא תצמח"

"הבעיה הכי גדולה של המשק היא שיעור התעסוקה בחברה הערבית והחרדית", אומר פרופ' צבי אקשטיין בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. "אם לא נטפל בזה המשק ייתקע בצמיחה של 2%", והוא מזהיר: "כוח האדם האיכותי עלול לעזוב את הארץ"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צבי אקשטיין

הוועידה הכלכלית השביעית של ביזפורטל מגיעה אחרי שנתיים של מלחמה ארוכה שטלטלה את החברה וגם את הכלכלה הישראלית. זה נגע כמעט בכל שכבה מגיוסי מילואים ששבשו את שוק העבודה ועד ההוצאות הביטחוניות שהצליחו לנפח את התוצר אבל עשו את זה בצורה מלאכותית. אולם הכנסים שבבורסה לניירות ערך היה עמוס מקיר לקיר. מנכ"לים, רגולטורים וכלכלנים, לצד אנשים שהשוק בוער להם ורצו לקבל מכלי ראשון את התשובה לשאלה הגדולה. האם השיאים שראינו בשנה וחצי הזאת מגובים במה שקורה בשטח?

את הועידה פתח פרופ’ צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן הוא אחד מהקולות הרמים שניתחו את הכלכלה הישראלית לאורך המלחמה. אקשטיין לא מדבר איתנו לא על צמיחה, לא על דירוגי האשראי ואפילו לא בשוק העבודה. הוא מתחיל בביטחון. "כשאנחנו מדברים על הכלכלה הישראלית", הוא אומר לקהל, "אנחנו תמיד מתחילים בתרחיש ביטחוני, קודם אנחנו מנתחים את המצב הביטחוני ואז מוסיפים לו את השכבות הכלכליות". בשביל אקשטיין שמכהן כראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן זו נקודת המוצא להבנת כל המספרים שמתחת. "המציאות שלנו פה היא מערכת רב-חזית”, הוא מסביר, “והאסטרטגיה של ישראל השתנתה”.

הוא מספר שהמכון מתייעץ באופן שוטף עם בכירי מערכת הביטחון, בהם גבי אשכנזי וגם יעלון, "אני לא יודע אם ניצחנו או לא ניצחנו אבל ברור שאנחנו לא במדיניות של הכלה. אנחנו פועלים באופן מלא, עם אפשרות לסיבוב נוסף באיראן".

אקשטיין מתאר מציאות ארוכת טווח: בצפון, הוא אומר, “אנחנו בתוך תהליך הסדרה שדורש צבא הרבה יותר גדול ממה שהיינו”. בעזה, הוא מעריך כי מדיניות ישראל תנוע לפי התכנית שהגדיר טראמפ: “אני מניח שה-20 נקודות ייושמו בעשר השנים הקרובות. זה ייקח זמן. נהיה סביב הקו הצהוב לפחות חמש שנים, אם לא יותר”. גם בתרחיש האופטימי, הוא מציין, ישראל “תמשיך לשלוט כדי שהחמאס לא יאיים על העוטף”. “צריך לקחת את זה בחשבון”.


מכאן הוא עובר למאקרו, ומסביר שהמודל שהם בונים במכון נשען כמעט כולו על צד ההיצע של המשק, לא על הביקוש. “תעסוקה כפול פריון, זה כל הסיפור”, הוא אומר, ומדגיש שהפריון הוא הראשון לספוג פגיעה בזמן מלחמה. גיוסי המילואים, שיבושי העבודה, עומס בבית, והמשאבים שמוסטים לניהול החזית, כל אלה פוגעים ביכולת של המשק לייצר. אבל הפגיעה אינה אחידה: היא מושפעת מאוד מהמבנה הענפי של הכלכלה הישראלית.