הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
ידין ענתבי
צילום: בנק הפועלים

הבנקים מרוויחים, הלקוחות פחות: מה הריבית שהבנקים מציעים לכם בפיקדונות?

אביחי טדסה | (6)
נושאים בכתבה בנק הפועלים ריבית

בעידן של ריבית גבוהה וחוסר ודאות בשווקים, יותר ויותר ישראלים פונים לאפיקים סולידיים כמו פיקדונות בנקאיים. החודשים האחרונים ממשיכים לבלבל את החוסכים: מצד אחד, סביבת ריבית גבוהה מאפשרת להרוויח בצורה מכובדת באפיקים סולידיים; מצד שני, לא כל הבנקים ממהרים לשקף את הריבית הזו ללקוחותיהם. נתונים שפרסם בנק ישראל לחודש מרץ מגלים: הריבית הממוצעת לפיקדון לתקופה של 6 עד 12 חודשים עומדת על 4.07%, אבל בין הבנקים עצמם, הפערים משמעותיים.


מבין חמשת הבנקים הגדולים, בנק לאומי מציג את הריבית הגבוהה ביותר עם 4.48%, אחריו בנק מזרחי טפחות עם 4.20%, הבנק הבינלאומי עם 4.04%, דיסקונט עם 4.08%, ואילו בנק הפועלים נמצא בתחתית, כאשר הוא מציע את הריבית הנמוכה ביותר מבין הבנקים הגדולים - 3.75% בלבד.


בקרב הבנקים הקטנים, בנק וואן זירו מוביל את הרשימה עם ריבית ממוצעת של 4.63%, בנק ירושלים אחריו עם ריבית של 4.37%, אך חשוב לזכור שהבנק אינו מציע חשבון עו"ש, ובד"כ לקוחות נוטים להפקיד כסף לפיקדון באותו בנק בו מנוהל חשבונם.





הריבית חציונית משקפת את שיעור הריבית שבו חצי מהלקוחות קיבלו ריבית גבוהה ממנו וחצי נמוכה ממנו, כלומר, היא מתארת את מצב השוק בפועל ולא רק את התנאים הטובים ביותר. בניגוד לריבית הממוצעת, הריבית החציונית מושפעת פחות מקצוות חריגים, ולכן מעניקה תמונה מציאותית יותר של התנאים שבהם רוב החוסכים מפקידים את כספם. לפי הנתונים שפרסם בנק ישראל לחודש מרץ, ניתן לראות פערים בין הבנקים גם במדד זה. 


מבין חמשת הבנקים הגדולים, בנק לאומי מוביל גם במדד הריבית החציונית על פיקדונות לטווח של 6 עד 12 חודשים, עם 4.30% - נתון שמעיד על כך שחלק משמעותי מהלקוחות שלו מצליחים להשיג ריבית גבוהה בפועל. אחריו מדורג מזרחי טפחות עם 4%, דיסקונט עם 3.75%, הבינלאומי עם 3.65%, ובתחתית נמצא בנק הפועלים, שמציג ריבית חציונית של 3.25% בלבד. המשמעות היא שגם אם הבנקים מפרסמים ריביות מרשימות בפיקדונות (הריבית הממוצעת), הרי שהריבית החציונית משקפת את הריבית שבפועל מקבלים רוב הלקוחות, וזו לעיתים רחוקות מגיעה לשיעורי הריבית המקסימליים שפורסמו. הפער בין הריבית החציונית לממוצעת מדגיש את הצורך של לקוחות לבדוק מה הם באמת מקבלים, ולא רק את מה שמוצע בפרסומות.




קיראו עוד ב"שוק ההון"

בקרב הבנקים הקטנים בולט בנק ירושלים עם ריבית חציונית של 4.2%, בפער מהשאר. וואן זירו עם 3.8%, בנק יהב ומרכנתיל עם 3.4%. מבין חמשת הבנקים הגדולים, בנק הפועלים בולט לשלילה, גם במדד הריבית הממוצעת וגם במדד הריבית החציונית. בעוד מתחריו מציעים ריביות שקרובות או אף עולות על ממוצע המערכת, בפועלים מציעים ריבית ממוצעת של 3.75% וריבית חציונית של 3.25% בלבד. הנתונים הנמוכים ביותר בקבוצת הבנקים הגדולים. המשמעות היא שרוב לקוחות הבנק מקבלים ריבית נמוכה מהממוצע, גם כאשר מדובר בפיקדונות לטווח קצר של עד שנה. בעידן של תחרות ורגישות גבוהה לתשואה על החיסכון, קשה להתעלם מהפער הזה, שעשוי להוביל לקוחות לדרוש תנאים טובים יותר או לבחון חלופות.


בחודש מרץ נרשם גידול משמעותי בהפקדות הציבור לפיקדונות בבנקים: סך ההפקדות החודשיות עמד על 25.71 מיליארד שקל, לעומת 22.29 מיליארד שקל בחודש פברואר. מדובר בעלייה של כ-15%, שמשקפת התחזקות בביקוש למסלולי חיסכון סולידיים.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אנונימי 19/04/2025 23:01
    הגב לתגובה זו
    מדברים על זה שבעוש הבנקים לא נותנים ריבית.אבל גם בפקמ נותנים 0.1 בלי בושה
  • 4.
    אנונימי 84 19/04/2025 15:57
    הגב לתגובה זו
    בבינלאומי הריביות שיש באפליקציהאתר הן נמוכות מאוש ממה שכתוב כאן.אולם אם מתמקחים עם הבנק אפשר להגיע ליותר.
  • 3.
    רפול 18/04/2025 18:49
    הגב לתגובה זו
    היום הבנקים מסתירים את האפיק הזה שיכול להניב תשואה גבוהה בהרבה.למה
  • 2.
    קרנות כספיות שקליותיכולות להיות אלטרנטיבה לפקדונות. (ל"ת)
    AUKNI 18/04/2025 16:27
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    גילבוע 18/04/2025 13:47
    הגב לתגובה זו
    כול הכבוד לבנק לאומי תמשיכו להצליח ולהרויח ולתת רווחים לבעלי המניות
  • לימור 20/04/2025 09:16
    הגב לתגובה זו
    לדעתי עתיד מוצלח והכיון חיובי
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

להמשך הכתבה לחץ כאן
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה שער הדולר מדד הבנקים מדד ת"א 35

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?


להמשך הכתבה לחץ כאן