הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
ידין ענתבי
צילום: בנק הפועלים

הבנקים מרוויחים, הלקוחות פחות: מה הריבית שהבנקים מציעים לכם בפיקדונות?

אביחי טדסה | (6)
נושאים בכתבה בנק הפועלים ריבית

בעידן של ריבית גבוהה וחוסר ודאות בשווקים, יותר ויותר ישראלים פונים לאפיקים סולידיים כמו פיקדונות בנקאיים. החודשים האחרונים ממשיכים לבלבל את החוסכים: מצד אחד, סביבת ריבית גבוהה מאפשרת להרוויח בצורה מכובדת באפיקים סולידיים; מצד שני, לא כל הבנקים ממהרים לשקף את הריבית הזו ללקוחותיהם. נתונים שפרסם בנק ישראל לחודש מרץ מגלים: הריבית הממוצעת לפיקדון לתקופה של 6 עד 12 חודשים עומדת על 4.07%, אבל בין הבנקים עצמם, הפערים משמעותיים.


מבין חמשת הבנקים הגדולים, בנק לאומי מציג את הריבית הגבוהה ביותר עם 4.48%, אחריו בנק מזרחי טפחות עם 4.20%, הבנק הבינלאומי עם 4.04%, דיסקונט עם 4.08%, ואילו בנק הפועלים נמצא בתחתית, כאשר הוא מציע את הריבית הנמוכה ביותר מבין הבנקים הגדולים - 3.75% בלבד.


בקרב הבנקים הקטנים, בנק וואן זירו מוביל את הרשימה עם ריבית ממוצעת של 4.63%, בנק ירושלים אחריו עם ריבית של 4.37%, אך חשוב לזכור שהבנק אינו מציע חשבון עו"ש, ובד"כ לקוחות נוטים להפקיד כסף לפיקדון באותו בנק בו מנוהל חשבונם.





הריבית חציונית משקפת את שיעור הריבית שבו חצי מהלקוחות קיבלו ריבית גבוהה ממנו וחצי נמוכה ממנו, כלומר, היא מתארת את מצב השוק בפועל ולא רק את התנאים הטובים ביותר. בניגוד לריבית הממוצעת, הריבית החציונית מושפעת פחות מקצוות חריגים, ולכן מעניקה תמונה מציאותית יותר של התנאים שבהם רוב החוסכים מפקידים את כספם. לפי הנתונים שפרסם בנק ישראל לחודש מרץ, ניתן לראות פערים בין הבנקים גם במדד זה. 


מבין חמשת הבנקים הגדולים, בנק לאומי מוביל גם במדד הריבית החציונית על פיקדונות לטווח של 6 עד 12 חודשים, עם 4.30% - נתון שמעיד על כך שחלק משמעותי מהלקוחות שלו מצליחים להשיג ריבית גבוהה בפועל. אחריו מדורג מזרחי טפחות עם 4%, דיסקונט עם 3.75%, הבינלאומי עם 3.65%, ובתחתית נמצא בנק הפועלים, שמציג ריבית חציונית של 3.25% בלבד. המשמעות היא שגם אם הבנקים מפרסמים ריביות מרשימות בפיקדונות (הריבית הממוצעת), הרי שהריבית החציונית משקפת את הריבית שבפועל מקבלים רוב הלקוחות, וזו לעיתים רחוקות מגיעה לשיעורי הריבית המקסימליים שפורסמו. הפער בין הריבית החציונית לממוצעת מדגיש את הצורך של לקוחות לבדוק מה הם באמת מקבלים, ולא רק את מה שמוצע בפרסומות.




קיראו עוד ב"שוק ההון"

בקרב הבנקים הקטנים בולט בנק ירושלים עם ריבית חציונית של 4.2%, בפער מהשאר. וואן זירו עם 3.8%, בנק יהב ומרכנתיל עם 3.4%. מבין חמשת הבנקים הגדולים, בנק הפועלים בולט לשלילה, גם במדד הריבית הממוצעת וגם במדד הריבית החציונית. בעוד מתחריו מציעים ריביות שקרובות או אף עולות על ממוצע המערכת, בפועלים מציעים ריבית ממוצעת של 3.75% וריבית חציונית של 3.25% בלבד. הנתונים הנמוכים ביותר בקבוצת הבנקים הגדולים. המשמעות היא שרוב לקוחות הבנק מקבלים ריבית נמוכה מהממוצע, גם כאשר מדובר בפיקדונות לטווח קצר של עד שנה. בעידן של תחרות ורגישות גבוהה לתשואה על החיסכון, קשה להתעלם מהפער הזה, שעשוי להוביל לקוחות לדרוש תנאים טובים יותר או לבחון חלופות.


בחודש מרץ נרשם גידול משמעותי בהפקדות הציבור לפיקדונות בבנקים: סך ההפקדות החודשיות עמד על 25.71 מיליארד שקל, לעומת 22.29 מיליארד שקל בחודש פברואר. מדובר בעלייה של כ-15%, שמשקפת התחזקות בביקוש למסלולי חיסכון סולידיים.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אנונימי 19/04/2025 23:01
    הגב לתגובה זו
    מדברים על זה שבעוש הבנקים לא נותנים ריבית.אבל גם בפקמ נותנים 0.1 בלי בושה
  • 4.
    אנונימי 84 19/04/2025 15:57
    הגב לתגובה זו
    בבינלאומי הריביות שיש באפליקציהאתר הן נמוכות מאוש ממה שכתוב כאן.אולם אם מתמקחים עם הבנק אפשר להגיע ליותר.
  • 3.
    רפול 18/04/2025 18:49
    הגב לתגובה זו
    היום הבנקים מסתירים את האפיק הזה שיכול להניב תשואה גבוהה בהרבה.למה
  • 2.
    קרנות כספיות שקליותיכולות להיות אלטרנטיבה לפקדונות. (ל"ת)
    AUKNI 18/04/2025 16:27
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    גילבוע 18/04/2025 13:47
    הגב לתגובה זו
    כול הכבוד לבנק לאומי תמשיכו להצליח ולהרויח ולתת רווחים לבעלי המניות
  • לימור 20/04/2025 09:16
    הגב לתגובה זו
    לדעתי עתיד מוצלח והכיון חיובי
האחים ינאי, צילום: שמוליק ינאיהאחים ינאי, צילום: שמוליק ינאי
ראיון מיוחד

מנכ״ל בלייד ריינג׳ר: ״השם עופר ינאי פותח דלתות״

שמוליק ינאי, בעל השליטה והמנכ״ל הטרי בבלייד ריינג׳ר, מדבר על העסקה הלוהטת: ״תחשוב על בלייד ריינג׳ר כמו נקסט ויז׳ן - אותו רעיון, אותה לוגיקה טכנולוגית״; על השווי שמגלם מזכר ההבנות עם VisionWave ״הם רואים את הפוטנציאל״, ומודה גם כי ״השם עופר ינאי פותח דלתות״

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בלייד ריינג'ר שמוליק ינאי

בלייד ריינג’ר בלייד ריינג'ר 3.64%   לוהטת היום, היא מזנקת בעשרות אחוזים, זה מגיע אחרי שדיווחה על מזכר הבנות למכירת מלוא פעילות סולאר דרון החברה הבת שלה שבאמצעותה פיתחה טכנולוגיית רחפנים לניקוי פאנלים סולאריים - לידי VisionWave האמריקאית, חברה קטנה יחסית בשווי של כ-190 מיליון דולר שמציגה עצמה כחברת AI ביטחונית. העסקה, אם תצא לפועל, תתבצע לפי שווי של כ-23 מיליון דולר במניות VisionWave שזה סכום גבוה בהרבה משווי השוק של בלייד ריינג’ר כולה, שעמד על כ-15 מיליון שקל לפני פתיחת המסחר והזינוק היום.

יש הרבה סימני שאלה סביב העסקה הזאת. מי עשה את ה"שידוך" בין החברות? מה ראתה VisionWave - חברה ביטחונית קטנה (והפסדית) במוצר של בלייד ריינג’ר, עד כדי כך שהיא מוכנה לשלם עליו פרמיה כל כך גבוהה? וגם אם הם כל כך מאמינים במוצר אז למה זה קורה במניות ולא במזומן? האם זה באמת מהלך אסטרטגי אמיתי שמבוסס על פוטנציאל טכנולוגי, או בעסקת נייר כדי ״לנפח את החלום״? ובכלל האם מזכר ההבנות יבשיל להסכם מחייב?

וגם - לאן זה לוקח את בלייד ריינג’ר. חברה שאם מסתכלים על המחצית ששורפת כ-300-400 אלף שקל ברבעון, עם תזרים שלילי ואזהרת "עסק חי" - ומה הם יעשו עם המניות - יממשו מיד? 

אם ננסה למסגר את זה השוק מנסה להבין האם מדובר בפריצת דרך אמיתית או בתרגיל מתוחכם. אז ישבנו לשיחה עם שמוליק ינאי שהוא גם בעל השליטה וגם המנכ"ל הטרי של בלייד ריינג’ר הוא סיפר על איך נולדה העסקה, על האכזבה מהשוק הישראלי, חשף שהם בדרך לרישום כפול בנאסד״ק וגם התאפק מאוד לא לגלות שתיכף תצא הודעת יח״צ מהחברה VisionWave על התפתחות משמעותית וגם - איך השם ״עופר ינאי״  - ״פותח לי דלתות״

שמוליק, אנחנו רואים את בלייד ריינג’ר מזנקת היום בוא תעשה לנו סדר - מה בדיוק קרה וקורה ביניכם לבין VisionWave?

להמשך הכתבה לחץ כאן
בצלאל מכליס
צילום: ליאת מנדל

כשהמדינה מעכבת תשלומים לאלביט - האם זה ישפיע על המניה?

עימות תקציבי בין האוצר למשרד הביטחון עלול להביא להקפאת תשלומים לתעשיות הביטחוניות - זה לא חדש, החברות הביטחוניות רגילות לעיכובים בתשלומים; האם עיכובים כעת ישדרו למשקיעים סכנה אחרת, ועל ההבדל בין תזרים לרווח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אלביט מערכות תקציב הביטחון בצלאל מכליס

משרד האוצר החליט להפסיק את החגיגה התקציבית של משרד הביטחון. נגמרה המלחמה האינטנסיבית ונגמרו הימים שהביטחון קיבל כמעט כל מה שרצה. תוספת תקציב לביטחון היא פחות תקציב לחינוך, בריאות, רווחה ועוד. אז באוצר החליטו שלא  להיכנע ללחץ וגם לא להאשמות בסגנון - "אם לא תאשרו לנו, יש סכנה גדולה לחיילים, למדניה.....".  במשרד האוצר טוענים ובצדק שמשרד הביטחון והצבא צריכים להתייעל - יש שם בורות שומן ענקיים, אז לפני שבאים לגב' כהן מחדרה ומקצצים לה את הקצבה שהצבא יתייעל. הרחבה: מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון;  וגם - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים.


העימות בין האוצר למשרד הביטחון יגיע לחברות הביטחוניות. החשב הכללי באוצר, יהלי רוטנברג לא יאשר תשלומים מעבר לתקציב שנקבע. זה יוביל לעצירת תשלומים של משרד הביטחון לספקים. החברות הביטחוניות כשבראשן אלביט מערכות, רפאל והתעשייה האווירית, ירגישו את העיכובים בתשלומים עד שתושג הסכמה כוללת על מסגרת התקציב לשנת 2026. זה לא חדש, הן סבלו בעבר וגם לפני כשנה מעיכובים בתשלומים. אבל ייתכן שהפעם זה שונה כי זה יוביל את מערכת הביטחון לבדוק כל שקל שיוצא מהקופה. 

אלביט מערכות היא היחידה מבין השלוש שמניותיה נסחרות בבורסה המקומית (ובוול סטריט). אלביט תצטרך להסביר לאנליסטים ומשקיעים את הגידול ביתרת הלקוחות (חוב לקוחות שלא שולם). האנליסטים אולי ירימו גבה, אבל הם כבר שמעו את ההסבר הזה בעבר. 

דחייה בפועל של תשלומים זה לא אישו גדול באלביט כי אין לה בעיות תזרים. גם אם המדינה תעכב תשלומים זה בסוף יגיע. השאלה החשובה היא מה המשמעות של העימות בין האוצר למשרד הביטחון על הצטיידות המשך ועל המחירים בהמשך

כלומר, האנליסטים יתחילו לתרגם את המאבק בין האוצר למשרד הביטחון רק כאשר הם יחששו מהשפעה על ביצועי ההמשך של אלביט. עם משרד הביטחון ינהל מו"מ קשוח יותר, אם הוא יפחית הצטיידות, אז תהיה לזה השלכה על הרווח והרווחיות ואז זה יכול לפגוע במניה. כלומר, כל עוד העניין תזרימי זה לא יפגע במניה, אך אם יהיה חשש לפגיעה עתידית ברווח הצפוי - זה ישפיע על המניה. 

להמשך הכתבה לחץ כאן