הבנקים מרוויחים, הלקוחות פחות: מה הריבית שהבנקים מציעים לכם בפיקדונות?
בעידן של ריבית גבוהה וחוסר ודאות בשווקים, יותר ויותר ישראלים פונים לאפיקים סולידיים כמו פיקדונות בנקאיים. החודשים האחרונים ממשיכים לבלבל את החוסכים: מצד אחד, סביבת ריבית גבוהה מאפשרת להרוויח בצורה מכובדת באפיקים סולידיים; מצד שני, לא כל הבנקים ממהרים
לשקף את הריבית הזו ללקוחותיהם. נתונים שפרסם בנק ישראל לחודש מרץ מגלים: הריבית הממוצעת לפיקדון לתקופה של 6 עד 12 חודשים עומדת על 4.07%, אבל בין הבנקים עצמם, הפערים משמעותיים.
מבין חמשת הבנקים הגדולים, בנק לאומי מציג את הריבית הגבוהה
ביותר עם 4.48%, אחריו בנק מזרחי טפחות עם 4.20%, הבנק הבינלאומי עם 4.04%, דיסקונט עם 4.08%, ואילו בנק הפועלים נמצא בתחתית, כאשר הוא מציע את הריבית הנמוכה ביותר מבין הבנקים הגדולים - 3.75% בלבד.
בקרב הבנקים הקטנים, בנק וואן זירו מוביל
את הרשימה עם ריבית ממוצעת של 4.63%, בנק ירושלים אחריו עם ריבית של 4.37%, אך חשוב לזכור שהבנק אינו מציע חשבון עו"ש, ובד"כ לקוחות נוטים להפקיד כסף לפיקדון באותו בנק בו מנוהל חשבונם.
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- בנק הפועלים מחזיר את "מניה במתנה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הריבית חציונית משקפת את שיעור הריבית שבו חצי מהלקוחות קיבלו ריבית גבוהה ממנו וחצי נמוכה ממנו, כלומר, היא מתארת את מצב השוק בפועל ולא רק את התנאים הטובים ביותר. בניגוד לריבית הממוצעת, הריבית החציונית מושפעת
פחות מקצוות חריגים, ולכן מעניקה תמונה מציאותית יותר של התנאים שבהם רוב החוסכים מפקידים את כספם. לפי הנתונים שפרסם בנק ישראל לחודש מרץ, ניתן לראות פערים בין הבנקים גם במדד זה.
מבין חמשת הבנקים הגדולים, בנק לאומי מוביל גם במדד הריבית
החציונית על פיקדונות לטווח של 6 עד 12 חודשים, עם 4.30% - נתון שמעיד על כך שחלק משמעותי מהלקוחות שלו מצליחים להשיג ריבית גבוהה בפועל. אחריו מדורג מזרחי טפחות עם 4%, דיסקונט עם 3.75%, הבינלאומי עם 3.65%, ובתחתית נמצא בנק הפועלים, שמציג ריבית חציונית של 3.25%
בלבד. המשמעות היא שגם אם הבנקים מפרסמים ריביות מרשימות בפיקדונות (הריבית הממוצעת), הרי שהריבית החציונית משקפת את הריבית שבפועל מקבלים רוב הלקוחות, וזו לעיתים רחוקות מגיעה לשיעורי הריבית המקסימליים שפורסמו. הפער בין הריבית החציונית לממוצעת מדגיש את הצורך של
לקוחות לבדוק מה הם באמת מקבלים, ולא רק את מה שמוצע בפרסומות.
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
בקרב הבנקים הקטנים בולט בנק ירושלים עם ריבית חציונית של 4.2%, בפער מהשאר. וואן זירו עם 3.8%, בנק יהב ומרכנתיל עם 3.4%. מבין חמשת הבנקים הגדולים, בנק הפועלים בולט לשלילה, גם במדד הריבית הממוצעת וגם במדד הריבית החציונית. בעוד מתחריו
מציעים ריביות שקרובות או אף עולות על ממוצע המערכת, בפועלים מציעים ריבית ממוצעת של 3.75% וריבית חציונית של 3.25% בלבד. הנתונים הנמוכים ביותר בקבוצת הבנקים הגדולים. המשמעות היא שרוב לקוחות הבנק מקבלים ריבית נמוכה מהממוצע, גם כאשר מדובר בפיקדונות לטווח קצר של
עד שנה. בעידן של תחרות ורגישות גבוהה לתשואה על החיסכון, קשה להתעלם מהפער הזה, שעשוי להוביל לקוחות לדרוש תנאים טובים יותר או לבחון חלופות.
בחודש מרץ נרשם גידול משמעותי בהפקדות הציבור לפיקדונות בבנקים: סך ההפקדות החודשיות עמד על 25.71 מיליארד שקל, לעומת 22.29 מיליארד שקל בחודש פברואר. מדובר בעלייה של כ-15%, שמשקפת התחזקות בביקוש למסלולי חיסכון סולידיים.
- 5.אנונימי 19/04/2025 23:01הגב לתגובה זומדברים על זה שבעוש הבנקים לא נותנים ריבית.אבל גם בפקמ נותנים 0.1 בלי בושה
- 4.אנונימי 84 19/04/2025 15:57הגב לתגובה זובבינלאומי הריביות שיש באפליקציהאתר הן נמוכות מאוש ממה שכתוב כאן.אולם אם מתמקחים עם הבנק אפשר להגיע ליותר.
- 3.רפול 18/04/2025 18:49הגב לתגובה זוהיום הבנקים מסתירים את האפיק הזה שיכול להניב תשואה גבוהה בהרבה.למה
- 2.קרנות כספיות שקליותיכולות להיות אלטרנטיבה לפקדונות. (ל"ת)AUKNI 18/04/2025 16:27הגב לתגובה זו
- 1.גילבוע 18/04/2025 13:47הגב לתגובה זוכול הכבוד לבנק לאומי תמשיכו להצליח ולהרויח ולתת רווחים לבעלי המניות
- לימור 20/04/2025 09:16הגב לתגובה זולדעתי עתיד מוצלח והכיון חיובי
הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
