הרמטכ"ל שהתפטר בגלל קיצוץ חריף בתקציב הביטחון

7 בדצמבר 1987 - פסגת רייגן-גורבצ'וב: הסכם גרעין היסטורי עם השפעה עולמית

ב-7 בדצמבר 1987 החלה בוושינגטון פסגה בין נשיא ארה"ב רונלד רייגן לבין מזכ"ל ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב, שנמשכה שלושה ימים והובילה לחתימת הסכם INF לפירוק הנשק הגרעיני לטווח בינוני. ההסכם, שנחתם רשמית ב-8 בדצמבר, כלל התחייבות של שני הצדדים להשמיד את כל מערכות הטילים הגרעיניים לטווח של 500 עד 5,500 ק"מ. מדובר בהסכם ראשון מסוגו שהורה על ביטול קטגוריה שלמה של נשק, עם השמדה של יותר מ-2,700 טילים: 846 אמריקאיים ו-1,846 סובייטיים.

ההסכם לווה בתיאום טכני מורכב שכלל פיקוח הדדי באתרי השמדה, פריסת צוותי בקרה והסכמה על לוחות זמנים להשמדה הדרגתית של המערכות. בוושינגטון ובמוסקבה הופעלו מנגנוני פיקוח ייעודיים, והחלה השקעה של מאות מיליוני דולרים בהקמת מערכי ניטור ודו"חות תקופתיים. במהלך הפסגה הוכרז גם על פתיחת משא ומתן להסכמים נוספים בתחום הפחתת החימוש הגרעיני האסטרטגי.

ביום הפתיחה של הפסגה נרשמו עליות חדות במדדי המניות, עם זינוק של 3.2% במדד דאו ג'ונס. תשואות האג"ח הממשלתיות לטווח בינוני ירדו, ושוק המט"ח רשם התחזקות של הדולר מול הין והפרנק הצרפתי. בשוק הסחורות נרשמה ירידה של 4.5% במחיר חבית ברנט, ומניות סקטור הביטחוני ריכזו מחזורי מסחר גבוהים עם ירידות של עד 2.8%.

במקביל, משרד ההגנה האמריקאי הודיע על הקפאת תוכניות לפיתוח טילים חדשים לטווח בינוני. התקציב לשנת 1988 כלל הפחתה של כ-3 מיליארד דולר מהוצאות חימוש אסטרטגי, והופנו תקציבים נוספים לתחומי תשתיות, תחבורה והשקעות אזרחיות.

• הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
• כשהמדינה מעכבת תשלומים לאלביט - האם זה ישפיע על המניה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

7 בדצמבר 1952 - הרמטכ"ל יגאל ידין מתפטר בעקבות קיצוץ חריף בתקציב הביטחון

ב-7 בדצמבר 1952 הודיע הרמטכ"ל השני של צה"ל, יגאל ידין, על סיום כהונתו והתפטרותו. ההודעה נמסרה רשמית לראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון, והגיעה על רקע מחלוקת קשה סביב החלטת הממשלה לקצץ בתקציב הביטחון לשנת 1953. מדובר היה בקיצוץ של כ-21 מיליון לירות, שהפחית את התקציב השנתי מ-118 מיליון ל-97 מיליון לירות ישראליות.

הוויכוח בין ידין לבן-גוריון החל כבר חודשים קודם לכן, כאשר משרד הביטחון דרש לשמר את רמת התקצוב של צה"ל, לנוכח התגברות המתיחות בגבולות והצורך בשיקום תשתיות צבאיות. בן-גוריון, מצידו, טען כי המשק אינו יכול לשאת תקציב ביטחוני כה גבוה, במיוחד על רקע קליטת גלי העלייה הגדולים והלחצים האינפלציוניים הגוברים.

בדיונים פנימיים במטכ"ל נטען כי צה"ל אינו ערוך להתמודד עם האיומים הקיימים, וכי הקיצוץ יוביל לדחיית תוכניות התעצמות ולצמצום בכוח האדם המבצעי. בין היתר נבחן עיכוב של פרויקטים בתחום הלוגיסטיקה, המודיעין ויחידות ההדרכה.

• המס שבוטל בעקבות מחאה מסיבית וחברת התעופה שקרסה וסגרה את שעריה
• היום לפני...ההתבטאות של יו"ר הבנק המרכזי מפילה את השווקים ומה קרה היום לפני 36 שנה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

במכתב ההתפטרות שהעביר ידין לבן-גוריון כתב:

"לא אוכל לשאת באחריות העליונה להכנות הביטחוניות של המדינה כאשר נקבעים לה גבולות תקציביים שאין ביניהם לבין צורכי הצבא המינימליים ולא כלום... משוכנע אני כי תפקידי הסתיים משהתברר לי שאין אפשרות לקיים את כושר הפעולה של צה"ל לפי שיקולים צבאיים מקצועיים."

ההתפטרות התקבלה בצמרת השלטון ובציבור כהתפתחות דרמטית, והובילה למינויו של משה דיין לרמטכ"ל החדש. במהלך הימים שלאחר מכן דנה הכנסת בשאלות התקציביות שעלו, והוקמה ועדה לבחינת ההשלכות של הקיצוץ על תפקוד הצבא. ההודעה עצמה פורסמה בעיתונות והציתה דיון ציבורי נרחב בשאלת יחסי צה"ל והדרג המדיני, במיוחד בכל הנוגע לשיקול דעת מקצועי מול אילוצים כלכליים.

7 בדצמבר 1944 - נחתם ההסכם להקמת ארגון ICAO שהוליד את שוק התעופה הגלובלי

ב-7 בדצמבר 1944, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, התכנסו 52 נציגי מדינות בשיקגו וחתמו על אמנה בינלאומית שיצרה את המסגרת להקמת ICAO - ארגון התעופה האזרחית הבינלאומי. האמנה, שנודעה בשם "אמנת שיקגו", כללה עקרונות מוסכמים לניהול תעופה בינלאומית: הכרה בריבונות אווירית של מדינות, תיאום נתיבי טיסה, תקני בטיחות אחידים, מנגנוני פיקוח ובקרה הדדיים, וכן הנחיות לרישוי טייסים ומטוסים.

הקמת ICAO הובילה למעבר מפעילות תעופתית שמרוכזת במערכות צבאיות, לפיתוח מואץ של תשתיות תעופה אזרחית. בשנת 1945 נרשמו כ-20 מיליון נוסעים ברחבי העולם. עד שנת 1955, מספר הנוסעים השנתי בטיסות מסחריות חצה את רף 60 מיליון. מדינות כמו ארה"ב, בריטניה וצרפת הובילו השקעות מסיביות בשדות תעופה, בצי מטוסים מודרני ובטכנולוגיות ניווט אוויריות.

ICAO הקימה גוף רגולטורי שפרסם מאות מסמכי תקינה והנחיות טכניות לתפעול שדות תעופה, נהלים למניעת התנגשויות, תיאום בין מגדלי פיקוח, ניהול מזג אוויר ותדרים תקשורתיים. חברות תעופה רבות החלו להתאים עצמן לסטנדרטים הבינלאומיים ולהסכמי שיתוף פעולה בין-מדינתי.

במקביל, נקבעו מנגנוני שיפוט מוסכמים למקרי תקלות, תאונות וניהול אחריות תאגידית בין מדינות. תוך שנים ספורות, הארגון הפך לגוף מוביל בתחום התקינה האווירית ולבעל השפעה רחבה על מבנה שוק התעופה העולמי, שאומדן ההכנסות השנתיות שלו בסוף שנות ה-40 עמד על כ-5 מיליארד דולר.