סוף הסבב מול איראן - אבל לא סוף החשבון: 60 מיליארד שקל ועוד היד נטויה

הפסקת האש שמה סוף לכ-40 ימי לחימה אינטנסיביים, אך מותירה מאחוריה תג מחיר כבד במיוחד למשק הישראלי: כ-60 מיליארד שקל בעלויות ישירות בלבד, לפי הערכות במערכת הביטחון ובשוק. מדובר בעלות הכוללת הפעלה של חיל האוויר, שימוש מוגבר בתחמושת מדויקת וטילי יירוט יקרים, לצד הוצאות לוגיסטיות ותפעוליות רחבות. הנתונים מצביעים על כך שיום לחימה ממוצע עלה כ-1 מיליארד שקל, כאשר בימים הראשונים - עם קצב תקיפות גבוה במיוחד - העלות אף טיפסה ל-3-2 מיליארד שקל ליום. לכך צריך להוסיף את העובדה שהלחימה בצפון מול חיזבאללה טרם הסתיימה. הצבא מתגבר את האזור בכוחות - אוגדה חמישית נכנסה לפעילות בדרום לבנון וחיל האוויר עבר לתגבר את התקיפות בלבנון. כעת כבר ברור: מערכת הביטחון תדרוש תוספת תקציבית משמעותית של כ-34 מיליארד שקל עד סוף השנה, מעבר לתקציב הביטחון הנוכחי שעומד על כ-143 מיליארד שקל - לאחר שכבר הוגדל לאחרונה בכ-30 מיליארד. להרחבה תקציב 2026 אושר: 32 מיליארד נוספים לביטחון והפתעה מהקואליציה: 790 מיליון לישיבות

העלות האמיתית: לא רק טילים ודלק

עיקר ההוצאה נובע מהפעלת מערכי הלחימה המתקדמים. מאות שעות טיסה של מטוסי קרב, שכל אחת מהן עולה עשרות אלפי דולרים ואף יותר, לצד שימוש מסיבי בחימושים מדויקים – כל אלה מצטברים במהירות לסכומים עצומים. מערכות ההגנה האווירית, ובראשן כיפת ברזל ו־חץ, הופעלו בהיקפים גבוהים במיוחד. כל יירוט בודד עשוי לעלות מאות אלפי שקלים ואף יותר, תלוי בסוג האיום - והמשמעות היא שחיקה מהירה של מלאים והצורך בהזמנות חירום מהתעשיות הביטחוניות ומהשוק הבינלאומי. להרחבה כיפת ברזל כלכלית: למה אסור לנו לחכות לטיל הראשון

הפגיעה הכלכלית: עשרות מיליארדים נוספים

מעבר לעלות הישירה, הפגיעה במשק רחבה בהרבה. ימי לחימה ממושכים הובילו להשבתת פעילות בענפים שלמים - מתעשייה ועד מסחר ושירותים. עובדים נעדרו, מפעלים האטו או עצרו פעילות, וענפי התעופה והתיירות נפגעו משמעותית. הערכות בשוק מדברות על אובדן תוצר של עשרות מיליארדי שקלים נוספים, כולל פיצויים לעסקים ולאזרחים, תיקון תשתיות ונזק עקיף לפעילות הכלכלית. מדובר בפגיעה שמורגשת גם בשוק ההון, עם תנודתיות גבוהה, עלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות והתרחבות פרמיית הסיכון של ישראל. אולם העלויות הגבוהות של המלחמה מחזירות את שאלת תקציב הביטחון שוב למרכז הבמה. כבר כעת ברור כי התקציב נפרץ בפועל, וכי המדינה תידרש לעדכן אותו כלפי מעלה. התוספת המבוקשת - כ-34 מיליארד שקל - מיועדת בעיקר להשלמת מלאים, תחזוקה, רכש חירום והמשך מימון גיוסי מילואים בהיקפים רחבים. 

בנוסף, במערכת הביטחון מצביעים על בעיה מבנית מתמשכת: מחסור בכוח אדם קבוע, שמוביל להסתמכות גוברת על מילואים - מה שמייקר כל סבב לחימה. איראן משנה את כללי המשחק מבחינה אסטרטגית, העימות האחרון מדגיש שינוי עומק: איראן הוכיחה יכולת לפגוע בעורף הישראלי באמצעות טילים בליסטיים ארוכי טווח, מה שמרחיב את היקף האיום ומייקר כל תגובה עתידית. הפסקת האש עצמה הושגה בתיווך אמריקאי, מה שממחיש את התלות הגוברת ב־ארצות הברית - לא רק בהיבט הביטחוני, אלא גם בתזמון ובהיקף הפעולות. במערכת הביטחון מעריכים כי כל הסדרה עתידית בין וושינגטון לטהרן עלולה להוביל ללחצים על ישראל לריסון או תיאום, מה שיגביל את חופש הפעולה.

• מראשון - חזרה מדורגת ללימודים: מתווה הקפסולות אושר; החופש הגדול לא יקוצר
• Etihad משיקה שותפות עם Air Cambodia: התעופה במפרץ בצמיחה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בדרך למודל של "חיכוך מתמשך"?

אחת הדאגות המרכזיות היא מעבר למודל של עימותים תכופים בדומה למה שהתרחש מול עזה בעבר, אך בהיקף רחב בהרבה. תרחיש כזה, שבו סבבים חוזרים מול איראן או שלוחותיה מתרחשים בתדירות גבוהה, עלול לעלות למשק עשרות מיליארדים בכל פעם. שוק ההון כבר מגיב בתנודות, עם ירידה באג"ח ממשלתיות ועלייה בתשואות. הגירעון יגדל, החוב הציבורי יעלה, ודירוג האשראי עלול להיפגע אם הסיכון יתבסס. המשמעות הכלכלית ברורה: פגיעה מתמשכת בהשקעות, עלייה בעלויות הביטוח, ירידה בפעילות תיירותית והכבדה על שוק העבודה. תעשיות יצטרכו להסתגל לסביבה של אי-ודאות מתמשכת, והמדינה תידרש להקצות יותר משאבים לביטחון - על חשבון תחומים אזרחיים.

העימות האחרון ממחיש עד כמה הקשר בין ביטחון לכלכלה הפך הדוק מתמיד. העלות הישירה של כ-60 מיליארד שקל - היא רק חלק מהסיפור. הפגיעה העקיפה, העלייה בגירעון והסיכון לעימותים חוזרים מציבים אתגר כלכלי ארוך טווח. האתגר המרכזי כעת הוא לא רק לשקם מלאים ולסגור פערים תקציביים, אלא לבנות מודל כלכלי-ביטחוני שיוכל להתמודד עם מציאות של סיכונים מתמשכים מבלי לפגוע בצמיחה.