ביהמ"ש: מנהל עסקיה של קורין אלאל גנב ממנה מאות אלפי שקלים

"במסגרת תביעה דנן נפרסה בפני בית המשפט מסכת עובדתית עגומה, כמעט לא אנושית, בה נתבע 1, איתן בראון, עטה מסכה מזויפת של חבר אמת וכמעט בן בית, מושיע ואיש מקצוע ובדרך זו הוא רכש את אמונן של המנוחה קורין אלאל ז"ל ושל בת זוגה רות והשתלט על ניהול ענייניהן הכספיים. והנה, תחת לפעול בהתאם להרשאות שניתנו לו, נתבע 1 רימה, הטעה, עשק ועקץ את המנוחה ז"ל ובת זוגה ושלשל לכיסו מאות אלפי שקלים מכספיהן".

כך אומר שופט בית משפט השלום בחיפה, רמזי חדיד, בפסק דין בו חייב את בראון לשלם לחברת אלאל הפקות ולרות אלאל 1.1 מיליון שקל, בתוספת הוצאות בסך 430,000 שקל. בראון הואשם בשנת 2014 בגניבת כספה של הזמרת קורין אלאל ובת-זוגה, באמצעות שיקים בסך 175,000 שקל, אך לבסוף הודה והורשע רק בעבירות מס. 

הפך כמעט לבן בית אצל אלאל

בראון פעל באמצעות חברת ר.מ.ד שירותי משרד, אשר הציגה את עצמה כמי שמעניקה מעטפת של שירותים ללקוחותיה ומשחררת אותם לעסוק בעבודתם. חדיד מתאר: "ההכרות בין קורין ורות לבין איתן החלה בשנת 2004 ובמהלכה נרקמו בין הצדדים יחסי אמון וחברות הדוקים עד אשר איתן הפך כמעט בן בית אצלן. בנדון, איתן הזמין את קורין ורות לארוחות חג ואירועים משפחתיים, הביא מתנות לקורין, רכש כרטיסים להופעות שערכה ועוד.

"על רקע מערכת היחסים כמתואר לעיל, הנתבעים העניקו לקורין ורות שירותים שונים ומגוונים, לרבות בכל אלה: ניהול חשבונות בנק, ביצוע תשלומי חובה לרשויות כגון מס הכנסה וביטוח לאומי, תשלום לספקים ועוד. כמו כן, איתן העניק לקורין הלוואות והוא אף הקדים ושילם במקומה לרשויות ולספקים את החיובים שהוטלו עליה וזאת בשל מצוקה תזרימית אליה נקלעה, כאשר בהמשך היה עליה להשיב לו את הסכומים ששולמו".

על פי התביעה, מתאר חדיד, "איתן הציג את עצמו כרואה חשבון העוסק בראיית חשבון, ניהול חשבונות ועסקים, כמו גם בתחום של וועדות רפואיות. מתחילת ההיכרות עמו דאג איתן ליצור עם קורין ורות יחסים קרובים ואישיים, משל היה בן בית, ובכך הוא רכש את אמונן. במהלך השנים איתן העניק לקורין שירותים מגוונים, שילם במקומה עבור אחרים והעמיד לה הלוואות ועבור כל אלה הוא היה זכאי לקבל שכר/החזר התשלומים אשר שילם. 

"והנה, לימים התגלה כי שיקים אשר מסרה קורין לאיתן לצורך ביצוע התשלומים המגיעים ממנה לאחרים, שולמו עבור אחרים שאינם מוכרים לה ואינה חייבת להם מאומה. בנסיבות העניין, בעקבות בדיקה שערך רו"ח [נתן] יסקין התגלה כי קורין נפלה קורבן לעוקץ, מרמה ועושק מצד איתן, כי הוא אינו רו"ח מוסמך ועצותיו אף גרמו לה נזק כספי. בנדון, הפנו התובעות להליכים אחרים שהוגשו נגד איתן בהן עלו טענות דומות ולאור קביעות בתי המשפט באותם הליכים נטען כי מדובר בדפוס ובשיטה החוזרים על עצמם". 

קיבל שיקים ריקים והשתמש בהם

בראון והחברה טענו, ממשיך חדיד, כי "איתן אינו רואה חשבון במקצועו ולטענתם הוא מעולם לא הציג את עצמו ככזה, מה גם וקורין חתמה על ייפוי כוח לרואה חשבון שייצג אותה בפני הרשויות. כן נטען כי מערכת היחסים בין הצדדים לא היתה של נותן שירות – לקוח, אלא 'סימביוזה כלכלית, רגשית, מקצועית, אומנותית ושיווקית'. ברקע המערכת הנ"ל עמד מצב תזרימי בעייתי של קורין ורות ומחסור במזומנים. לפיכך, בהסכמת הצדדים, איתן שילם חיובים מחיובים שונים של קורין ורות והן השיבו אותן באמצעות שיקים חתומים שנמסרו לאיתן והוא היה מוסמך ורשאי להשתמש בהם גם לצורך פירעון חיוביהם של אחרים. 

"הוסיפו הנתבעים וטענו כי תשלום חיוביה של קורין לרשויות, לספקים ועבור הוצאות משק הבית לא נשאו ריבית. בנדון, הדגישו הנתבעים כי באותם זמנים התקיים קשר אינטנסיבי יומיומי בין הצדדים, לרבות באמצעות מיילים, ובמסגרתו ניתנו לרות הסברים על החיובים והשיקים שנפרעו מחשבון הבנק, מה גם וממילא היא יכלה לעקוב אחר כל אותם חיובים באותו חשבון. בנסיבות העניין, קורין ורות לא תשמענה בטענות ביחס לחיוביהן כלפי הנתבעים או השימוש שהם עשו בשיקים". 

אלאל מסרה לבראון שיקים ריקים כדי לשלם את התחייבויותיה, ושילמה לו שכר חודשי תמורת שירותיו ובנפרד תמורת הגשת דוחות לרשויות המס. הוא גם טיפל בהשגת הכרה בנכות עבור אלאל מהביטוח הלאומי, שלא שנקבע התשלום תמורת שירות זה. רו"ח נתן רסקין חיווה את דעתו, מטעם התובעות, ולפיה הן שילמו לבראון 600,000 שקל מעבר למגיע לו. רו"ח עופר אלקלעי הגיש חוות דעת מטעם בראון, ולפיה מגיעים לתובעות 50,000 שקל.

• יורשי הפסל צבי אלדובי: הטכניון השמיד פסל בשווי 2.5 מיליון שקל

חדיד מינה את רו"ח יום-טוב בילו כמומחה מטעם בית המשפט ואימץ את חוות דעתו. הוא קבע, כי לתובעות יש יתרת זכות בסך 100,000 שקל ברישומיו של בראון; הוא גבה מהן בצורה בלתי מוצדקת 170,000 שקל; ועוד 30,000 שקל כתשלום יתר עבור טיפול בענייני מס. בילו הותיר להכרעת בית המשפט שורה של סכומים שהוציא בראון: 60,000 שקל עבור חוות דעת רפואיות; 55,000 שקל לחתונתן של קורין ורות; 35,000 שקל לייצוג בפני רשויות המס; תשלומי מס בסך 90,000 שקל.

הסתיר ראיות מבית המשפט

חדיד אומר: "המחלוקת נשוא התביעה משתרעת על פני מספר שנים ועניינה בלא מעט סוגיות וסכומים מסכומים שונים. בנסיבות העניין, לו אמת בפי הנתבעים, מצופה היה כי יציגו גרסה וראיות תומכות מספקות לפחות ביחס לחלק מהסוגיות שבמחלוקת בתביעה. לו כך נעשה, ניתן היה, אולי, לכפר על העדר הסברים וראיות תומכות על כל צעד ושעל, אם לאור חלוף השנים ואם לאור הקשר שהיה בין הצדדים (שכאמור כל כולו מצג שווא מצידו של איתן).

"הדברים הינם מקל וחומר לאור העובדה כי תחת ידו או בשליטתו של איתן היו מלוא הראיות הרלוונטיות ומכל מקום משהוגש כתב האישום, ממילא מלוא החומר שנתפס על ידי רשויות החקירה שוב היה בהישג ידם של הנתבעים. והנה, תחת זאת, הנתבעים בחרו להעלות טענות בעלמא ללא ביסוס או אסמכתא, ולחילופין, במקרה הטוב, הם הסתפקו בהצגת ראיות לא מספקות, כל זאת בתקווה, יש לומר  מופרכת, לשכנע את בית המשפט כאילו יחסי האמון בין הצדדים מכפרים על מחדלם בנדון".

חדיד קובע, כי בראון הסתיר ראיות מבית המשפט ומן המומחה מטעמו (בילו). הוא התחמק אפילו מתשלום הסכום בו נקב המומחה מטעמו, התנהגות המשליכה על כל טענות ההגנה ומלמדת "כי עניין לנו במי שכל מטרתו היא לגזול את כספם של אחרים שנתנו בו את מבטחם". בהמשך אומר חדיד, כי "בחקירתו הנגדית ניתנה לאיתן הזדמנות ליישב בין שלל גרסאותיו, אולם בנדון הוא מסר תשובות בלתי משכנעות בעליל ואף המציא טיעונים וגרסאות חדשות שאין להן תימוכין בחומר הראיות שבתביעה...  הוא הסתבך בשקרים נוספים והעלה יש מאין טענות חדשות שאין להן זכר בחומר הראיות".

חדיד קבע, שעל בראון להחזיר לחברה ולרות את כל הסכומים עליהם הצביע בילו, כולל אלו שהותיר לשיקול דעתו של בית המשפט, ולהוסיף 40,000 שקל בגין עוגמת נפש. את התובעות ייצג עו"ד שחר סקברר, ואת בראון - עו"ד ליאור אפשטיין.

• עו"ד הגיש נגד הביטוח הלאומי שלוש תביעות מקבילות לקבלת גמלת הבטחת הכנסה - האם קיבל?
• מגדל טעתה בחישוב, וכעת תגלה כמה זה עולה לה