לקראת הסכם עם איראן: "אפשר שנראה ביצועי חסר בישראל לעומת חו"ל"

טראמפ אומר שהסכם עם איראן "גובש ברובו". זה מגיע אחרי יומיים מתוחים במיוחד, שבהם כמעט כל שעה צד אחד מפריך את ההצהרות של הצד השני, בזמן שגורמים באזור מתדרכים מאחורי הקלעים על מה שקורה במגעים. הפרטים המלאים עדיין לא בחוץ, ולכן קשה לקבוע אם זה יהיה "הסכם טוב" או "הסכם רע". כמו בכל הסכם שצריך להתפשר ולהגיע בו לעמק השווה, סביר להניח שגם כאן התמונה תהיה איפשהו באמצע. יהיו בו סעיפים שירגיעו את השווקים, קרוב לוודאי יורידו את מחירי הנפט, אבל עדיין יש כמה נקודות שאפשר כבר עכשיו להסכים שאם לא יטופלו, יגרמו להסכם להיות טוב מבחינת ארה"ב, מצוין מבחינת האיראנים, אבל בעייתי מאוד מבחינת ישראל. המרכזית שבהן היא שאלת האורניום המועשר ותוכנית הגרעין.

הדיווחים על הסכם מתגבש בין ארה"ב לאיראן מחזירים אותנו לשאלה שמלווה את המערכה מתחילתה: האם המהלך נועד לשנות באמת את מאזן הסיכונים במזרח התיכון, או בעיקר לקנות הפוגה זמנית. האם כל הכוח הצבאי והלחץ שהופעלו על איראן נועדו להביא לפתרון של האיום הגרעיני, או רק כדי להגיע למסמך, אותו האיראנים יקרעו ברגע שטראמפ יעזוב את הבית הלבן?

כפי שניתחנו בהרחבה, המתווה שמסתמן מתחיל מהפסקת הלחימה ומהטיפול במשבר מצרי הורמוז, ורק לאחר מכן אמור לפתוח חלון לשיחות רחבות יותר על הגרעין. אולי מבחינת השוק זה עשוי להספיק כדי להוריד לחץ בטווח הקצר. אבל מבחינת ישראל, אם סוגיית האורניום המועשר ותוכנית הגרעין לא יקבלו מענה כבר בשלב הראשון, ההסכם עלול להיות ההפוגה שאיראן כל כך צריכה כדי להתאושש ולשקם את היכולות הצבאיות.

להרחבה נוספת: מה המשמעות של הסכם עם איראן שלא מתחיל מהגרעין, ולמה בתל אביב לא בטוח שיחגגו לאורך זמן

• המגבלות האמריקאיות הוציאו את אנבידיה מסין, ובונות את וואווי כמתחרה
• טראמפ חזר מסין בלי בשורות, אבל המניות שנפלו יוצרות הזדמנויות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הכל כפוף למבחן התוצאה

רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות, מציע להסתכל על הדיווחים בזהירות. לדבריו, "מלחמות, כמו מגפות, מתפרצות מהר, אך השפעותיהן הכלכליות מתפוגגות לאט יותר". כלומר, גם אם ההסכם ייחתם, השווקים לא בהכרח יחזרו מיד לנקודת המוצא שלפני המערכה. מנחם מעריך כי ההסכמות בין ארה"ב לאיראן, ככל שיהיו, יהיו כפופות למבחן התוצאה, וכי "השווקים למדו לקח מר מהפרות קודמות". לכן, לדבריו, "אי הוודאות ופרמיית הסיכון יקטנו מאוד, אך לא ייעלמו לחלוטין".

המשמעות היא שהתגובה בשווקים עשויה להיות חיובית, אבל מוגבלת. הנפט הוא כנראה, כאמור, המקום הראשון שבו ההסכם ייבחן. מנחם מעריך כי מחירי הנפט "ירדו בשיעור חד", אם תושג הסדרה, אבל לא בהכרח יחזרו לרמות שקדמו למלחמה. לדבריו, "חלק מהירידה מרמות השיא של המשבר כבר מאחורינו", ולהערכתו מחירי הנפט יישארו גבוהים ב-5 עד 10 דולרים מהרמות שקדמו למלחמה. במילים אחרות, השוק עשוי להוציא חלק מפרמיית הסיכון מהמחיר, אבל לא את כולה.

גם בדולר, מנחם מצפה להשפעה דומה. לדבריו, הדולר "עשוי להיחלש", הן משום שהחשש מהעלאות ריבית בארה"ב יפחת, והן משום שתיאבון הסיכון יגדל ויפנה משקיעים לנכסי סיכון על חשבון הדולר. כאשר החשש מהסלמה יורד, הביקוש לדולר כמטבע מקלט נחלש, ובדרך כלל הכסף חוזר בהדרגה למניות ולנכסים מסוכנים יותר. עם זאת, מנחם מסייג ומציין כי הדולר עשוי להגיב גם להתפתחויות הפוליטיות בארה"ב בשנת בחירות האמצע, וכי תחילת כהונתו של הנגיד החדש וורש עשויה לתת לו רוח גבית מסוימת.

• בנק אוף אמריקה בהמלצת מכירה: "שוק המניות בשלב בועתי"
• הגרין קארד מתרחק: ממשל טראמפ מחזיר את ההליך לקונסוליות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המנכ"לים מורידים את הכפפות: פחות אמפתיה לעובדים, יותר דרישה...

בשוקי המניות, התמונה מורכבת יותר. לכאורה, הסכם שמפחית סיכון גיאופוליטי אמור לתמוך בבורסות. אבל מנחם מזכיר כי שוקי המניות כבר עלו תוך כדי המלחמה לשיאים חדשים, בין היתר בהובלת סקטור הטכנולוגיה וההתלהבות סביב ה-AI. לכן, הוא אומר, "אינני צופה עליות של ממש בעקבות עצם ההסכמות שהושגו". ייתכן, לדבריו, שרוב העליות שמיוחסות לתרחיש כזה כבר תומחרו, משום שחלף זמן מאז שהלחימה בשטח פסקה והדיווחים על המשא ומתן נעו מצד לצד.

בתל אביב נראה ביצועי חסר

בישראל, מנחם מזהה תמונה רגישה יותר. לדבריו, גם כאן שוקי המניות נמצאים בשיא, למרות שישראל הייתה בטבורו של  הסכסוך, ולמרות שעדיין לא ברור מה יהיה הקישור בין הזירה האיראנית לזירה הלבנונית, ועל אף הנתק בתהליך מול חמאס בדרום. אם הפרשנות הצבאית והמדינית תהיה שההסכמות שהושגו לא משרתות בהכרח את מטרות ישראל, מנחם מעריך כי "אפשר שנראה ביצועי חסר קלים לעומת שוקי חו"ל".

אמנם ירידה בפרמיית הסיכון יכולה לתמוך בשקל ובמניות המקומיות בטווח הקצר. אבל אם ההסכם לא מטפל בליבת תוכנית הגרעין, ואם הוא משאיר לאיראן זמן לשקם יכולות, השוק המקומי עשוי להבין מהר מאוד שהבעיה לא נפתרה אלא רק נדחתה. מה שנראה כמו רגיעה מבחינת מחירי הנפט, יכול להיתפס בישראל כהפוגה שמאפשרת לאיראן להתארגן מחדש.

גם בשקל-דולר, התמונה היא לא חד-כיוונית. מצד אחד, היחלשות אפשרית של הדולר בעולם יכולה לתמוך בשקל. מצד שני, השקל עשוי להגיב לביצועי חסר של שוק המניות בארץ, ככל שיהיו כאלה, להורדת הריבית המסתמנת, ולרמה הגבוהה שאליה כבר הגיע מול הדולר וסל המטבעות. לכן, גם אם ההסכם יתמוך בשקל מבחוץ, ההתפתחויות המקומיות והאופן שבו ההסכם ייתפס בישראל עשויים להגביל את התגובה.

מעבר לנפט, לדולר ולשקל, מנחם מצביע על השפעה נוספת של הסכם אפשרי: אם המלחמה תרד מסדר היום, תשומת הלב של המשקיעים תחזור בהדרגה לליבה של השוק, למה שבסופו של דבר הניע את הבורסה גם לפני המשבר, הדוחות של החברות, התחזיות קדימה, שיעורי הרווחיות, התזרים והיכולת של הנהלות לעמוד ביעדים. בתקופה שבה הכותרות הביטחוניות השתלטו על סדר היום, לא פעם גם חדשות עסקיות טובות או רעות נדחקו לשוליים. אם תירשם רגיעה, השוק יחזור לבחון חברות לפי הביצועים שלהן, ולא רק לפי רמת הסיכון האזורי.