ריבית בנק ישראל ירדה ברבע אחוז ל-3.75%

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון והוועדה המוניטרית החליטו על הפחתת ריבית ב-0.25% ל-3.75%

מהלך הפחתת הריבית היה מתומחר במידה רבה ואפילו כמעט מלאה בשוק והגיע אחרי תקופה ארוכה יחסית של זהירות. למעשה, בימים האחרונים היו הערכות שהנגיד אפילו יוריד את הריבית בחצי אחוז, הערכה שהדגשנו כאן שהיא לא הגיונית לאור זהירות הנגיד בהחלטות הקודמות. השוק המקומי עלה מהבוקר על בסיס הערכה שהריבית תרד ועל רקע הערכות לסיום הלחימה באיראן. 

זו הפחתת הריבית הראשונה מאז ינואר, אז הוריד הבנק את הריבית מ-4.25% ל-4%, והיא מגיעה אחרי שתי החלטות רצופות שבהן הריבית נותרה ללא שינוי. ההחלטה משקפת שינוי מסוים בטון של בנק ישראל, אבל לא בהכרח פתיחה של מחזור הורדות מהיר. הנגיד צפוי להמשיך ולהדגיש כי המשך התוואי תלוי בנתוני האינפלציה, בהתפתחויות הביטחוניות, בפרמיית הסיכון של ישראל ובשער החליפין. השקל הוא אחד הגורמים המרכזיים שאפשרו לבנק ישראל לבצע את ההורדה. המטבע המקומי התחזק בכ-9% מתחילת השנה, והדולר נע סביב 2.89 שקל. ייסוף כזה מפחית לחצי מחירים דרך היבוא, מוריד את החשש מפיחות שיזין מחדש את האינפלציה, ומרחיב את מרחב הפעולה של הבנק המרכזי. 

אבל, השאלה אם זה ישפיע על שער הדולר באופן משמעותי כי בבסיס התנועות של הכלכלה המקומית יש יותר המרות מט"ח ומכירות דולרים. אם הדולר ימשיך לרדת ויתקרב לאזור 2.80 שקל, בשוק כבר מעריכים שבנק ישראל עשוי להידרש מחדש לשאלת ההתערבות במט"ח. לפי כלכלני לידר, בשלב זה לא נראה שהבנק ישלב הורדת ריבית עם התערבות בשוק המט"ח, אבל המשך התחזקות של השקל כבר לא מאפשר לשלול את האפשרות הזו, אם כי לפי כל המחקרים שהיו בתחום - התערבות של בנקים מרכזיים פועלת ומשפיעה רק על הטווח הקצר. 

מהוועדה המוניטרית נמסר במקביל לפרסום הריבית כי אי הוודאות הגיאופוליטית המקומית והגלובלית עודנה ניכרת. למבצע "שאגת הארי" השלכות על הפעילות הריאלית במשק, ובנתוני הקצה מסתמנת התאוששות. האינפלציה בישראל מוסיפה לשהות בסביבת מרכז היעד, אולם, מאז החלטת הריבית האחרונה חלה עלייה חדה בסביבת האינפלציה בעולם. בתקופה הנסקרת השקל התחזק ביחס לדולר, ובלט ביחס למגמה העולמית.

מאז החלטת הריבית האחרונה, השקל יוסף בשיעור של 8.3% מול הדולר, ובשיעור של 7.2% מול האירו. במונחים נומינליים אפקטיביים התחזק השקל ב 7.4%.

להערכת הוועדה קיימים סיכונים לעלייה מחודשת של האינפלציה ובהם ההתפתחויות הגיאופוליטיות והשפעותיהן על הפעילות במשק ועל מחירי האנרגיה, עלייה בביקושים לצד מגבלות ההיצע וההתפתחויות הפיסקליות - כאשר התיסוף בשקל עשוי לפעול בכיוון של התמתנות האינפלציה.

"האינדיקטורים השוטפים למשק מצביעים על התאוששות בפעילות לאחר מבצע "שאגת הארי". לאחר ירידה במהלך המבצע, ההוצאות בכרטיסי אשראי במחירים שוטפים התאוששו ומצויות מעט מעל קו המגמה ארוך הטווח. במאזן המצרפי בסקר המגמות בעסקים של הלמ"ס לחודש מרץ חלה ירידה חדה בעקבות מבצע "שאגת הארי" והוא עלה מעט בחודש אפריל. גיוסי ההון במגזר ההייטק עד כה ברביע השני של השנה ירדו בהשוואה לרבעונים הקודמים. נתוני סחר החוץ לחודשים מרץ ואפריל מצביעים על יציבות ביצוא למרות מבצע "שאגת הארי". יבוא הסחורות, לעומת זאת, ירד בחודש מרץ והתאושש באפריל. העלייה בייבוא באפריל הובלה על ידי גידול בייבוא חומרי גלם לצד עלייה ביבוא מוצרי צריכה והשקעה.

הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים (מאי 2025 עד אפריל 2026) ירד ל-3.8% תוצר, בעיקר בשל רמה נמוכה של הוצאות הממשלה על רקע התקציב ההמשכי ברביע הראשון של השנה. תקבולי הממשלה ממיסים ישירים בחודש אפריל (במחירים קבועים ובניכוי שינויי חקיקה והכנסות חד פעמיות) ממשיכים להימצא מעל קו המגמה ארוכת הטווח. קיימת אי ודאות לגבי הגדלת תקציב הביטחון, ואיתה עלייה ביעד הגירעון.

• כולם חושבים אותו דבר - ההחלטה על הריבית מתקבלת בפה אחד; הכיצד?
• הריבית בדרך למטה, השקל בדרך למעלה: האם בנק ישראל יתערב במט"ח?

שוק העבודה הושפע מאוד ממבצע "שאגת הארי". שיעור הנעדרים זמנית מהעבודה בשל שירות מילואים עלה בחדות בחודש מרץ, ובחודש אפריל ירד קלות ועמד על 1.2%. שיעור האבטלה הרחבה בגילי 15+ ירד בחדות מ 15.9% במרץ, ל 5.9% באפריל, וזאת למרות שהלחימה נמשכה לתוך חודש אפריל. קצב עליית השכר במגזר העסקי נותר יציב ברמה גבוהה, ועמד בחודשים ינואר ופברואר על 4.6% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. קצב עליית השכר במשק בחודש מרץ עמד על 5.9%, אך נתון זה הושפע משינויי הרכב העובדים, על רקע מבצע "שאגת הארי".

בתקופה הנסקרת, הבנקים המרכזיים העיקריים במדינות המפותחות הותירו את הריבית ללא שינוי. מאז תחילת העימות עם איראן תוואי הריבית המתומחר בשווקים של בנקים מרכזיים רבים עלה משמעותית.

הפחתת הריבית והמשכנתא שלכם - בכמה ההחזר יירד?

הורדת הריבית ברבע אחוז, ל-3.75%, צפויה לחלחל גם לשוק המשכנתאות, אם כי לא תמיד באופן מלא ולא בכל המסלולים באותה מהירות. כדי להבין את ההשפעה על משק בית ממוצע, אפשר לקחת משכנתא של כ-1 מיליון שקל לתקופה של כ-25 שנה, בתמהיל נפוץ יחסית: כ-33% במסלול פריים, כ-33% בריבית קבועה לא צמודה, וכ-34% בריבית משתנה, חלקה צמודה למדד.

בתרחיש כזה, ההשפעה המיידית תהיה בעיקר במסלול הפריים. אם כ-330 אלף שקל מהמשכנתא נמצאים במסלול פריים, ירידה של 0.25% בריבית יכולה להפחית את ההחזר החודשי בכ-40 עד 50 שקל בלבד במסלול הזה. זה לא סכום גדול, אבל הוא מורגש כי הוא מגיע מיד יחסית, כבר בעדכון הקרוב של ההחזר.

ההשפעה הרחבה יותר מגיעה אם גם המסלולים המשתנים יתעדכנו כלפי מטה בהמשך. אם מתוך המשכנתא יש כ-340 אלף שקל במסלולים משתנים, ירידה דומה בריבית יכולה להוסיף חיסכון של עוד כ-40 עד 50 שקל בחודש, אבל רק במועד העדכון של המסלול. במסלול הקבוע, לעומת זאת, מי שכבר לקח את המשכנתא לא יראה שינוי בהחזר, אלא אם יבצע מחזור משכנתא.

• וולט מוזילה את המנוי ב-40%
• פימי חוגגת 30 עם תשואה שנתית ממוצעת של מעל 20%; מגייסת 1.75 מיליארד דולר לקרן השמינית

כלומר, במשכנתא קיימת של כ-1 מיליון שקל, החיסכון המיידי עשוי להיות סביב כ-50 שקל בחודש, ובהמשך אולי כ-100 עד 120 שקל בחודש אם הירידה תתגלגל גם למסלולים המשתנים. במשכנתא חדשה, שבה כל התמהיל מתומחר מחדש, הירידה עשויה להיות משמעותית יותר ולהגיע לכ-130 עד 150 שקל בחודש.