פרופ' אמיר ירון הוא נגיד בנק ישראל מאז סוף 2018. הוא בעל תואר דוקטור בכלכלה מאוניברסיטת שיקגו.שימש כפרופסור לכלכלה ומימון באוניברסיטת פנסילבניה (וורטון). תחומי המחקר שלו כוללים תמחור נכסים, השקעות וסיכונים.
הוא נחשב לאחד החוקרים המובילים בעולם
בתחום המימון. כנגיד, הוא מוביל את מדיניות הריבית ונאבק באינפלציה.
בנק ישראל מזהיר: הגדלת תקציב הביטחון ב-32 מיליארד שקל תעלה את החוב לכ-70% תוצר; בבנק סבורים שזו טעות לרווח את מדרגות מס הכנסה שיגדילו את הנטו השנתי לעד 5,000 שקל
הפד׳ ״שחרר את החגורה״ אבל אצלינו זה יקח עוד זמן: מתחזקות ההערכות האנליסטים שהריבית בישראל לא תרד בהחלטה הקרובה ב-29 לחודש - בפועלים מצביעים על אינפלציית ליבה גבוהה; במזרחי טפחות מעריכים שהריבית תישאר על כנה; בלידר ובפסגות מזהירים שהציפיות הנמוכות לאינפלציה
הן לא מציאותיות מול המלחמה והגרעון
פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי
הרחבת הלחימה בעזה וגיוס המילואים הנרחב מעלים את ההוצאות הביטחוניות, מגבירים את האינפלציה ומרחיקים את הסיכוי להורדת ריבית בקרוב; נכון - אולי הכל זה רק טריק כדי שחמאס יגיע להסכם, אבל הנגיד לא ייקח סיכון
מי משפיע על שער הדולר, למה הנגיד היה צריך להתערב מיד ולהוריד את הריבית ואיך השער הנמוך פוגע בכלכלה המקומית? ותחזית - הסיכוי לפיחות השקל גבוה מהסיכוי להמשך תיסוף
בפעם ה-12 ברציפות: בנק ישראל מודיע על השארת הריבית על כנה ברמה של 4.5% - למרות התחזקות השקל והירידה באינפלציה; חטיבת המחקר צופה שהריבית תרד בהדרגה לרמה של 3.75% עד לרבעון השני של 2026
הבעיה - הנגיד מעדיף ללכת על בטוח ולהוריד את הריבית רק כשתהיה רגיעה ביטחונית ממשית, ושתהיה ירידה גם בארה"ב; בפועל כשבוחנים את נתוני המקרו, הזירה מסביב, הירידה באיומים הביטחוניים על רקע המלחמה, אין סיבה שלא להקל על העם עם הפחתת ריבי, חוץ מאחת - פחד משתק