פרופ' אמיר ירון

הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות? 

האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין

מי משפיע על שער הדולר, למה הנגיד היה צריך להתערב מיד ולהוריד את הריבית ואיך השער הנמוך פוגע בכלכלה המקומית? ותחזית - הסיכוי לפיחות השקל גבוה מהסיכוי להמשך תיסוף

בפעם ה-12 ברציפות: בנק ישראל מודיע על השארת הריבית על כנה ברמה של 4.5% - למרות התחזקות השקל והירידה באינפלציה; חטיבת המחקר צופה שהריבית תרד בהדרגה לרמה של 3.75% עד לרבעון השני של 2026

יונתן כץ מלידר מסביר שעל פי נתוני המאקרו כלכלה, צריך מחר להוריד את הריבית, אבל ייתכן שהנגיד יבחר שלא "להקשיב" לכלכלה, אלא לרעשים

הבעיה - הנגיד מעדיף ללכת על בטוח ולהוריד את הריבית רק כשתהיה רגיעה ביטחונית ממשית, ושתהיה ירידה גם בארה"ב; בפועל כשבוחנים את נתוני המקרו, הזירה מסביב, הירידה באיומים הביטחוניים על רקע המלחמה, אין סיבה שלא להקל על העם עם הפחתת ריבי, חוץ מאחת - פחד משתק

המתווה אמור לעזור לאזרחים ועסקים שנפגעו ישירות מהמצב, אומץ על ידי המערכת הבנקאית כולה, ומחולק לשלוש אוכלוסיות עיקריות: משקי בית שביתם נפגע מטילים או שנפצעו ונאלצו להתפנות, בעלי עסקים קטנים וזעירים שהכנסתם נפגעה מהאירועים וחיילי מילואים שהופעלו במסגרת המבצע. כך למשל, למשקי הבית שנפגעו מציע המתווה דחייה של שלושה חודשים בתשלום המשכנתה, ללא ריבית או עמלות וללא מגבלת סכום

בבנק ישראל ציינו כי ימשיכו להתמקד בייצוב השווקים בקבלת ההחלטות הבאות, אבל האמת היא שלפי תשואות האג"ח - סביר להניח שלא נראה הורדה בקרוב

הבנק המרכזי החליט להשאיר את הריבית במשק על כנה, בהתאם לצפי המוקדם של האנליסטים; בבנק מציינים שהאינפלציה אמנם ירדה, אך פרמיית הסיכון עלתה ובמקביל תוכנית המכסים של טראמפ הביאה לעדכון כלפי מטה של תחזיות הצמיחה ברחבי העולם