הורדת הריבית מתרחקת: המציאות הבטחונית מכתיבה את הקצב

אחרי יותר משנה וחצי שבה הריבית נותרה ללא שינוי, המשקיעים כבר התחילו לתמחר הורדה ראשונה לקראת סוף השנה. אבל התכניות האלה עלולות להידחות , בשל ההיערכות להרחבת הלחימה בעזה, עם גיוס מילואים רחב ומבצע שעשוי להתארך חודשים. כרגע הסיכונים האינפלציוניים עולים, חוסר הוודאות הכלכלית גובר, והסיכוי להקלה מוניטרית בזמן הקרוב הולך ומתרחק. יכול מאוד להיות שהכוונה לכבוש את עזה היא רק טריק-תרגיל שמטרתו להאיץ הסכם מול החמאס לשחרור החטופים. אבל מה אם חמאס עדיין יתעקש במו"מ? ובכלל - הנגיד לא באמת מתייחס למהלכים מתחת לפני השטח. הוא רואה מה שקורה מעל השטח ולפי זה הוא פועל. 

הדיונים האחרונים בקבינט המדיני ביטחוני כוללים תוכניות להרחבת הלחימה ברצועת עזה, כולל כיבוש של אזורים מרכזיים והיערכות למבצע ממושך. במסגרת ההיערכות, אושרה תוכנית לגיוס רחב היקף של עד 450 אלף חיילי מילואים בצו 8, עם לפחות 250 אלף חיילים שצפויים להתווסף לכוחות שכבר מגויסים.

ישנה משמעות כלכלית ישירה. גיוס מילואים בהיקף כזה פוגע בהיצע העבודה, מצמצם את הפריון ופוגע בפעילות העסקית השוטפת, במיוחד בענפים מוטי עבודה כמו תעשייה, מסחר ושירותים. לכך מתווספים סיכוני פרמיית סיכון גבוהה יותר בשוקי ההון והמט״ח, מה שעלול להביא לפיחות השקל ולחץ אינפלציוני נוסף דרך התייקרות היבוא. כל אלה עשויים לעכב את ההחלטה על הקלות מוניטריות.

מי שהקשיב לבנק ישראל יודע שמדובר במדיניות מתמשכת. בהחלטת הריבית האחרונה ביולי השאיר הבנק את הריבית על 4.5% בפעם ה-12 ברציפות (!), שם הזכירו את האפשרות להורדת ריבית עד לסוף השנה תוך הדגשה שהתחזיות נשענות על תרחיש של התמתנות הלחימה. נגיד הבנק, אמיר ירון, הזהיר בעבר כי הארכת המערכה בחצי שנה עלולה לגרוע כ-0.5 נקודות אחוז מהצמיחה ולהעלות את יחס החוב תוצר לכ־71%.

• בנק ישראל חושף: המוסדיים הם הכוח המניע מאחורי התחזקות השקל
• מהשב"כ לצמרת הבנק המרכזי: יורם כהן מונה למנכ"ל בנק ישראל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עוד לפני ההסלמה האפשרית, ביוני נרשם גירעון שנתי שעמד על 5% מהתוצר, כאשר הכנסות המדינה ממיסים עלו ושמרו על הגירעון יציב למרות המלחמה - הגירעון נותר יציב, הכנסות המסים עלו. אם תקרה, הרחבת הלחימה תגדיל את ההוצאות הביטחוניות והאזרחיות (שכר, ציוד, שיקום) ותפגע בהכנסות ממסים עקב ירידה בתעסוקה ובצריכה. מצב זה מצמצם את המרחב להורדות ריבית כאשר פגיעה באמון הפיסקלי עלולה להחליש את השקל ולתרום ללחץ אינפלציוני, ובנוסף, עלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות תגדיל את עלות המימון ותחייב את בנק ישראל לשמור על ריבית גבוהה יותר לפרק זמן ארוך.

את ההשפעה כבר מרגישים בשוק. במכרז המק״מ האחרון נרשמו תשואות של 4.34% לטווח של כשלושה חודשים ו־4.23% לשנה, רמות גבוהות מריבית בנק ישראל ומעל הריביות הבין בנקאיות, מה שמעיד שהמשקיעים אינם מתמחרים הורדת ריבית בקרוב.

עם זאת צריך לסייג, ייתכן שחלק מהדיבורים על הרחבת הלחימה הם מהלך ללחץ מדיני שנועד לייצר מנוף במו״מ לעסקה. גם אם בסופו של דבר לא יתממש מבצע רחב בהיקף שכרגע נדון, עצם חוסר הוודאות והאפשרות להסלמה מספיקים כדי שבנק ישראל יכלול את התרחיש הזה בשיקוליו, ולא ימהר לשנות כיוון במדיניות המוניטרית.

• מכפיל הון של 0.9 וצבר פרויקטים של 1.7 מיליארד שקל: האם אלביט הדמיה מעניינת?
• מטריא ללוזון פיננסים: המהלך להפיכת פלטפורמת ה-P2P ל"בנק קטן"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המניה שצפויה לזנק היום בבורסה, ומה פוטנציאל הרווח למשקיעים?

בשורה התחתונה

המשקיעים אמנם קיוו לראות הורדת ריבית כבר בחודשים הקרובים, אך האיתותים הביטחוניים והפיסקליים הנוכחיים מרחיקים את המועד. כל עוד האינפלציה עלולה להתגבר והגירעון להתרחב, הגישה המוניטרית תישאר זהירה, והורדת ריבית עשויה להיות תרחיש של 2026, ולא של 2025.