הכנסות המדינה צמחו למרות המצב הביטחוני, אך ההשפעה על ההוצאות והגירעון עלולה להגיע בהמשך. הכנסות המדינה בחודש יוני הסתכמו בכ־35.6 מיליארד שקל, והביאו את סך ההכנסות במחצית הראשונה של השנה לכ־276 מיליארד שקל, עלייה של 16.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. העלייה מגיעה בעיקר מהכנסות ממסים ישירים כמו מס הכנסה וניכויים. עם זאת, הנתונים חושפים גם את ההשפעה של המלחמה, שפרצה באמצע יוני והשפיעה על פעילות המשק ועל תזרים המסים. ההשפעה השלילית התבטאה בירידה ודחיית מסים על רקע ירידה בפעילות, אך המשמעות שלה היא גם עלייה בתקציב בהמשך - פיצויים ועוד לצד תקציב המלחמה.  

השפעת המלחמה: דחיות, פגיעות והקדמות

המלחמה שפרצה ב־12 ביוני הביאה להפסקת פעילות נרחבת של המשק, סגירת שמיים וירידה בהיקף היבוא. בהתאם להנחיות פיקוד העורף, ניתנה אפשרות לדחייה בתשלומי מס עד לסוף החודש, ומוערך כי כ־0.8 מיליארד שקל נדחו במע"מ, ועוד מאות מיליוני שקלים במס הכנסה. בנוסף לכך, נרשמה ירידה בהכנסות ממיסי מקרקעין (כ־200 מיליון שקל) ובמיסי יבוא (כמיליארד שקל).

גם נתוני גביית המסים ביוני משקפים את ההשפעה הזו: בפועל, נרשמה ירידה ריאלית של כ־6% בהכנסות ממסים לעומת יוני אשתקד. הירידה כללה ירידה של 4% בהכנסות ממסים ישירים, ירידה של 10% בעקיפים, ו־6% באגרות. אלמלא המלחמה, הכנסות המסים היו עולות על התקופה המקבילה אשתקד. 

במקביל: עלייה בגירעון, אך מתונה

הגירעון החודשי של הממשלה ביוני עמד על כ־16.4 מיליארד שקל – מעט גבוה יותר מאשתקד (15.4 מיליארד). מתחילת השנה נצבר גירעון של 31.8 מיליארד שקל, לעומת 63.5 מיליארד בתקופה המקבילה בשנה שעברה. במונחים שנתיים, הגירעון נותר על רמה של כ־5% מהתוצר, בדומה לחודש הקודם. גם כאן, אלמלא המלחמה אפשר לשער שהגירעון היה עומד על סכום נמוך משמעותית ושיעורו היה יורד במקצת. 

• "כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
• הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

על רקע הגידול בהכנסות, גם ההוצאה הציבורית עלתה בקצב מתון יותר, 2.4% לעומת המחצית הראשונה של 2024. ההוצאה הכוללת עמדה על כ־308 מיליארד שקל. במסגרת זו, הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב־4.2%, אך מערכת הביטחון רשמה ירידה של 5.8% בהוצאה, אם כי זה נובע מהצטיידות גדולה בתקופה המקבילה אשתקד, אז עוד היינו בישא המלחמה ולפני הניצחון על חיזבאללה ועם איומים הרבה יותר גדולים בגזרות שונות.

מקור ההכנסות: מיסים ישירים מושכים את העלייה

מבט עמוק על מבנה ההכנסות מגלה כי הצמיחה מגיעה מהכנסות ממסים ישירים, שצמחו ב־19.3% לעומת התקופה המקבילה. ניכויי מס מהשכירים עלו ב־7%, ומס החברות רשם קפיצה של כ־10%. לעומת זאת, הגבייה מהעצמאים ירדה ב־20% בחודש יוני, כנראה עקב פגיעה תזרימית ומבנה דחיות המס.

• מדד המחירים בספטמבר - מה הצפי והאם הריבית תרד?
• גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה...

מיסוי מקרקעין שמר על יציבות ביוני, אך במחצית הראשונה של השנה נרשמה עלייה של 32% לעומת אשתקד,  כנראה תוצאה של עסקאות שנחתמו בתחילת השנה. בצד העקיפים נרשמה ירידה בהכנסות ממע"מ, ממס קניה ומבלו, כולם מושפעים ישירות מהפחתה בפעילות המשק והיבוא במהלך יוני.