פרופ אמיר ירון
צילום: דוברות בנק ישראל

הריבית ללא שינוי - מה יהיה בהמשך?

בנק ישראל הלך "על בטוח"; איך החלטת הריבית הבאה קשורה למה שיקבע הפד' בארה"ב; ומה הגורמים שמשפיעים על הריבית? 

רן קידר | (27)

בנק ישראל הותיר את הריבית על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, הלכה על בטוח והחליטה על רקע אי הוודאות הביטחונית לא להוריד את הריבית. 


על פי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל מלפני חודש-חודשיים, יבצע בנק ישראל שלוש הורדות דירוג והריבית הממוצעת ברבעון השני של 2026 תהיה 3.75%. עם זאת, תחילת סבב הורדות הריבית הזה נדחה על רקע חששות של בנק ישראל מאי הוודאות בנוגע למצב הגיאופוליטי. יש כלכלנים שמעריכים שהריבית תרד ל-3.25%-3.5% בעוד שנה מהיום.  

ההודעה הבאה צפויה להיות ב-29 בספטמבר, אחרי שיו"ר הפד' ידווח על הריבית בארה"ב שצפויה לרדת. יש סיכוים סבירים כעת שתהיה הורדה אצלנו, אבל בבנק ישראל מציינים שזה יהיה בהתאם לאירועים השוטפים ועל פי ההתפתחויות.



נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, בתגובה על החלטת בנק ישראל להשאיר את הריבית על כנה: "אנחנו מאד מאוכזבים מההחלטה והססנות הייתר שמגלה בנק ישראל בכל הנוגע לקביעת אחוז הריבית במשק מזה זמן רב. ציפינו שבשלב הזה הנגיד יוריד את הריבית, אפילו ברבע אחוז, רק בשביל לאותת למשק שתקופה ארוכה כבר מצפה להורדת הריבית. כמי שמחוברים לעסקים ולמצב בשטח, על פי הערכות שלנו בלשכת רואי החשבון כ-70% מהעסקים הקטנים שנפתחו בשנתיים האחרונות, מצויים בסכנת קריסה. לכך יש להוסיף כמובן את כלל בעלי העסקים ונוטלי המשכנתאות, שמתקשים מאד להתנהל בסביבת ריבית כל כך גבוהה. גם ההצמדות למה שיעשה נגיד הפד איננה ברורה בכלל , ישראל וארה״ב זה לא אותו גודל, לא אותם השווקים ולא אותם הפרמטרים הכלכליים. לנו רק שוב נותר לקוות שהפעם זו באמת הפעם האחרונה שהריבית במשק אינה יורדת בתקופה הקרובה".



יניב פגוט, סמנכ"ל המסחר של בורסת ת"א, אמר בתגובה להחלטת הריבית: "החלטה שמרנית וצפויה של בנק ישראל. בהינתן אי הבהירות סביב עתיד הלחימה בעזה, והעובדה שהאינפלציה ב-12 החודשים האחרונים הסתכמה ב-3.1%, כלומר עדיין מעל לרף העליון של יעד האינפלציה שעומד על 3%, בנק ישראל בחר לנקוט גישת 'נמתין ונראה'".

רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות אמר כי "נראה  שממשיכים לתת את הטון הגורמים הפועלים נגד הורדת ריבית, לרבות: האינפלציה בפועל, תקרת הגירעון התקציבי ל-2025 (שהוגדלה ל-5.2 אחוזים מהתוצר, 0.3 אחוז תוצר מעל התחזית האחרונה של בנק ישראל), הסביבה המדינית - ביטחונית המתוחה ואי-הוודאות הכללית במשק".

קיראו עוד ב"בארץ"



אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%

האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%, אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה


שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו. 


הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.


השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.



מתי הריבית תתחיל לרדת?

עם זאת, הנגיד רואה את פרמיית הסיכון יורדת, את השליטה היחסית בתקציב (הודות לרשות המסים וגביית מסים גבוהה), את שוק האג"ח החזק שמבטא הפחתת ריבית, את הירידה בדולר ובאינפלציה הצפויה. את הצמיחה שירדה לאחרונה והפחתת ריבית עוזרת לה להתייצב ואף לעלות. כל זה מביא את רוב הכלכלנים להערכה שהריבית תרד בספטמבר. 

ההורדה בספטמבר צפויה להיות ברבע אחוז. הורדה כזאת תתבטא בעשרות שקלים בהחזרי המשכנתא. זה לא יהיה דרמה, אבל זה יאותת על שינוי מגמה. גם ביומיום לא תהיה להפחתה הראשונה משמעות מאוד גדולה על ההתנהלות היומיומית שלכם, אבל תהיה כאן אמירה ומדובר כמובן בשינויים מצטברים. עוד שנה זה כבר יהיה סיפור משמעותי 

על פי ההערכות עוד שנה מהיום הריבית תרד לאזור ה-3.5%, שזה 1% פחות מהמצב כיום.  

תגובות לכתבה(27):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 20.
    אזרח 23/08/2025 11:31
    הגב לתגובה זו
    הנגיד טועה בגדול האינפלציה בישראל נובעת בראש ובראשונה מהתיקרויות יזומות של הממשלה מים חשמל ארנונה מיסים ולכן ריבית גבוהה משפיעה בשוליים בלבד אך מצד שיני פוגעת במיליוני משקי בית מהמעמד הבינוני שיש לו משכנתאות והללואות בגובה הקרוב לטרליון שקל.
  • 19.
    גרעון תפוח ותופח 22/08/2025 12:48
    הגב לתגובה זו
    גראנדמייזר חושב שהוא יכול להסתיר את הגרעון בטריקים הילדותיים שלו.אבל הבלוף תמיד יתגלהתודה לאל שהנגיד לא שייך לכת השקרנים
  • 18.
    חיים רוטר 21/08/2025 10:06
    הגב לתגובה זו
    ההפקרות הממשלתית נמשכת. ההנהגה החרדית בוזזת את הקופה כמו עמלק.
  • שניאור 22/08/2025 11:43
    הגב לתגובה זו
    על מנת להוריד הריבית
  • 17.
    כריש 20/08/2025 23:39
    הגב לתגובה זו
    נגיד עלוב אף יותר מפרנקל קליין ופלוג הגרוע ביותר
  • 16.
    יוס 20/08/2025 22:02
    הגב לתגובה זו
    אבל זה הכל פוליטי. אין לו אומץ וגם ביבי וחבורת הזבל לא תיתן לו. הנכון זה להעלות כי אינפלציה גבוהה בהרבה ממה שמפרסמים בכוונה . הממשלה מצפה להורדה כדי להציף הלוואת ורכישות נדלן כדי למשוך כמה שיותר מיסים שהם חייבים חייבים בגלל הוצאות מלחמה אותה הם לא יודעים לסיים
  • 15.
    הנגיד פוליטיקאי מהזן העלוב ביותר (ל"ת)
    אלון 20/08/2025 20:09
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    מעניין שלמגיבים פה יש טענות רק לנגידאבל כלום לממשלה ולמלחמות ולאינפלציה כלום! (ל"ת)
    אנונימי 20/08/2025 19:00
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    חייבים להוריד לאפס מייד! אין כסף לאנשים (ל"ת)
    אנונימי 20/08/2025 18:58
    הגב לתגובה זו
  • לאוניד 21/08/2025 20:57
    הגב לתגובה זו
    עפ התגובה מייד רואים שאתה מבין גדול בכלכלה
  • כי אנשים בזבזניים. לא מתנהלים נכון עם כסף ומאשימים מישהו אחר (ל"ת)
    דופצין 20/08/2025 22:00
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    מאד אכפתי ודואג 20/08/2025 18:30
    הגב לתגובה זו
    הורדת ריבית עלולה לפגוע ברווחי הבנקים ולכן במקום הנגיד הייתי שוקל אף להעלותה לרמה של 5%.
  • 11.
    לא רק שהריבית לא תרד הריבית תעלה בחודשים הקרובים. (ל"ת)
    כלכלן ותיק 20/08/2025 18:13
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    מה יש נגיד בישראל פעם בחודש מדבר מקבל 40 א (ל"ת)
    ספיר 20/08/2025 17:46
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    גיא 20/08/2025 17:45
    הגב לתגובה זו
    רק ככה יחנכו את הישראלים לחדול מאשראי של שופוני.סופש באילת 15000 4 קירות בפתח תקווה 3000000רכב סיני 2500000 קפה ב 18 שח כדור גלידה 24 שח שווארמה בפיתה 100 גרם ב 60 צלחת חומוס 40
  • אני 20/08/2025 21:59
    הגב לתגובה זו
    התרגלו לחיות פה מעל הפופיק כי אין מי שישים גבול. כנראה משתלם למישהו פה כל המינוסים הגדולים
  • וואלה כמה אתה צודק (ל"ת)
    ישראל 20/08/2025 19:42
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    שהציבור ייקרע יושב על 40 אלף בחודש זבל (ל"ת)
    יוסי 20/08/2025 17:31
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    זבאלה מהלך (ל"ת)
    ירון 20/08/2025 17:30
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    הוא ופאול חברים טובים. קורעים את המשכנתאות (ל"ת)
    מני 20/08/2025 17:30
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    טעות מרה 20/08/2025 17:28
    הגב לתגובה זו
    טעות מרה לדעתי היה צריך להעלות את הריבית. יש טיפשים המתחייבים בלקיחת הלוואות כמו תינוקות ללא אחריות ואז לחץ דיכאון כעסים מריבות גירושין. להעלות את הריבית ולהציל אותנו מהטיפשים.
  • 4.
    עוזי 20/08/2025 17:21
    הגב לתגובה זו
    מנגנים להוריד ריבית וזה לא קורה הריבית לא גבוהה ויפסיקו כבר בזמן יעקב פרנקל הריבית הייתה 8 ראלי למפקידים אז מה קרה דיי כבר להטריד שתפו
  • שיתפתי (ל"ת)
    אנונימי 20/08/2025 20:35
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנונימי 20/08/2025 17:14
    הגב לתגובה זו
    הריבית צריכה לעלות ולא לרדתהאינפלציה האמיתית 6%
  • 2.
    הנגיד טעה ובגדול. היה חייב להוריד (ל"ת)
    דוד 20/08/2025 17:08
    הגב לתגובה זו
  • אתה טועה ובענק. הוא היה צריך להעלות את הריבית. יוקר המחיה בישראל עולה ועולה! (ל"ת)
    אנונימי 20/08/2025 18:54
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 20/08/2025 16:45
    הגב לתגובה זו
    מרחתם כתבות מכאן ועד לפלנד... סיפרתם למה הוא הולך להוריד ולמה כדאי לו להוריד ונתתם ספקולציות בלי הפסקה אבל בסוף אינפלציה וחוסר יציבות תקציבית לא מורידים ריבית וטוב שכך. תפרסמו התנצלות במקום להיות עסוקים בלנסות למחוק את הפרסומים שלכם ברשת
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את הקופה?

מה זה חשבונית פיקטיבית, איך הצליחו ברשות המסים לעלות על חשבוניות פיקטיביות ומה צפוי בהמשך?

מנדי הניג |

מלחמה של שנתיים כמעט ולא מורגשת בגירעון של המדינה. יש הורדות דירוג, הציבור מרגיש את העול הכלכלי, הכלכלה פחות צומחת, ועדיין מבחינת הגירעון - הוא נמוך (להרחבה: הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט). איך מסבירים את "הקסם" הזה? הכנסות גדולות ממסים. אבל, מסים הולכים יחד עם הכנסות - ההכנסות והרווחים של העסקים והציבור בירידה במקרה הרע, קיפאון במקרה הטוב - זה לא אמור להגדיל מסים. 

הגידול במסים נובע מפעולות אסטרטגיות ויזומות של רשות המסים בניהולי של שי אהרונוביץ , לצד חקיקה שהגדילה את בסיס המס. החוק על מיסוי רווחים כלואים הוביל לכך שהרווחים חולקו או יחולקו והגדיל את המס על הדיבידנדים. הקפאת מדרגות המס הגדילה את המש השוטף על השכר. היוזמות להגברת בדיקות תשלומי המס והמע"מ, מניבות הכנסות משמעותיות, ונראה שחוד החנית של פעילות רשות המסים היא הפעילות נגד ההון השחור.

הון שחור בהיקף של מאות מיליארדים מסתובב במשק מדי שנה, ופעולה אחת חשובה חיסלה חלק ממנו - פרויקט חשבונית ישראל שקיבל כתף קרה מאוד מרואי החשבון, יועצי המס והשוק כולו, מתברר כחבל הצלה לתקציב השנתי. המתנגדים חששו גם לפרנסה שלהם - הפרויקט מדבר על דיגיטציה מלאה כזו שתקביל חשבונית שמוציא א'  עם קבלת חשבונית שמדווח עליה ב'. ככה אי אפשר לזייף, או נכון יותר - קשה יותר לזייף. ככה עולים על חשבוניות פיקטיביות. 

חשבונית פיקטיבית היא חשבונית של עסק בכאילו או של עסק אמיתי שנוצר רק כדי לייצר חשבוניות. בדרך הזו מייצרים הוצאות ל"מזמין החשבונית". דמיינו שיש לכם עסק עם הכנסות חודשיות נטו של 300 אלף והוצאות של 100 אלף שקל. יש לכם רווח של 200 אלף שקל. אתם צריכים לשלם על זה מס של 23% - כלומר 46 אלף שקל. אם תקנו חשבונית פיקטיבית של 200 אלף שקל - אתם במצב שאין לכם רווח ואין מס.  יתרה מכך, אתם מקבלים את מע"מ התשומות - 36 אלף שקל (18% על 200 אלף שקל). כלומר חשבונית של 200 אלף שקל הניבה לכם 72 אלף שקל.

המשתמשים בחשבוניות הפיקטיביות היו ארגוני פשע, גופים מפוקפקים וחברות ועסקים אמיתיים שרימו את רשויות המס, ושכך הצליחו לגנוב מהמדינה עשרות מיליארדי שקלים. החשבוניות הפיקטיביות הגיעו לחפי ההערכות ל-100 מיליארד שקל בשנה. לא בכל מצב הזדכו על המס באופן מלא, אבל גם בהערכה שמרנית מדובר על רווח למשתמשים של מעל 30 מיליארד שקל.     

ליאור כגן, מנכ״ל הקרנות של מיטבליאור כגן, מנכ״ל הקרנות של מיטב
ראיון

"המניות בתל אביב לא זולות, אבל זו לא בועה; השוק נתמך באופטימיות גבוהה"

ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, אומר כי "כשהרגש מוביל את השוק, האלוקציה קובעת את התוצאה"; לדבריו, בטווח הקצר המסחר מונע מפחד לפספס את הראלי, בטווח הארוך השיקולים נטולי-רגש; מי פועל בשוק עכשיו, מי קונה ומי מוכר ואיזה סקטורים יכולים הכי ליהנות מהסביבה החדשה?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מיטב

השוק רותח, המדדים שוברים שיאים, והמשקיעים מתקשים להישאר על הגדר. מדד ת"א־35 פרץ בשבועות האחרונים שוב את השיא ההיסטורי שלו, בפעם ה־40 מתחילת השנה, על רקע שילוב של אופטימיות סביב תכנית טראמפ ותחושה כללית ש"מי שלא בפנים - מפספס".

אבל מאחורי הכותרות והראלי עומדים דפוסים מורכבים יותר. בשיחה עם ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, עולה תמונה שמבחינה היטב בין מסחר קצר־טווח, פסיכולוגי, לבין ניהול השקעות שמבוסס על החלטות לטווח ארוך. לדבריו, הסנטימנט הציבורי מתחלף במהירות, אבל אצל השחקנים הגדולים - המוסדיים והזרים - הדברים נמדדים אחרת לגמרי.

מחקר מעניין: למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך 

כתבה מעוררת מחשבה: רמז עבה לסיום העליות בבורסה

"בטווח הקצר זה פחד לפספס, בטווח הארוך זה שיקול דעת"

“צריך להבחין בין מה שקורה ביומיום לבין מה שקורה באמת בטווח הארוך,” אומר כגן. “המסחר הקצר־טווח, כמו שאנחנו רואים בימים האחרונים, מונע מ־FOMO - פחד לפספס את הראלי. כל מי שמנהל כסף נמדד מול התעשייה ומול התחרות שלו, וכולם מפחדים להישאר בחוץ. זה מסחר רגשי, של חדשות, של מומנטום.”