לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

• המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
• בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

אתמול זו חדוה, הים זה דני חחיאשווילי, מחר זה איציק, השמות לא משנים. 99% מהאנשים שיהיו בתפקיד יחשבו על ההמשך התעסוקתי שלהם. הם יבינו שהם צריכים כלפי התקשורת להציג כאילו הם דואגים לציבור והם עושים את זה מצוין - דוברים, דוברות, הודעות על כלום עם כותרות על תחרות ועל תמיכה בציבור, ומענקים לציבור ועוד ועוד. אבל בפנים ומול הבנקים - לדאוג לא להגזים, להיות עדיין חברים של מנהלי הבנקים. בסוף זה שוק קטן כולם מכירים את כולם, אם תהיה טרבל מייקר אתה אאוט. עדיף להיות חלק מהעדר, זה משתלם. קוראים לזה שחיתות מובנית, ניגוד עניינים מובנה. האנשים לא יכולים לשנות את זה, זה ה-DNA. רובם באים, עושים קדנציה ובהמשך מתקדמים. 

• מה מניע עיצוב משרד ב-5,000 שקל למ"ר?
• הפטור ממע"מ ביבוא אישי עולה ל-150 דולר והלחץ עובר לשוק המקומי
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

ואז מגיע שר אוצר שבעצם עושה אותו דבר - רוצה להציג לציבור כאילו הוא עובד בשבילו ומציע מסים גבוהים. הוא רק שוכח שבסוף הבנק יכול להעלות את המחירים, המסים ייקרו את העמלות והריבית. ברגע שאין תחרות אז הבנקים יתיישרו לריבית ועמלות שיספקו להם רווח נאה גם אחרי תוספת המס. הפתרון לבעיה נמצא בתקופת צינון ארוכה הרבה יותר, בהגבלות נוקשות בלדאוג שעובדי הציבור האלו ואגב בבנק ישראל יש את המשכורות הכי גבוהות במגזר הציבורי, ידאגו לציבור.

מס על הבנקים - בעד ונגד

משרד האוצר פרסם תזכיר חוק להטלת מס מיוחד של 15% על רווחי יתר של הבנקים מ-2026 עד 2030. ההצעה גבוהה מהמלצות ועדה בין-משרדית קודמת (7%-9%) וצפויה להכניס 1.13 מיליארד שקל ב-2026 ו-1.5 מיליארד בשנים הבאות, לאחר מס זמני של 2.5 מיליארד ב-2024-2025 למימון המלחמה.  זה מס נמוך מאוד, אנחנו רוצים להזכיר לכם שהעושק בעו"ש הגיע ל-7-8 מיליארד שקל בשנה!

איגוד הבנקים ובנק ישראל מתנגדים בחריפות, בטענה שהמס יגולגל לצרכנים דרך ריביות גבוהות ועמלות, יוצר אפליה סקטוריאלית ופוגע בוודאות. הטיעונים בעד המס מתבססים על רווחיות חריגה מסביבת ריבית גבוהה. ב-2023-2025, רווחי חמשת הבנקים הגדולים (הפועלים, לאומי, מזרחי-טפחות, דיסקונט ובינלאומי) הסתכמו בכ-25 מיליארד שקל בממוצע, עלייה של כ-50% מ-2018-2022. בשנת 2025 הרווחים המצטברים הם כ-30 מיליארד שקל.   המס יפגע אולי ב-3% מהרווחים. תסתכלו על הבורסה, הבנקים יורדים ב-0.8%. השוק יודע טוב מאוד שגם אם החוק יעבר זו לא דרמה וסיכוי גם שזה לא יעבור כך.

אלא שאם זה יעבור, "הארץ תשקוט" ישחררו את הלחץ מהבנקים כי מה רוצים מהם, הם הרי משלמים מס גבוה. זה כבר היה לפני שנתיים, ואז לאורך כל המלחמה, הבנקים עשקו אתכם ואף אחד לא התערב כי מה רוצים - הם הרי משלמים מס גבוה. בשנתיים של מלחמה קיבלתם אפס ריבית על העו"ש, קיבלתם ריבית נמוכה על פיקדונות וקיבלתם אינסוף פרסומות בפריים טיים - מאות מיליונים של שקלים שולמו לערוצי התקשרות, כדי להכשיר את הזוועות - בזמן שעושקים אתכם מספרים לכם כמה הבנקים נהדרים-תומכים-אוהבים את עמישראל ואת המילואימניקים, מממנים מילואימניקים, מבטלים חובות של לוחמים, מחתנים זוגות מילואימניקים, מקשיבים לכם. האמת - איזה שרלטנות.