מה גרם לנגיד לצאת משיווי משקל ולמה הקבלנים צריכים להמשיך לדאוג - ראיון

הנגיד שלנו, פרופ' אמיר ירון, הוא איש מאוד רציני שלוקח את הדברים מאוד ברצינות. הוא שקול, מחושב, מקצועי, כל תשובה שלו ניתנת בקפידה. תשובות מלאות, הוא לא אוהב לקצר. הסברים מפורטים. הוא עושה הכל כדי שכולם יבינו. זה בולט בשיחות עם כל העיתונאים במסגרת מסיבות העיתונאים ובשיחות האישיות. הוא בא לעבוד, הוא לא בא להסתחבק, וכן - היו נגידים שהיו "סחבקים". זה כמובן לזכותו. 

על פני השנים שהנגיד עומד בראש הפירמידה של בנק ישראל, מתחזקת מפעם לפעם התחושה שהדבר הכי חשוב לו הוא המקצועיות של בנק ישראל. כמובן שהמקצועיות היא נדבך חשוב באמינות ובתפיסת הציבור, אך הכל מתחיל ממנה - הוא ואנשיו עושים את מה שהם חושבים שצריך לעשות. יכול להיות שהוא טועה, יכול להיות שבדיעבד יתברר גם לאנשי הבנק המרכזי שהם טעו, אבל חייבים להודות שלמרות שגם אנחנו חושבים שהיה מקום להורדת ריבית מוקדמת, המצב עכשיו לא מגלם משבר כלכלי או קטסטרופה. גם אם היתה טעות, היא היתה קטנה. נכון, לציבור גדול זו טעות גדולה כי הם לא גומרים את החודש, כי החזר המשכנתא גדול, אבל כשחושבים על זה לעומק ומתייחסים למכלול הציבור, הרי שגם אם הריבית היתה יורדת בעוד רבע אחוז כבר לפני חצי שנה, אפילו שנה, זה לא היה משנה סדרי עולם. וכדאי להפנים - גם בסוף תהליך הורדת הריבית שכנראה ייעצר ב-3.5% לא יהיה שינוי דרמטי במצב הציבור. תנמיכו ציפיות. ובטח אל תרוצו לקנות דירות. 

אתמול במסיבת העיתונאים, אחרי ההכרזה על הפחתת הריבית ברבע אחוז ל-4%, שאלו את הנגיד שאלה חשובה (גד ליאור מידיעות) - "אדוני הנגיד, אולי הושפעת מנתניהו שנזף בך שלא הורדת את הריבית?" לראשונה הנגיד כעס מבפנים. הוא כעס כי פגעו בכבודו. לא האישי, אלא כבוד בנק ישראל. הוא חיפש את המילים המתאימות, זז באי נוחות מופגנת, קצת יצא מהמוד הרגוע שלו והסתכל על השואל בעיניים שאמרו - "השתגעת? אני? מה פתאום". אבל אחרי 2 שניות, הוא חזר לעצמו והצליח לענות ברוגע - אין שום השפעה, קבלת ההחלטות כאן נקייה לגמרי מפוליטיקה, אתם יודעים שאנחנו לא מושפעים. כן, המקצועיות בבית וגם איך שהיא נתפסת כלפי חוץ היא הדבר שהכי חשוב לו.

הנגיד גם ער למגבלות שלו, של בנק ישראל ושל "מדע" הכלכלה. הוא חוזר ומסביר שהכל נכון לעכשיו, וזה יכול להשתנות. כל פעם מחדש הבחינה בקשר לריבית נעשית בהינתן המצב בנקודת הזמן המסוימת. אבל, "אדוני הנגיד - מה ההבדל בין הפעם לפעמים קודמות, לא קרה כל כך הרבה בכלכלה?"

• תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
• פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"אני חולק על זה", אמר הנגיד. "בהינתן תזמון ההחלטות הקודמות, ובהינתן האינפורמציה שהייתה בכל נקודת זמן, לא היה נכון להוריד את הריבית. ואני אומר יותר מזה - גם בחוכמת הבדיעבד לא היה נכון להוריד את הריבית".

הנגיד אומר שהסביבה שבה התקבלו ההחלטות הקודמות הייתה שונה מהותית. "היינו באי ודאות מאוד גדולה, בסביבה מאוד שונה לפני הפסקת האש. היינו בסביבת אינפלציה גבוהה, עם ציפיות להמשך מעל הגבול העליון. בעולם עם מגבלות היצע עבודה מאוד ברורות, ברגע שאתה מוריד את הריבית אתה לא מקבל את הבונוס של עוד פעילות, אבל כן מקבל לחצים אינפלציוניים.

"ברגע שהגענו לסביבת אינפלציה שבה ניהול הסיכונים הוא כזה שאתה בסבירות גבוהה, באמצע הרבעון הראשון, תהיה סביבת מרכז היעד, ויש לך רוח גבית מהפסקת הלחימה, תמסורת יותר אקטיבית של שער החליפין, הקלה במגבלות ההיצע - כל זה ביחד מביא לכך שהחלטת הריבית הנוכחית מתאימה עכשיו".

• כשכולם ״נרטבים״: איך האקזיט של השכן מעלה לכם את המשכורת?
• ועדת הכלכלה דנה בהסדרת ייעוץ משכנתאות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?

הריבית הניטרלית והזהירות קדימה

הנגיד התייחס בראיון גם לריבית הניטרלית. זו הריבית שבנוסף למדד אמורה לבטא את הריבית של בנק ישראל, מעין ריבית ריאלית. הוא מציין כי האומדנים הם לא נקודה קשיחה. "חטיבת המחקר שמה ריבית ניטרלית של מעין אחוז וחצי, אבל יכול להיות מאוד שהמשק הישראלי, עם הפריון שלו, יודע לצמוח סביב הפוטנציאל גם בריבית גבוהה יותר. זו בדיוק הסיבה שאנחנו רוצים להמשיך לעשות את זה בצורה שקולה וזהירה".

וזה אומר את הדבר הבא - במדד שנתי של 2% וריבית ניטרלית של 1.5% - ריבית בנק ישראל תהיה 3.5%. זה היעד לסוף שנה הבאה, אבל האמת היא שזה גם היעד להמשך. 

זינוק מניות הנדלן והחשש משוק הדיור

אתמול אחרי הודעת הריבית, מניות הנדל"ן זינקו. המשקיעים מדמיינים ציבור ענק של רוכשים פוטנציאליים רואה החזרי משכנתא נמוכים ורץ לקנות דירות. לא שזה לא אפשרי, אבל אם זה יקרה זה יהיה בגלל עדר של רוכשים מבוהלים שחוששים מעלייה, ולא מסיבות אמיתיות. הקבלנים מהדהדים את זה בכל במה, זה האינטרס שלהם, אבל הנגיד מסביר שהוא לא חושש שההפחתה תשפיע על שוק הדירות. "אנחנו מנתחים את שוק הדיור כל הזמן. אנחנו רואים ירידה בכמות העסקאות, אנחנו רואים התחלות בנייה גבוהות, מלאי דירות לא מכורות גבוה, גמר בנייה גבוה, ורכישות קרקע בהיקף גבוה מרמ״י. לקחנו בחשבון את ההשפעה של הורדת ריבית על שוק הדירות, זה שוק בהאטה. כל הנתונים מלמדים אותנו שמלאי ההיצע יהיה גבוה בטווח מסוים, ואנחנו עדיין בתהליך של התאמת מחירים. לכן אנחנו לא צופים התלקחות במחירים".

במישור היציבות הפיננסית הוא מדגיש: "אנחנו לא רואים עלייה בפיגורים, לא במשכנתאות ולא אצל היזמים. זה כמובן מה שאתה רוצה לראות, ואנחנו ממשיכים לעקוב".

בתשובה לשאלה היכן תהיה הריבית בעוד שנתיים-שלוש, ירון נזהר. "האומדנים לריבית הניטרלית משתנים והם יחסית רחבים. אם בארצות הברית האומדן סביב אחוז, בישראל הוא בהחלט יותר גבוה. אני לא אתפלא אם הוא אפילו גבוה יותר מהאחוז וחצי שסומן". עוד רמז לריבית של 3.5% בעתיד הבינוני.