כולם חושבים אותו דבר - ההחלטה על הריבית מתקבלת בפה אחד; הכיצד?

"חברי הוועדה המוניטרית שמשתתפים בדיון מחליטים על שיעורה הרצוי של ריבית בנק ישראל. בדיון התקבלה החלטה להפחית את הריבית ב-0.25 נקודת אחוז לרמה של 3.75%. כל חברי הוועדה תמכו בהחלטה". לשון הודעת בנק ישראל על החלטת הריבית בתחילת החודש.

על פניו - אחדות דעים המלמדת שההחלטה נכונה, ואפילו כזו שניתן לברך עליה בעידן הפילוג העמוק בחברה הישראלית. אבל היא מעוררת תמיהות כאשר מתברר, שזוהי אחדות קבועה. במאי 2025 תמכו כל חברי הוועדה באי-שינוי הריבית, וכך גם ביולי אשתקד ובאוגוסט אשתקד ובספטמבר אשתקד. בנובמבר 2025 תמכו כל חברי הוועדה בהפחתה של 0.25 נקודה, ואילו בפברואר השנה ובמארס השנה ובמאי השנה הוחלט פה אחד להותיר את הריבית ללא שינוי. כיצד זה קורה?

 ארבעה חברים במקום שישה

אין זו השאלה היחידה בנוגע לוועדה המוניטרית. על פי חוק בנק ישראל, הוועדה מונה שישה חברים: הנגיד, העומד בראשה המשנה לנגיד, עובד הבנק שמינה הנגיד ושלושה חברים מקרב הציבור. החוק מטיל עליה תפקידים חשובים במיוחד:

"לקבוע את המדיניות להשגת מטרות הבנק, ובכלל זה את המדיניות המוניטרית; לעקוב אחר ביצועה של המדיניות שנקבעה, לבחון, מפעם לפעם, את ההתפתחויות המוניטריות והכלכליות ואת ההתקדמות להשגת יעדי המדיניות, ולדון בנושאים אחרים הקשורים לכך; להחליט על הפעולות לפי חוק זה שעל הבנק לנקוט כדי להשיג את מטרות הבנק" - דהיינו מדיניות הריבית; ולעסוק בקבלת פקדונות ומתן אשראי, ניהול יתרות מטבע החוץ והתערבות בסחר במט"ח.

ניתן היה לצפות, שבתור רגולטור מרכזי בתקופה כלכלית סוערת, בנק ישראל יאייש במלואה ועדה כה חשובה. אפשר גם להעיר, כי כמי שאחד מתפקידיו העיקריים הוא לפקח על התנהלות נאותה של הבנקים, מן הראוי שבנק ישראל יתן דוגמא.

אבל המציאות שונה. כיום מונה הוועדה ארבעה חברים בלבד - המספר החוקי המינימלי כדי שתוכל לפעול. אלו הם הנגיד, פרופ' אמיר ירון; המשנה לנגיד, אנדרו אביר; מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, ד"ר עדי ברנרד; ופרופ' אוֹרי חפץ מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית. למה אין שישה חברים? הוועדה לא מספיק חשובה והשעה לא מספיק קשה כדי לגייס עוד שני מוחות? ואולי זה קשור לנושא בו פתחנו - אחדות הדעים המופלאה?

בנושא של האחדות הזאת, הבה נפנה מבטנו אל מעבר לים - אל הבנק המרכזי החשוב ביותר בעולם, הפדרל ריזרב. גם שם נקבעת הריבית לא בידי אדם אחד (היו"ר) אלא בידי 11 חברי ועדת השווקים הפתוחים. זו הסיבה שכל כך חשוב לדונלד טראמפ להבטיח שיהיו בה כמה שיותר חברים שיתמכו בדרישתו העקבית להוריד את הריבית. בשל כך הוא ניסה (ועד עכשיו לא הצליח) להדיח את ליסה קוק, ובשל כך ג'רום פאואל לא ממהר לפרוש ממנה גם לאחר סיום כהונתו כיו"ר.

דיון בריא איננו קונצנזוס כפוי

בדצמבר אשתקד התנגדו שלושה מבין הנגידים להפחתת הריבית - מספר המתנגדים הגדול ביותר מאז 2019. במחצית השנייה של השנה שעברה התנגדו בממוצע שניים מחברי הוועדה לכל החלטה שלה, כולל בין שבעת הנגידים הקבועים החברים בה. מצב זה הוביל את ג'ייסון פורמן, שהיה יו"ר מועצת הכלכלנים בבית הלבן של ברק אובמה, לפרסם מאמר מעניין בניו-יורק טיימס. זוהי התפתחות בריאה, שתוביל לחשיבה מחודשת על דרכו עבודתו של ה"פד" והשפעתו הכלכלה, טען.

פורמן הסביר: ל"פד" יש מומחיות עצומה בניתוח טכני והוא ממלא את חובותיו במינימום של פוליטיזציה. החיסרון הגדול שלו היה שהללו הובילו לחשיבה קבוצתית, וכך הוא החמיץ את חומרת המשבר הפיננסי של 2008. בעקבות זאת הנהיג ה"פד" רפורמות, כולל מסגרות של "פרקליט השטן" בדו"חותיו. אבל החשיבה הקבוצתית עודנה קיימת בוועדת השווקים הפתוחים, שב-2021 הותירה את הריבית ללא שינוי למרות הזינוק באינפלציה והגיבה באיחור רב.

• מזרחי טפחות הכי יקר בריבית משכנתא, אבל רובכם לוקח אצלו משכנתא; הישראלים פראיירים?
• למה הנגיד אופטימי מולכם - ופסימי בשיחות פנימיות?

את השורות הבאות של פורמן כדאי להביא לתשומת ליבם של חברי הוועדה המוניטרית בבנק ישראל: "דיון בריא אינו מתגבר על חילוקי דעות באמצעות קונצנזוס כפוי, אלא משחרר את משתתפיו להביע את דעותיהם, להתווכח עליהן ולבסוף להצביע... המשק האמריקני הוא עולם רחב, מורכב ודינמי של אנרגיה וסתירות. רק לעיתים רחוקות יש תשובה ברורה אחת".

בנק ישראל מסר בתגובה: "תהליך המינוי של חברה נוספת מצוי בשלב סופי במזכירות הממשלה. תהליך המינוי של חבר נוסף מקודם על ידי הוועדה לאיתור חברי ועדה וחברי מועצה. בוועדה המוניטרית מתקיימים דיוני עומק ערים על ההחלטות. חברי הוועדה מקבלים את החלטותיהם באופן עצמאי".

לנו נותר לקוות, כי הבנק המרכזי והנגיד אינם מאמצים את אמירתו של שמעון כסאח ב"אופסייד סטורי" של הגשש החיוור: "אתה רואה, יא מניאק? אם כולם אומרים, כנראה שזה נכון".