אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי

האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין

רן קידר | (2)
נושאים בכתבה בנק אמיר ירון

האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין. 


הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. 


הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.


להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:

• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.

• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

• חברת החזקות השולטת בגוף מוסדי תוכל לשלוט במקביל גם בבנק שהיקף נכסיו אינו עולה על 2.5% מנכסי המערכת הבנקאית, תוך אפשרות להעלאת הסף עד לשיעור של  5% באישור שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובהתייעצות עם צוות מעקב שיוקם לצורך זה. בנק הנשלט על ידי חברת החזקות השולטת בגוף מוסדי יוגבל ולא יוכל לעסוק בייעוץ, בתיווך או בשיווק של מכשירי השקעה, ביטוח וחיסכון;

• תאגידים ריאליים יוכלו לשלוט בבנק לפי המתווה מוצע; בדומה למצב החוקי הקיים היום. 


בנוסף על יושבי הראש המשותפים, חברים בצוות יושב ראש הרשות לניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, עמית גל,  הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט כלכלי), ראש האגף ליציבות פיננסית בבנק ישראל ומנהלת יחידת רישוי ובנקים חדשים בפיקוח על הבנקים.

קיראו עוד ב"בארץ"

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר: "אזרחי ישראל, היום הוא רגע מכונן במאבק האמיתי והנחוש שלנו ביוקר המחיה. במשך שנים המערכת בנקאית היתה ריכוזית, לא מספיק תחרותית וסיפקה תנאים לא מספיק הוגנים. הבנקים לקחו מאיתנו ריביות גבוהות על אשראי – אבל כמעט שלא שילמו לנו על הפיקדונות שלנו. הפער היה גבוה מדי, והוא לא נובע מכוחות השוק – אלא מהיעדר תחרות.

כשהכסף יקר – הכל יקר: משכנתא, עסק, אפילו לפתוח דוכן פלאפל. הדו״ח שפורסם היום מציג מתווה מעשי, אחראי וחדשני שיאפשר כניסת שחקנים חדשים ופתיחת השוק לתחרות אמיתית. זה מהלך מתבקש, אמיץ והכרחי – שישבור את המונופול, יוריד ריביות, ויחזיר את הכוח לציבור. אני מודה לכל הגורמים המקצועיים שלקחו חלק בגיבוש ההמלצות. נמשיך מכאן עם יישום בפועל למען אזרחי ישראל".


פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל: "בנק ישראל רואה בקידום התחרות במערכת הבנקאות יעד אסטרטגי מרכזי שתכליתו שיפור השירותים הבנקאיים לכלל הציבור. אני מבקש להודות לחברי הצוות להגברת התחרות למגזר הקמעונאי במערכת הבנקאית על עבודתם המקיפה. הצוות עשה עבודה יסודית ומעמיקה למצוא מתווים שיובילו לכך שגופים נוספים יהפכו להיות בנקים ובכך ישפר את התחרות, השירות ורווחת הלקוחות וזאת תוך מציאת איזונים ראויים למניעת ניגודי עניינים פוטנציאליים ושמירה על יציבות המערכת הפיננסית. הענקת רישיון תאגיד בנקאי לגופים נוספים מהווה הזדמנות לחיזוק התחרות הן בצד האשראי והן בצד הפיקדונות, וכפועל יוצא מכך, להיטיב עם ציבור הלקוחות, בעיקר משקי הבית והעסקים הקטנים. המתווה מציע גישה מדורגת ומותאמת שמפחיתה את חסמי הכניסה לשחקנים חדשים לקבלת רישיון תאגיד בנקאי, תוך שמירה על כספי הלקוחות המפקידים ויציבות המערכת הפיננסית כולה. עלינו ליישם צעדים אלו באחריות, ומתוך ראייה ארוכת טווח של טובת הצרכנים והמשק. אבקש להודות לחברי הצוות ולעומדים בראשו על עבודתם המעמיקה והמקצועית בחודשים האחרונים."


יוגב גרדוס, הממונה על התקציבים במשרד האוצר: "ההמלצות שאנו מגישים היום לשר האוצר ולנגיד בנק ישראל מצטרפות לשורה ארוכה של מהלכים שאגף התקציבים מוביל ומקדם בשנים האחרונות להגברת התחרות, לצמצום יוקר המחיה ולשכלול הענף הפיננסי בישראל. בלב מהלכים אלו עומדת כניסה של שחקנים חדשים ותחרותיים לתחומי הבנקאות והפיננסים. כך גם היה ברפורמת בכר, אשר הכפילה את מספר השחקנים המציעים מימון תחרותי ואטרקטיבי לסקטור העסקים הגדולים. המלצות הצוות המוגשות היום, עשרים שנה אחרי רפורמת בכר, ממשיכות את מגמת הכנסת התחרות, אך הפעם מתמקדות במשקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. בהוזלת מקורות המימון עבור מקטע האשראי למגזר זה, יש פוטנציאל ליצירת תחרות משמעותית ולהורדת המחיר שמשלמים משקי הבית לא רק על אשראי, אלא גם על שירותים פיננסים נוספים. אני מבקש להודות לשר האוצר שנתן בי אמון להוביל את הצוות, לחברי הצוות ולבנק ישראל על העבודה המשותפת." 


דני חחיאשוילי, המפקח על הבנקים בבנק ישראל: "אני מברך על פרסום המלצות הוועדה ומבקש להודות לכל החברים בה על עבודה מקצועית ותוצר משמעותי למשק. המטרה שלנו הייתה ליצור שוק בנקאי תחרותי, והדוח שאליו הגענו מוסכם על כלל חברי הוועדה.

עבודת הצוות התמקדה ביצירת תשתית הולמת להגדלת מספר השחקנים בתחום הפיקדונות והאשראי הקמעונאי, תוך המשך השמירה על יציבות המערכת ואמון הציבור. דוח זה מהווה המשך ישיר לוועדות קודמות כמו ועדת שטרום וועדת בכר, ובעבודה זו חידדנו את ההמלצות שלהן על ידי אבחנה בין בנקים גדולים לקטנים.

יישום ההמלצות יוביל לרגולציה דיפרנציאלית ופרופורציונאלית במערכת הבנקאית, עם שלוש מדרגות פיקוחיות. דבר שייאפשר לגופים פיננסיים מקומיים ולגופים בינלאומיים להיכנס לשוק הבנקאות". 


תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ויקום המלפפון ויכה את הגנן (ל"ת)
    אנונימי 07/08/2025 15:21
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בתמורה הבנקים יעשו ביטוחי רכב (ל"ת)
    סומבררו 07/08/2025 11:58
    הגב לתגובה זו
בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.

מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.