אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי

האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק אמיר ירון

האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין. 


הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. 


הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.


להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:

• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.

• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

• חברת החזקות השולטת בגוף מוסדי תוכל לשלוט במקביל גם בבנק שהיקף נכסיו אינו עולה על 2.5% מנכסי המערכת הבנקאית, תוך אפשרות להעלאת הסף עד לשיעור של  5% באישור שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובהתייעצות עם צוות מעקב שיוקם לצורך זה. בנק הנשלט על ידי חברת החזקות השולטת בגוף מוסדי יוגבל ולא יוכל לעסוק בייעוץ, בתיווך או בשיווק של מכשירי השקעה, ביטוח וחיסכון;

• תאגידים ריאליים יוכלו לשלוט בבנק לפי המתווה מוצע; בדומה למצב החוקי הקיים היום. 


בנוסף על יושבי הראש המשותפים, חברים בצוות יושב ראש הרשות לניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, עמית גל,  הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט כלכלי), ראש האגף ליציבות פיננסית בבנק ישראל ומנהלת יחידת רישוי ובנקים חדשים בפיקוח על הבנקים.

קיראו עוד ב"בארץ"

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר: "אזרחי ישראל, היום הוא רגע מכונן במאבק האמיתי והנחוש שלנו ביוקר המחיה. במשך שנים המערכת בנקאית היתה ריכוזית, לא מספיק תחרותית וסיפקה תנאים לא מספיק הוגנים. הבנקים לקחו מאיתנו ריביות גבוהות על אשראי – אבל כמעט שלא שילמו לנו על הפיקדונות שלנו. הפער היה גבוה מדי, והוא לא נובע מכוחות השוק – אלא מהיעדר תחרות.

כשהכסף יקר – הכל יקר: משכנתא, עסק, אפילו לפתוח דוכן פלאפל. הדו״ח שפורסם היום מציג מתווה מעשי, אחראי וחדשני שיאפשר כניסת שחקנים חדשים ופתיחת השוק לתחרות אמיתית. זה מהלך מתבקש, אמיץ והכרחי – שישבור את המונופול, יוריד ריביות, ויחזיר את הכוח לציבור. אני מודה לכל הגורמים המקצועיים שלקחו חלק בגיבוש ההמלצות. נמשיך מכאן עם יישום בפועל למען אזרחי ישראל".


פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל: "בנק ישראל רואה בקידום התחרות במערכת הבנקאות יעד אסטרטגי מרכזי שתכליתו שיפור השירותים הבנקאיים לכלל הציבור. אני מבקש להודות לחברי הצוות להגברת התחרות למגזר הקמעונאי במערכת הבנקאית על עבודתם המקיפה. הצוות עשה עבודה יסודית ומעמיקה למצוא מתווים שיובילו לכך שגופים נוספים יהפכו להיות בנקים ובכך ישפר את התחרות, השירות ורווחת הלקוחות וזאת תוך מציאת איזונים ראויים למניעת ניגודי עניינים פוטנציאליים ושמירה על יציבות המערכת הפיננסית. הענקת רישיון תאגיד בנקאי לגופים נוספים מהווה הזדמנות לחיזוק התחרות הן בצד האשראי והן בצד הפיקדונות, וכפועל יוצא מכך, להיטיב עם ציבור הלקוחות, בעיקר משקי הבית והעסקים הקטנים. המתווה מציע גישה מדורגת ומותאמת שמפחיתה את חסמי הכניסה לשחקנים חדשים לקבלת רישיון תאגיד בנקאי, תוך שמירה על כספי הלקוחות המפקידים ויציבות המערכת הפיננסית כולה. עלינו ליישם צעדים אלו באחריות, ומתוך ראייה ארוכת טווח של טובת הצרכנים והמשק. אבקש להודות לחברי הצוות ולעומדים בראשו על עבודתם המעמיקה והמקצועית בחודשים האחרונים."


יוגב גרדוס, הממונה על התקציבים במשרד האוצר: "ההמלצות שאנו מגישים היום לשר האוצר ולנגיד בנק ישראל מצטרפות לשורה ארוכה של מהלכים שאגף התקציבים מוביל ומקדם בשנים האחרונות להגברת התחרות, לצמצום יוקר המחיה ולשכלול הענף הפיננסי בישראל. בלב מהלכים אלו עומדת כניסה של שחקנים חדשים ותחרותיים לתחומי הבנקאות והפיננסים. כך גם היה ברפורמת בכר, אשר הכפילה את מספר השחקנים המציעים מימון תחרותי ואטרקטיבי לסקטור העסקים הגדולים. המלצות הצוות המוגשות היום, עשרים שנה אחרי רפורמת בכר, ממשיכות את מגמת הכנסת התחרות, אך הפעם מתמקדות במשקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. בהוזלת מקורות המימון עבור מקטע האשראי למגזר זה, יש פוטנציאל ליצירת תחרות משמעותית ולהורדת המחיר שמשלמים משקי הבית לא רק על אשראי, אלא גם על שירותים פיננסים נוספים. אני מבקש להודות לשר האוצר שנתן בי אמון להוביל את הצוות, לחברי הצוות ולבנק ישראל על העבודה המשותפת." 


דני חחיאשוילי, המפקח על הבנקים בבנק ישראל: "אני מברך על פרסום המלצות הוועדה ומבקש להודות לכל החברים בה על עבודה מקצועית ותוצר משמעותי למשק. המטרה שלנו הייתה ליצור שוק בנקאי תחרותי, והדוח שאליו הגענו מוסכם על כלל חברי הוועדה.

עבודת הצוות התמקדה ביצירת תשתית הולמת להגדלת מספר השחקנים בתחום הפיקדונות והאשראי הקמעונאי, תוך המשך השמירה על יציבות המערכת ואמון הציבור. דוח זה מהווה המשך ישיר לוועדות קודמות כמו ועדת שטרום וועדת בכר, ובעבודה זו חידדנו את ההמלצות שלהן על ידי אבחנה בין בנקים גדולים לקטנים.

יישום ההמלצות יוביל לרגולציה דיפרנציאלית ופרופורציונאלית במערכת הבנקאית, עם שלוש מדרגות פיקוחיות. דבר שייאפשר לגופים פיננסיים מקומיים ולגופים בינלאומיים להיכנס לשוק הבנקאות". 


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר עולה
צילום: Photo by Alexander Schimmeck on Unsplash

מדוע מזנק הדולר ל-3.44?

ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל 

רן קידר |
נושאים בכתבה שער הדולר

אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.52%  . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים. 

רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן. 

הקשר העקיף לוול סטריט

בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד. 

כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.

השפעת הריבית 

עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה. 

קבלן שיפוצים נדלן
צילום: Istock

כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות

בתקופה של שבעה חודשים בלבד: 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות; מנגנון משומן של ניפוח מלאכותי של הוצאות כדי להתחמק ממס - נעצר; מקרה חריג או שזה רק קצה הקרחון של הקומבינות בענף הבניה?

מנדי הניג |

כתב אישום חמור הוגש נגד נביל מחאמיד, תושב אום אל־פחם ובעליה של חברת הבנייה "מן בזאר בנייה בע"מ". האישום הוא בגין ניכוי 96 חשבוניות פיקטיביות בהיקף עסקאות של כ-69 מיליון שקל, מתוכן נוכה מס תשומות בסך של למעלה מ-10 מיליון שקל. כתב האישום מייחס למחאמיד עבירות על פי חוק מס ערך מוסף, תוך ניסיון להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות. כתב האישום הוגש על ידי עו"ד שגיא דימנט מהיחידה המשפטית מע"מ מרכז ברשות המיסים בעקבות חקירה של חקירות מכס ומע"מ חיפה.

על פי פרטי כתב האישום, מחאמיד שימש כדירקטור, בעל מניות ומנהל בפועל של החברה, ובמהלך תקופה של שבעה חודשים בלבד - בין ינואר ליולי 2020 - הוא ביצע רישום של חשבוניות פיקטיביות שלא שיקפו עסקאות אמיתיות.

החשבוניות הפיקטיביות נרשמו על שם חברת "מן בזאר בנייה בע"מ" והוגשו במסגרת הדיווחים התקופתיים של החברה לרשות המסים. סכום המס שנוכה במסגרת אותן חשבוניות מסתכם ב-10,115,210 שקל. מחאמיד פעל באופן שיטתי כדי להתחמק מתשלום מס, תוך ניכוי מס תשומות "מבלי שיש לגביו מסמך כדין".

היקף החשבוניות והמס שנוכה בפועל מעיד, לפי רשות המסים, על פעולה נרחבת שבוצעה בזמן קצר יחסית. שבעה חודשים בלבד, 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות. מנגנון ניפוח מלאכותי של הוצאות לצורך התחמקות ממס. הרשויות מתייחסות להיקף הגבוה ולשיטתיות שבביצוע כאל נסיבות מחמירות, שמהוות בסיס להגשת כתב האישום הפלילי.

הפרשה הזאת משתלבת בתופעה מוכרת המאפיינת ענפים מסוימים, ובפרט את תחום הבנייה. בענף זה, המבוסס לא פעם על חוזים חלקיים, שימוש בתתי־קבלנים, חברות "מטריה" ופעילות עסקית מול גורמים רבים בשטח מאפשרת להחליק ביתר קלות עסקאות שלא קרו במציאות.