אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי

האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין

רן קידר | (2)
נושאים בכתבה בנק אמיר ירון

האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין. 


הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. 


הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.


להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:

• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.

• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

• חברת החזקות השולטת בגוף מוסדי תוכל לשלוט במקביל גם בבנק שהיקף נכסיו אינו עולה על 2.5% מנכסי המערכת הבנקאית, תוך אפשרות להעלאת הסף עד לשיעור של  5% באישור שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובהתייעצות עם צוות מעקב שיוקם לצורך זה. בנק הנשלט על ידי חברת החזקות השולטת בגוף מוסדי יוגבל ולא יוכל לעסוק בייעוץ, בתיווך או בשיווק של מכשירי השקעה, ביטוח וחיסכון;

• תאגידים ריאליים יוכלו לשלוט בבנק לפי המתווה מוצע; בדומה למצב החוקי הקיים היום. 


בנוסף על יושבי הראש המשותפים, חברים בצוות יושב ראש הרשות לניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, עמית גל,  הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט כלכלי), ראש האגף ליציבות פיננסית בבנק ישראל ומנהלת יחידת רישוי ובנקים חדשים בפיקוח על הבנקים.

קיראו עוד ב"בארץ"

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר: "אזרחי ישראל, היום הוא רגע מכונן במאבק האמיתי והנחוש שלנו ביוקר המחיה. במשך שנים המערכת בנקאית היתה ריכוזית, לא מספיק תחרותית וסיפקה תנאים לא מספיק הוגנים. הבנקים לקחו מאיתנו ריביות גבוהות על אשראי – אבל כמעט שלא שילמו לנו על הפיקדונות שלנו. הפער היה גבוה מדי, והוא לא נובע מכוחות השוק – אלא מהיעדר תחרות.

כשהכסף יקר – הכל יקר: משכנתא, עסק, אפילו לפתוח דוכן פלאפל. הדו״ח שפורסם היום מציג מתווה מעשי, אחראי וחדשני שיאפשר כניסת שחקנים חדשים ופתיחת השוק לתחרות אמיתית. זה מהלך מתבקש, אמיץ והכרחי – שישבור את המונופול, יוריד ריביות, ויחזיר את הכוח לציבור. אני מודה לכל הגורמים המקצועיים שלקחו חלק בגיבוש ההמלצות. נמשיך מכאן עם יישום בפועל למען אזרחי ישראל".


פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל: "בנק ישראל רואה בקידום התחרות במערכת הבנקאות יעד אסטרטגי מרכזי שתכליתו שיפור השירותים הבנקאיים לכלל הציבור. אני מבקש להודות לחברי הצוות להגברת התחרות למגזר הקמעונאי במערכת הבנקאית על עבודתם המקיפה. הצוות עשה עבודה יסודית ומעמיקה למצוא מתווים שיובילו לכך שגופים נוספים יהפכו להיות בנקים ובכך ישפר את התחרות, השירות ורווחת הלקוחות וזאת תוך מציאת איזונים ראויים למניעת ניגודי עניינים פוטנציאליים ושמירה על יציבות המערכת הפיננסית. הענקת רישיון תאגיד בנקאי לגופים נוספים מהווה הזדמנות לחיזוק התחרות הן בצד האשראי והן בצד הפיקדונות, וכפועל יוצא מכך, להיטיב עם ציבור הלקוחות, בעיקר משקי הבית והעסקים הקטנים. המתווה מציע גישה מדורגת ומותאמת שמפחיתה את חסמי הכניסה לשחקנים חדשים לקבלת רישיון תאגיד בנקאי, תוך שמירה על כספי הלקוחות המפקידים ויציבות המערכת הפיננסית כולה. עלינו ליישם צעדים אלו באחריות, ומתוך ראייה ארוכת טווח של טובת הצרכנים והמשק. אבקש להודות לחברי הצוות ולעומדים בראשו על עבודתם המעמיקה והמקצועית בחודשים האחרונים."


יוגב גרדוס, הממונה על התקציבים במשרד האוצר: "ההמלצות שאנו מגישים היום לשר האוצר ולנגיד בנק ישראל מצטרפות לשורה ארוכה של מהלכים שאגף התקציבים מוביל ומקדם בשנים האחרונות להגברת התחרות, לצמצום יוקר המחיה ולשכלול הענף הפיננסי בישראל. בלב מהלכים אלו עומדת כניסה של שחקנים חדשים ותחרותיים לתחומי הבנקאות והפיננסים. כך גם היה ברפורמת בכר, אשר הכפילה את מספר השחקנים המציעים מימון תחרותי ואטרקטיבי לסקטור העסקים הגדולים. המלצות הצוות המוגשות היום, עשרים שנה אחרי רפורמת בכר, ממשיכות את מגמת הכנסת התחרות, אך הפעם מתמקדות במשקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. בהוזלת מקורות המימון עבור מקטע האשראי למגזר זה, יש פוטנציאל ליצירת תחרות משמעותית ולהורדת המחיר שמשלמים משקי הבית לא רק על אשראי, אלא גם על שירותים פיננסים נוספים. אני מבקש להודות לשר האוצר שנתן בי אמון להוביל את הצוות, לחברי הצוות ולבנק ישראל על העבודה המשותפת." 


דני חחיאשוילי, המפקח על הבנקים בבנק ישראל: "אני מברך על פרסום המלצות הוועדה ומבקש להודות לכל החברים בה על עבודה מקצועית ותוצר משמעותי למשק. המטרה שלנו הייתה ליצור שוק בנקאי תחרותי, והדוח שאליו הגענו מוסכם על כלל חברי הוועדה.

עבודת הצוות התמקדה ביצירת תשתית הולמת להגדלת מספר השחקנים בתחום הפיקדונות והאשראי הקמעונאי, תוך המשך השמירה על יציבות המערכת ואמון הציבור. דוח זה מהווה המשך ישיר לוועדות קודמות כמו ועדת שטרום וועדת בכר, ובעבודה זו חידדנו את ההמלצות שלהן על ידי אבחנה בין בנקים גדולים לקטנים.

יישום ההמלצות יוביל לרגולציה דיפרנציאלית ופרופורציונאלית במערכת הבנקאית, עם שלוש מדרגות פיקוחיות. דבר שייאפשר לגופים פיננסיים מקומיים ולגופים בינלאומיים להיכנס לשוק הבנקאות". 


תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ויקום המלפפון ויכה את הגנן (ל"ת)
    אנונימי 07/08/2025 15:21
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בתמורה הבנקים יעשו ביטוחי רכב (ל"ת)
    סומבררו 07/08/2025 11:58
    הגב לתגובה זו
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון

אילו קצבאות יכללו בהקדמה ומה יקרה בחודש הבא?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי

לקראת ראש השנה, שיחול ביום שני הקרוב (22 בספטמבר), המוסד לביטוח לאומי נערך להקדים את העברת הקצבאות ארוכות המועד ולשלם אותן כבר ביום ראשון (21 בספטמבר). מדובר במהלך שצפוי להקל על מאות אלפי משפחות, קשישים ואנשים עם מוגבלות, שנדרשים להיערך להוצאות החג.

בדרך כלל מועברות הקצבאות ארוכות המועד ב-28 בכל חודש, אולם הפעם הוחלט על הקדמה של שבוע, כדי לאפשר לזכאים נזילות מוקדמת ונוחות כלכלית בתקופה שבה ההוצאות גדלות באופן טבעי - קניות לחג, ארוחות משפחתיות והוצאות שוטפות.

אילו קצבאות ייכללו בהקדמה?

על פי הודעת הביטוח הלאומי, התשלום המוקדם יכלול קצבאות נכות כללית, קצבאות ילדים נכים, שירותים מיוחדים לנכים קשים, קצבאות ניידות, קצבאות לנפגעי עבודה, גמלאות שיקום, גמלת סיעוד, קצבאות מזונות, קצבאות אזרח ותיק (זקנה), קצבאות שארים וכן קצבאות לאסירי ציון. כולן יופקדו בחשבונות הבנק של הזכאים כבר ביום ראשון.

גם קצבת הילדים הרגילה (עבור ילדים שאינם נכים) הוקדמה החודש ושולמה כבר ב-17 בספטמבר, שלושה ימים לפני המועד הקבוע, ה-20 בחודש. תשלומי אבטלה והבטחת הכנסה שולמו כרגיל ב-12 בספטמבר, אך באוקטובר הם יוקדמו ל-9 בחודש.

בכל שנה נושא הקדמת הקצבאות עולה מחדש סביב חגי תשרי, שהם החגים הארוכים והעמוסים ביותר מבחינה כלכלית. הוצאות על מזון, מתנות, טיולים משפחתיים ולעיתים גם חובות שנצברו במהלך השנה, הופכים את התקופה הזו לרגישה במיוחד עבור משקי בית מעוטי יכולת.

עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןעמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטן

הרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור

דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח בריאות

אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.

מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.


הציבור משלם יותר 

אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר

מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".

ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.