
חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי
האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין
האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין.
הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים.
הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.
להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:
• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.
- מי יציל את העו"ש שלכם ומה הריבית שתקבלו על היתרה בחשבון?
- דיסקונט רוכש את חלקה של שופרסל בפייבוקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.
• חברת החזקות השולטת בגוף מוסדי תוכל לשלוט במקביל גם בבנק שהיקף נכסיו אינו עולה על 2.5% מנכסי המערכת הבנקאית, תוך אפשרות להעלאת הסף עד לשיעור של 5% באישור שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובהתייעצות עם צוות מעקב שיוקם לצורך זה. בנק הנשלט על ידי חברת החזקות השולטת בגוף מוסדי יוגבל ולא יוכל לעסוק בייעוץ, בתיווך או בשיווק של מכשירי השקעה, ביטוח וחיסכון;
• תאגידים ריאליים יוכלו לשלוט בבנק לפי המתווה מוצע; בדומה למצב החוקי הקיים היום.
בנוסף על יושבי הראש המשותפים, חברים בצוות יושב ראש הרשות לניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, עמית גל, הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט כלכלי), ראש האגף ליציבות פיננסית בבנק ישראל ומנהלת יחידת רישוי ובנקים חדשים בפיקוח על הבנקים.
- תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
- מה מניע עיצוב משרד ב-5,000 שקל למ"ר?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
בצלאל סמוטריץ', שר האוצר: "אזרחי ישראל, היום הוא רגע מכונן במאבק האמיתי והנחוש שלנו ביוקר המחיה. במשך שנים המערכת בנקאית היתה ריכוזית, לא מספיק תחרותית וסיפקה תנאים לא מספיק הוגנים. הבנקים לקחו מאיתנו ריביות גבוהות על אשראי – אבל כמעט שלא שילמו לנו על הפיקדונות שלנו. הפער היה גבוה מדי, והוא לא נובע מכוחות השוק – אלא מהיעדר תחרות.
כשהכסף יקר – הכל יקר: משכנתא, עסק, אפילו לפתוח דוכן פלאפל. הדו״ח שפורסם היום מציג מתווה מעשי, אחראי וחדשני שיאפשר כניסת שחקנים חדשים ופתיחת השוק לתחרות אמיתית. זה מהלך מתבקש, אמיץ והכרחי – שישבור את המונופול, יוריד ריביות, ויחזיר את הכוח לציבור. אני מודה לכל הגורמים המקצועיים שלקחו חלק בגיבוש ההמלצות. נמשיך מכאן עם יישום בפועל למען אזרחי ישראל".
פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל: "בנק ישראל רואה בקידום התחרות במערכת הבנקאות יעד אסטרטגי מרכזי שתכליתו שיפור השירותים הבנקאיים לכלל הציבור. אני מבקש להודות לחברי הצוות להגברת התחרות למגזר הקמעונאי במערכת הבנקאית על עבודתם המקיפה. הצוות עשה עבודה יסודית ומעמיקה למצוא מתווים שיובילו לכך שגופים נוספים יהפכו להיות בנקים ובכך ישפר את התחרות, השירות ורווחת הלקוחות וזאת תוך מציאת איזונים ראויים למניעת ניגודי עניינים פוטנציאליים ושמירה על יציבות המערכת הפיננסית. הענקת רישיון תאגיד בנקאי לגופים נוספים מהווה הזדמנות לחיזוק התחרות הן בצד האשראי והן בצד הפיקדונות, וכפועל יוצא מכך, להיטיב עם ציבור הלקוחות, בעיקר משקי הבית והעסקים הקטנים. המתווה מציע גישה מדורגת ומותאמת שמפחיתה את חסמי הכניסה לשחקנים חדשים לקבלת רישיון תאגיד בנקאי, תוך שמירה על כספי הלקוחות המפקידים ויציבות המערכת הפיננסית כולה. עלינו ליישם צעדים אלו באחריות, ומתוך ראייה ארוכת טווח של טובת הצרכנים והמשק. אבקש להודות לחברי הצוות ולעומדים בראשו על עבודתם המעמיקה והמקצועית בחודשים האחרונים."
יוגב גרדוס, הממונה על התקציבים במשרד האוצר: "ההמלצות שאנו מגישים היום לשר האוצר ולנגיד בנק ישראל מצטרפות לשורה ארוכה של מהלכים שאגף התקציבים מוביל ומקדם בשנים האחרונות להגברת התחרות, לצמצום יוקר המחיה ולשכלול הענף הפיננסי בישראל. בלב מהלכים אלו עומדת כניסה של שחקנים חדשים ותחרותיים לתחומי הבנקאות והפיננסים. כך גם היה ברפורמת בכר, אשר הכפילה את מספר השחקנים המציעים מימון תחרותי ואטרקטיבי לסקטור העסקים הגדולים. המלצות הצוות המוגשות היום, עשרים שנה אחרי רפורמת בכר, ממשיכות את מגמת הכנסת התחרות, אך הפעם מתמקדות במשקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. בהוזלת מקורות המימון עבור מקטע האשראי למגזר זה, יש פוטנציאל ליצירת תחרות משמעותית ולהורדת המחיר שמשלמים משקי הבית לא רק על אשראי, אלא גם על שירותים פיננסים נוספים. אני מבקש להודות לשר האוצר שנתן בי אמון להוביל את הצוות, לחברי הצוות ולבנק ישראל על העבודה המשותפת."
דני חחיאשוילי, המפקח על הבנקים בבנק ישראל: "אני מברך על פרסום המלצות הוועדה ומבקש להודות לכל החברים בה על עבודה מקצועית ותוצר משמעותי למשק. המטרה שלנו הייתה ליצור שוק בנקאי תחרותי, והדוח שאליו הגענו מוסכם על כלל חברי הוועדה.
עבודת הצוות התמקדה ביצירת תשתית הולמת להגדלת מספר השחקנים בתחום הפיקדונות והאשראי הקמעונאי, תוך המשך השמירה על יציבות המערכת ואמון הציבור. דוח זה מהווה המשך ישיר לוועדות קודמות כמו ועדת שטרום וועדת בכר, ובעבודה זו חידדנו את ההמלצות שלהן על ידי אבחנה בין בנקים גדולים לקטנים.
יישום ההמלצות יוביל לרגולציה דיפרנציאלית ופרופורציונאלית במערכת הבנקאית, עם שלוש מדרגות פיקוחיות. דבר שייאפשר לגופים פיננסיים מקומיים ולגופים בינלאומיים להיכנס לשוק הבנקאות".
- 2.ויקום המלפפון ויכה את הגנן (ל"ת)אנונימי 07/08/2025 15:21הגב לתגובה זו
- 1.בתמורה הבנקים יעשו ביטוחי רכב (ל"ת)סומבררו 07/08/2025 11:58הגב לתגובה זו

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
