אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

הנגיד בחר בדרך הקלה - ואז מה אם לעם קשה

האינפלציה עדיין גבוהה, המצב הגיאפוליטי לא ברור, המלחמה נמשכת, הצמיחה נחלשת והגירעון תופח. בבנק ישראל מעדיפים להיות זהירים מאוד למרות שבחו"ל כבר הותר הרסן ולמרות שכל הכלכלנים מסביב טוענים שנתוני המאקרו מצדיקים הפחתת ריבית; מה תחזית הצמיחה של בנק ישראל? ומה התירוץ החדש של פרופ' אמיר ירון?

מנדי הניג | (18)

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל הותירה היום (שני) את הריבית ללא שינוי ברמה של 4.5%. בכך נמשכת תקופה ארוכה של יציבות מוניטרית, כאשר הבנק שומר על אותה רמה זו הפעם ה־14 ברציפות. ההחלטה תואמת את ציפיות השוק, שראה בסבירות נמוכה מאוד אפשרות לשינוי כעת. 

בבנק ישראל מסבירים כי השארת הריבית על כנה נובעת מהצורך לאזן בין מגמות האינפלציה, שעדיין נמצאת מעל היעד, לבין האטה בצמיחה והשלכות מתמשכות של המלחמה על הפעילות הכלכלית. בבנק הוסיפו הסבר נוסף - תגובת העולם לאירועים בעזה וההשלכות הכלכליות שעלולות להיגרם. זה כבר גורם שמעלה עוד יותר את מרווח הפעולה של הבנק. השליטה בריבית מוחלטת, הקשר לנתונים הכלכליים בפועל, לא מחייב את הבנק לפעול. בארה"ב דונלד טראמפ צועק ומורה ליו"ר הפד', ג'רום פאול להתפטר, קצת מוזר שלנתניהו לא אכפת ואין הפעלת לחץ על הנגיד להסתכל מסביב ולראות מה כמעט כל הכלכלנים סבורים - שצריך להוריד את הריבית. בנק ישראל לא יכול להיות לפעול רק בוודאות מוחלטת, כל העניין של תפקיד כל כך חשוב ואחראי הוא לעשות מהלכים נכונים גם בתנאי אי וודאות כל עוד בנקודת זמן המסוימת הם נכונים. ללכת על בטוח - זה הכי קל והכי מזיק למשק. אבל לנגיד ולבנק ישראל לא ממש אכפת, העיקר שהם לא יקחו סיכון כלשהו.  

בכל מקרה, התחזית של בנק ישראל כעת היא לריבית של 3.75% ברבעון השלישי של 2026, לעומת תחזית קודמת ל-3.75% ברבעון השני של 2026. בד בבד, מחלקת המחקר של הבנק הורידה את הצמיחה הצפויה השנה בגלל המלחמה והעלתה את הצמיחה בשנה הבאה, כשהיא מעריכה שהמלחמה תסתיים ברבעון הראשון של 2026.    


הריבית ללא שינוי

"על רקע התעצמות הלחימה בעזה והרעה בסנטימנט הבינ"ל כלפי ישראל, סביבת אי הוודאות הגיאופוליטית גבוהה", מסבירים בבנק ישראל את ההחלטה ומוסיפים - "קצב האינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים ירד מעט ועמד על 2.9%, בחלקו העליון של תחום היעד. בחודשים הקרובים האינפלציה צפויה להמשיך לשהות בסביבת הגבול העליון של היעד, ואף לחצות אותו ותחל להתמתן בתחילת 2026.

"הפעילות הכלכלית במשק התאוששה לאחר מבצע "עם כלביא". שוק העבודה עודנו הדוק בעיקר בשל ממגבלת היצע העבודה בעקבות גיוס המילואים ומחסור בעובדים לא ישראלים.

"היקף הפעילות בענף הבנייה ממשיך להיות משמעותי, מספר התחלות הבנייה והיתרי הבניה הוסיף לעלות  ונותר גבוה במונחים שנתיים. נמשכה מגמת ירידה במספר העסקאות לרכישת דירה, וקצב העלייה השנתי של מחירי הדירות התמתן.

"חטיבת המחקר מעריכה כי תחת ההנחה שהלחימה בעזה תמשך בעצימות משתנה ותסתיים במהלך הרבעון הראשון של 2026: התוצר צפוי לצמוח ב-2.5% וב-4.7% בשנים 2025 ו-2026 בהתאמה. שיעור האינפלציה במהלך שנת 2025 צפוי לעמוד על 3%, ובמהלך 2026 על 2.2%. מאז החלטת הריבית האחרונה, נרשם ייסוף בשיעור של 1% בערכו של השקל מול הדולר ו-0.8% מול האירו. במונחים נומינליים אפקטיביים יוסף השקל ב-1.2%. "תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתכנסות האינפלציה ליעדה, היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית.

קיראו עוד ב"בארץ"

"המשק הישראלי ממשיך לפעול בסביבה של אי וודאות גיאופוליטית גבוהה על רקע התעצמות הלחימה בעזה והרעה בסנטימנט הבינ"ל כלפי ישראל. הפעילות הכלכלית במשק התאוששה לאחר מבצע "עם כלביא". האינפלציה השנתית ירדה מעט ונמצאת בחלקו העליון של תחום היעד. בתקופה הנסקרת נותרה פרמיית הסיכון של ישראל יציבה ברמה הגבוהה מרמתה ערב מלחמת "חרבות ברזל"". 

"מדד המחירים לצרכן של חודש אוגוסט עלה ב-0.7%, וקצב האינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים ירד מעט ועמד על 2.9%, בחלקו העליון של תחום היעד. יחד עם זאת, מתחילת השנה האינפלציה מתאפיינת בתנודתיות. בניכוי אנרגיה ופו"י השיעור השנתי של האינפלציה עמד על 3.4%. בחודש אוגוסט, קצב האינפלציה השנתי של הרכיבים הבלתי סחירים עמד על 3.6%, והקצב השנתי של אינפלציית הרכיבים הסחירים ירד ל-1.7%. החזאים צופים שבחודשים הקרובים האינפלציה השנתית תישאר קרובה לגבול העליון של היעד, ואף תחצה את הגבול כלפי מעלה, ותחל להתמתן בתחילת שנת 2026. הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה מהמקורות השונים נמצאות סביב מרכז תחום היעד. הציפיות לשנה השנייה ואילך מוסיפות לשהות גם הן בקרבת מרכז היעד.

"להערכת הוועדה קיימים מספר סיכונים להאצה אפשרית באינפלציה: ההתפתחויות הגיאופוליטיות והשפעותיהן על הפעילות במשק, עלייה בביקושים לצד מגבלות היצע, ההתפתחויות הפיסקליות והרעה בתנאי הסחר העולמיים".

תחזית חטיבת המחקר

"התחזית גובשה לאחר גיוס מילואים נרחב ותחילתו של מהלך קרקעי משמעותי ברצועת עזה, ותחת ההנחה שהלחימה בעזה תמשך בעצימות משתנה ותסתיים במהלך הרבעון הראשון של 2026. על פי הערכת החטיבה, בתרחיש זה, התוצר צפוי לצמוח ב-2.5% וב-4.7% בשנים 2025 ו-2026 בהתאמה, לעומת 3.3% ו-4.6% בתחזית יולי. בשנים 2025 ו-2026 שיעור האבטלה הרחבה בגילי העבודה העיקריים (64-25) צפוי לעמוד בממוצע על 3.4%. שיעור האינפלציה במהלך שנת 2025 צפוי לעמוד על 3%, ובמהלך 2026 על 2.2%, זאת בהשוואה ל-2.6% ב-2025 ו-2% ב-2026 בתחזית יולי. הגרעון בתקציב הממשלה צפוי להסתכם ב-5.1 אחוזי תוצר בשנת 2025 ו-4.3% בשנת 2026. יחס החוב לתוצר צפוי לעמוד על כ-71% בסוף 2025 וב-2026.

"אי הודאות בתחזית זו באה לידי ביטוי במנעד רחב במיוחד של תרחישים ביטחוניים המהווים סיכונים לתחזית לשני הכיוונים. סיכון לתחזית כלפי מטה, שמנתחת חטיבת המחקר, יכול לנבוע מהתארכות נוספת של הלחימה בה מגבלות ההיצע והפגיעה בסנטימנט כלפי ישראל נמשכים. מצב שכזה, ימשיך להעיב על ההשקעות ועל התאוששות הפעילות.  כפועל יוצא הצמיחה תהיה נמוכה יותר, הגירעון בתקציב המדינה יתרחב ותוואי האינפלציה והריבית גבוהים יותר. מנגד, בימים האחרונים מתקיימות שיחות העשויות להבשיל לכדי הסכם הפסקת אש ואף לסיום המלחמה, שיקל על מגבלות ההיצע במשק, מה שיתמוך בהרחבת הפעילות, וההשפעה על האינפלציה תהיה תלויה גם בהתפתחות הביקושים.

"האינדיקטורים השוטפים למצב הפעילות הכלכלית במשק באוגוסט מעידים על המשך התאוששות מתונה של הפעילות. נתוני ההוצאות בכרטיסי אשראי במחירים שוטפים מצביעים על המשך התאוששות לאחר הירידה החדה עם פרוץ מבצע "עם כלביא", ובנתוני הקצה הם שוהים ברמה הגבוהה מעט מקו המגמה. המאזן המצרפי בסקר המגמות בעסקים של הלמ"ס לחודש אוגוסט הוסיף לעלות, אך עדיין לא חזר לרמה שקדמה למבצע "עם כלביא" (איור 12). גיוסי ההון במגזר ההייטק ברביע השלישי של השנה גבוהים ודומים לרמתם ברביע הקודם. העודף בחשבון הסחורות והשירותים ירד בחדות ברביע השני של השנה עקב ירידה ביצוא סחורות ושירותים ועלייה ביבוא סחורות ושירותים, בנתוני הקצה חלה התאוששות גם ביצוא.

"הגירעון המצטבר בתקציב המדינה ב-12 החודשים האחרונים, הסתכם בחודש אוגוסט ב-4.8 אחוזי תוצר, ירידה קלה מהחודש הקודם. זאת, על רקע המשך העלייה בתקבולי הממשלה ממיסים בחודש אוגוסט (במחירים קבועים ובניכויי שינויי חקיקה והכנסות חד פעמיות) שנמצאים ברמה גבוהה בהשוואה למגמה ארוכת הטווח. הממשלה אישרה הגדלה נוספת של תקציב הביטחון ב-31.9 מיליארד ש"ח בשנת 2025 בעיקר למימון הוצאות הביטחון בגין מבצעי "מרכבות גדעון" ו-"עם כלביא".

"שוק העבודה עודנו הדוק בעיקר בשל מגבלת היצע עבודה בעקבות גיוס המילואים ומחסור בעובדים לא ישראלים. שיעור האבטלה הרחבה של גילאי העבודה העיקריים (64-25) ירד ועמד בחודש אוגוסט על 3.1% (איור 16ב'). שיעור המשרות הפנויות עלה מעט בחודש אוגוסט ועמד על 4.5% . שיעור הנעדרים זמנית בשל שירות מילואים בחודש אוגוסט עמד על 0.7%. שיעור התעסוקה ושיעור ההשתתפות של גילאי העבודה העיקריים (64-25) נמצאים ברמה נמוכה ואף ירדו בחודשים יולי-אוגוסט. נמשכת העלייה בשכר בכלל המשק כאשר במאי-יולי שגדל ב-4.2% (במונחים שנתיים) בהשוואה לרבעון השלישי של 2023, זאת בהובלת השכר במגזר העסקי (איור 20).

"הפעילות בענף הבנייה מצביעה על תמונה מעורבת ברביע השני של 2025. בניכוי עונתיות, מספר התחלות הבנייה והיתרי הבניה הוסיפו לעלות ונותרו גבוהים במונחים שנתיים, כך שהיקף הפעילות בענף ממשיך להיות משמעותי (איור 21). מנגד, היקף גמר הבנייה נותר נמוך יחסית תוך המשך התארכות משך זמן הבנייה הממוצע – שהגיע ל-36 חודשים, דבר המשקף, בין היתר, את התמשכות מחסור בעובדים בענף זה. עפ"י נתוני הלמ"ס בחודש יולי מלאי הדירות הלא מכורות הוסיף לעלות, ונמצא במגמת עלייה מאז אפריל 2022. במקביל, נמשכה מגמת ירידה במספר העסקאות בדירות ובפרט בדירות יד ראשונה. מאז תחילת השנה ירדו מחירי הדירות ב-1.4% במצטבר, וקצב העלייה השנתי של המחירים התמתן ועמד על 1.6%. סעיף שירותי דיור בבעלות הדיירים באוגוסט (שכר דירה בחוזים חדשים ומתחדשים) המשיך לעלות בקצב שנתי של 4.3%, המצביע על דביקות מסויימת. בחודש אוגוסט הועמדו משכנתאות בסך של כ-9.1 מיליארדי ₪.

"לאחר עלייה חדה בחודשים האחרונים, מדדי המניות המקומיים המשיכו לעלות תוך תנודתיות גבוהה. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שבאה לידי ביטוי במרווח ה-CDS נותרה ללא שינוי מהותי בתקופה הנסקרת, אך היא עדיין שוהה ברמה הגבוהה מרמתה טרם מלחמת "חרבות ברזל", ומרווחי האג"ח הממשלתי הדולרי נותרו ללא שינוי מהותי. תשואת האג"ח הממשלתית השיקלית ל-10 שנים עלתה מעט בתקופה הנסקרת. האשראי למגזר העסקי התרחב בקצב גבוה ובחודש יולי, המשיך לצמוח גם האשראי לעסקים הבינוניים והקטנים. שיעור האשראי העסקי בפיגור מעל 90 יום נותר נמוך יחסית. עפ"י סקר המגמות לחודש אוגוסט שיעור העסקים שמדווחים על מגבלת אשראי חמורה במגזרים השונים דומה לרמתו ערב מלחמת "חרבות ברזל".

"הפעילות הכלכלית הגלובלית מאופיינת במגמה מעורבת. בארה"ב אי הוודאות הכלכלית בעקבות מדיניות המכסים הובילה לסימני האטה בשוק העבודה. בגוש האירו ובסין, נרשמה התאוששות בפעילות. תחזית הצמיחה הגלובלית עודכנה מעט כלפי מעלה, ומדד מנהלי הרכש הגלובלי לחודש אוגוסט עלה מעט (איור 34). קצב ההתרחבות בסחר העולמי מוסיף להאט.

נתוני הצמיחה לרבעון שני בארה"ב עודכנו כלפי מעלה ועומדים על 3.8%. נתוני שוק העבודה לחודש אוגוסט הוסיפו להצביע על היחלשות, כאשר תוספת המשרות באוגוסט הייתה נמוכה משמעותית מהתחזיות וכן עודכנו כלפי מטה נתוני החודשים יוני ויולי. שיעור האבטלה המשיך לעלות והגיע לכ-4.3%. בגוש האירו ניכר שיפור קל במדדי הסנטימנט, כאשר השיפור בולט במדינות המובילות בגוש ובעיקר בספרד. בסין נרשמה התאוששות מסוימת בפעילות לאור הרגיעה במלחמת הסחר והיקף ייצוא הסחורות בסין שומר על רמה יציבה. בארה"ב האינפלציה (CPI) דביקה ושיעורה על פי המדד הכללי בחודש אוגוסט עלה ל-2.9%. מדד הליבה של המחירים לצרכן (Core CPI) נותר ללא שינויי על 3.1%. בגוש האירו, רכיב השירותים ממשיך להתמתן ולתמוך בהאטת האינפלציה, בקריאה הסופית לחודש אוגוסט האינפלציה נותרה ללא שינוי ברמה של 2% ומדד הליבה נותר ללא שינוי ברמה של 2.3%. ה-FED הוריד את הריבית ב-25 נ.ב. (בהתאם לצפי), ה-ECB הותיר את הרבית פעם נוספת ללא שינוי.


תגובות לכתבה(18):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    משקיף אנונימי 29/09/2025 17:20
    הגב לתגובה זו
    נגיד עט להשכיר אבל עדיף שבאנגלית
  • 14.
    נגיד ללא מעוף חרדתי (ל"ת)
    יוסי 29/09/2025 17:11
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    שלומי 29/09/2025 17:02
    הגב לתגובה זו
    אם הצורר חולה הנפש תומך חמאס השבוי של חרדים משתמטים ו משיחים עבריינים לא יעוף לנו מהחיים ישראל תעלם כמו ספרטה נעלמה .
  • 12.
    הדרך הקלה 29/09/2025 16:57
    הגב לתגובה זו
    לא מסוגל להעריך ולהבין שהנגיד הוא המבצר האחרון להגנת הכלכלה . הנבלות הרסו לנו את המדינה הכלכלה הביטחון ונתקו אותנו מהעולם . המדינה לא מעניינת אותם רק השקרים והשחיתות .
  • 11.
    כלכלן 29/09/2025 16:57
    הגב לתגובה זו
    מזכיר לכם ששנים מנע משכנתאות במסלול פריים כשהיו זולות ואז דקה לפני שהעלה בכ 5% ריבית הפריים איפשר משכנתאות פריים מוגדלות קנה 200 מליארד דולר והשקל 330 מייצר הפסדי ענק במאזני הבנק אבל היי הוא קפלניסט שמדבר על סכנות הפיכה משפטית אז הכל נסלח לו רלביסט כושל
  • 10.
    דב בירן 29/09/2025 16:55
    הגב לתגובה זו
    עיתונאים אוהבים כותרות הנגיד צודק. הממשלה גורמת לאבדן דרך ולכן אנחנו סובלים.ממשלת מושחתת לכאורה וחסרת הבנה למקומה חרפה.
  • 9.
    אנונימי 29/09/2025 16:46
    הגב לתגובה זו
    אבל מצחיק אותי שהוא מתיימר להסביר לנגיד הבנק מה היה צריך לעשות בעודף בטחון כזה.
  • כלכלן 29/09/2025 17:01
    הגב לתגובה זו
    אם אתה היית זורק 200 מיליארד דולר לפח כדי להחליש השקל ואז משאיר ריבית גבוה ומחזק השקל אז היינו חושבים שאתה מטומטם אל תתבלבל התואר פרופסור של הנגיד לא עושה אותו יותר חכם הוא יאלף להוריד בישיבה הבאה גם אם לא יבוא לו
  • 8.
    המקצוען 29/09/2025 16:44
    הגב לתגובה זו
    ככה זה כשיש מזל .
  • 7.
    עמיאל 29/09/2025 16:44
    הגב לתגובה זו
    סלע איתן שטובת המדינה והכלכלה האינטרס היחיד שהוא נלחם עליו בזמן שמולו ניצבת ממשלה הרס וחורבן מושחתת ועבריינית שמסכנת את קיומה של ישראל .
  • 6.
    עידן 29/09/2025 16:31
    הגב לתגובה זו
    יופי כל הכבוד אסור להיכנע ללחץ האמת שבכלל היה צריך להעלות את הריבית אבל אפשר להסתפק בזה עם ישראל שקוע עד הצוואר בהלוואות הכי גבוה ב OECD צריך לגמול אותנו את זה עושים על ידי ריבית גבוהה
  • 5.
    ירון האפס פוליטקאי קטן כל הדוח פוליטי לא כלכלי (ל"ת)
    אנונימי 29/09/2025 16:28
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    גימלאי 29/09/2025 16:20
    הגב לתגובה זו
    העיקר לשמור על הבנקים.חברות הביטוח. המונופולים והשמנמנים עובדי בנק ישראל...
  • 3.
    אנונימי 29/09/2025 16:18
    הגב לתגובה זו
    פגיעה משמעותית ביצוא .מלחמה יש פה כבר מאה שנה .
  • יצואן במצור 29/09/2025 16:47
    הגב לתגובה זו
    הפכו את ישראל למדינה מצורעת במצור לא יבוא לא יצוא לא שום דבר . ספרטה סוף הדרך .
  • 2.
    יוגב 29/09/2025 16:07
    הגב לתגובה זו
    פשוט לא נכנע לחסרי הבנה בכלכלה
  • 1.
    כריש 29/09/2025 16:01
    הגב לתגובה זו
    נגיד עלוב בנק עלוב תת רמה אפסים
  • הנגיד הוא האיש השפוי שמנווט את המדינה (ל"ת)
    מוניקה 29/09/2025 16:25
    הגב לתגובה זו
בחור נוסע באיילון עם רכב פתוח, נוצר באמצעות AIבחור נוסע באיילון עם רכב פתוח, נוצר באמצעות AI

מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם

האם אתם יותר מהממוצע, או מתחת לממוצע?  

מנדי הניג |

דוח של בנק ישראל שפורסם בשבוע שעבר על ההתחייבויות של הציבור הישראלי נותן לנו נתונים מעניינים. רוב ההתחייבויות שלנו הן למשכנתאות, סדר גודל של 620 מיליארד שקל, ועם חובות נוספים אנחנו בחוב כולל של כ-880 מיליארד שקל. בואו נניח שהדוח לא כולל את כל החובות כי יש גם הלוואות משפחתיות ונוספות. נניח שהחוב הכולל של הציבור הוא טריליון שקל.

טריליון שקל נשמע הרבה מאוד, אבל כשמחלקים את זה לנפש - 10 מיליון איש , מקבלים שהחוב לכל אדם הוא כ-100 אלף שקל. אם נתייחס למשפחה עם 2 ילדים נקבל שיש לה חוב של 400 אלף שקל. זה ממוצע וכמו שאתם יודעים, ממוצע זה עניין בעייתי. לדוגמה - זוג צעיר שלוקח משכנתא בהיקף של 1-1.5 מיליון שקל ואפילו יותר, עמוס בחובות - הרבה יותר מהממוצע. מצד שני, יש משפחות רבות אחרי 20-30 שנה של משכנתא שאין להם חוב גדול. 

למשפחה ממוצעת יש חוב של 400 אלף שקל, וזה הגיוני כי משפחה ממוצעת היא לא זוג צעיר והיא גם לא סוג בפנסיה, היא זוג בגילאי 45-50 בערך, ובמצב כזה המשכנתא כבר נמוכה, היא בישורת האחרונה שלה, אצל חלק כבר נסגרה. 

התחלנו בחוב, אבל יש לנו יותר נכסים. יש דירה, רכב ויש נכסים פיננסים. נתחיל בדירה - דירה ממוצעת בישראל שווה כ-2.3 מיליון שקל. אנחנו מתייחסים כאן לממוצע, אז זו הדירה שיש למשפחה שהגדרנו - 4 נפשות (2 ילדים) וחוב של 400 אלף שקל. הדירה בניכוי החוב שרובו משכנתא - כ-1.9 מיליון שקל. 

יש גם רכבים. מסתבר שזה לא משמעותי להון הכולל. יש מעל 4 מיליון רכבים, שזה בממוצע 0.4 רכב לאיש, למשפחה כ-1.6 רכבים. נניח שמדובר ברכבים עם וותק של 6-7 שנות וותק ונניח בשמרנות שיש עליהם עוד חוב, נקבל אולי 100 אלף שקל שווי נטו של רכבים. אנחנו בסיכום ביניים של 2 מיליון שקל - הון ממוצע למשפחה בלי הנכסים הפיננסים. וכאן מגיעה ההפתעה הגדולה.