אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

הנגיד בחר בדרך הקלה - ואז מה אם לעם קשה

האינפלציה עדיין גבוהה, המצב הגיאפוליטי לא ברור, המלחמה נמשכת, הצמיחה נחלשת והגירעון תופח. בבנק ישראל מעדיפים להיות זהירים מאוד למרות שבחו"ל כבר הותר הרסן ולמרות שכל הכלכלנים מסביב טוענים שנתוני המאקרו מצדיקים הפחתת ריבית; מה תחזית הצמיחה של בנק ישראל? ומה התירוץ החדש של פרופ' אמיר ירון?

מנדי הניג | (64)

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל הותירה היום (שני) את הריבית ללא שינוי ברמה של 4.5%. בכך נמשכת תקופה ארוכה של יציבות מוניטרית, כאשר הבנק שומר על אותה רמה זו הפעם ה־14 ברציפות. ההחלטה תואמת את ציפיות השוק, שראה בסבירות נמוכה מאוד אפשרות לשינוי כעת. 

בבנק ישראל מסבירים כי השארת הריבית על כנה נובעת מהצורך לאזן בין מגמות האינפלציה, שעדיין נמצאת מעל היעד, לבין האטה בצמיחה והשלכות מתמשכות של המלחמה על הפעילות הכלכלית. בבנק הוסיפו הסבר נוסף - תגובת העולם לאירועים בעזה וההשלכות הכלכליות שעלולות להיגרם. זה כבר גורם שמעלה עוד יותר את מרווח הפעולה של הבנק. השליטה בריבית מוחלטת, הקשר לנתונים הכלכליים בפועל, לא מחייב את הבנק לפעול. בארה"ב דונלד טראמפ צועק ומורה ליו"ר הפד', ג'רום פאול להתפטר, קצת מוזר שלנתניהו לא אכפת ואין הפעלת לחץ על הנגיד להסתכל מסביב ולראות מה כמעט כל הכלכלנים סבורים - שצריך להוריד את הריבית. בנק ישראל לא יכול להיות לפעול רק בוודאות מוחלטת, כל העניין של תפקיד כל כך חשוב ואחראי הוא לעשות מהלכים נכונים גם בתנאי אי וודאות כל עוד בנקודת זמן המסוימת הם נכונים. ללכת על בטוח - זה הכי קל והכי מזיק למשק. אבל לנגיד ולבנק ישראל לא ממש אכפת, העיקר שהם לא יקחו סיכון כלשהו.  

בכל מקרה, התחזית של בנק ישראל כעת היא לריבית של 3.75% ברבעון השלישי של 2026, לעומת תחזית קודמת ל-3.75% ברבעון השני של 2026. בד בבד, מחלקת המחקר של הבנק הורידה את הצמיחה הצפויה השנה בגלל המלחמה והעלתה את הצמיחה בשנה הבאה, כשהיא מעריכה שהמלחמה תסתיים ברבעון הראשון של 2026.    


הריבית ללא שינוי

"על רקע התעצמות הלחימה בעזה והרעה בסנטימנט הבינ"ל כלפי ישראל, סביבת אי הוודאות הגיאופוליטית גבוהה", מסבירים בבנק ישראל את ההחלטה ומוסיפים - "קצב האינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים ירד מעט ועמד על 2.9%, בחלקו העליון של תחום היעד. בחודשים הקרובים האינפלציה צפויה להמשיך לשהות בסביבת הגבול העליון של היעד, ואף לחצות אותו ותחל להתמתן בתחילת 2026.

"הפעילות הכלכלית במשק התאוששה לאחר מבצע "עם כלביא". שוק העבודה עודנו הדוק בעיקר בשל ממגבלת היצע העבודה בעקבות גיוס המילואים ומחסור בעובדים לא ישראלים.

"היקף הפעילות בענף הבנייה ממשיך להיות משמעותי, מספר התחלות הבנייה והיתרי הבניה הוסיף לעלות  ונותר גבוה במונחים שנתיים. נמשכה מגמת ירידה במספר העסקאות לרכישת דירה, וקצב העלייה השנתי של מחירי הדירות התמתן.

"חטיבת המחקר מעריכה כי תחת ההנחה שהלחימה בעזה תמשך בעצימות משתנה ותסתיים במהלך הרבעון הראשון של 2026: התוצר צפוי לצמוח ב-2.5% וב-4.7% בשנים 2025 ו-2026 בהתאמה. שיעור האינפלציה במהלך שנת 2025 צפוי לעמוד על 3%, ובמהלך 2026 על 2.2%. מאז החלטת הריבית האחרונה, נרשם ייסוף בשיעור של 1% בערכו של השקל מול הדולר ו-0.8% מול האירו. במונחים נומינליים אפקטיביים יוסף השקל ב-1.2%. "תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתכנסות האינפלציה ליעדה, היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית.

קיראו עוד ב"בארץ"

"המשק הישראלי ממשיך לפעול בסביבה של אי וודאות גיאופוליטית גבוהה על רקע התעצמות הלחימה בעזה והרעה בסנטימנט הבינ"ל כלפי ישראל. הפעילות הכלכלית במשק התאוששה לאחר מבצע "עם כלביא". האינפלציה השנתית ירדה מעט ונמצאת בחלקו העליון של תחום היעד. בתקופה הנסקרת נותרה פרמיית הסיכון של ישראל יציבה ברמה הגבוהה מרמתה ערב מלחמת "חרבות ברזל"". 

"מדד המחירים לצרכן של חודש אוגוסט עלה ב-0.7%, וקצב האינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים ירד מעט ועמד על 2.9%, בחלקו העליון של תחום היעד. יחד עם זאת, מתחילת השנה האינפלציה מתאפיינת בתנודתיות. בניכוי אנרגיה ופו"י השיעור השנתי של האינפלציה עמד על 3.4%. בחודש אוגוסט, קצב האינפלציה השנתי של הרכיבים הבלתי סחירים עמד על 3.6%, והקצב השנתי של אינפלציית הרכיבים הסחירים ירד ל-1.7%. החזאים צופים שבחודשים הקרובים האינפלציה השנתית תישאר קרובה לגבול העליון של היעד, ואף תחצה את הגבול כלפי מעלה, ותחל להתמתן בתחילת שנת 2026. הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה מהמקורות השונים נמצאות סביב מרכז תחום היעד. הציפיות לשנה השנייה ואילך מוסיפות לשהות גם הן בקרבת מרכז היעד.

"להערכת הוועדה קיימים מספר סיכונים להאצה אפשרית באינפלציה: ההתפתחויות הגיאופוליטיות והשפעותיהן על הפעילות במשק, עלייה בביקושים לצד מגבלות היצע, ההתפתחויות הפיסקליות והרעה בתנאי הסחר העולמיים".

תחזית חטיבת המחקר

"התחזית גובשה לאחר גיוס מילואים נרחב ותחילתו של מהלך קרקעי משמעותי ברצועת עזה, ותחת ההנחה שהלחימה בעזה תמשך בעצימות משתנה ותסתיים במהלך הרבעון הראשון של 2026. על פי הערכת החטיבה, בתרחיש זה, התוצר צפוי לצמוח ב-2.5% וב-4.7% בשנים 2025 ו-2026 בהתאמה, לעומת 3.3% ו-4.6% בתחזית יולי. בשנים 2025 ו-2026 שיעור האבטלה הרחבה בגילי העבודה העיקריים (64-25) צפוי לעמוד בממוצע על 3.4%. שיעור האינפלציה במהלך שנת 2025 צפוי לעמוד על 3%, ובמהלך 2026 על 2.2%, זאת בהשוואה ל-2.6% ב-2025 ו-2% ב-2026 בתחזית יולי. הגרעון בתקציב הממשלה צפוי להסתכם ב-5.1 אחוזי תוצר בשנת 2025 ו-4.3% בשנת 2026. יחס החוב לתוצר צפוי לעמוד על כ-71% בסוף 2025 וב-2026.

"אי הודאות בתחזית זו באה לידי ביטוי במנעד רחב במיוחד של תרחישים ביטחוניים המהווים סיכונים לתחזית לשני הכיוונים. סיכון לתחזית כלפי מטה, שמנתחת חטיבת המחקר, יכול לנבוע מהתארכות נוספת של הלחימה בה מגבלות ההיצע והפגיעה בסנטימנט כלפי ישראל נמשכים. מצב שכזה, ימשיך להעיב על ההשקעות ועל התאוששות הפעילות.  כפועל יוצא הצמיחה תהיה נמוכה יותר, הגירעון בתקציב המדינה יתרחב ותוואי האינפלציה והריבית גבוהים יותר. מנגד, בימים האחרונים מתקיימות שיחות העשויות להבשיל לכדי הסכם הפסקת אש ואף לסיום המלחמה, שיקל על מגבלות ההיצע במשק, מה שיתמוך בהרחבת הפעילות, וההשפעה על האינפלציה תהיה תלויה גם בהתפתחות הביקושים.

"האינדיקטורים השוטפים למצב הפעילות הכלכלית במשק באוגוסט מעידים על המשך התאוששות מתונה של הפעילות. נתוני ההוצאות בכרטיסי אשראי במחירים שוטפים מצביעים על המשך התאוששות לאחר הירידה החדה עם פרוץ מבצע "עם כלביא", ובנתוני הקצה הם שוהים ברמה הגבוהה מעט מקו המגמה. המאזן המצרפי בסקר המגמות בעסקים של הלמ"ס לחודש אוגוסט הוסיף לעלות, אך עדיין לא חזר לרמה שקדמה למבצע "עם כלביא" (איור 12). גיוסי ההון במגזר ההייטק ברביע השלישי של השנה גבוהים ודומים לרמתם ברביע הקודם. העודף בחשבון הסחורות והשירותים ירד בחדות ברביע השני של השנה עקב ירידה ביצוא סחורות ושירותים ועלייה ביבוא סחורות ושירותים, בנתוני הקצה חלה התאוששות גם ביצוא.

"הגירעון המצטבר בתקציב המדינה ב-12 החודשים האחרונים, הסתכם בחודש אוגוסט ב-4.8 אחוזי תוצר, ירידה קלה מהחודש הקודם. זאת, על רקע המשך העלייה בתקבולי הממשלה ממיסים בחודש אוגוסט (במחירים קבועים ובניכויי שינויי חקיקה והכנסות חד פעמיות) שנמצאים ברמה גבוהה בהשוואה למגמה ארוכת הטווח. הממשלה אישרה הגדלה נוספת של תקציב הביטחון ב-31.9 מיליארד ש"ח בשנת 2025 בעיקר למימון הוצאות הביטחון בגין מבצעי "מרכבות גדעון" ו-"עם כלביא".

"שוק העבודה עודנו הדוק בעיקר בשל מגבלת היצע עבודה בעקבות גיוס המילואים ומחסור בעובדים לא ישראלים. שיעור האבטלה הרחבה של גילאי העבודה העיקריים (64-25) ירד ועמד בחודש אוגוסט על 3.1% (איור 16ב'). שיעור המשרות הפנויות עלה מעט בחודש אוגוסט ועמד על 4.5% . שיעור הנעדרים זמנית בשל שירות מילואים בחודש אוגוסט עמד על 0.7%. שיעור התעסוקה ושיעור ההשתתפות של גילאי העבודה העיקריים (64-25) נמצאים ברמה נמוכה ואף ירדו בחודשים יולי-אוגוסט. נמשכת העלייה בשכר בכלל המשק כאשר במאי-יולי שגדל ב-4.2% (במונחים שנתיים) בהשוואה לרבעון השלישי של 2023, זאת בהובלת השכר במגזר העסקי (איור 20).

"הפעילות בענף הבנייה מצביעה על תמונה מעורבת ברביע השני של 2025. בניכוי עונתיות, מספר התחלות הבנייה והיתרי הבניה הוסיפו לעלות ונותרו גבוהים במונחים שנתיים, כך שהיקף הפעילות בענף ממשיך להיות משמעותי (איור 21). מנגד, היקף גמר הבנייה נותר נמוך יחסית תוך המשך התארכות משך זמן הבנייה הממוצע – שהגיע ל-36 חודשים, דבר המשקף, בין היתר, את התמשכות מחסור בעובדים בענף זה. עפ"י נתוני הלמ"ס בחודש יולי מלאי הדירות הלא מכורות הוסיף לעלות, ונמצא במגמת עלייה מאז אפריל 2022. במקביל, נמשכה מגמת ירידה במספר העסקאות בדירות ובפרט בדירות יד ראשונה. מאז תחילת השנה ירדו מחירי הדירות ב-1.4% במצטבר, וקצב העלייה השנתי של המחירים התמתן ועמד על 1.6%. סעיף שירותי דיור בבעלות הדיירים באוגוסט (שכר דירה בחוזים חדשים ומתחדשים) המשיך לעלות בקצב שנתי של 4.3%, המצביע על דביקות מסויימת. בחודש אוגוסט הועמדו משכנתאות בסך של כ-9.1 מיליארדי ₪.

"לאחר עלייה חדה בחודשים האחרונים, מדדי המניות המקומיים המשיכו לעלות תוך תנודתיות גבוהה. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שבאה לידי ביטוי במרווח ה-CDS נותרה ללא שינוי מהותי בתקופה הנסקרת, אך היא עדיין שוהה ברמה הגבוהה מרמתה טרם מלחמת "חרבות ברזל", ומרווחי האג"ח הממשלתי הדולרי נותרו ללא שינוי מהותי. תשואת האג"ח הממשלתית השיקלית ל-10 שנים עלתה מעט בתקופה הנסקרת. האשראי למגזר העסקי התרחב בקצב גבוה ובחודש יולי, המשיך לצמוח גם האשראי לעסקים הבינוניים והקטנים. שיעור האשראי העסקי בפיגור מעל 90 יום נותר נמוך יחסית. עפ"י סקר המגמות לחודש אוגוסט שיעור העסקים שמדווחים על מגבלת אשראי חמורה במגזרים השונים דומה לרמתו ערב מלחמת "חרבות ברזל".

"הפעילות הכלכלית הגלובלית מאופיינת במגמה מעורבת. בארה"ב אי הוודאות הכלכלית בעקבות מדיניות המכסים הובילה לסימני האטה בשוק העבודה. בגוש האירו ובסין, נרשמה התאוששות בפעילות. תחזית הצמיחה הגלובלית עודכנה מעט כלפי מעלה, ומדד מנהלי הרכש הגלובלי לחודש אוגוסט עלה מעט (איור 34). קצב ההתרחבות בסחר העולמי מוסיף להאט.

נתוני הצמיחה לרבעון שני בארה"ב עודכנו כלפי מעלה ועומדים על 3.8%. נתוני שוק העבודה לחודש אוגוסט הוסיפו להצביע על היחלשות, כאשר תוספת המשרות באוגוסט הייתה נמוכה משמעותית מהתחזיות וכן עודכנו כלפי מטה נתוני החודשים יוני ויולי. שיעור האבטלה המשיך לעלות והגיע לכ-4.3%. בגוש האירו ניכר שיפור קל במדדי הסנטימנט, כאשר השיפור בולט במדינות המובילות בגוש ובעיקר בספרד. בסין נרשמה התאוששות מסוימת בפעילות לאור הרגיעה במלחמת הסחר והיקף ייצוא הסחורות בסין שומר על רמה יציבה. בארה"ב האינפלציה (CPI) דביקה ושיעורה על פי המדד הכללי בחודש אוגוסט עלה ל-2.9%. מדד הליבה של המחירים לצרכן (Core CPI) נותר ללא שינויי על 3.1%. בגוש האירו, רכיב השירותים ממשיך להתמתן ולתמוך בהאטת האינפלציה, בקריאה הסופית לחודש אוגוסט האינפלציה נותרה ללא שינוי ברמה של 2% ומדד הליבה נותר ללא שינוי ברמה של 2.3%. ה-FED הוריד את הריבית ב-25 נ.ב. (בהתאם לצפי), ה-ECB הותיר את הרבית פעם נוספת ללא שינוי.


תגובות לכתבה(64):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 30.
    כלכלן 29/09/2025 20:22
    הגב לתגובה זו
    משקיעים זרים מבינים שישראל היא אומה מושחתת שפועלת ממניעים זרים נסתרים. נשלטת על ידי קומץ אליטות אשכנזיות שבעות שנלחמות למנוע ממזרחיים משכילים להחליף אותן. ושמסוכן לעשות בה עסקים. ביבי משתף איתו פעולה ועם יועצו שמחון לאורך כל הדרך ושלושתם אחראים לכישלון.
  • אנונימי 29/09/2025 21:12
    הגב לתגובה זו
    המלחמה היא פוליטית. ארגוני המודיעין והצבא של אירופה וקנדה ואוסטרליה יודע שהמשק הישראלי מסובך על מעל לראש עם מלחמות פוליטיות מלחמות שליטה פנימיות ואליטות כלכליות. ומלחמות מזרחיים משכילים נגד אשכנזים שבעים.
  • 29.
    להעלות 29/09/2025 20:01
    הגב לתגובה זו
    חבל שלא העלה את הריבית. יש הרבה טיפשים שלוקחים הלוואות ומינופים ללא אחריות כמו ילדים. אחרי זה נכנסים ללחץ וחרדה. ואז נשארים עם תחתוני משי. להעלות את הריבית מהר
  • 28.
    משה ראשלצ 29/09/2025 19:47
    הגב לתגובה זו
    איש אפס
  • כל הקפלניסטים בישראל ממומנים על ידי חבריו הטייקונים האשכנזים של ביביהו. (ל"ת)
    אנונימי 29/09/2025 20:51
    הגב לתגובה זו
  • 27.
    רמי 29/09/2025 19:25
    הגב לתגובה זו
    מי שלקח הלוואות כאילו אין מחר שישלם לכסף יש מחיר
  • 26.
    משה 29/09/2025 19:20
    הגב לתגובה זו
    בנק אלגזירה בנקים שהם מוקדי הכח של כח קפלן אז שהעם יתלונן ויאשים הממשלה .
  • 25.
    יש הרבה אנשים במינוס ופיגורים ...והבנקים חוגגגים את השנה הכי טובה שלהם..נגיד מנותק (ל"ת)
    צצ 29/09/2025 19:18
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 30/09/2025 10:12
    הגב לתגובה זו
    למעשים של אנשים יש השלכות
  • אנונימי 29/09/2025 20:34
    הגב לתגובה זו
    אם הריבית הייתה גבוהה יוצר הם לא היו לוקחים את ההלוואה ואז לא הייתה בעיה
  • אנונימי 29/09/2025 20:55
    הממסד הישראלי עשה חטא גדול שטרם תיקן. כל הטייקונים והפקידים והפוליטיקאים שאחראים ייחתמו לעונשים כבדים ביום הכיפורים הזה.
  • 24.
    אנונימי 29/09/2025 18:55
    הגב לתגובה זו
    מתחת לכל הנתונים המיופים מסתתרת מציאות קשה של יותר ויותר ישראלים ועסקים שמתרסקים. אל תאמינו לנתונים של הממסד הישראלי המושחת. גם באמריקה הממסד זייף נתונים במשך זמן רב עד שטראמפ פיטר מי שהיה אחראי.
  • איזה שטויות מה תעזור הורדת ריבית אם המחירים יעלו בעקבות זה (ל"ת)
    אנונימי 29/09/2025 19:19
    הגב לתגובה זו
  • זה שמחירי הטיסות עולים ומשבשים את המדד בגלל כמה טילים לא אומר שהמחירים עולים (ל"ת)
    אנונימי 29/09/2025 20:18
  • 23.
    להיפך הנגיד פועל מתוך אחריות ולא עמ לספק אינטרסנטים שפועלים למען עצמם בלבד (ל"ת)
    כלכלן 29/09/2025 18:14
    הגב לתגובה זו
  • נגיד שעוזר לטיקונים ולבנקים...חצי מישראלים במינוס (ל"ת)
    אנונימי 29/09/2025 19:20
    הגב לתגובה זו
  • רוב הטיקונים ממנופים בעצמם וממש לא נהנים מריבית גבוהה (ל"ת)
    טייקון 29/09/2025 20:36
  • מדויק! (ל"ת)
    רומן 29/09/2025 19:20
    הגב לתגובה זו
  • 22.
    כלכלן 29/09/2025 18:07
    הגב לתגובה זו
    יום כיפור יחתום אתכם ללקוניות דומה. אינשאללה.
  • אנונימי 29/09/2025 19:01
    הגב לתגובה זו
    במקרה כזה מובטח שהנגיד יוכל להוריד את הריבית סוףסוף. הוא היה שמח לעשות זאת מזמן אך המצב הכלכלי במדינת ישראל לא מאפשר זאת
  • חטופים חטופים....צריך לדאוג גם לעוד 10 מליון ישראלים שלא יהיה עוד פעם רצח של תינוקות (ל"ת)
    אנונימי 29/09/2025 19:12
  • 21.
    כלכלן 29/09/2025 18:05
    הגב לתגובה זו
    הריבית תרד רק אחרי שהם יפדו את המשכנתאות שלהם ועד אז כל יתר המשק יכול לקרוס בשקט. ואם הם לא יפדו ויאבדו את הנכס אז כל המשק יקרוס יחד איתם ממילא. אבל זה דווקא לא התרחיש הסביר מבין השניים.
  • 20.
    אנונימי 29/09/2025 17:50
    הגב לתגובה זו
    המפקידים זכאים ל 4% צמוד מדד ואז מחירי הדיור יצללו ב 40% להטיל מס 15% על שכד מהשקל הראשון
  • קשקשן בשקל ...השכירות על דירות יעלו תוך שנה ב20 אחוז...וגם האינפלציה שקשורה מאד לשכירות (ל"ת)
    צצ 29/09/2025 19:22
    הגב לתגובה זו
  • 19.
    כניאאה שהגוב הבא באחד הבנקים ממש מעבר לפינה (ל"ת)
    אנונימי 29/09/2025 17:36
    הגב לתגובה זו
  • 18.
    לעם קשה בגלל נתניהו האשם והכושל ולא בגלל הנגיד היחיד עם האצבע על הסכר (ל"ת)
    קלבסיאלה 29/09/2025 17:32
    הגב לתגובה זו
  • רק לפיד מבין בכלכלה ..חחחחחחחחחחח אפילו בגרות אין לחלול הזה (ל"ת)
    ללל 29/09/2025 20:12
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    אנונימי 29/09/2025 17:30
    הגב לתגובה זו
    בנק ישראל הפך לנזק לכלכלה הישראלית וזה בהמשך ישיר לנזקים מהניהול החובבני שלהם ביתרות המטח המטורפות שיש למדינה
  • אנונימי 29/09/2025 21:10
    הגב לתגובה זו
    מי שקנה עד עכשיו מפסיד עם המשכנתא ומי שלא קנה מרויח מירידת מחירי הדירות
  • קופיקו 29/09/2025 19:02
    הגב לתגובה זו
    בזכותו ורק בזכותו הכלכלה שלנו עדיין יציבה!
  • 16.
    מרקו פולו 29/09/2025 17:24
    הגב לתגובה זו
    גרעון מטורף בגלל המלחמה וההפקרות התקציבית.הסחר של ישראל בצלילה. אם לה היה נגיד שהוא בעל הבית בבנק ישראל השקל היה מתרסק אינפלציה ותשואות האגח היו טסות לרמות של טורקיה.
  • טוב שהוא עוזר לבנקים (ל"ת)
    ללל 29/09/2025 19:23
    הגב לתגובה זו
  • מגיבי 29/09/2025 20:38
    הוא דואג לנו שיוקר בהמיחיה לא יחמיר עודהוא דואג לנו שמחירי הדירות ימשיכו לרדת
  • 15.
    משקיף אנונימי 29/09/2025 17:20
    הגב לתגובה זו
    נגיד עט להשכיר אבל עדיף שבאנגלית
  • 14.
    נגיד ללא מעוף חרדתי (ל"ת)
    יוסי 29/09/2025 17:11
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    שלומי 29/09/2025 17:02
    הגב לתגובה זו
    אם הצורר חולה הנפש תומך חמאס השבוי של חרדים משתמטים ו משיחים עבריינים לא יעוף לנו מהחיים ישראל תעלם כמו ספרטה נעלמה .
  • אין על לפיד החלול שמבין בכלכלה (ל"ת)
    חחח 29/09/2025 20:09
    הגב לתגובה זו
  • רק השמאל מביא ביטחון כלכלי חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח...אוסלו ..התנתקות.. (ל"ת)
    צצ 29/09/2025 20:08
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 29/09/2025 17:25
    הגב לתגובה זו
    לכו לשחק רמי במועדון הקשישים
  • אופטימטריסט 29/09/2025 19:04
    אם ענית כן לאחד מהסעיפים סימן ששכחת להוריד את המשקפיים הורודים היום
  • 12.
    הדרך הקלה 29/09/2025 16:57
    הגב לתגובה זו
    לא מסוגל להעריך ולהבין שהנגיד הוא המבצר האחרון להגנת הכלכלה . הנבלות הרסו לנו את המדינה הכלכלה הביטחון ונתקו אותנו מהעולם . המדינה לא מעניינת אותם רק השקרים והשחיתות .
  • השמאל ואוסלו והתנתקות....אתם ולפיד הקשקשן הכי טובים (ל"ת)
    לללל 29/09/2025 19:14
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    כלכלן 29/09/2025 16:57
    הגב לתגובה זו
    מזכיר לכם ששנים מנע משכנתאות במסלול פריים כשהיו זולות ואז דקה לפני שהעלה בכ 5% ריבית הפריים איפשר משכנתאות פריים מוגדלות קנה 200 מליארד דולר והשקל 330 מייצר הפסדי ענק במאזני הבנק אבל היי הוא קפלניסט שמדבר על סכנות הפיכה משפטית אז הכל נסלח לו רלביסט כושל
  • נגיד קדוש 29/09/2025 19:06
    הגב לתגובה זו
    הנגיד נאלץ להתמודד עם הכלים שיש לו באינפלציה ובסכנות הכלכליות שהחלטות המנהיגים גורמות לנו! אגב הנגיד גם לא אשם בשתי הפחתות דירוג האשראי שהיו לישראל. לראשונה מזה עשורים
  • 10.
    דב בירן 29/09/2025 16:55
    הגב לתגובה זו
    עיתונאים אוהבים כותרות הנגיד צודק. הממשלה גורמת לאבדן דרך ולכן אנחנו סובלים.ממשלת מושחתת לכאורה וחסרת הבנה למקומה חרפה.
  • 9.
    אנונימי 29/09/2025 16:46
    הגב לתגובה זו
    אבל מצחיק אותי שהוא מתיימר להסביר לנגיד הבנק מה היה צריך לעשות בעודף בטחון כזה.
  • כלכלן 29/09/2025 17:01
    הגב לתגובה זו
    אם אתה היית זורק 200 מיליארד דולר לפח כדי להחליש השקל ואז משאיר ריבית גבוה ומחזק השקל אז היינו חושבים שאתה מטומטם אל תתבלבל התואר פרופסור של הנגיד לא עושה אותו יותר חכם הוא יאלף להוריד בישיבה הבאה גם אם לא יבוא לו
  • הכתב צודק ב100 אחוז... נגיד רשע כל ישראלים בחובות (ל"ת)
    צצצ 29/09/2025 19:24
  • 8.
    המקצוען 29/09/2025 16:44
    הגב לתגובה זו
    ככה זה כשיש מזל .
  • 7.
    עמיאל 29/09/2025 16:44
    הגב לתגובה זו
    סלע איתן שטובת המדינה והכלכלה האינטרס היחיד שהוא נלחם עליו בזמן שמולו ניצבת ממשלה הרס וחורבן מושחתת ועבריינית שמסכנת את קיומה של ישראל .
  • 6.
    עידן 29/09/2025 16:31
    הגב לתגובה זו
    יופי כל הכבוד אסור להיכנע ללחץ האמת שבכלל היה צריך להעלות את הריבית אבל אפשר להסתפק בזה עם ישראל שקוע עד הצוואר בהלוואות הכי גבוה ב OECD צריך לגמול אותנו את זה עושים על ידי ריבית גבוהה
  • 5.
    ירון האפס פוליטקאי קטן כל הדוח פוליטי לא כלכלי (ל"ת)
    אנונימי 29/09/2025 16:28
    הגב לתגובה זו
  • ירון הוא המושיע הכלכלי של עם ישראל. בלעדיו היית קונה כיכר לחם ב50 שח (ל"ת)
    האופה 29/09/2025 19:08
    הגב לתגובה זו
  • גולדפינגר 29/09/2025 17:46
    הגב לתגובה זו
    אז זהו שהמגיד לא פוליטי הוא מתבונן במגרש בכללותו ומה הוא רואה שר אוצר סופר פוליטי שמתעסק בסיפוח יותר מאשר בכלכלה ראש ממשלה שמדבר על הצורך לחזור למשק אוטרקי מלחמה שלא רואים את הסוף וכנראה עוד ידרשו מיליארדים כדי לנהל את הרצועה ממשל צבאי. והדובדבן של הקצפת ענף הנדלן שמאותת קריסה ועלול למשוך אתו את כלל המשק להאטה רבתי.
  • יופי. מה הקשר בין כל מה שכתבת לבין גובה הריבית (ל"ת)
    כלכלן 29/09/2025 20:34
  • 4.
    גימלאי 29/09/2025 16:20
    הגב לתגובה זו
    העיקר לשמור על הבנקים.חברות הביטוח. המונופולים והשמנמנים עובדי בנק ישראל...
  • העיקר לפלוט שטויות של חוסר הבנה (ל"ת)
    דני 29/09/2025 19:24
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנונימי 29/09/2025 16:18
    הגב לתגובה זו
    פגיעה משמעותית ביצוא .מלחמה יש פה כבר מאה שנה .
  • כלכלן 29/09/2025 18:47
    הגב לתגובה זו
    לפחות לא כפי שהיה איכפת לו בעבר. והיה איכפת לו פעם.
  • יצואן במצור 29/09/2025 16:47
    הגב לתגובה זו
    הפכו את ישראל למדינה מצורעת במצור לא יבוא לא יצוא לא שום דבר . ספרטה סוף הדרך .
  • 2.
    יוגב 29/09/2025 16:07
    הגב לתגובה זו
    פשוט לא נכנע לחסרי הבנה בכלכלה
  • נגיד שעוזר לבנקים ...הבנקים הרוויחו בשנה האחרונה 30 מליארד על חשבון כולם (ל"ת)
    ממ 29/09/2025 19:16
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כריש 29/09/2025 16:01
    הגב לתגובה זו
    נגיד עלוב בנק עלוב תת רמה אפסים
  • הנגיד הוא האיש השפוי שמנווט את המדינה (ל"ת)
    מוניקה 29/09/2025 16:25
    הגב לתגובה זו
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.41%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

אינפלציה מדד המחירים פירות ירקות
צילום: תמר מצפי

בכמה יעלה מדד המחירים מחר?

מדד המחירים יפורסם מחר ב-14:00 בצהריים - איזה סעיפים ימשכו את המדד למטה ואיזה למעלה - ומה הנתון שהנגיד מחכה לו כדי להוריד ריבית?

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של ציפייה, מדד המחירים לצרכן של אוקטובר שיתפרסם מחר צפוי להכריע לקראת הורדת ריבית ראשונה. המדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, מה שהוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5% והחזיר אותה אל תוך טווח היעד של בנק ישראל. מאז, השוק התייצב: הפסקת האש החזיקה מעמד, אי-הוודאות הגיאופוליטית ירדה, והשקל המשיך להתחזק לרמות של 3.20 שקלים לדולר, הגבוהות ביותר מאז אוגוסט 2022.

בתנאים האלה, תחזיות האנליסטים מתכנסות סביב עלייה של 0.5% במדד אוקטובר, מדד חיובי גבוה אך דומה לעלייה בתקופה המקבילה, שיניח את האינפלציה השנתית סביב 2.5%.

מה עשוי לדחוף את המדד כלפי מעלה?

אחד הסעיפים שקשה כיום לחזות הוא מחירי הטיסות, שהפכו בחודשים האחרונים למפתח להפתעות במדד. לאחר שבתקופת החגים נרשמה עלייה במחירי הטיסות, הכלכלנים מציינים כי הפתעה נוספת, גם אם לא בעוצמה שהפוכה לזו של ספטמבר, עלולה לדחוף את מדד אוקטובר כלפי מעלה מעבר לצפי.

גם ההלבשה וההנעלה נכנסים לחודש עונתי חזק. תחילת דגימת קולקציות החורף מביאה בדרך כלל לעליות מחירים חדות יחסית בעונתיות, כאשר הכלכלנים מציינים כי זה עשוי להיות אחד הסעיפים הדומיננטיים הפעם. לצד זאת, בסעיפי המזון (ללא ירקות ופירות) נרשמו עליות שמוסיפות עוד כמה נקודות בסיס למדד.

ומה ימתן את המדד?

מנגד, הייסוף החד בשקל, שהעצים לאחר העלאת תחזית הדירוג לישראל שקרתה לאחרונה, צפוי למתן את המדד במגוון רחב של סעיפים המושפעים מייבוא. גם סעיף הפירות טריים עשוי להציג ירידות מחירים, שעשויות לעבוד נגד הלחצים העונתיים האחרים.