בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 

הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

• היום שבו התחיל לפעול הבנק המרכזי של המדינה ומה קרה היום לפני 32 שנה
• ד"ר איתמר כספי ימונה למנהל האגף המוניטרי בבנק ישראל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

ההתנהגות האנושית חזקה מהריבית. יכולה להיות ריבית גבוהה, שלא תמנע צריכה במיוחד בתקופה שבה האשראי הופך לנגיש ומידי. יכולה להיות ריבית נמוכה מאוד שלא תעודד צריכה וצמיחה. ההתנהגות האנושית קשורה ותלויה בין היתר במסרים. 

המסר של הנגיד

הנגיד מאמץ את הגישה האמריקאית. הוא מספק מסרים, הוא בתקשורת שוטפת עם השוק והתקשורת. יש לו מטרות. המטרה העיקרית כידוע היא לבסס את האינפלציה בתוואי שלה. היא צפויה לרדת לכיוון ה-2% כאשר עכשיו היא 2.5%.  הורדת הריבית היום לכאורה מזיזה צרכנים לרכישות כאשר גם כך המשק עם ביקושים גדולים. זה מסוכן לבנק ישראל, ולכן יחד עם הסוכריה על הורדת הריבית הוא מעביר מסר ברור - אל תתרגלו לזה. 

• מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
• קנאביס - האם מותר לכם להשתמש, כמה מותר להחזיק, מהם העונשים?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

זה מסר חשוב, כי אם הציבור היה חושב שהריבית תרד משמעותית, אז הוא היה מתפתה לקבלנים, רשתות, ספקי האשראי שמפמפמים לו - לקנות, לקבל הלוואה ועוד והביקושים היו מתעצמים. הציבור צריך היה להבין שאין דרמה בהפחתת הריבית על החזרי המשכנתא וההלוואות, שאי אפשר להוציא יותר. המסר עבר. הנגיד אומר שהוא מרגיש נוח עם ריבית של 3.75% עוד שנה. זאת אותה הסביבה, זה לא אמור להוביל לגל של ביקושים. 

מעבר לכך, המסרים עשויים להשתנות - היה ובינואר (מועד החלטת הריבית הבאה) הנגיד ירגיש שהציבור קופץ בביקושים והמחירים בעלייה, הוא ידחה באלגנטיות את היעד של 3.75% בכמה חודשים טובים. זה מסר לציבור ומסר לשווקים הפיננסים.

בינתיים, נראה שכמה חודשים טובים נהיה בסביבת הריבית הזו  (בהינתן שלא יהיו אירועים חריגים כלכליים ו-או גיאופוליטיים) עד שהריבית תרד וגם אז, זה לא ישנה הרבה. המסר הכי חשוב של הנגיד הוא שלא נחזור לריבית נמוכה כמו בעבר. כלכלנים מעריכים שהריבית "הנורמלית" תהיה בטווח הבינוני-ארוך בין 3% ל-3.5%. נגיע לשם בצעדים קטנים ומדודים כדי שלא לגרום לשד האינפלציה לצאת מהבקבוק.

עד כאן על הריבית והאינפלציה.  מחר בבוקר התשובה של הנגיד לשאלה - "אתה חושב שמס על הבנקים הוא טעות, אבל אתה והפיקוח על הבנקים יכולים ברגע לגרום לבנקים לשלם ריבית הוגנת על העו"ש. למה לא לעשות זאת? ואיך כן מתכוון בנק ישראל להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור.