בנק ישראל נגד הפחתת המס למשתכרים מעל 16 אלף שקל - הוא צודק

המלחמה מול איראן והמבצע "שאגת הארי" משפיעים לא רק על הזירה הביטחונית אלא גם על הכלכלה הישראלית. הממשלה כבר החליטה על הגדלה משמעותית של תקציב הביטחון, ובבנק ישראל מזהירים שהמשמעות עשויה להיות עלייה חדה ביחס החוב של המדינה.

הנתונים שמפרסמת הממשלה מצביעים על הגדלה משמעותית של ההוצאות בזמן שהמשק מתמודד עם אי ודאות ביטחונית וכלכלית. במקביל, בבנק ישראל מדגישים כי בתקופה כזו יש צורך בניהול תקציבי זהיר במיוחד.

32 מיליארד שקל לביטחון ו־13 מיליארד רזרבה

הממשלה החליטה להגדיל את תקציב הביטחון לשנה זו ב-32 מיליארדי ש"ח ולהקצות רזרבה נוספת בסך כ-13 מיליארדי ש"ח להוצאות ביטחוניות ואזרחיות למקרה של התארכות המלחמה. יחד עם עדכון תחזית ההכנסות וביטול מספר מצומצם של תכניות תקציביות, הגירעון המעודכן של 5.1 אחוזי תוצר צפוי להביא לעלייה ביחס החוב לתוצר גם השנה.

בבנק ישראל חוששים מהגדלת תקציב הביטחון. להערכתם החוב עשוי לעלות ל-70% מהתוצר.

איך נראה החוב של ישראל לפני המלחמה? "ערב המלחמה עמד יחס החוב של ישראל על כ־60 אחוזי תוצר – רמה הדומה לזו של קבוצת מדינות קטנות, פתוחות ומתקדמות. מדינות אלו חשופות יחסית לזעזועים גלובליים ולכן נוטות לשמור על רמת חוב מתונה שתאפשר להן מרווח פיסקלי בעת משבר. בשנים האחרונות אף נרשמה במרבית מדינות אלה ירידה נוספת ביחס החוב, בעוד שבישראל הוא עלה לנוכח האירועים הביטחוניים החריגים.

• נגיד בנק ישראל מאותת: הפסקת האש תחזיר את המשק למסלול, והורדות ריבית שוב על הפרק
• קרן לאזרחי ישראל שברה שיא: תשואה של 18.4% והיקף נכסים של 2.8 מיליארד דולר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"מה שהיה נכון לפני המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר, רמת חוב של כ־60 אחוזי תוצר בדומה למדינות קטנות ומתקדמות אחרות, נכון ביתר שאת כיום: אירועי השנים האחרונות המחישו שסיכונים ביטחוניים עלולים להתממש ולהזניק את יחס החוב במהירות. הסביבה הגיאופוליטית שנוצרה בעקבות "שאגת הארי" מטה את הסיכונים לפעילות הכלכלית כלפי מטה, לפחות בטווח הקצר, ודורשת ניהול זהיר של המסגרת התקציבית על מנת לשמור על יכולת הממשלה לתת מענה להתפתחויות נוספות, ככל שיידרשו. לכן חשוב למתן ככל הניתן את הגידול בגירעון כך שיתאפשר לחזור למסלול שמתכנס ליחס חוב נמוך יותר מהנוכחי, שיפחית את נטל תשלומי הריבית ויאפשר גמישות פיסקלית בהתמודדות עם זעזועים עתידיים.

"תכניות ההתאמות שאושרו יחד עם תקציב 2024 הנוסף ותקציב 2025 המקורי תרמו רבות לחיזוק אמון השווקים ביכולת של הממשלה להתמודד עם זעזועים ביטחוניים רחבי היקף, בעיקר לנוכח אי-הוודאות ששררה באותה העת. עם זאת, יעד הגרעון שנקבע בתקציב המקורי לשנת 2026 - שנבנה על בסיס ההנחה ששנת 2026 תהיה שנת "החזרה לשגרה" - היה מלכתחילה גבוה מהגרעון הדרוש להפחתת יחס החוב לתוצר. ככזה הוא הגביל את מרחב התמרון של הממשלה בהתמודדות עם זעזועים נוספים".

בנק ישראל: להימנע מתוכניות חדשות והקלות מס

ולכן אומרים בבנק המרכזי כי חשוב להימנע בשלב זה מתקצוב תוכניות והחלטות חדשות שאינן נדרשות למאמץ המלחמתי ובפרט כאלו שאינן תורמות לצמיחה ארוכת הטווח. "בכלל זה רצוי, בין היתר, להפחית חלק מהתקציבים הקואליציוניים והתוספות התקציביות שאושרו השנה ולהימנע מריווח מדרגות המס והרחבת הפטור ממע"מ על יבוא אישי. ניתן יהיה לשוב ולבחון יוזמות תקציביות חדשות במסגרת הדיון על תקציב 2027, לאחר שתתבהר התמונה המאקרו-כלכלית והגאופוליטית".

• נוטשים את המקצוע - "מתמחים בראיית חשבון נוטשים; צריך לקצר את ההתמחות"
• תכינו את הארנק: מחיר הדלק עשוי לעלות מעל 8.1 שקלים לליטר
• תוכן שיווקי גידור בנאמנות: הראל Multi-Strategy (4D) מובילה את הטבלה
• "אדם דן את משפחתו לחיי עוני סגפניים, כאשר הוא בעלים בסתר של...

דווקא עכשיו הרחבת הקלות מס?

בבנק צודקים מאוד. זה מה שצריך כעת, לספק עד 5,000 שקל בשנה למרוויחי שכר של 16 אלף שקל ומעלה? דווקא הסעיף הזה מכל הסעיפים עבר את התקציב? יש כאן עלות מאוד משמעותית ובתקופה של מלחמה והוצאות שגדלו ב-32 מיליארד שקל, זה הסעיף הראשון שהיה אמור לא להיות מאושר.

להרחבה: עד 5,000 שקל בשנה בחזרה לכיס: כך תיראה הקלת המס למשתכרים מ-16 אלף שקל