עד 5,000 שקל בשנה בחזרה לכיס: כך תיראה הקלת המס למשתכרים מ-16 אלף שקל

מאות אלפי עובדים בישראל צפויים לקבל עד 5,000 שקלים נוספים בשנה לכיס, במסגרת מהלך שמקדם משרד האוצר להעברת כספים מרווחי העתק של הבנקים למעמד הביניים העובד. לפי התוכנית, שהוצגה היום בוועדת הכספים, יוטל מס של 15% על רווחי יתר של הבנקים - בדומה למה שכבר נעשה ב-12 מדינות באיחוד האירופאי, בבריטניה ובקנדה - והכסף ישמש למימון הפחתה דרמטית במס הכנסה.

איך זה יראה? אישה ללא ילדים ששכרה החודשי 25,000 שקלים תקבל תוספת שנתית לנטו של 4,990 שקלים - כמעט 5,000 שקל בשנה. שיעור המס השולי שלה יירד מ-35% ל-31%, ושיעור המס האפקטיבי מ-18.1% ל-16.4%. אישה עם שלושה ילדים באותו שכר תקבל את אותה תוספת, אך שיעור המס האפקטיבי שלה יירד באופן דרמטי עוד יותר - מ-11.3% ל-9.7%.

במדרגת השכר הנמוכה יותר, אישה ששכרה 18,000 שקלים תקבל תוספת שנתית של 2,442 שקלים, כאשר המס השולי שלה יירד מ-31% ל-20% - הפחתה של 11 נקודות אחוז שלמות. אלו רק דוגמאות, כמובן שגם גברים מקבלים הטבת מס. 

המגמה העולמית: כך מיסו את הבנקים ב-12 מדינות באיחוד

האוצר כורך את ההטבה הזו במיסוי הבנקים. מס הבנקים יהיה מקור ההטבה לציבור.לפי נתוני משרד האוצר, "12 מתוך 27 מדינות האיחוד האירופאי הטילו מיסים חדשים על הבנקים החל מ-2023, בעקבות רווחי שיא שנבעו מעליית הריבית", כך עולה מהמצגת שהוצגה לוועדת הכספים. "גם מחוץ לאיחוד האירופאי ישנן מדינות שהטילו מיסים חדשים על הבנקים בתקופה זו – למשל בריטניה וקנדה".

• אהרונוביץ': "נגיע למחזיקי קריפטו; סוחרי יום שלא ידווחו כעסק - לא יוכלו לקזז הפסדים"
• 58.9 מיליארד ש"ח בחודש אחד: הכנסות המדינה ממסים זינקו ב-5%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המצגת מפרטת מודלים שונים למיסוי קבוע שאומצו במדינות המפותחות. בבריטניה, "החל משנת 2022 בנקים ומבטחי חיים משלמים 1.5% מעל מס חברות". בקנדה, "החל משנת 2023 בנקים משלמים 3% מעל מס חברות". בליטא, המודל הכי אגרסיבי: "החל משנת 2019 בנקים משלמים 5% מעל מס חברות".

אך ישנן גם מדינות שבחרו במיסוי זמני, כהוראת שעה. בצ'כיה הוטל "מס לתקופה של 3 שנים בגובה 60% על רווחי יתר, כאשר רווחי יתר הוגדרו כרווחים מעל 20% מהרווח הממוצע בשנים 2018-2021". גם בליטא, מעבר למס הקבוע, הוטל "מס לתקופה של שנתיים בגובה 60% על הכנסות מריבית נטו, החל על הכנסות מריבית נטו הגבוהות ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022".

בספרד נבחר מודל שונה לחלוטין: "בשנים 2023-2025, מס נוסף על הכנסות הבנקים מריבית ועמלות בשיעור 4.8%, שהוארך לשנים 2026-2028 בשיעור של 1%-7%, כתלות בגודל הכנסות הבנק", לפי מצגת משרד האוצר.

• הפעם לא - מתי כן תרד הריבית?
• השקל חזק, הצרכן חלש - כך מתקבע יוקר המחיה בישראל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• שיטה חדשה להלבנת מזומנים דרך כספומטים: רשות המסים חושפת...

פרופיל הנהנים: 64% בגילאי 35-55, רובם הורים למשפחות

נתוני רשות המיסים מגלים תמונה מפורטת של מי בדיוק ייהנה מהפחתת המס. "ריווח המדרגות צפוי להשפיע על בעלי הכנסות בעשירונים 8-10 בחיתוך עקומת ההכנסות מעבודה", נכתב במסמך שהוצג לוועדת הכספים. "עובדים הצפויים להנות מהשינוי המוצע, לעומת עובדים שאינם צפויים להנות ממנו, מאופיינים בכך שהם מעט יותר מבוגרים, עם יותר ילדים (עד גיל 18), ושיעור המתגוררים באזור המרכז מעט גבוה יותר".

"64% מהנהנים מהפחתת המס המוצעת הם בגילאי 35-55, בהשוואה ל-48% מקרב האוכלוסייה העובדת שאינה נהנית מהשינוי". זו בדיוק שכבת הגיל של משפחות צעירות עם ילדים קטנים והוצאות גבוהות.

אכן, "66% מהנהנים מהפחתת המס המוצעת הם הורים לילדים (עד גיל 18), בהשוואה ל-38% מקרב האוכלוסייה העובדת שאינה נהנית מהשינוי", לפי נתוני רשות המיסים. זהו הבדל משמעותי במיוחד - כמעט 7 מתוך כל 10 נהנים הם הורים לילדים.

גם גיאוגרפית יש ריכוז ברור: "53% מהנהנים מהפחתת המס מתגוררים במחוזות תל אביב והמרכז, לעומת 40% באוכלוסייה שאינה נהנית מהשינוי". מבחינת מעמד תעסוקתי, "92% מהנהנים מהפחתת המס מועסקים כשכירים ו-20% כעצמאיים, לעומת 88% ו-21% בקרב כלל האוכלוסייה העובדת באותם גילאים בהתאמה".

לפי הצעת החוק, עובדים שמשתכרים בין 16 אלף שקלים ל-19 אלף שקלים בחודש ישלמו מס בשיעור אחיד של 20% במקום 31% - הפחתה של 11 נקודות אחוז במדרגה הזו. זוהי הפחתה דרמטית במיוחד שמשנה באופן משמעותי את התמריצים לעבודה.

בנוסף, מדרגת המס הגבוהה של 35% תידחה להכנסה חודשית של 25,101 שקלים, במקום 22,441 שקלים כיום. משמעות הדבר היא שעובדים שמשתכרים בין 22,441 ל-25,101 שקלים - כ-2,660 שקל בחודש - ישלמו 31% במקום 35% על החלק הזה מההכנסה שלהם.

מאיפה הכסף? רווחי עתק של 30 מיליארד ב-2024; ב-2025 הרווח גדול יותר

מקור המימון למהלך הוא הזינוק הדרמטי ברווחי הבנקים בשנים האחרונות. רווחי הבנקים הגדולים זינקו מ-16 מיליארד שקל נקי בשנה בשנים 2020-2021, לשיא של כ-30 מיליארד בשנת 2024. לפי נתוני תשעת החודשים הראשונים של השנה, הבנקים צפויים לשבור שיא נוסף אם המגמה תימשך.

"העלייה החדה ברווחיות נבעה בעיקר ממנגנון שהצוות מכנה 'תמסורת אסימטרית': כאשר בנק ישראל החל להעלות את הריבית באפריל 2022, הבנקים גלגלו את העלייה במלואה ובמהירות לריבית על ההלוואות והאשראי שהם נותנים ללקוחות", נכתב בדוח הצוות הבין-משרדי. בניגוד לכך, העלאת הריבית על פקדונות הייתה איטית וחלקית בלבד.

מבחינת תשואה להון (ROE), הבנקים בישראל הגיעו לשיא של כ-16% ב-2024, לעומת ממוצע של 8.7% בשנים 2015-2021. השוואה למדינות ה-OECD מציבה את ישראל מעל החציון הבינלאומי, באחוזון ה-75, עם תשואה גבוהה משמעותית ממדינות רבות באירופה.

המודל הישראלי מבוסס על גישת רווחי יתר דיפרנציאליים, בדומה למודל הצ'כי. לפי ההצעה, המס יחול על רווחים העולים על 50% מהממוצע של הבנק בשנים 2018-2022, תקופה שבה הריבית הייתה נמוכה. לדוגמה, בנק גדול שהרוויח בשנים 2018 עד 2022 בממוצע כ-4 מיליארד שקל בשנה, וצפוי להרוויח בשנת 2026 סכום של 10 מיליארד שקל כרווח נקי, יחויב בתשלום של כ-15% מס על 50% מהרווח הנוסף שמסתכם במקרה הזה ב-6 מיליארד שקלים נוספים.

כמה כסף יכנס לאוצר?

לפי הערכות משרד האוצר, המס יזרים לקופת המדינה כ-1.13 מיליארד שקל בשנת 2026, וכ-1.5 מיליארד שקל בכל שנה לאחר מכן עד 2030. זהו סכום משמעותי שיכול למומן את הפחתת המס למאות אלפי עובדים.

המהלך צפוי להיכנס לתוקף בינואר 2026 וימשך עד 2030, כהוראת שעה - בדומה למודלים הזמניים שאומצו בצ'כיה, ליטא וספרד. במסגרת המהלך, בנקים קטנים ששיעור נכסיהם אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת הבנקאית פטורים מהמס. נכון להיום, מדובר בבנק ירושלים ובבנק הדיגיטלי וואן זירו. ההחרגה נועדה לשמור על התחרות במערכת הבנקאית ולעודד כניסת שחקנים חדשים לשוק.

למרות התמיכה העקרונית בצוות הבין-משרדי במיסוי, שני גופים מרכזיים הציגו עמדות מיעוט חריפות נגד המהלך. נציג בנק ישראל בצוות, ד"ר יוסף סעדון, שלל את עצם הטלת המס. לדעת בנק ישראל, מדובר באפליה משקית בלתי מוצדקת שממוקדת בענף אחד בלבד.

נגיד בנק ישראל, פרופסור אמיר ירון, התייחס לנושא בכנס הפיקוח על הבנקים ואמר כי "המערכת הבנקאית בישראל מאופיינת ברמת תחרותיות שאינה מספקת". לדבריו, "הרווחיות הגבוהה של המערכת הבנקאית נשענת במידה רבה על יתרות העו"ש המשמעותיות שהציבור מחזיק בחשבונותיו". הנגיד הציע פתרון אחר: "דרך המלך לקידום התחרות היא הסרת חסמים המונעים כניסה של שחקנים חדשים למערכת הפיננסית".

איגוד הבנקים בישראל הגיב בחריפות להצעה. מנכ"ל איגוד הבנקים איתן מדמון תקף: "בניגוד גמור לעמדת הצוות המקצועי שהוא עצמו מינה, שר האוצר החליט באישון לילה להכריז מלחמה על הציבור ולהטיל עליו מס בשיעור משמעותי. לא רק שהשר מפר ברגל גסה את ההבטחה שנתן רק לפני שנה, לפיה לא יוטל מס נוסף, השר דורס את העמדה המקצועית של אנשי משרדו ואנשי בנק ישראל ומקבל החלטות שרירותיות ללא כל הגיון כלכלי ובניגוד לאינטרס הציבורי".

גם רואה החשבון ראובן שיף, נשיא לשכת רואי החשבון לשעבר, התבטא בחריפות: "רצונו של שר האוצר לגבות מס עודף מסקטור הבנקים הוא שערורייה. אין אח ורע לתופעה שבה מוטל מיסוי עודף על סקטור מסוים היות והיו לו רווחים גבוהים. הבנקים הם זרוע חשובה מאוד בכלכלת ישראל ואיתנותם היא נכס למדינה".

מי באמת ישלם את המחיר?

אחד החששות המרכזיים הוא האם הבנקים יגלגלו את המס ללקוחות. במצגת האוצר מכירים בעובדה הזו: "המודל שנבחר מאפשר גלגול משמעותי יותר של ריבית בנק ישראל לריבית על הפיקדונות, היות וחלק מהוצאות הריבית יקוזזו עבור הבנקים בכך שתופחת חבות המס שלהם".

עם זאת, האוצר מדגיש שהציבור הרחב אינו זה שיפגע באמת מהמס. "אמנם הציבור מחזיק ברוב מניות הבנקים, אך האחזקה מוטה – 75% ממניות הבנקים מוחזקות על ידי העשירון העליון", נכתב במצגת. המשמעות היא שהפגיעה בדיבידנדים של הבנקים תפגע בעיקר בבעלי ההון העשירים.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסביר את הרציונל: "נתח גדול מרווחי הבנקים באים רק בגלל הריבית הגבוהה בשוק ובצורה לא הגונה הריבית הזו מתגלגלת לציבור באופן מהיר ומלא בהלוואות ובמינוס בעו"ש, אך באופן איטי וחלקי בפקדונות. נכון שהרווחים הללו יחזרו בחלקם לציבור הישראלי ולשם כך החלטתי להטיל מס מיוחד על הבנקים ולאמץ את חלופת מס רווח דיפרנציאלי המוצעת בדו"ח".

השאלה המרכזית שנותרה פתוחה היא האם הכנסת תאשר גם את ריווח מדרגות המס, שתלוי במציאת מקורות מימון נוספים מעבר למס על הבנקים, כולל מס רכוש על קרקעות פנויות ומיסים נוספים שעדיין שנויים במחלוקת. יצוין שמהבנקים נגבו בשנים 2024 ו-2025 כבר 2.5 מיליארד שקל כמס מיוחד, בשיטה אחרת, כדי לסייע למימון המלחמה. האוצר התחייב עם הטלת המס שהחל בשנת 2026 כי לא ייגבה עוד מס מיוחד מהבנקים, אך שר האוצר הפר את ההבטחה הזאת כעת.