אפשר לבקש לבטל את הקנס או להישפט (תמונת AI)
אפשר לבקש לבטל את הקנס או להישפט (תמונת AI)

כאשר פרקליטות המדינה מבטלות קנסות מינהליים על תכנון ובנייה

רשות האכיפה הטילה קנסות מינהליים במאות מיליוני שקלים, אך לעיתים הפרקליטות מקבלת ערעורים עליהם. הדבר מעיד על חשיבותה של ביקורת עצמאית ומקצועית של שומרי הסף


קייס נאסר | (6)

בחוק קמיניץ, התיקון הדרמטי ביותר בתחום האכיפה של חוק התכנון והבנייה, ובתקנות העבירות המינהליות לקנס מינהלי בתכנון ובנייה שפורסמו בשנת 2018, הוסמכו מפקחי רשות האכיפה במקרקעין להטיל קנסות במאות אלפי שקלים בגין חשדות לבנייה ושימוש אסורים במקרקעין. הקנס מוטל בצורה מינהלית, ללא אישור מוקדם של בית המשפט, ללא שימוע לבעל העניין ועל סמך חשדות לכאורה בלבד.

לפי התקנות, בגין בנייה או שימוש אסורים בשטח של 100 מ"ר ומעלה, הקנס הוא 300,000 שקל ליחיד וכפליים לתאגיד. בעבירות אחרות, מפקחי רשות האכיפה מוסמכים אף להטיל קנס יומי בגין השימוש האסור. לפי הנתונים שקיבלתי מרשות האכיפה במקרקעין על פי חוק חופש המידע, סכום הקנסות שהטילה הרשות מאז פרסום תקנות הקנסות המינהליים עד למאי 2024 היה 420 מיליון שקל.

לפי החוק, הנקנס רשאי לבקש מפרקליטות המדינה לבטל את הקנס ורשאי גם לבקש להישפט. מדובר בשתי תחנות חשובות שעשויות להביא לביטול קנסות בלתי מוצדקים. בפועל, עד פרקליטות המדינה אינו מעורבת בהליך הוצאת הקנס, אלא יכולה להיכנס לתמונה רק בדיעבד – או בערעור בפניה או בהליך השיפוטי. באפשרות השנייה הפרקליטות בודקת את תהליך הטלת הקנס ואם הראיות בתיק החקירה מקימות "סיכוי סביר להרשעה", שהוא המבחן המקובל להעמדה לדין.

ביקורת מקצועית ועניינית של הפרקליטות יכולה להביא לביטול קנסות שהוצאו שלא כחוק. כך למשל, במקרה בו ייצגנו לאחרונה, הודיעה הפרקליטות על ביטול קנס של 1.2 מיליון שקל, אשר הוטל על חברת קירור בצפון הארץ בגין חשדות לשימוש אסור במקרקעין. הפרקליטות מצאה באותו מקרה, כי קיימים קשיים ראייתיים ביחס להוכחת העבירה. זהו רק אחד מתוך שורה של מקרים בהם ביטלה הפרקליטות קנסות מינהליים בסכומים ניכרים, אחרי שנוכחה לדעת כי הליך הוצאת הקנס והליכי החקירה היו פגומים, שחומר הראיות בתיק מעורר קשיים או מטעמים אחרים מתחם המשפט המינהלי והפלילי.

החלטות אלו מלמדות לכאורה, שידה של רשות האכיפה בהוצאת קנסות "קלה על ההדק", ומכאן באה חשיבותה של בחינה מקצועית, שתבחן בעין ביקורתית אם אכן הרשות משתמשת כדין בסמכותה וכוחה. ביקורת כזו יכולה להוביל את מפקחי רשות האכיפה במקרקעין להקפיד בביצוע עבודתם ולנקוט משנה זהירות בהוצאת קנס מינהלי, שהוא סמכות חריגה למדי. תפקיד הפרקליטות בבדיקת חוקיות הקנסות המינהליים ממחיש גם עד כמה חשוב שנשמור על עצמאות שומרי הסף במדינה דמוקרטית, כמו הפרקליטות, ולהגן עליהם מפני השתלטות או פוליטיזציה, והכל למען מינהל תקין ושלטון חוק.


עו"ד ד"ר קייס נאסר, שותף במשרד פירון (צילום: סטודיו תומאס)


הוספת תגובה
6 תגובות | לקריאת כל התגובות

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אנונימי 21/06/2026 13:09
    הגב לתגובה זו
    הבעיה שלפרקליטות יש אגנדה למה הבטן שלי זועקת שבמקרה שציינתם בצפוןמדובר בבני מיעוטים בכל אופן הם מלאים בשחיתויות שבהם הם נוהגים בניגודי אינטרסים משוועים ובהונאה מרמה והפרת אמונים
  • 3.
    אנונימי 21/06/2026 08:35
    הגב לתגובה זו
    שווה לבדוק מי ולמה
  • 2.
    עוד אחד 19/06/2026 15:36
    הגב לתגובה זו
    מי קבע שהפרקליטות היא שומרת סף והרשות לאכיפה במקרקעין אינה שומרת סף טוב שיש ביקורת מחוץ למערכת עצמה. זה נכון על הרשות לאכיפה במקרקעין אבל נכון גם על הפרקליטות. זה נכון אגב גם על שלוש הרשויות המחוקקת המבצעת והשופטת. מאזני כוח וביזורו הם אלו שמונעים עריצות. גם של משפטנים.
  • 1.
    כל הכבוד לפרקליטות המדינה (ל"ת)
    ניצה 15/06/2026 21:17
    הגב לתגובה זו
  • שמחה רבה 21/06/2026 08:36
    הגב לתגובה זו
    מלאו כיסי באגוזים
  • חחחחח (ל"ת)
    אנונימי 18/06/2026 07:09
    הגב לתגובה זו